כותרות TheMarker >
    ';

    פצצת אטום

    איך פתאם באמצע החיים, קיבלתי יום אחד הודעת פיטורין לקונית במייל, אשתי החליטה לזרוק אותי מהבית בעזרת משטרת ישראל ועולמי המסודר והבורגני קרס לתוך עצמו. מה קרה לילד הטוב שתמיד ריצה את כולם ועשה בדיוק מה שאמרו לפי תוכנית חיים סדורה מראש: V לבגרות V לצבא V לימודים גבוהים V לקריירה הנכונה V לנישואין V לילדים V למשכנתא לבית הנכון בשכונה הנכונה ואז היכה הוריקן משבר גיל ה-40 כמו פצצת אטום והשאיר אותי מחוץ זרוק ומעוך מוקף נשורת גרעינית של חיי.

    הדברים שאבא ואמא לא מספרים לכם

    45 תגובות   יום שני, 27/7/15, 12:22

    אחר כך אל תבוא לבכות לי!

    אוכל לא אוהבים, אוכל אוכלים!

    טוב שהראש מחובר לך לצוואר!

    תן לי אתה זה! עד שאתה זז אני אעשה את זה כבר 20 פעם!

    רק מלראות את זה אני נהיית חולה!

    אתה יודע בדיוק למה אני מתכוונת!

    באמת סליחה שאכפת לי!

    מה בסך הכל אמרתי?!

     

    משפטים שגידלו אותי.

    לא רק מאבא ואמא,

    מהסביבה החברתית,

    המשפחה המורחבת,

    שכנים, חברים, מורים,

    מפקדים, עמיתים לעבודה

    משפטים שליוו, מלווים וילוו

    אותי

    עד שאני אנוח בקבר...

     

    כי בסופו של דבר,

    מתוך איזשהוא נרטיב 

    שמקיף אותנו חברתית

    אנחנו אמורים לעשות

    לא את הדברים שטובים לנו,

    אלה את הדברים שיירצו את הסביבה החברתית שלנו.


    מה שעורר בי הרבה תחושות והירהורים

    מהסוג הזה שאני מתאר,

    וגורם לי לרצות לשבור את הכלים,

    לגבי המציאות שאני חי בה,

    שנכפתה עלי,

    ובעצם פתחה בפניי גם אפשורויות חדשות,

    של חופש,

    של חיפוש עצמי

    ושל צורך בהגשמה.


    זה הפוסט הקסום המרגש של ידידי שחר י.

    דינמיקה של החיים.

     

    שבו הוא מביא קישור 

    על בחורה שכבר 3 שנים

    נמצאת בחופשה.

     

     

    אבל אז,

    מגיעים המשפטים הביקורתיים

    הברורים מאליהם,

    הדוקרים,

    שמחזירים את הניוון,

    ואת חוסר היכולת.

     

    אתה לא יכול!

    צריך הרבה כסף!

    וממה תחייה?

    ומה עם הבנות שלך? חשבת עליהן?

    מי עושה דברים כאלה?!

    איך אתה תמיד מחפש צרות?!

    נו, איזו עוד שטויות יעלו לך בראש?!

     

    טוב

    ששירלי מבינה אותי

    מה זאת חופשה ללא גבולות.

    .

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/8/15 10:01:

      צטט: about a woman 2015-07-29 14:47:10

      תתחיל להנות כבר, סבלת מספיק

       

      אויש

      כמה שאני סבלתי!

      .

      ''

        8/8/15 09:55:

      צטט: פצצת אטום 2015-08-08 09:48:58

      צטט: AmitLi0 2015-07-28 10:54:02

      מורכב, הורים רוצים את טובת הילד. לפני 500 שנה אם הייתה אינבידואליסט מחוץ לקהילה כנראה היית מת. היום זה סוג של אידיאל שדי קל לממש ולהיסחף אליו אם יש לך מספיק כסף. בקיצור גם שאתה מקורי וחופשי תדאג שהרגלים יהיו באדמה. (כן אני פולני)

       

      הרגליים באדמה 

      אבל הראש בעננים...

      .

      ''

       

       

      ''

        8/8/15 09:54:

      צטט: קוביקוב 2015-07-29 13:23:33

      איש לא כופה עליך מציאות כלשהי. אתה יוצר את המציאות שלך בעצמך, במודע או שלא במודע. כך גם בידך היכולת לשנותה.

       

      המטריקס של חיי 

      .

      ''

        8/8/15 09:52:

      צטט: אהובהקליין 2015-07-28 21:54:03

      חז"ל אומרים:

      בדרך שאדם רוצה להלך- מוליכים אותו.
      תודה לפוסט המעניין.

