כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    סבא של נעמי ובן גוריון

    37 תגובות   יום שישי , 24/7/15, 11:45

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב.

     

     

    ועכשיו לאחד מהזכרונות על מה שעשית במילואים (1962):

    תיכף עם שובך מחו"ל נשלחת לקורס תותחני נ"ט. הקורס התקיים במחנה "דורה", אז באמצע דיונות חול והיום באמצע נתניה. יצאת משם רב טוראי, מפקד תותח 6 ליטראות נגד טנקים. לא כל מה שהיה בקורס זכור לטובה. בסוף קורס התותחנות קבלת דיפלומה של מפקד תותח. על החתום היה אחד, אריאל שרון.

    פעם בקשה נכדתך נעמי סופר לכתוב בשבילה משהו לבית הספר בנושא

    "מה סבא שלי עשה במלחמות".

    אז במקום לחזור ולספר על הקורס בדורה אתה מביא את מה שכתבת בשביל הנכדה שהיתה בכיתה ב' לפני כ-10 שנים (2005):


    סבא של נעמי שהיה פעם תותחן

     

    הסבא של נעמי הוא בקיבוץ. הקיבוץ של הסבא של נעמי נמצא בעמק יזרעאל והוא קרוב לגבול עם הפלשתינים.

    על מנת להגן על העמק מפני סכנות של מלחמה, אירגן צ.ה.ל את הישובים

    ב"הגנה מרחבית". חברים יצאו ללמוד כיצד מניחים מוקשים, כיצד לצפות במטוסי אויב, כיצד להקים קוי טלפון צבאיים וגם כיצד להשתמש בתותחים נגד טנקים.

     

    הסבא של נעמי נשלח למחנה צבאי בשם "דוֹרָה" שליד נתניה.

    שם היה בית-ספר לתותחנות. במשך חודש וחצי למד הסבא של נעמי איך לירות בתותח. לימוד הירייה בתותח כולל כל מיני דברים:

    1. להכיר את כל חלקי התותח.

    2. כיצד להכין את התותח לירי כדי שיפגע במטרה.

    3. לחפור לתותח שוּחָה (בור) שממנה יורים.

    4. איך להסוות את התותח, זאת אומרת להסתיר אותו מעין האויב. 

    5. איך מטעינים את התותח בפגז וגם איך יורים.

    6. איך לנקות את התותח אחרי השימוש.

     

    התותח שבו השתמש הסבא של נעמי היה תותח אנגלי מימי מלחמת העולם השנייה.

    זה היה תותח 6 ליטראות (משקל הפגז) שקוטר לועו היה 57 מילימטר. 

    התותח הזה היה יכול להשמיד טנק ממרחק 1200 מטרים. 

    אפשר היה להשתמש בו גם נגד חיל רגלים (עם פגז נפיץ).

    את התותח הזה היה אפשר לגרור ביד בעזרת ארבעה אנשים, אבל גררו אותו עם רכב צבאי שקוראים לו "קומנדקאר".

     

    צוות התותח מנה ארבעה לוחמים: מפקד, מפעיל, טען ומגיש פגזים.

    הירי בתותח היה מתבצע כך: מפקד הצוות מזהה את המטרה וצועק, מ ט ר ה!

    מגיש הפגזים מוסר פגז לטען, הטען דורך את התותח וטוען את הפגז בפי הבליעה של הקנה וממתינים. כאשר המפקד צועק "אש!" אז יורים.

    רעש הירייה הוא חזק נורא וכולם מוכרחים לשים אטמים באוזניים.

     

    המלחמה היחידה שסבא של נעמי השתתף בה כתותחן הייתה מלחמת ששת הימים. לקראת המלחמה יצא סבא של נעמי עם התותח למקום שקוראים לו מוּקֵייבְּלֶה, מול העיר ג'נין הפלשתינית. שם התחפר הצוות  במשך כל הלילה עד שבבוקר היה התותח מוכן למלחמה ומוסתר כראוי. דווקא במקום ההוא לא היתה אז מלחמה ולא היה צריך לירות.

     *   *   *

    ''

     ועכשו עוד שיר שהיו רוקדים אותו בקן התנועה:

     

     בָּרְחָה מִבֵּית אָבִיהָ

     בָּרְחָה אֶל הַקִּיבּוּץ

    לללללה ללללה לללה ללללה


    זיכרון קצת מצחיק על בן-גוריון, על חגי שלהבת ועליך.

