17 הגדולות: Airbnb- נער הפוסטר של הכלכלה השיתופית
|
מי ששוכר דירה, כמו רוב האנשים שאני מכיר, ממתין בחשש ליום שבו שנת השכירות תסתיים ובעל הבית יודיע חגיגית על העלאת שכר הדירה. בשנים האחרונות בתל אביב ההעלאות האלו יכולות להיות גבוהות במיוחד וכל העניין הופך למתסכל ומייאש. אבל בכלכלה, משבר הוא הזדמנות, וכשהמשבר הזה נקש בדלת של שני מעצבים מסן פרנסיסקו, ג'ו גביה (Joe Gebbia ) ובריאן צ'סקי (Brian Chesky ) הם פתחו בפניו את הבית, הכניסו אותו ואירחו אותו בסלון.
השכירות של ג'ו ובריאן עמדה להסתיים והתעריף החדש, גבוה ב-25% מהקודם, הכניס אותם למשבר. המשבר הוביל להקמת נער הפוסטר של הכלכלה השיתופית: Airbnb . הם לא היו הראשונים, הם כנראה לא הכי טובים ומשוכללים- אבל כשמדברים על כלכלה שיתופית, Airbnb היא הדוגמה שבה משתמשים. Airbnb , למי שחי בחלל החיצון בשבע השנים האחרונות, הוא אתר אינטרנט שבו אנשים שיש ברשותם חדר או דירה פנויים יכולים להשכיר אותם לטווח קצר לאנשים אחרים. נניח שיצאתם לחופשה או למילואים לשבועיים והדירה המגניבה שלכם בלב תל אביב תשאר ריקה. לא חבל לבזבז את המשאב הלא מנוצל הזה? Airbnb מאפשרת לכם לפרסם באתר, ואחד מבין עשרות אלפי התיירים ששוטפים את העיר ישן אצלכם, במקום לשלם סכום מופקע בבית מלון. הוא חוסך קצת כסף, אתם מרוויחים, ו- Airbnb גוזרים קופון קטן. כולם מאושרים (בדרך כלל). בעולם מדובר בתופעה מוכרת, וגם בישראל יש זינוק מטורף- עם 13,000 נכסים שניתן להתארח בהם, 115 אלף מתארחים וגידול בפעילות של 48% במהלך 2014. במקביל 49,000 ישראלים הזמינו לינה דרך Airbnb , עליה של 87% מהשנה הקודמת. בחזרה לג'ו ובריאן. הם נדרשו לשלם 1250 דולר, בחשבון הבנק היו רק 1000. הפתרון היה מתחת לאף: בסלון שלהם. 3 מיטות מתנפחות (Airbeds) נכנסו בסלון הזה, ובזמן שוועידת עיצוב חשובה התקיימה בסן פרנסיסקו והמלונות היו מלאים עד אפס מקום, ג'ו ובריאן הצליחו להשכיר את המיטות המתנפחות שלהם (בתוספת ארוחת בוקר) ל-3 אנשים: בחור צעיר מהודו, אישה בת 35 מבוסטון ואב מורמוני לחמישה ילדים מיוטה. Airbnbb, או בשמה המקורי, Airbed&breakfast נולדה. מהניסוי הקטן הזה הם הרוויחו 240 דולר, אמנם לא מספיק כדי לכסות את שכר הדירה, אבל מספיק כדי להבין את הפוטנציאל. הם הרוויחו גם תובנה משמעותית: האורחים והם לא רק חסכו או הרוויחו כסף, אלא גם נהנו מאוד מכל הסיפור. יש הבדל גדול מאוד בין לינה במלון לבין לינה אצל אדם מקומי. החוויה היא שונה לחלוטין (וכנראה שגם טובה יותר), ולכן יש בזה ערך מוסף שמצטרף לחיסכון הכספי.
יחד עם נייט בלצ'רזיק כשותף טכנולוגי, הם החליטו לנסות שוב, הפעם בכנס South by Southwest באוסטין, טקסס, שהוא כנס טכנולוגיה מוכר (חברות כמו twitter ו-Foursquare עשו את הפריצות המשמעותיות שלהן בכנס הזה). הרעיון היה פשוט- המלונות באוסטין היו מפוצצים, ולכן כמו בכנס העיצוב בסן פרנסיסקו, גם במקרה הזה יהיו מי שיעדיפו מיטה מתנפחת על פני תשלום מופקע לבית מלון. התוצאות היו קצת פחות מוצלחות: Airbnb קיבלה 2 הזמנות, מתוכן אחת של צ'סקי המייסד. התסריט חזר על עצמו גם בכנס הועידה הדמוקרטית ב-2008 בדנבר, קולורדו. גם שם, לא היה מדובר בכסף גדול. ההבדל היה שכדי לשווק את עצמם הם מכרו את “Obama O’s” ו-"“Cap’n McCains: דגני בוקר שהם המציאו ועיצבו עבורם קופסא, עם תמונות המועמדים לנשיאות באותה שנה: ברק אובמה (הכוכב בועידה בדנבר) ומקיין מהמפלגה הרפובליקנית. כל קופסא נמכרה ב-40 דולר, ואחרי 800 קופסאות, היה להם סכום מכובד להתחיל בפיתוח האתר וגם הרבה תשומת לב תקשורתית שגילגלה אותם ל-Y-Combinator, קרן השקעות שסיפקה להם את המעטפת לצמיחה. משם הסיפור התרומם.