      שיהיה לך המשך שבוע נהדר ומבורך.

      בברכה

      אהובה.

       

       

      חז"ל צודקים תמים

      שבוע טוב גם לך אהובה

        8/8/15 09:50:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2015-07-28 21:25:44

      ענק!!!! בדיוק היום הרהרתי עליה. אולי גם לי הזדחלו להן מחשבות

      של פריקת עול ויציאה מהמוסכמות החברתיות.

      שאפו על הפוסט שמדבר מהרהורי נפש, לב וראש.

      נ.ד.''

       

       

      תודה מגניב

        8/8/15 09:48:

      צטט: AmitLi0 2015-07-28 10:54:02

      מורכב, הורים רוצים את טובת הילד. לפני 500 שנה אם הייתה אינבידואליסט מחוץ לקהילה כנראה היית מת. היום זה סוג של אידיאל שדי קל לממש ולהיסחף אליו אם יש לך מספיק כסף. בקיצור גם שאתה מקורי וחופשי תדאג שהרגלים יהיו באדמה. (כן אני פולני)

       

      הרגליים באדמה 

      אבל הראש בעננים...

      .

      ''

        8/8/15 09:44:

      צטט: א ח א ב 2015-07-28 09:19:56

      ככה זה אצלנו בפולניה

       

      נכון.

      .

      ''

        8/8/15 09:41:

      צטט: barir 2015-07-28 07:33:56

      תהנה

       

      מגניב

        8/8/15 09:40:

      צטט: נערת ליווי 2015-07-28 00:00:36

      כשהולכים לראות סרט והוא לא מוצא חן, אפשר תמיד לקום באמצע ולצאת. אותו כנ"ל אם ספרים שלא בא לסיים. אותם למשל אפשר להניח בצד ולחזור לקרוא אחרי שנים. או לפעמים לחזור לקרוא אותו ספר שכבר קראת ולהבין למה אהבת אותו בקריאה ראשונה ובקריאה שנייה לקלוט עוד משהו או סתם ליהנות כמו בטיול לאותו מקום ממש. בלי כבלים שהיו בדיל יותר צעיר. וחופשות. גם הן לא לכל החיים. ואתה מכיר את זה שתמיד המסיבות של כיתה ט' ההן שלא הלכת אליהן החברה סיפרו אחכ שהן היו הכי סבבה למרות שהן היו אותו דבר פחות או יותר. אז תעשה מה שמתאים לך. מתי שמתאים לך כי רק אתה מכיר את עצמך באמת. 

       

      איך תמיד המסיבות שפיספסתי בתיכון

      תמיד היו המסיבות הכי שוות?!

      אופפפפפפ

      איך אני שונא שזה קורה

      נבוך

      תודה על התגובה המושקעת 

      .

      ''

        8/8/15 09:37:

      צטט: sbhsport 2015-07-27 23:49:02

      אם לא נקרע את התחת, איך נעריך את החופשה? חביב בהחלט...

      אם לא נחזור מהחופשה,
      איך נעריך אותה?
        5/8/15 11:27:

      צטט: פצצת אטום 2015-08-05 08:01:26

      צטט: צ'יקיטיקה... 2015-08-02 22:27:54

      אני בעד מה שהוא אמר אבל עם מבט קדימה וצפיית ההשלכות, לא בקטע של לשבור את הכלים וזהו.... מסתבר שלכל דבר יש השלכות, במיוחד אם אנו הורים לילדים ותמיד יש צורך לחשוב כמה צעדים קדימה :) יחד עם זאת יש לעשות ככל העולה בנפשינו במידה האפשר והניתן, והלא פוגע באחר....

       

      השאלה שאני שואל בפוסט הזה,

      היא:

      עצם הרעיון שאני אקח לי "חופשה" מהחיים שלי,

      התנתק מהכל ויצא לי לחוות חוויות חדשות,

      יש בזה פגיעה חזקה מאד באנשים שקרובים אלי.

      ולכן ההתלבטות האם לוותר על עצמי למען אחרים,

      או לפגוע בהם במחיר של השגת ערך עצמי.

       

       

       

      לדעתי, לא צריכים להיות קיצוניים לכאן או לכאן, צריכים למצוא את האמצע,

      כך שמצד אחד לא נוותר לעצמינו אבל מצד שני, והוא לא פחות חשוב, לא נפגע באחרים,

      וכשאני אומרת "אחרים", אני רואה מול עיני רק את הילדים.....  

