כותרות TheMarker >
    ';

    Media Radar

    הבלוג הזה עוסק במיגוון נושאים שקשורים רובם ככולם לאינטרנט - עם התייחסות ספציפית לנושאי מדיה. חלק מהעניינים יהיו קשורים לזירה הישראלית וחלקם לזירה הבינלאומית, בעיקר בארה\"ב

    0

    מוכנים?

    0 תגובות   יום שלישי, 14/7/15, 23:02

    צ'ק פוינט, נייס, אמדוקס, קומברס וסאיטקס – חלקן, ימי הזהר שלהן מאחוריהן, אבל האחרות עדיין מאוד בעניינים. מה שמשותף לכולן הוא שהן חברות טכנולוגיה שצמחו בישראל, נשארו עצמאיות ולפחות בשלב מסוים בחייהן הובילו את התעשיות שבהן פעלו.

    אבל חמש החברות האלה הגיעו להישגיהן כנגד הסיכויים. קרנות הון סיכון מקומיות לא היו, או שהיו מעט מאוד. וקרנות זרות – או שלא פעלו בישראל או שפעלו בצורה מצומצמת בלבד.

    כיום הדברים נראים אחרת – יש שפע אדיר של קרנות, ישראליות וזרות, שמתחרות ביניהן על השקעות, ובמקביל אליהן יש קבוצה גדולה מאוד של אנג'לים שמממנים את השלבים היותר-מוקדמים. יחד, שתי הקבוצות האלה שותפות לרוב ההצלחות הגדולות ביותר של סטארט אפים בשנים האחרונות, ובוודאי במחצית הראשונה של 2015, שהיתה תקופת שיא.

    אבל אצל רובם ככולם – המשקיעים והקרנות – אופק ההשקעה הוא קצר יחסית, כמה שנים. מקימי הסטארט אפים שמחים ללכת עם הפרדיגמה הזו, או לפחות לא מתנגדים לה, וכך נוצר מנגנון שדוחף להקמה של סטארט אפים ומכירתם לפני שהגיעו לבשלות.

    עבור כמה, זה אסון. בעוד שעבורם צ'ק פוינט, נייס, אמדוקס, קומברס וסאיטקס מימשו את החלום – להקים חברת טכנולוגיה ישראלית-אותנטית שתצמח ולא תימכר בשלב מוקדם כזה או אחר תמורת סכומים מסנוורי עיניים. קיומן, הם אומרים, יוצר תשתית טכנולוגית מקומית איתנה, מבסס את הכלכלה בכלל ואת ענף הטכנולוגיה בפרט ומעודד את המוחות המבריקים להישאר כאן. השיטה של להקים-לטפח-למכור מונעת לדעתם את ההישגים האלה.

    הוויכוח הזה מתנהל שנים ארוכות, ולפחות עד כה ההכרעה לצד כזה או אחר אינה תוצאה של מאמצי המצדדים, אפילו הקולניים ביותר, של כל ראיית עולם. מה שקרה הוא שהסטטוס קוו נשמר.

    אבל יכול להיות שמשהו קורה – ודווקא בכיוון של אלה שרוצים לראות חברות ישראליות גדולות ועצמאיות. וזה קורה בשוק – לא בבמות שהוויכוח מתקיים על גביהן.

    בסוף מאי דווח ב-TheMarker שחברת ניהול קרנות ההון סיכון הגדולה פיטנגו יצאה לגיוס של קרן צמיחה בסכום של 250 מיליון דולר. קרנות צמיחה שונות מקרנות הון סיכון "רגילות" – קרנות הצמיחה נכנסות בשלבים הרבה יותר מאוחרים ומסייעות לחברות המטרה להתבסס בשווקים שבהן הן פעילות ולכבוש עוד ועוד נתחים. גם פה יש כוונת אקזיט, אבל יותר מאוחר מזה של הקרנות הרגילות, ומבחינת הקרנות האלה, הנפקה בבורסה, פעולה ששומרת על עצמאות החברה, היא כלי ראוי למימוש ההשקעה.

    הקרן של פיטנגו לא תהיה קרן הצמיחה הכל-ישראלית הראשונה: קדמו לה IGP של משה ליכטמן וחיים שני, שהשלימה גיוס של 250 מיליון דולר בסוף 2013; וקומרה של בעז דינטי וארז שחר, שיצאו לדרך עוד ב-2012.

    שלוש הקרנות האלה קמו והצליחו למשוך השקעות מכיוון שהסיפור השתנה. הן והמשקיעים שלהן מצאו יותר ויותר עדויות לכך שיזמים ישראלים, לפחות חלקם, מסוגלים להביא את החברות שלהם בעצמם למקומות רחוקים יותר – מבלי להירכש בדרך. זה גם הגיוני, סטארט אפים טכנולוגיים הם חלק מהנוף החדשני והעסקי הישראלי כבר לפחות 15 שנה – די זמן כדי ללמוד משהו.

    האם זה אומר שעידן הסטארט אפים שנמכרים בצעירותם עומד להיגמר? כנראה שלא, אבל לצידם עשוי להתפתח סוג חדש של יזמים וחברות שרואים רחוק יותר – ושיש מי שמוכן לממן את החלומות שלהם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      אבו4 - מוצא מה שהקפה שכח

      ארכיון

      פרופיל

      natlipson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין