הממשלה משקרת לציבור כברירת מחדל בכל עניין, חשוב, חשוב מאד, לא חשוב ואפילו זניח. זו התרבות שהנהיג כאן ביבי מזה 10 שנים. כך הגענו למצב שבו הממשלה מחזיקה את האזרחים בהמתנה במתח להודעה ביטחונית חשובה שתפורסם . . . שומו שמיים! . . . מיד לאחר הפרסומות. כל הדרג הפקידותי שתחת ביבי כבר יישר קו עם השקר והרמייה הטבועים באופיו של ביבי. קודם כל משקרים, אחר כך חושבים: כי ביבי הוא האיש ששקרנותו אומנותו.

ובתקשורת גם התרגלו לשגרת השקר והרמייה של ביבי - הנה כותרת ברוח זו: " דיל חשאי בין הליכוד לישראל ביתנו יעניק וטו במינוי שופטים לימין הישראלי." בישראל של ביבי והביביטון "ישראל היום" זו כותרת שגרתית מהסוג "כלב נשך אדם". בישראל של ביבי כבר לא תיתכן כותרת מהסוג "אדם נשך כלב" - כי כל הכרוניקה במדינה של ביבי האיש הלא הגון - כולה היא מן הסוג "אדם נשך כלב." והיא מתפרסמת תמיד הרבה לאחר האירוע כי הכל קודם כל מוסתר. האזרחים, בעיני ביבי, הם אהבלים שאי-אפשר לסמוך עליהם וכל דבר מוסתר מהם באופן אוטומטי. 

גם היעלמותם של שני אזרחים ישראלים בעזה מוסתרת מן הציבור במשך חודשים. ואי-אפשר להבין מדוע זה הוסתר גם מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. וההסבר שניתן בעיתונות הוא: "הייתה חלמאות." כמובן שהייתה חלמאות , הרי כל שלטונו בן עשר השנים של ביבי הוא חלמאות אחת גדולה. זה היה מצחיק כמו "מונטי פייטון" אם זה לא היה קורה אצלנו אלא במדינה אחרת. באיזה משטר הגון היה קורה הדבר הבא: שני עבריינים יאשיהו פינטו ויוסי הררי עורכים משתה כדי לציין את שמחתם על התאבדותו של תנ"צ אפרים ברכה הי"ד - החוקר הבכיר ביותר של המשטרה, שהביא את שני הפושעים הללו למשפט והרשעה.

כל צרותיה של ישראל - קשות כקלות וגם זניחות - נובעות רק משלטונו הארוך מדי של ביבי. אבל בערוצי הטלוויזיה שלנו עוסקים בצרותיה של יוון שנובעות ממשטר ארוך של אוליגרכים רמאים - מסוגו של ביבי.

המשיכו להצביע ביבי.