דגני הבוקר של אובמה . הצליחו בלי דנית זמרת חתונות (אתר Airbnb)
משבר הוא מילת המפתח עבור Airbnb בפרט והכלכלה השיתופית בכלל. כמו שהמשבר הקטן של ג'ו ובריאן דחף אותם להקים עסק שווה, המשבר הכלכלי שמלווה אותנו מ-2008, דחף הרבה אנשים לנצל חדרים פנויים בבתים שלהם, והפך את היצע החדרים והדירות ב-Airbnb לעצום. במקביל, הציבור שרצה להמשיך ולטייל בעולם אבל נאלץ להצטמצם, התרגל לאפשרות שמלון הוא לא האופציה היחידה. בנוסף, כמו שבריאן וג'ו כבר הבינו, אירוח אצל מישהו בסלון מעניק ערך מוסף. אלכס סטפני (Alex Stephany) כותב ב"עסק השיתוף: לעשות את זה בכלכלה השיתופית החדשה" שערך המוסף הזה בא לידי ביטוי בקהילות ש-Airbnb יצרו. הסיבה שנמצאת בבסיס ההצלחה של Airbnb הוא לא הטכנולוגיה אלא היכולת של החברה לייצר קהילה של מארחים ואורחים. על רקע המשבר, הנכס המשמעותי שהצליחה החברה להשיג, לא היה אתר אינטרנט מדהים ופורץ דרך, אלא היכולת להקיף את עצמם באנשים שמאמינים ברעיון המטורף של אירוח אנשים זרים אצלך בסלון. הקהילה הזאת, לא רק היוותה את הגרעין הקשה שהחזיק את החברה בתחילת הדרך אלא גם סיפקה משוב חוזר לחברה- ואיפשרה לה לצמוח בכיוונים הנכונים. הקהילה הזאת היתה גם מגנט לאנשים נוספים, והיא התרחבה כל הזמן, ובכך הרחיבה גם את החברה.יצירת הקהילה נוצרה באמצעות מפגשים ומסיבות שערכו המייסדים. בהתחלה הגיעו אנשים בודדים, כיום המפגשים האלה (שעדיין מתקיימים) מתמלאים בתוך דקות. כשהאתר חצה את האוקיינוס, ומשתמשים בצרפת התחילו להציע חדרים ודירות, המייסדים לא ויתרו על ההזדמנות, מצאו חבר צרפתי ושכרו אותו לעשות את אותן מסיבות ל-Early Adopters הפריזאים. סביר להניח שהיה קצת יותר שיק במסיבות בפריז, אבל העקרון היה זהה. Airbnb גיסה בחודש שעבר 1.5 מיליארד דולר, וקיבלה הערכת שווי של 25.5 מיליארד דולר. היא נמצאת כבר ב-34,000 ערים,ו-190 מדינות ולמרות שהיא מפסידה כסף (150 מיליון ב-2014, ולפי הערכות 200 מיליון ב-2015) ברור לכולם שמדובר בחברה שכבר כיום משנה לחלוטין את חוקי המשחק.
Airbnb היא הדוגמה המובהקת ביותר לכלכלה שיתופית שבה משאב לא מנוצל (הסלון או החדר הפנוי שלכם) הופך למקור הכנסה עבורכם. במקביל Airbnb מרחיבה עבור מי שמבקרים בעיר שלכם את היצע המקומות בהן ניתן ללון ואת היצע סוגי האירוח: לא רק אירוח בבית מלון אלא גם אירוח בבית של מישהו מקומי. על הדרך Airbnb מאתגרת משמעותית את תעשיית המלונאות, משבשת את שוק הנדל"ן והתכנון העירוני, גוררת שינויי חקיקה, מייצרת המוני יזמים קטנים שהפכו את האירוח לקריירה, ומנפקת עוד שורה של סיפורים שימלאו הרבה פוסטים בבלוג הזה. פוסט ראשון בסדרה. ג'רמיה אויאנג (Jeremiah Owyang), אחד הדוברים הרהוטים בתחום הכלכלה השיתופית ומנהל חברת ייעוץ מובילה בתחום, פרסם בתחילת יוני סקירה שערך על חברות הכלכלה השיתופית. 17 חברות כלכלה שיתופית חצו את שווי מיליארד הדולר והן מעסיקות ביחד 60 אלף עובדים. מרביתן הגיעו לשווי הזה בתוך פחות מ-4 שנים. |
