פרופיל
המקום של bonbonyetta
דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.
פוסטים פופולאריים
-
שחור
24/7/19 | 878357 צפיות
-
הקטע הזה עם התריסים
17/4/19 | 647553 צפיות
-
הדמעות שמוטטו אותו
27/2/19 | 424291 צפיות
-
ילדים רואים אחרת
25/5/17 | 668586 צפיות
-
האיש שאהב תפוחים
12/2/17 | 602337 צפיות
-
תקשורת
9/6/17 | 572445 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך אתם לא מתביישים?! 31/5/20
- חוסר הערכה זה "פרווה" מול הביטוי האמיתי 20/5/20
- גילויי אהבה 12/5/20
- סלחנות לאלימות וסגידה לכוחנות זה IN 3/5/20
- "אנשים טובים" 24/4/20
- ריקושטים של קורונל'ה 10/4/20
אין דבר כזה הורג אותי ברכות no such thing as killing me softly
 אין דבר כזה הורג אותי ברכות no such thing as killing me softly
מסתבר שכמו כל דבר בחיים גם נטישה היא יחסית, ולאנשים שונים במקומות וזמנים שונים, משמעות המושג שונה לחתולין, למרות שמדובר בנטישה לגבי דברים שונים, יצורים חיים, וחפצים כאחת. כאן (פוסטים קודמים 1 2 3 ) אני מתמקדת בגרוע מכל נטישת בעלי חיים, בשל חוסר האונים והישע הטוטאלי שלהם. לקשישים יש מוסדות של מדינה, ומי מהם שננטש ע"י משפחתו או החברה אינו מושלך לרחוב. אינני נוגעת כעת בנקודה הכאובה על המצב הקשה והמביש בשטח זה, ועדיין כמה המצב גם כך נורא, מפני שבכל זאת, משהו – יש, שלא נדע, אבל יש.
בעלי חיים להבדיל אך בכל זאת, גם הם יצורים חיים, וחסרי הישע מכל הבחינות מכולם. לגביהם "אין כזאת חיה בית אבות ממשלתי", כלומר מוסד רשמי שדואג לנטושים וחסרי הבית ביניהם, גם לא על הנייר בלבד. לא רק זה, גם החוק חסר השיניים אינו מגן עליהם, האכיפה בנושא שואפת לאפס, ומה שקיים זה יותר בלחץ הציבור מאשר מתוך תפקוד יעיל של מוסדות אלה. אנשים פרטיים, בהתנדבות, ועמותות התנדבויות נושאות בנטל וקורסות תחתיהן בשל החסר בנושא, כיון שיש אנשים תודה לאל, וחבל שכה שמעטים שאוהבים, ממש אוהבים - ולא רק על הנייר, גם בפועל, גם כדרך חיים.
הכרתי מישהי שהצהירה שאוהבת בעלי חיים, נחשבה הומאנית בשל עיסוקה, ואף בשלב מאוחר יותר טענה שהפכה לטבעונית, אך נטשה בקור רוח מזעזע כלבה זקנה וחולה שגרה בביתה כל חייה, פשוט כי "הפסיקה לשמח אותה" ו"גזלה ממנה את החופש שלה". כל הרשת בזמנו רעשה על סיפור הנטישה הזה. אותה אחת לא הפסיקה לטעון ש: "לא נטשה" אלא "שמה" אותה ו"מצאה לה פתרון" במכלאת הקיבוץ. הכלבה האומללה ברחה שוב ושוב והגיעה לפתח הבית היחידי שידעה כל חייה, אך היא גירשה אותה באדישות שוב לשם.
לכן לדעתי לתת פירושים אלטרנטיביים "רכים" יותר לנטישה – זו רמייה עצמית ולכסות עיניים ולטעון שאינך רואה דבר. כי נטישה היא נטישה, והיא אכזרית ויכולה להרוג, פיסית ונפשית. בדיוק כמו שאין "המתת חסד", או "שחיטה הומאנית" או "הורג אותי ברכות" – הרג או גרימת הרג בעקיפין לעולם אינו רך או הומני, הוא אכזרי וקשה, ומספיק להתחבא מאחרי מילים מכובסות.