       

        5/8/15 08:01:

      צטט: צ'יקיטיקה... 2015-08-02 22:27:54

      אני בעד מה שהוא אמר אבל עם מבט קדימה וצפיית ההשלכות, לא בקטע של לשבור את הכלים וזהו.... מסתבר שלכל דבר יש השלכות, במיוחד אם אנו הורים לילדים ותמיד יש צורך לחשוב כמה צעדים קדימה :) יחד עם זאת יש לעשות ככל העולה בנפשינו במידה האפשר והניתן, והלא פוגע באחר....

       

      השאלה שאני שואל בפוסט הזה,

      היא:

      עצם הרעיון שאני אקח לי "חופשה" מהחיים שלי,

      התנתק מהכל ויצא לי לחוות חוויות חדשות,

      יש בזה פגיעה חזקה מאד באנשים שקרובים אלי.

      ולכן ההתלבטות האם לוותר על עצמי למען אחרים,

      או לפגוע בהם במחיר של השגת ערך עצמי.

        2/8/15 22:27:
      אני בעד מה שהוא אמר אבל עם מבט קדימה וצפיית ההשלכות, לא בקטע של לשבור את הכלים וזהו.... מסתבר שלכל דבר יש השלכות, במיוחד אם אנו הורים לילדים ותמיד יש צורך לחשוב כמה צעדים קדימה :) יחד עם זאת יש לעשות ככל העולה בנפשינו במידה האפשר והניתן, והלא פוגע באחר....
        2/8/15 22:19:

      צטט: rossini 2015-07-27 16:30:02

      אני לא בדיוק הכתובת ליעץ.

      אני אוהב להיות בקונסנסוס.

      ויש לזה מחיר...

       

      כמו לכל דבר 

        2/8/15 22:18:

      צטט: אן 2015-07-27 15:50:40

      אני מה שהוא אמר...

       

      גם אני לשון בחוץ

        30/7/15 21:42:

      צטט: HagitFriedlander 2015-07-27 15:19:37

      כמו ששחר כתב אחרי שנה כל אחד חייב...בלי פתק מההורים ולא מהמורים...

       

      צוחק

      בלי פתק מההורים.

      אהבתי

        30/7/15 21:40:

      צטט: מלחהארץ0 2015-07-27 14:51:38

      ילדים, ככל נראה משחר ההיסטוריה, היו דרכם של הוריהם לפרוק מעט ממחשבותיהם הטורדניות ומחרדותיהם- יעיני מכינים את הילד לחיים.

       

      נכון.

        30/7/15 01:04:

      צטט: חני.א 2015-07-27 14:44:25

      סרט ענק מסתבר שהוא פשוט נתקע לנו בזיכרון לכולנו פחות או יותר בני אותו גיל....הערצנו אותה שלקחה את הרגליים והלכה ,עזבה כי נמאס לה לעשות לאחרים !רצתה לעשות לעצמה. אז מה נראה לך שזה מה שאתה הולך לעשות?

       

      כרגע,

      אני הולך עם כוון הזרם מחוסר אומץ מוחלט.

      הולך לעבוד בעבודה משעממת שמרוויחים בה מספיק בשביל לחיות.

      ולהמשיך לרצות את הדרישות והטענות של האקסית.

      ולהמשיך להיות אבא מסור למופת כמו שהייתי כל חיי.

      ולהמשיך להתהולל בלילות כי זה החופש היחיד שאני מסוגל באמת להתמודד איתו.

      ובסוף?

      מי יודע?

        30/7/15 01:00:

      צטט: איילתayeletא 2015-07-27 14:31:14

      זה היה סרט נחמד שירלי וולטיין. וגם הכתבה מעניינת. הענין הוא שזה מאוד אידיבידואלי. יש כאלה שפתאום ירצו לחקור עולם ואחרים ינסו יצירה או שישקיעו בילדים ועתידם או השקעה בחברויות...ועוד. כל אחד לפי אישיותו וצרכיו ומותר גם לנסות ולגלות מה מתאים. יש לי חברה שחלמה על הודו שנים בסוף חזרה אחרי חודשיים ואמרה אוי מלוכלך.כנראה לא התאים למיבנה האישיות שלה. ולאחרים מתאים. הקיצר עיניים בדרך.

      ואולי לעצום את העיניים ולצלול להרפתקאות?

      פעם אחת בלי לחשוב ולהתחשב בהשלכות?!

        29/7/15 23:28:

      צטט: 77777777 2015-07-27 13:54:30

      מה ששחר אמר (בסוף אתה חייב רק דין וחשבון לעצמך וליקיריך)

       

      שחר אדם חכם מאד.

      אבל מאיפה מגייסים את האומץ ליישם?!

