
ממש לא בא לי חלילה שמישהו ימות לא לא בא לי על זעקות השבר והכאב בכלל לא בא לי לראות את רגבי האדמה מכסים משהו יקר לי לא בכלל לא בא לי אבל כן בא לי את השבעה הזו שאיחדה שעשתה לנו קרוב את השבעה הזו שחיברה ופתחה זיכרונות מהעבר את החיבוק המשפחתי הזה שהיה כל כך חזק למשך שבוע שלם שבוע שנגענו בזיכרונות המתוקים ובפצעים שמזמן הגלידו
אח יקר שלי היום שנה לפקידתך מהעולם לא מצליח לנצח את הגעגוע שלי אלייך לא מצליח לכבוש את המחשבות על לכתך ואתה כל כך צעיר וכל כך יפה והעולם רק ממתין שתבוא ותטרוף אותו כמו שרק אתה ידעת נוח אחי על משכבך ודע כי אתה שוכן בכל אחד ואחד מאבריי. |
אמירקול
בתגובה על סלסלת פירות
n a n a
בתגובה על בבואך
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסים כתבת . בדיוק בשביל זה נוצרה השבעה . הכל מתוכנן ומדוייק בהברקה אלהית .
רק בשבעה אפשר לסגור את כולם ביחד בחדר אחד .
לבכות .
לריב .
לאהוב .
לשנוא .
להעלות זכרונות .
ולהמשיך הלאה .
זה קשה לאבד אח כל כך אהוב.
יהי זכרו ברוך !
מרגש. מה שכתבת ואיך שכתבת.
צר לי על אובדנך.
והוא... צעיר כל כך - חייו נגדעו באיבם.
תמיד יהיה חלק מחייך - כי לנצח הוא אחיך.
שמור על עצמך.
כמה כאב נותר אחרי אהוב שהלך.
כמו ציפור שמרפרפת בכנפיה בתוך לבנו בשנתנו וביקיצתנו. עם כל נשימה.
געגוע שלא יכול להיות מוגשם.
מי שהכיר, שמבין, שיודע וחש - אח הוא לנו בידיעתו זו. החיבוק אתו מביא קצת ממנו, מאותו שהלך לעולם.
חיבוק גדול לכאבך.