די נוח למען האמת להחזיק בפירוש כזה למושג נטישה, לא? וגם הביטוי זה "למצוא פתרון" עושה לי חררה, בשל האסוציאציות האיומות של הביטוי הזה "למצוא פתרון" ........
יש אנשים שמגדילים לעשות במשחקי "הנדמה לי" העצמיים הללו, ומאפשרים לבעל החיים האומלל שהם מחזיקים ללא טיפול ואהבה, לצאת מהבית לטייל לבדו במקום להוציאו כנדרש, או בפירוש לאפשר לו "לברוח"....ואז: מה לעשות? הוא ברח, איפה אמצא אותו עכשיו??? תבינו "זה לא ש... "הם אינם יכולים יותר", "נולד פתאום תינוק חדש","עוברים דירה", או כל סיבה שהיא תירוץ אחרים. אבל אם נסתכל כולנו במראה ללא רמייה עצמית – מה זה בעצם? לא נטישה?
ועוד בעניין קוריוז מעניין ומזעזע בו זמנית: אתם חושבים שילדים רכים אינם מבינים, או קולטים משמעותם של דברים? לזוג הורים (קראתי על המקרה ברשת היכן שהוא) נולד למרבה האסון ילד "פגוע", והם החליטו לאחר לבטים לנטוש אותו בבית החולים. לאחר זמן לא רב שמו לב שילדם הקטן מסרב להודות כשהוא חולה או לא מרגיש טוב, הולך לבית הספר בקנאות לא אופנית לגילו, ומסרב להישאר בבית. לקח להם זמן, והרבה שכנועים ושאלות להבין את פשר העניין. מסתבר שהזאטוט פחד שאם הוא יראה להם שהוא "מקולקל" אז גם אותו הם יחזירו לבית החולים....
תינוקות נטושים דרך אגב (לפי מה שחברה שאימצה ילד מרוסיה מספרת) אינם בוכים, ידעתם? הם יודעים ומרגישים שממילא אף אחד לא ניגש אליהם.
קאפיש מה משמעות נטישה, מה היא עושה לנפש? למה הביטויים החליפיים כל כך מקוממים אותי? אף פירוש צהבהב שנעים יותר לאוזן לא יכסה או ימחק את המשמעות הקשה כל כך של ביטוי כזה. די להסתכל על התגובה של בעל חיים כזה ולראות את האמת, וכל בעל חיים שאנו רואים במצבים כאלה מרגיש נטוש, וזו הרגשה נוראה שרבים אינם יודעים כמה עמוק הנזק שלה. רבים מהם נכנסים לאפאתיה ו"בורחים מהעולם", פונים לקיר, מפסיקים לאכול ולשתות עד ש..... אין פירוש אחר לתמונות הללו שבאות בהמשך: זו נטישה. אם ע"י החברה, או מי שהיו לאותה נפש נטושה למשפחה, ובגדו בה.
כאן בסרטון מסבירה עובדת עמותה לגבי הפניה לקיר הזו של כלבים נטושים
 מי שלוקח על עצמו לאמץ כלב נטוש (או חתול) יודע היטב על מה אני מדברת. זה גם בעל חיים פגוע, הרבה פעמים פיסית מהתעללות, וגם נפשית בדיוק כמו כל יצור חי אחר. הוא זקוק לאישורים תמידיים כל הזמן שאתה אוהב, שלא תיטוש, שלא תרביץ, כל הרמת יד נחשבת לאיום, כל דבר מבהיל ומכניס לחרדה, חוסר הביטחון שלו נוגע כל כך ללב. אלא שיש מי שאינם ערים ומודעים לדברים אלה, רואים זאת כמרדנות, אופי קשה, ולכן הם מענישים ללא ידיעה והבחנה בהחמירם את המצב.
לפעמים נמאס להם, ואם בעל החיים אינו מתאים בדיוק לנישה בחיים שלהם ובבית שהקצו לו הם נוטשים אותו שוב, למרבה הזוועה, מה שמוסיף לחרדות שלו. מגדילים לעשות אלה שלא טורחים להחזירו למקום ממנו אומץ אלא פשוט – ושוב – נוטשים אותו ברחוב.