    אחרי שחזרת מחו"ל היה חגי גזבר המשק. הוא שימש גם כנציגכם בכל מקום. כך מפני שהמזכיר של אז, טיוחכה או רפי שלף ויתרו על התענוג.

    יום אחד בא אליך חגי ואמר:

    "שמע, תעשה לי טובה ותיסע במקומי למרכז (ועידה מצומצמת) האיחוד שיהיה בקיבוץ במשמר השרון.

    זימנו אותי אבל אין לי זמן להשתתף. אתה היית בזמנו נציגנו במרכז אז בטח תדע מה לעשות שם".

    נסעת לשם והתיצבת במזכירות המרכז, אמנון בקר מיזרעאל.

    הישיבה התקיימה בחוץ מתחת למין סוכה. כולם ישבו על ספסלים מקרשים וחבילות קש מול במה צנועה  ליו"ר ולנואמים.

    אחד מנושאי המרכז היה מצב היחסים בין האיחוד להסתדרות. קצת מגוחך בעיניים של היום, אבל אז זה היה מוקד אמיתי ומעורר ענין בציבוריות תנועת הפועלים בארץ.

     

    כמה ימים קודם לכן נודע ברבים כי הנהגת ההסתדרות (מפא"י כמובן) החליטה לדחות את הבחירות לועד הפועל. ככה בגלל מצב הכוחות בפוליטיקה הפנימית בהסתדרות.

     

    אתה ביקשת רשות דיבור ואמרת בפני הקהל ש"משהו רקוב בממלכת ההסתדרות ושהועד הפועל חייב לקיים בחירות בזמן, וגם להיות ראוי להבחר בשנית בכל זמן ובכל עת".

    זה היה קצת מחוצף אבל לא עורר הדים מי יודע מה, חוץ מכמה חיוכים.

    כשחזרת לאיפה שישבת נוכחת שבקצה הסוכה יושבים שני אורחים מפורסמים:

    בן-גוריון ראש הממשלה ומזכירו יצחק נבון.

    בימים ההם היתה  ישיבת "מרכז" איחוד הקבוצות והקיבוצים ארוע חשוב.

    כל מיני סלברטיז ממפא"י מפלגת השלטון, היו מפגינים נוכחות, כאילו שמה שאומרים שם נלקח בחשבון אצל המנהיגים.

     

    אחרי ישיבת המרכז הוזמנו כולם יחד עם הרבה חברים מהתנועה לאסיפת-עם באמפי תאטרון שהוכן לשם כך, כדי  להקשיב לנאום הגדול של בן-גוריון על המצב.

    נדמה לך שזה אירע בזמן שה"פרשה" התפוצצה שוב ולבן-גוריון היה מה להגיד לציבור החשוב הזה.

     

    כשהשתרר שקט קם בן-גוריון והודיע באוזני כל האלפים שהתקבצו שם שיש לו דברים לומר אבל קודם כל הערה על דברי חגי שלהבת במרכז, שאמר "שמשהו רקוב בממלכת ההסתדרות".

    במשך כשעה וחצי התרגז בן-גוריון וטען שמעולם לא הייתה ההסתדרות חזקה יותר, ראויה יותר ודמוקרטית יותר. ומי זה חגי שלהבת הצעיר מקיבוץ יזרעאל החוצפן המעז לדבר כך על ההסתדרות הכללית של פועלי ארץ ישראל, אותה הקים בן-גוריון בכבודו ובעצמו לפני המון שנים.

    ''

    אחרי האירוע סיפרו לך שבן-גוריון קרע ברוגז את כל ראשי הפרקים שהכין לנאומו ולא פחות משעה וחצי הוא צעק ורתח על חגי שלהבת מיזרעאל.

    למה? מפני שבמזכירות המרכז התבלבלו ומסרו לו את שם הצעיר המחוצף מתוך רשימת חברי המרכז ולא מתוך הרשימה של מי שבאמת הגיע אותו בוקר, הלוא הוא אמנון בקר בכבודך ובעצמך.

    השערורייה היתה כל-כך גדולה שחגי המסכן נמנע מלהכנס אל בית האיחוד ואל שום מוסד ציבורי הרבה זמן לאחר מכן.    

