כל הימים כולם באו עד אלי נוגעים בי בידם אומרים את שירתם

מולם צפה מתבוננת ממרחק

נודדת אל השביל

להלך הנוגן בי מזמורים שר בי פזמונים

במשעוליו שרה את שיריו

ממרחביו של הזמן אני נושבת - פניי אלי ניבטים

במראת הזמן החליפו הפנים את דיוקנם

העיינים בורקות והעור עדיין מתוח  -  כאילו לא נשבה בי הרוח

העיפה בי את עשתונותי

הלמה בי את פעימות ליבי

גם שהשביל ריק וההלך נודד במרחביו

אלי חוזר הוא בלילותי נשזר בחלומותי