כאן בהמשך קראתי משהו שנגע בי בפנים בלב עד כאב, וגרם לי לגשם על הלחיים, ולאו דווקא בשטח זה של בעלי חיים, ובכל זאת נותן לך מושג על סיבות להתנהגות מסוימת.
להבדיל, אני מכירה את זה בעולמם המקביל של בעלי חיים הנטושים. חבל לי שיש מי שמאמצים בעלי חיים נטושים ואינם רואים את הדמיון ומבינים שהדרך להתמודדות עם קשיים דומים, אך באמת שצריך רק קצת סבלנות ואהבה, הכול מסתדר בסוף.
לי היה כלב כזה ש"עשה לי בית ספר" שחבל"ז. ידעתי שהוא פגוע אורתופדית ועבר דברים קשים והתעללות, ולא הייתי מוכנה להרים ידיים למרות הקשיים הבלתי אפשריים שהיו לי אתו. העמותה ממנה אומץ כששמעה על מה אני עוברת אתו התנצלה והביעה נכונות לקבלו חזרה, אך לא הסכמתי, סירבתי להכנע. אחרי שנה של טירוף זה התחיל להשתנות. מהר מאד הבנתי שהוא כלב פקח, אוהב ואכפתי, כלב שקנה את לבי ונפשי והיה לכלב הטוב ביותר והחכם שאי פעם היה לי.
לצערי מה שעבר עליו, והשד יודע אם לא עברו עליו דברים שלא ידעתי עליהם בנוסף, הכניעו אותו והוא נפטר טרם זמנו בשל מחלה קשה שהתגלתה בשלב מאוחר מדי. גם במותו התחשב בי מבלי שרציתי, (אמרה הוטרינרית שלי) ו"הלך" מבלי לומר לי שלום בהיעדרי.
ככה זה כלב עזוב, כשאתה מצליח להעביר אותו את הקשיים ולרכוש את בטחונו – הוא הכלב הכי טוב בעולם, עד הסוף, ואף כלב שנולד אצלך וגדל כגור, או כלב גזעי ויפה יותר – אף אחד לא מגיע לקרסוליים של כלב כזה.
תמונה של לולי ז"ל
נטישה, איזה שם וצבע שלא תיתן לזה, ובאיזה משקפיים צהובים או ורודים תסתכל על זה, היא מעשה נורא, פחדני של בגידה ובריחה מאחריות, וזה בכל שטח ולגבי כל יצור חי נושם ובעל חישה שהוא. היא מעשה מביש, ואין דבר כזה "הורג אותי ברכות" - הורג זה הורג. |
תגובות אחרונות
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על old country house
-
sari10
בתגובה על ללא כותרת
-
א ח א ב
בתגובה על איך אתם לא מתביישים?!
-
sari10
בתגובה על 123RF.com Predjama Castle in Postojna Cave, Slovenia
-
שולה63
בתגובה על Angkor Wat town on Tonlé Sap lake
-
* חיוש *
בתגובה על גילויי אהבה
תגובות (50)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
--
איך? איך את במשפט אחד בודד וקצר מצליחה לקלוע ולהביע כל כך הרבה?
אני רק מתארת לעצמי אם היית מתחילה את עצמך לכתוב, לא על מקומות וארצות - מהנפש....
תודה יקרה
--
כן, גם אצלי יש תמיד כאלה, הם ממיסים אותי עד לכדי מצב צבירה נוזלי.
מזהה אותם בכלובים בעמותות מרחוק.
הם כבר לא מיללים ולא ניגשים לחזית הכלוב, למשוך תשומת לב המבקרים שיוציאו אותם משם, כאלה
הרימו ידיים, נשארי יושבים בוהים לקיר, נצמדים למזרון מעופש ומרכינים ראש.
הם כבר אינם מביטים על אף אחד.
הסיפוק, באימוץ כלבים כאלה, למרות הקשיים האדירים לפעמים, בלתי ניתן לתיאור.
להביא כלב כזה שיאמין בך גם כשהוא ישן ולא יתכווץ מפחד, לילל משמחה מעבר לדלת כשהוא שומע שאתה מתקרב ולא מהיסטריה - אין שווה ערך לו.
--------
כן, אני מכירה זאת כמובן. זה היה קיים לפני הרבה שנים ולרוב לא קיים כעת.
אין לי מה לומר על זה לבד ממחריד, פשוט מזעזע, לא מקבלת נטישה בשום צורה, ולגבי כל דבר ואחד, קשה לי מאד עם זה.
את רואה הרי אפילו לגבי בתים נטושים, עיירות נטושות, התמונות שאני מביאה, זה תמיד נוגע בי.
-
אם אצלך הם, האנשים מרימים גבה, אצלי הגבות היו כבר מגיעות להם לאמצע הראש ונשארות תקועות שם.
-
ואני בטוחה שאתה הרי מבין היטב שלא לנטישה כזו של צומי כוונתי.
-
צודקת
--
צדקת יקרה, תודה.
-
תודה חברה,
גזע עליון צריך להרוויח את הכינוי בכבוד, כפי שכולנו רואים הוא אינו ראוי לו.
יש איזה מיתוס
(או לא ממש)
שהאסקימוסים נוהגים לשלוח את הזקנים למות בשלג
וזקנים במקרה הזה הם לא כלבים דווקא.
אז הנה מצרפת קישור למשהו שמצאתי באינטרנט
למה נשלחו זקני האסקימוסים למות בשלג
בוקר טוב בונבוניטה יקרה לי
ושוב סליחה על תגובתי המאוחרת - הפך לשיגרת יום (-:
מדהה עם כל מה כתבת
לצערי אנשים נוטשים את בעלי החיים לכאורה שאוהבים
לפני נסיעה ובעיתות מלחמה.....בגלל מחלה שמצריכה טיפול
(ביבנה הייתה לי שכנה אחרי שבועיים
זרקה את הכלב חזרה לרחוב כי היו לו קרציות
למה? לילדים שלה לא היו כינים? בגלל זה זורקים כלב?)
מאז שאימצתי את דין כלבי האהוב לא ביליתי לילה אחד מחוץ לבית
ובעיתות מלחמה אני דואגת לקחת אותו למקלט יחד איתי.
וכמובן לא נסיעות לחו"ל שמא יחשוב שנטשתי אותו.
גם בימים אלו כשאימי מאושפזת אני מוצאת את הזמן לספק לדין את
הטיולים לעשיית צרכים, אוכל ומים וגם הרבה ליטופים ואהבה כשאני בבית
וכן..... חה חה אנשים סביבי קצת מרימים גבה - שירימו
* חיבוקים אוהבים יקירה ♥
--
אם כך אינני מבינה את התגובה
--
אינך מדייקת, יש אנשים הפועלים הרבה יותר ממני, וזה לא בדיוק סדום, כי יש עוד רבים המחזיקים בדיעות כשלי.
כל מי שמוכן ורוצה להצטרף לעזרה לכוחות הפועלים מוזמן לפנות אלי באישית.
תודה
-
כשאדם מבחוץ מתסכל על הדברים זה לא אותו דבר כשמתסכלים על זה מבפנים.
מציעה לך להצטרף לקיים, לקחת חלק במאבק במקום להציע מבחוץ כשאינך מבין ויודע על המצב בשטח.
הייתה חווה כזו והם ביקשו פעמים רבות עזרה, ידעת?
כרגע חווה נוספת בדיוק כזו בהקמה, תרצה להצטרף לכוחות הפועלים בנושא?
כך שאתה מבין, אינך יודע שגם קיים ארגון גג לארגוני בעלי החיים, הוא קיים, הכל קיים.
צריך רק להצטרף לאחת היוזמות ולהתנדבות ולעזרה.
אתה מוזמן לפנות אלי באישית מתי שתרצה.
-
ויש לנטישה צורות שונות, ואפשר לנטוש יצורים שונים.