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/8/15 12:20:
      סיפור חמוד!!!! אתה כל הזמן מעלה חיוך על פנינו עם הסיפורים המופלאים האלה..
        31/7/15 13:01:
      יופי של כתיבה.... פוסט מעניין מאד, אין כמו זכרונות שעולים על הכתב ונשמרים לתמיד .....
        30/7/15 12:03:

      צטט: NikiMylove 2015-07-29 14:13:05

      מרגיש ממש כמו לנסוע בזמן... :)

      לגמריי

        30/7/15 11:28:

      צטט: ~גאיה~ 2015-07-29 21:35:53

      זכרונות לעולם לא נמחקים, ואתה כות פשוט נפלא.

      תודה :) 

        29/7/15 21:35:
      זכרונות לעולם לא נמחקים, ואתה כות פשוט נפלא.
        29/7/15 14:13:
      מרגיש ממש כמו לנסוע בזמן... :)
        29/7/15 10:12:
      זכרונות יפים של ימים אחרים.
        27/7/15 07:54:

      אחאב היקר.

      נהניתי לקרוא על הזכרונות של  הימים

      שבהם אביך היקר היה -

      פעיל כמפקד בצבא-

      עוסק בפעילות צבאית חשובה-

      למען מדינת ישראל.

      גם הסיפור על בן גוריון מעניין במיוחד.

      הציורים  הנלווים מצטיינים ביופיים המרשים.

      יישר כוח!

       

      בברכה

      אהובה.

        27/7/15 07:52:
      ונשאלת השאלה: האם חגי צדק? - אחאב. הכתיבה שלך מצוינת, הפוסטים מרתקים. תודה רבה!
        27/7/15 07:52:

      ונשאלת השאלה: האם חגי צדק? - אחאב. הכתיבה שלך מצוינת, הפוסטים מרתקים. תודה רבה!

        27/7/15 05:02:

      צטט: esty.d 2015-07-26 18:51:59

      דווקא חבל לי שלא מובאים כאן דבריו של בן גוריון על "הפרשה". אולי היה נשמע כאן משהו אותנטי מזמן אמת...
      כבת לאחד מגיבוריה של "הפרשה" אני עדיין מחפשת תשובות...
      חגי שלהבת - וודאי הצטער שנים רבות על שבחר בדרך הקצרה שהסתבר שהייתה הדרך הארוכה לטיהור שמו מהמילים הנוקבות שאמר אמנון בקר... 
      הציור של מדליק הגנרטור (ושאר הארות על הדלת...) ממש יפה. כך גם שאר הציורים. 
      בכלל יפה. 

      כמו "פרשות" אחרות, מי בכלל זוכר את מה שטילטל את המדינה ואת הנהגתה. 

        26/7/15 22:58:
      מסתבר שבן גוריון לא היה אדיש
        26/7/15 21:45:
      תענוג לקרוא את הזיכרונות. כל הכבוד על התיעוד המרתק. הציורים נפלאים.
        26/7/15 20:17:
      כיף לנכדים שיש להם סבא שממלא אותם בסיפורים ויש לו לאביך עבר עשיר. בהרפתקאות וזה ניפלא ,גם אני נהנת מאוד מכל פרק וסיפור וכמובן הציור על הדלת והכיתוב ניפלא.
        26/7/15 19:11:
      שיוווודורה נתניה אפילו אני מכירה...נפלא גם פרק זה..ככה לומדים הסטוריה ולא מה שכתוב בספרים...הציור העליון אהבתי במיוחד השני מצחיק במיוחד...תודה:)
        26/7/15 18:51:

      דווקא חבל לי שלא מובאים כאן דבריו של בן גוריון על "הפרשה". אולי היה נשמע כאן משהו אותנטי מזמן אמת...
      כבת לאחד מגיבוריה של "הפרשה" אני עדיין מחפשת תשובות...
      חגי שלהבת - וודאי הצטער שנים רבות על שבחר בדרך הקצרה שהסתבר שהייתה הדרך הארוכה לטיהור שמו מהמילים הנוקבות שאמר אמנון בקר... 
      הציור של מדליק הגנרטור (ושאר הארות על הדלת...) ממש יפה. כך גם שאר הציורים. 
      בכלל יפה. 

        26/7/15 18:40:
      בפעם הבאה שהוא ייל בעצמו (:
        26/7/15 11:32:
      צחקתי עד לדמעות :) זיכרון שכזה יקר מפז. וכמה שהייתי שמחה לקרוא גם את חגי שלהבת מספר על כך, המסכן :) יופי של רשומה מחייכת ונהדרת. תודה ותודה רבה. שבוע טוב ומשמח :)
        26/7/15 11:08:

      בוקר טוב אחאב חברי נשיקה

      התמוגגתי כמו תמיד לקרוא עוד מזיכרונותיו של אביך

      וחיוך עלה בי לקרוא על אותה הפרשה עם בן גוריון המנוח

      והדלת הזו שבציור ומה שכתוב מסביבה (((((-:

      * תודה שהבאת לנו -  אביך איש מעניין עד מאוד (-:


        26/7/15 10:31:

      צטט: lemira 2015-07-25 21:57:49

      ההיסטוריה - במיוחד של אנשי הקיבוץ המיוחדים כל כך - תמיד מרגשת.

      בקיבוץ ובכלל, מדובר בדור שחי בתקופת מלחמת העולם השנייה, השואה, מלחמת השחרור, הקמת מדינת ישראל והעלייה. אנשים חיו "מגוייסים" למטרה. ההתיישבות העובדת הובילה את המדינה. אכן מרגש. 

      אבל זה היה מזמן והיום את מי זה מעניין ? 

        25/7/15 21:57:
      ההיסטוריה - במיוחד של אנשי הקיבוץ המיוחדים כל כך - תמיד מרגשת.
        25/7/15 14:06:
      יפה, ובעיקר הדלת הזאת שם - מרנינה :)
        25/7/15 12:06:

      צטט: נעמיקה 2015-07-24 18:45:37

      ככה זה סבים של נעמיות :)..... והסיפור - חמוד חמוד. שבת שלום מנעמי

      שבת שלום גם לך :) 

        25/7/15 11:56:

      צטט: נערת ליווי 2015-07-24 19:07:17

      :))

      נראה לי שפה צריך לפחות 6 תגובות...

      הציורים נפלאים !!

      האיש בדלת לגמרי תותח ! :)

      וחגי שלהבת. נכון לעכשיו. לי בכלל עשה לחשוב על 2 דברים, 

      כי חגי זה הרי גם חג. ושלהבת קשור גם לקבוץ אחר (כמובן)

       

      אז בלי נדר אשוב.

      ועד אז שתהיה מחר שבת ח ג י ג י ת במיוחד חיוך

      תודה :) 

      יובל חמישים ושבת שלום :) 

        25/7/15 11:55:

      צטט: איילתayeletא 2015-07-24 13:31:31

      הי אמנון ואחאב:) מורה וסבא נהדר אתה לנעמי עם ההסבר על סבא תותחן.כבוד לתותחנים. טוב טוב גם לצנחנים.:-) צחקתי איך שהטרדת את בן גוריון. הוא לא ישן טוב בגללך. והסתדרות חבורה של פשרנים שלא עושים מספיק.יופי של ציורים. תודה ושבת שמחה ועליזה לשניכם ולכל המישפחה.

      מסתבר שאף מפלגה או ארגון אינם חפים משחיתות ואינטרסים רעים.

      שבת שלום ...:) 

        25/7/15 11:53:

      צטט: ~בועז22~ 2015-07-25 11:30:38

      הדלת של טיוכקה, נהדרת !!!

      חיוך

      והקטע על בן-גוריון..., בכלל !!!

      לי דווקא יצא להתווכח עם הנכד שלו, עם יריב

      בן-אליעזר. 

      הייתי בתיכון. אמצע שנות ה-70. כיתה י"ב.

      טרום בחירות 77, עלי לציין.

      הלכנו להרצאה של בן-אליעזר. ובין היתר הוא

      דיבר על "הברית ההיסטורית" בין מפלגת העבודה

      למפלגת המפד"ל.

      בתום ההרצאה, זמן לשאלות.

      לא הייתה לי שאלה, אלא רק - עדכון...

      אז עידכנתי אותו שלא ברית ולא נעליים, לפחות לא לפי

      דעתם של צעירי המפד"ל, שעל דעותיהם שמעתי מכמה

      קרובי משפחה שהכירו אותם...

      עדכנתי אותו על תפיסת עולמם הימנית, על רצונם להיפטר

      מההנהגה הישנה והארכאית ועל מעשיהם בנוגע לכך.

      מיותר לציין שפרץ בינו לביני ויכוח סוער...

      לימים, אחרי שהשתחררתי מצה"ל, בן-אליעזר היה מרצה

      שלי לתקשורת.

      לא חשבתי שהוא יזכור, ושאלתי אותו.

      "זוכר?!!!, בטח זוכר!!!", אמר לי, מעל כוס קפה בקפיטריה.

      צחקנו. הרבה. 

      מעניין. גם אני למדתי תקשורת אצל יריב בן אליעזר במכללה למינהל. ללא ספק השיעורים שלו היו ההצגה הכי טובה :) 

        25/7/15 11:39:
      הפוליטיקה תובעת כוחות ולעתים מסיכות..
        25/7/15 11:30:

      הדלת של טיוכקה, נהדרת !!!

      חיוך

      והקטע על בן-גוריון..., בכלל !!!

      לי דווקא יצא להתווכח עם הנכד שלו, עם יריב

      בן-אליעזר. 

      הייתי בתיכון. אמצע שנות ה-70. כיתה י"ב.

      טרום בחירות 77, עלי לציין.

      הלכנו להרצאה של בן-אליעזר. ובין היתר הוא

      דיבר על "הברית ההיסטורית" בין מפלגת העבודה

      למפלגת המפד"ל.

      בתום ההרצאה, זמן לשאלות.

      לא הייתה לי שאלה, אלא רק - עדכון...

      אז עידכנתי אותו שלא ברית ולא נעליים, לפחות לא לפי

      דעתם של צעירי המפד"ל, שעל דעותיהם שמעתי מכמה

      קרובי משפחה שהכירו אותם...

      עדכנתי אותו על תפיסת עולמם הימנית, על רצונם להיפטר

      מההנהגה הישנה והארכאית ועל מעשיהם בנוגע לכך.

      מיותר לציין שפרץ בינו לביני ויכוח סוער...

      לימים, אחרי שהשתחררתי מצה"ל, בן-אליעזר היה מרצה

      שלי לתקשורת.

      לא חשבתי שהוא יזכור, ושאלתי אותו.

      "זוכר?!!!, בטח זוכר!!!", אמר לי, מעל כוס קפה בקפיטריה.

      צחקנו. הרבה. 

        25/7/15 09:19:
      מספרים סיפורי תהילה לך נעמי...כן סיפורי תהילה... וכולנו נהנים. יפה, מרגש ומחייך...:) והציורים נפלאים ממש.
        25/7/15 08:38:
      מרתק ומרגש. תודה
        25/7/15 07:18:
      מרתק לקרוא את סיפורי הזכרונות. תודה על השיתוף
        24/7/15 22:52:
      סיפורים ששווה לספר כל דור ודור אחאב.שני הציורים מקסימים והנכדה המאושרת אותותו כבר תהיה אמא ותספר לילדיה את אותם סיפורים כה חשובים......תודה שהבאת
        24/7/15 22:35:
      אהבתי :)
        24/7/15 20:57:
      נעמי לפי חשבוני צריכה להיות היום בת 18 וורוצה להגיד שסבא כזה צריך לחבק ולהיות גאה בו יופי של סיפור שזור בחתיכת הסטוריה של ארץ ישראל המתגעגעת
        24/7/15 19:07:

      :))

      נראה לי שפה צריך לפחות 6 תגובות...

      הציורים נפלאים !!

      האיש בדלת לגמרי תותח ! :)

      וחגי שלהבת. נכון לעכשיו. לי בכלל עשה לחשוב על 2 דברים, 

      כי חגי זה הרי גם חג. ושלהבת קשור גם לקבוץ אחר (כמובן)

       

      אז בלי נדר אשוב.

      ועד אז שתהיה מחר שבת ח ג י ג י ת במיוחד חיוך

        24/7/15 18:45:
      ככה זה סבים של נעמיות :)..... והסיפור - חמוד חמוד. שבת שלום מנעמי
        24/7/15 13:31:
      הי אמנון ואחאב:) מורה וסבא נהדר אתה לנעמי עם ההסבר על סבא תותחן.כבוד לתותחנים. טוב טוב גם לצנחנים.:-) צחקתי איך שהטרדת את בן גוריון. הוא לא ישן טוב בגללך. והסתדרות חבורה של פשרנים שלא עושים מספיק.יופי של ציורים. תודה ושבת שמחה ועליזה לשניכם ולכל המישפחה.

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין