כיכבתי כי השיר יפה

והוא לא מתאר רק רגשות של ילד קטן

לפני שנה הסתיימה מערכת יחסים שהייתה לי עם אישה שאהבתי מאוד

וזה קרה כי היא בחרה ללכת להיות עם מישהו אחר

והאישה הזו גם אהבה מאוד את השירים של ילן שטקליס

וכשזה קרה הייתי מאוד עצוב

וכל הזמן הרגשתי שאני מרגיש כמו הילד בשיר

עד היום כל פעם כשאני קורא את השיר

שוב חוזר הכאב

שיר ילדות

שמתאים גם למבוגרים

זה מה שיפה בו

:-)

השיר מקסים, ואני חושבת שהוא מעלה כל כך הרבה רגשות דווקא בגלל שהוא חוצה גילאים, ומתאר את התחושות והמנגנונים הבסיסיים שלנו כבני אדם. מה אומר לך. גם בגיל 40, עולות הדמעות מעצמן.

לכי תסבירי לו שנורית פולניה.

וגם שהיא גדלה בישראל - מקום שבו אנשים לא יודעים

להעריך אחד את השני ולפרגן אחד לאחר.

אגב המקרה המתואר בשיר -בעייתי, אבל פחות.

לי היה חבר שנתן למישהי פרח והיא פשוט

נגסה בו (בפרח לא בחבר )

היה זה מקרה טראגי.

מדהים..היום שרתי לעצמי את השיר הזה בריצת האימון הארוכה.

השיר הזה תמיד גרם לי להתרגשות דמעתית.

כאב הנטישה,כאב האהבות הנכזבות..

השיר הזה ליווה את כולנו במעבר הקשה-אך המדהים-מגולם לפרפר..

תודה

מכירה את הגירסה החדשה לשיר?

להקת שייגעצ

קבלי:

http://www.youtube.com/watch?v=iNfBVWms8Cc

:-)

למרות שאני אישית מעדיפה את השיר הנוסטלגי...

מקסים

שנים שנאתי את נורית

כאב הגדילה,

כל אחד והנורית שלו

צטט: איוליק 2008-02-23 23:37:28

אמנם איילת, אבל מרגישה היפך הגמור על השיר. שונאת את השיר הזה, עוד מילדות.

שונאת את הנורית הזאת, עוד מילדות.

שיר על ניכור. מילא נורית, אבל האמא! 

אגב הספר,שאת עטיפתו צירפת - זה לא ספר לילדים. מי שהחליט להוציאו לאור מחדש, נשען על זכרונות ילדות שאוטומטית הפכו את שירי ילן-שטקליס ליפים בעיניו, אבל לא קרא אותם שוב, כבוגר. ישבתי עם חברתי הטובה ביותר, ועברנו שיר שיר. ברובם הילדה הדוברת ננטשת לבד בבית ומתה מפחד. ועוד אסור לבכות, שזה בכלל יופי.

ונורית הזאת, אכלה התפוח והפרח זרקה בחצר!

 

הכן את בהחלט צודקת, השיר הוא מאד לא פשוט וקשה, המסר שעובר דרך השיר הוא מסר של ניכור, גבריות שמצופה מהילד ואימוץ התנהגות גברית אצל הילדה.

שיר קשה וכואב מאד - אסור ללמד אותו ולהשמיע אותו מבלי לעשות תיווך ושיחה עם הילדים בעקבותיו.

 - השיר מרגש וצובט בליבי, בחירה מעניינת....

בצבא היתה נורית שנפרדה מחבר, ואני מחזר (עם תפוח, שירים ויותר) , אך אבוי - חזרה לשחק עם ילד אחר...

הלב נפצע, ואחרי השחרור הם חזרו כמדומני ומאז אני מעדיף תפוז ואגס וענבים...

תפוחים, משום מה, קצת פחות.

בכל מקרה שותף מלא לאמונה, לתודה ולדרך - מגיע לך

אמנם איילת, אבל מרגישה היפך הגמור על השיר. שונאת את השיר הזה, עוד מילדות.

שונאת את הנורית הזאת, עוד מילדות.

שיר על ניכור. מילא נורית, אבל האמא! 

אגב הספר,שאת עטיפתו צירפת - זה לא ספר לילדים. מי שהחליט להוציאו לאור מחדש, נשען על זכרונות ילדות שאוטומטית הפכו את שירי ילן-שטקליס ליפים בעיניו, אבל לא קרא אותם שוב, כבוגר. ישבתי עם חברתי הטובה ביותר, ועברנו שיר שיר. ברובם הילדה הדוברת ננטשת לבד בבית ומתה מפחד. ועוד אסור לבכות, שזה בכלל יופי.

ונורית הזאת, אכלה התפוח והפרח זרקה בחצר!

יפה השיר.

עוד יותר יפה הזיכרון.

תודה

שיר מרגש ,רומנטי,,,,נעים לאמץ אותו שוב

הצחיק אותי להיזכרכי מה שמעניין כאן אילו דווקא המילים,

עכשיו אני מתחיל להבין איפה למדנו להתנהג כך,

חחח......החבר אלון

נחמד

אהבתי

ווואוווו  החזרת אותי לילדות, שיר מקסים...:)

איזה יופי של פוסט.

השארי את -  עצמך

תמיד

הזכרת לי את העבר

כשהייתי מתאהב בילדות

והייתי הופך לרגשן

היה לנו תקליט של השיר

קבלי כוכב כוכבת

זה שיר  ענק ואת ילדה מותק מה עוד להגיב שאניי מת עלייך אני כזה אני

איילת..את לעולם לא מפריעה..תודה שהזמנת:)

נהניתי...שבת שלום,מיה.

היום יצא ספר חדש:

כוכב נתתי לאיילת.

(רק אל תלכי לשחק עם ילד אחר...) 

המילים כל כך פשוטות ואומרות המון..

גם כילד וגם כאבא, השיר הזה מרגש תמיד.. 

יפיופה..

לא יכולתי לחשוב על דרך טובה יותר לבטא את העובדה שאנו מתעורריםמידי יום לשגרה ומציאות ולא מעריכים אותן כלל..הנשימה באפנו וקיומנו נראים לנו כ"כ טרוויאלים ולגיטימיים עד כי אנחנו לא מעריכים את הדברים הקטנים האלה...אלו הטיפות הגדולות שעושות את הנהר הגדול..קיצר מותק...שיר פשוט ומקסים עם אמונה חזקה! קבלי כוכב!

אילן יקירי

תודה על הכוכב !!!