בושה, לא מבינה את זה.
--
ואת לא יודעת איזה בית ספר הוא העביר אותי, שנה של גהינום.
עבר. וכשעבר לא הצטערתי לרגע, הייתי מוכנה לחזור על אותו דבר שוב רק שהוא יחזור אלי.
נכון, לא שמתי לב
-
באבא יאגה
לא שמת לב שפתחתי בזה שאני מדברתי על מעשה הנטישה של חסרי ישע בכלל...?
שהזכרתי אח"כ משהו כל כך כואב לגבי תינוקות יתומים שננטשו ?
-
?
היית יסודית מאד, לא מבינה מתחילת התגובה לסופה דבר.
---
אתה מציג שאלה וכותב לא ברור:
"מה אחוז מגדלי בעלי חיים, שעושים זאת מתוך אידאה וכאלה שצריכים חיית מחמד עם פרווה מרהיבה."
מה הם עושים?
נוטשים?
עוברים ?
איך אפשר בכלל לנטוש מתוך אידאה?
ואיך נטישה שייכת להיות בעל החיים בעל פרווה יפה?
ועוד משהו:
כשנשבר לבתך מהכלב העזוב שאימצו זה לא סתם סתם, לפעמים עוברים עם כלבים עזובים וכלבים בכלל תקופות לא קלות, מי כמוני יודע, וזה ממש לא סתם סתם, השאלה מי מגיב לתקופות אלו במעשה מכוער כזה בנטישה, כי קשיים עוברים, ויש גם דרכי התמודדות שונים עמם.
אהבתי את השיר המצורף, קצת הלכתי לאיבוד של ההקשר אבל אם אני לוקחת את זה לאן שנראה לי שהתכוונת זה החלום שנתחיל להיות הומניים יותר כלפי האחר ...
-
בודאי, אין אומץ להתמודד עם דברים, עם אחריות. זה בעצם קצת סימפטום לדברים נוספים.
---
ולא רק על נטישה דיברתי אך בעיקר על המעשה הזה. גם על זה שאנשים חושבים שאם מייפים את המילים או קוראים למעשה ההרג במילה אחרת זה משנה את המשמעות.
"להרדים" (בע"ח) ....אעלק. להרוג אותו.
"שחיטה הומנית"....מה זה? בעל החיים לא מפחד ולא מרגיש מה הולך לקרות? לא סובל? שטויות במיץ, אין חיה כזו שחיטה הומנית, יש שחיטה שפחות גורמת סבל, הוא סובל קצת פחות.
ביג דיל.
כאילו זה משנה את המשמעות או משהו.
יש לי חלום......
--
אל תכנסי לקישורים !
לא רוצה שאחרי תגידי ותאשימי וכאלה, אדם צריך להיות שלם עם עצמו מבפנים, לא כי זה בא לו מהשכל מהראש כי הוא מחליט שכך צריך.
את חושבת שלי זה היה קל בהתחלה? שזה קל כעת?
אבל אני עומדת בזה מסיבה פשוטה שיש בי כבוד לנשואי המאבק שלי ושל הרבה חברים שלי, ואם הם עוברים סבל כל כך גדול כל חייהם ואין להם פה לזעוק ולעזור לעצמם, ראוי שאכבד אותם, את המאבק למענם, ואת עצמי - לפחות להסתכל במידע חזותי על מה שהם עוברים.
אבל זו רק ההרגשה והדיעה שלי.
אם את באמת רוצה וזה בא ממש מהבטן מהלב, אהיה מוכנה לעזור לך בזה שתשאלי אותי כל פעם באיזה "דרגה" של קושי התמונות או הלינק שתשלחי ואני אמספר לך את זה. ואז תדעי. תתחילי בשלבים נמוכים ותתקדמי. אהיה מוכנה לעשות זאת למענך, אבל זה צריך לבוא ....מ....
--
הידיעות שבעתונות והנושאים הקשים אינם זרים לפעילי בעלי החיים חבר יקר.
לפעמים עובדים קשה הרבה יותר ממה שאתה מתאר כדי להוציא את כל הג'יפה שרוצים להסתיר מהציבור החוצה.
נטישה היא מוות !! וברגע שהגזע העליון יבין את זה ימנע הרבה הרבה כאב מיותר בעולם !!
יש לי שאלה.
אבל נראה לי שיותר עדיף שאני אתאפק (לעת עתה)
שבוע טוב.
-
לא יעזרו רק החוקים צריכים אכיפה עם שיניים חזקות שיפחדו ממנה ולא יצפצפו עליה בראש כל חוצות, ושהמוסר והנורמות החברתיות יהיו נמוכים כל כך שאף אחד לא יתרגש מכמה חוקים שלרוב לא אוכפים.
החינוך הוא מבית, וזה ממש ובכלל לא אמור לגבי בעלי חיים וזו הנקודה שניסיתי להבהיר בפוסט שלי.
הנקודה היא אופיו של האדם, באם הוא איש של כבוד ולוקח משימה ומשהו על עצמו אז עומד בה, או בורח ובוגד באחריות, וזה באופי, ואינו קשור רק לבעלי חיים כמובן, אלא לדברים בחיים, וגם לבני משפחה.
בנטישת בעל חיים, ונטישה בכלל, ניתן לראות פשוט מי הבן אדם. שום בגדים או "מעשים טובים" אחרים (כפי שציינתי בפוסט עצמו) לא יכסו על זה.
***
בתמונה כאן רואים עץ שצמח וגדל על אופניים שנרתמו אליו.
הסיפור כאן הוא שבימי אחת ממלחמות העולם באירופה קשר נטר
את אופניו לעץ ויצא למלחמה. הוא לא שב לקחת את אופניו
למרבה הצער.
העץ צמח ולקח עמו את אופניו, והמקומיים בכפר שומרים על
שניהם לזכרו.
אינני זוכרת מהיכן לקוח הצילום והסיפור שלו אך זה מה שהיה כתוב.
-
תודה יקרה,
אין לך מושג כמה וכמה שנים וכמה זמן אני מרגישה מה שמרגישה לגבי הנושא עד שיוצא לי פוסט כזה. וכפי שציינתי זה לא פוסט ראשון על הנושא הזה, הנטישה קיימת לגבי דברים שונים בחיים, גם דברים דוממים כמו בתים נטושים, ועיירות שלמות פשוט שננטשות (בארהב), עד לשידות אמנותיות ענתיקות ובעלות היסטוריה שפשוט מושלכות לפעמים לרחוב, עד ליצורים חיים כמו קרובי משפחה מבוגרים וזקנים, ילדים ותינוקות, ובעלי חיים.
מעשה הנטישה כשלעצמו מביש בעיני ומעיד יותר מכל דבר על המבצע אותו במיוחד כמובן כשננטשים הם יצורים חיים .
-
הנה כאן במיוחד עבורך כי היית הראשונה להגיב:
מתוך אלגרו נון טרופו
Allegro non troppo - "Valse Triste" - Bruno Bozzetto
את תופעת הנטישה, ראינו בצורה בולטת ב"צרות הצבאיות" שב אנשים עברו דרומה או צפונה ובעלי החיים ננטשו.
מעניין האם נחקר הנושא, מה אחוז מגדלי בעלי חיים, שעושים זאת מתוך אידאה וכאלה שצריכים חיית מחמד עם פרווה מרהיבה.
נ.ב. כשנשבר לבתי מהכלב העזוב שאספו לפני שנים, היא מתעשתת ואומרת:"סתם...סתם.."
"נטישה היא מעשה פחדני"
נכון ואף נכון מאד !! הזכרת לי עכשיו סצינה מדג ושמו וונדה הרי מותר לחבב גם דגים ואומרים שהם לא מרגישים.... תמונה מתוקה של לולי. וחוצמזה אומרים שמה שלא הורג מחשל. אז אולי אחכ אני אכנס לקישורים ואחכים עוד יותר
היום ונורא.
הבוקר היתה ידיעה מחרידה בנושא.
קשה לי אפילו לכתוב על זה. אני מניח ששמעת.