        29/7/15 23:26:

      צטט: שחר י 2015-07-27 13:17:45

      רק המעז מנצח (לא אני המצאתי וכן אני יודע איפה זה תלוי)

      רק מי שחווה חי.

      תעזוב את כל ההטפות, מסגרות ואמירות. תעזוב את פולניה.

       

      תסתכל מסביב תראה אנשים שחיים, מתקדמים, גדלים מכל מיני עיסוקים ומקצועות שאפ'חד לא חלם עליהם לפני 20-30 שנה.

      בסוף כולנו נשב בבית אבות: אחד יספר שהבוס שלו דפק אותו במשכורת והשני יוציא אלבום עם תמונות מההימלאיה וממדבריות אוסטרליה וצלילה עם עמלץ לבן. על איזה כיסא אתה תשב?

       

      הלוואי שהייתי יושב על משחקי הכס,

      אבל את האמת שעמלץ לבן, הוא לא השותף האידיאלי שלי לצלילה

      ועוד אחרי התקף חרדה שחטפתי בגיל 18 בצלילת עומק

      בחור הכחול בסיני, נראה לי שצלילה לא תהיה כוס התה שלי.

      אבל תשמע, 

      אני בהתקף צבירת חוויות קשה ביותר.

      אצלי לא מעורבים סנפירים,

      אבל לגבי שנורקל...

      אולי זה גם סוג של צלילה?!

      ושוב תודה על הפוסט המדהים שלך!

        29/7/15 14:47:
      תתחיל להנות כבר, סבלת מספיק
        29/7/15 13:23:
      איש לא כופה עליך מציאות כלשהי. אתה יוצר את המציאות שלך בעצמך, במודע או שלא במודע. כך גם בידך היכולת לשנותה.
        29/7/15 12:55:

      צטט: יש בהיפוכו 2015-07-29 01:09:59

      אתה סכין....וסכין חדה אתה....שאפו

      לפעמים גם דוקר כמו מזלג
      לפעמים סתם מורח כמו כפית.

        29/7/15 12:54:

      צטט: דאגניט. 2015-07-29 04:22:57

      :) יופי של פוסט, פצצת אטום.

       

      קבל את השיר שבו נזכרתי בעקבות הקריאה

       

      ''

       

       

      אחלה שיר לפתוח את ה"בוקר" שלי!

      תודה מגניב

        29/7/15 04:22:

      :) יופי של פוסט, פצצת אטום.

       

      קבל את השיר שבו נזכרתי בעקבות הקריאה

       

      ''

        29/7/15 01:09:
      אתה סכין....וסכין חדה אתה....שאפו
        28/7/15 21:54:

      חז"ל אומרים:

      בדרך שאדם רוצה להלך- מוליכים אותו.
      תודה לפוסט המעניין.

      שיהיה לך המשך שבוע נהדר ומבורך.

      בברכה

      אהובה.

        28/7/15 21:25:

      ענק!!!! בדיוק היום הרהרתי עליה. אולי גם לי הזדחלו להן מחשבות

      של פריקת עול ויציאה מהמוסכמות החברתיות.

      שאפו על הפוסט שמדבר מהרהורי נפש, לב וראש.

      נ.ד.''

        28/7/15 10:59:
      הכול מתחיל ונגמר בבחירה שעושה כול אדם בנוגע לחייו, לטוב ולרע. ולא כול דבר צריך להיות תוצר לוואי של ה"חינוך מבית". לא כול דבר...
        28/7/15 10:54:
      מורכב, הורים רוצים את טובת הילד. לפני 500 שנה אם הייתה אינבידואליסט מחוץ לקהילה כנראה היית מת. היום זה סוג של אידיאל שדי קל לממש ולהיסחף אליו אם יש לך מספיק כסף. בקיצור גם שאתה מקורי וחופשי תדאג שהרגלים יהיו באדמה. (כן אני פולני)
        28/7/15 09:19:
      ככה זה אצלנו בפולניה
        28/7/15 07:33:
      תהנה
        28/7/15 00:00:

      כשהולכים לראות סרט והוא לא מוצא חן, אפשר תמיד לקום באמצע ולצאת. אותו כנ"ל אם ספרים שלא בא לסיים. אותם למשל אפשר להניח בצד ולחזור לקרוא אחרי שנים. או לפעמים לחזור לקרוא אותו ספר שכבר קראת ולהבין למה אהבת אותו בקריאה ראשונה ובקריאה שנייה לקלוט עוד משהו או סתם ליהנות כמו בטיול לאותו מקום ממש. בלי כבלים שהיו בדיל יותר צעיר. וחופשות. גם הן לא לכל החיים. ואתה מכיר את זה שתמיד המסיבות של כיתה ט' ההן שלא הלכת אליהן החברה סיפרו אחכ שהן היו הכי סבבה למרות שהן היו אותו דבר פחות או יותר. אז תעשה מה שמתאים לך. מתי שמתאים לך כי רק אתה מכיר את עצמך באמת. 

