נתקלתי בפוסט מאד מעניין באתר הפטריה, שעורר אצלי כמה מחשבות מעניינות (טוב, נו....*אותי* הן מעניינות).

לעצלנים שבינינו, הנה חלק מהפוסט: 

***אל תזיעו יותר מידי, קחו 20 דקות של אושר***

"אני חושב שרוב האנשים לא באמת נהנים מהטיול עם הכלב שלהם

ולכן הם מרגישים שהם חייבים (אבל חייבים!) לספר למישהו על היום שלהם,

דווקא ברגע שבו כל תשומת הלב צריכה להיות עם הכלב, זמן השיתוף שלכם, הביחד.

הרגע שהכלב מחכה לו כל היום כשאתם עסוקים בעניינים אחרים.

ומה אתם עושים? מדברים או דבוקים למסך. והכלב?

 
-נגרר אחריכם משועמם, מעיף מבט אליכם רק לראות שאתם… לא מסתכלים עליו, אתם לא איתו.

שניכם מחוברים במקרה, אבל לא באמת יחד. מדי פעם הוא ימשוך לאנשהו רק בשביל שתגידו לו לבוא אחריכם, יראה לכם שאם לא תדברו איתו, הוא יחפש שיחה במקום אחר.

מה היה קורה עם כך הייתם הולכים עם החברה שלכם? או בדייט במסעדה?

כל הכלבים שאני עובד איתם "נדלקים" בטיול ברגע שמתייחסים אליהם.

פתאום, הם מפסיקים למשוך ומסתכלים על הבעלים. באורח פלא הבעלים מקבל שליטה על הכלב.

אני מבקש מכם, תשאירו את הטלפון בביתואם זה קשה, פשוט תחליטו שאתם לא זמינים עד שאתם מגיעים לגינה או בחזרה הביתה. קחו אתכם צעצוע, בקבוק פלסטיק, חבל, כדור, חטיפים, קליקר…לא משנה מה.

הציעו לכלב שלכם אינטראקציה איתכם, יהיה לכם כל כך כיף שלא תרצו להפסיק. 

נסו ותגידו לי שלא נהניתם יותר!

דרך אגב, לא צריך להקדיש לזה שעה, אז אל תזיעו יותר מדי.

 
20 דקות תשומת לב ומשחק מתוך הטיול זה אחלה.

מעבר לזה, לא חייבים לעשות את זה בכל פעם, למרות שאף כלב לא יתנגד לרעיון.

הכי חשוב – בלי טלפונים, בבקשה. מגיע לכם יותר טוב אחד מהשני והמפתח לאושר הזה נמצא בידיים שלכם. מקווה שמישהו חוץ מאמא שלי יקרא את זה."

התגובה הראשונה שלי הייתה חיוך מאוזן לאוזן. ואז ראיתי שהפוסט שותף בעמוד שקוראים לו slow (אין לי מושג מה המהות שלו, אבל הם מדברים על האטת קצב החיים, אז את תשומת הלב שלי - הם קיבלו!)

וזה גרם לי לחשוב - כמה זמן מהיום אנחנו מבלים בטלפון הנייד? מצלמים כל דבר שאנחנו רואים, אוכלים או חווים מבלי *באמת* לחוות אותו. לא פעם אני רואה אנשים מטיילים עם כלבים ועל פניו, הטיול נראה כמו מטלה שהם ממש לא רוצים לעשות. כאילו הם אימצו כלב רק בשביל להתחבק איתו. למה הם לא קנו דובי?

העניין הוא, שזה לא קורה רק עם כלבים. זה קורה עם חברים בבית הקפה, בבית עם בני הזוג ובכל מקום אפשרי. אנחנו נשאבים לעבודה, לטלפון הנייד ולכל דבר פרט לחוויות הקטנות של החיים עצמם.

אז כמו שנועם אמר, קחו לכם 20 דקות ביום, עם הכלב, בן / בת הזוג או עצמכם (כן! זה חשוב) ותקדישו את כל כולכם, בלי הטלפון הנייד, בלי אמצעי תקשורת ופשוט תהנו.

באהבה,

אמיר