        27/7/15 23:49:
      אם לא נקרע את התחת, איך נעריך את החופשה? חביב בהחלט...
        27/7/15 20:13:

      המציאות לא נכפתה עליך - אתה הבאת אותה לעצמך.
      אנו "מקשיבים" לציפיות הסביבה ואנו גם "מאשימים" את הסביבה והסובבים במה שקורה לנו. אז זהו - שלא! הכל מתחיל ונגמר בנו. בכל מקום שאנו נמצאים בו - זה מקום שהבאנו את עצמנו אליו.
      ברגע שאתה לומד להשתחרר ופחות לחשבן לסביבה - החיים יותר יפים. מניסיון קריצה

      אז יש מקומות שאתה יכול להחליט לחשבן יותר - כי איכפת לך, כי זה משרת לך אינטרס מסוים ויש מקומות שאפשר לחשבן פחות. זה לא צריך להיות בהפגנתיות, בראש חוצות - זה תמיד צריך לבוא מבפנים.
      החלטות הן לא תמיד פשוטות - אך הן שלך. קצה לקצה.

        27/7/15 19:40:
      כולנו נוסעים את המטען הזה מההורים והסביבה אך מי שכבר בגרנו נוכל לבחור את מה שנכון עבורינו ואל לנו להאשים את ההורים והסביבה בכשלונותינו. ההתחשבות גובה מחיר יקר וגם ללכת כל הזמן בין הטיפות מעייף, לכן לעניות דעתי עשה מה שטוב לך ואחרים יצטרכו לקבל אותך כפי שהינך וגם אם לא זבש"ם ♥
        27/7/15 16:30:

      אני לא בדיוק הכתובת ליעץ.

      אני אוהב להיות בקונסנסוס.

      ויש לזה מחיר...

        27/7/15 15:50:
      אני מה שהוא אמר...
        27/7/15 15:19:
      כמו ששחר כתב אחרי שנה כל אחד חייב...בלי פתק מההורים ולא מהמורים...
        27/7/15 14:51:
      ילדים, ככל נראה משחר ההיסטוריה, היו דרכם של הוריהם לפרוק מעט ממחשבותיהם הטורדניות ומחרדותיהם- יעיני מכינים את הילד לחיים.
        27/7/15 14:44:
      סרט ענק מסתבר שהוא פשוט נתקע לנו בזיכרון לכולנו פחות או יותר בני אותו גיל....הערצנו אותה שלקחה את הרגליים והלכה ,עזבה כי נמאס לה לעשות לאחרים !רצתה לעשות לעצמה. אז מה נראה לך שזה מה שאתה הולך לעשות?
        27/7/15 14:31:
      זה היה סרט נחמד שירלי וולטיין. וגם הכתבה מעניינת. הענין הוא שזה מאוד אידיבידואלי. יש כאלה שפתאום ירצו לחקור עולם ואחרים ינסו יצירה או שישקיעו בילדים ועתידם או השקעה בחברויות...ועוד. כל אחד לפי אישיותו וצרכיו ומותר גם לנסות ולגלות מה מתאים. יש לי חברה שחלמה על הודו שנים בסוף חזרה אחרי חודשיים ואמרה אוי מלוכלך.כנראה לא התאים למיבנה האישיות שלה. ולאחרים מתאים. הקיצר עיניים בדרך.
        27/7/15 13:54:
      מה ששחר אמר (בסוף אתה חייב רק דין וחשבון לעצמך וליקיריך)
        27/7/15 13:17:

      רק המעז מנצח (לא אני המצאתי וכן אני יודע איפה זה תלוי)

      רק מי שחווה חי.

      תעזוב את כל ההטפות, מסגרות ואמירות. תעזוב את פולניה.

       

      תסתכל מסביב תראה אנשים שחיים, מתקדמים, גדלים מכל מיני עיסוקים ומקצועות שאפ'חד לא חלם עליהם לפני 20-30 שנה.

      בסוף כולנו נשב בבית אבות: אחד יספר שהבוס שלו דפק אותו במשכורת והשני יוציא אלבום עם תמונות מההימלאיה וממדבריות אוסטרליה וצלילה עם עמלץ לבן. על איזה כיסא אתה תשב?