כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    סיפורו של מקום: בית העלמין מרחביה

    0 תגובות   יום רביעי, 29/7/15, 14:55
    ''
    בית עלמין מרחביה[צילום:אלי אלון]

    סיפורו של מקום: בית העלמין מרחביה

    בית העלמין מרחביה שלמרגלות גבעת המורה  קיים מזה כ-90  שנה ומשותף לקיבוץ מרחביה ולמושב מרחביה הסמוכים אחד ליד השני . קבורים בו חלוצי וותיקי העמק,וחברי שני  הישובים  לדורותיהם -סיפורו של המקום וסיפורם של כמה מהקבורים בו.


     מאת:אלי אלון                                     

    על גבעה למרגלות גבעת המורה משקיף לקיבוץ מרחביה ומושב מרחביה - שוכן בית העלמין  מרחביה המשותף לקיבוץ מרחביה ולמושב מרחביה. קבורים בו ילדים ומבוגרים מאז ימי ראשית מרחביה  בשנות העשרים של המאה הקודמת קורבנות מחלות ומגיפות למיניהן, טרגדיות אנושיות, אירועי דמים ומלחמות ישראל. יש בו  וחלקה צבאית לחללי מלחמות ישראל. 

     

    בן הקבורים בבית העלמין מרחביה  מספר  אישים ידועים  ובהם: מאיר יערי מנהיג השומר הצעיר,משה מן מחט גולני הראשון,המשורר טוביה ריבנר חתן פרס ישראל,השופט ד"ר משה עציוני (ועדת עציוני).הצייר אריה סרטני ,

    בית העלמין - תעודת זהות

    סיירתי לא מכבר  בבית העלמין מרחביה  .יש בו כיום  כ350 קברים זהו בית העלמין לא מהמטופחים  הצמחיה לא מטופחת  והכיתוב על חלק מהקברים דהוי ומחוק .בחלקו המזרחי  הוכשרה רחבת ההתכנסות המשמשת לטקסי ימי  זיכרון והתייחדות.  

     

    ידוענים  הקבורים  בבית הקברות 


    האיש אולי  הידוע ביותר  הקבור בבית העלמין במרחביה  הוא  חבר הכנסת מאיר יערי (1987-1897) מראשי תנועת "השומר הצעיר",הקיבוץ הארצי ומעצב דרכן האידאולוגיות.יערי היה חבר כנסת מהראשונה עד השביעית  ברציפות. קברו שוכן ליד חומת הגדר המזרחית של בית העלמין .מצבת קברו פשוטה וצנועה. צמוד לקברו נמצאים קבריהם  של רעייתו אנדה ובנו קצין הצנחנים, סגן חיים מנחם יערי .סגן חיים יערי היה קצין צנחנים בצה"ל. ב-1964 נעלם מבסיסו. נערכו אחריו חיפושים וסריקות נרחבות ברחבי הארץ  אולם האיש לא נמצא. רק לאחר כ-8 חודשים מאז נעלם התגלתה גופתו . בן 22 היה במותו. הערכה היא כי שם קץ לחיו.   

    לא רחוק משם נמצא קברה של רחל יערי -גרול בתם של מאיר ואנדה יערי. רחל  מורה ומחנכת במקצועה  היתה אף היא  חברת קיבוץ מרחביה. לא רחוק מקבריהם  נמצאים גם קברו של טוביה יערי (1907-1989) אחיו של מאיר יערי וקברים נוספים של בני משפחת יערי.

     

    הצייר  והאמן מאיר לבבי 

    ליד הגדר המזרחית של בית העלמין אני מוצא את קברו של  הצייר והאמן מאיר לבבי מראשוני קיבוץ מרחביה  ששם קץ לחיו בשנת 1965  בקפיצה מקומה גבוה בבית חולים בעפולה.כמו  אמנים רבים חברי קיבוצים באותה תקופה  גם מאיר לבבי לא תמיד זכה להכרה ותמיכת קיבוצו באמנותו  והיה כך מספרים,  מאוכזב בשל כך .שנים לאחר מותו הוצגו יצירותיו  במוזיאון תל אביב וזכו להערכת  מבקרי האמנות.

     ''

    דני אומנסקי (הבחור המזוקן בשורה השניה)  עם חברי המשלחת הישראלית לפסטיבל הנוער הדמוקרטי במוסקבה 1957 [צילום: באדיבות המשפחה] 

    דני אומנסקי -זמר בס 

    בפינה היותר צפונית של בית העלמין במרחביה  שוכן קברו של  זמר הבס  דני אומנסקי שהיה חבר קיבוץ מרחביה.אומנסקי ניחן בקול בס עמוק ריגש והרטיט לב שומעיו. ב-1957 נכלל כזמר מוביל במשלחת "השומר הצעיר" לפסטיבל הנוער הדמוקרטי במוסקבה. בין השירים היותר ידועים שביצע: "ככלות עיני תרד עיני", "שיר העבודה" ("יא חלילי יה עמלי"), "מה יפים הלילות בכנען" ועוד .

    דני אומנסקי התמודד במשך שנים רבות עם מחלת טרשת נפוצה בה לקה. ב-28.12.2011 הלך לעולמו והוא בן 75. למחרת היום הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ מרחביה שלמרגלות גבעת המורה. קהל רב ליווה אותו בדרכו האחרונה,בעת ההלוויה הושמעו  שירים ששר ואהב. רגע מרגש במיוחד היה כשהקהל הרב שר  את 'מי האיש החפץ חיים'"  על מצבת קברו נכתב "איש חפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב ". 

    ''קברו של  זלמן שניאור  פוגאצוב (עמיאב) שהיה מנהל כפר הילדים בעפולה [צילום אלי אלון]

     

    המחנך  שניאור זלמן  פוגצ'וב

     

    במרכז בית העלמין , ,נמצא קברו של המחנך המיתולוגי  שניאור זלמן  פוגצ'וב (עמיאב) אביו של המוזיקאי עמנואל עמירן, שהיה בשנות ה-20 של המאה הקודמת  מנהל "כפר ילדים" בגבעת המורה.זלמן פוגצ'וב נפטר בינואר 1934 בהמתנה   לניתוח  שהיה אמור לערך לו בוינה  ונקבר בבית עלמין יהודי במקום.  בתחילת שנות ה-50 הועלו עצמותיו ארצה והוא נטמן בבית העלמין במרחביה, לא רחוק  מהמקום בו  פעל "כפר ילדים" אותו ניהל.

    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏טקסט‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏


     

    עוד קבורים  בבית העלמין במרחביה  טייס חיל האוויר  רס"ן אהוד פלק ממושב מרחביה שנפל בעת מילוי תפקידו והוא בן 33 בנפלו. רס"ן אהוד פלק  הוא  בן למשפחת פלק הענפה בעמק ,שרבים מבניה קבורים בבית עלמין במרחביה.    

     

    אביר מרק

    בבית העלמין במרחביה  קבור מארק אביר  (1957-1928). שהיה מראשי "השומר הצעיר" ברומניה ל. ב-1954 נידון למאסר יחד עם שאר מנהיגי התנועה וחברי הנהגות התנועות הציוניות ברומניה הקומוניסטית. בדרכו לארץ לאחר שחרורו חלה ומת בפריז תוצאת השנים הקשות בכלא. לדברי  דודו אמיתי, מארכיון "השומר הצעיר" ב"יד יערי" בגבעת חביבה  ההחלטה לקבור את אביר מרק  במרחביה היא בשל העובדה כי  במרחביה הייתה המפקדה הראשית של השומר הצעיר/הקיבוץ הארצי/מפ"ם. כתבה מורחבת על אביר מרק 


    אין תיאור זמין לתמונה.

    קברו של אריה סרטני צילום:אלי אלון

     

     הציר אריה סרטני 

     

    אריה סרטני  היה אמן וצייר זוכה פרס הרמן שטרוק לשנת 1959 וחבר קיבוץ מרחביה.

     

    סרטני נולד בקוטנו שפולין ב9.9.2019 בנם של חנה וצבי רק .משפחתו היתה משפחה דתית .בגיל 16 עלה לבדו לארץ והתיישב בתל אביב כאן למד אמנות  אצל האמנים אהרון אבני ואביגדור סטימצקי.בהמשך נסע לפריז שם למד  בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריס 

    החל מ-1949 הוצגו ציוריו בתערוכות בגלריות ובמוזיאונים בישראל כמו מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל, מוזיאון חיפה לאמנות ומוזיאון הרצליה. הוא אף שימש בתפקיד מזכיר ארגון הציירים של הקיבוץ הארצי . לבד מציור, התמחה ביצירת תבליטי בטון, כשבין השאר שיתף פעולה עם אדריכלים כמו מנחם באר וחיליק ערד במבני ציבור וזיכרון שתכננו, סרטני זכה בפרס הרמן שטרוק (1959) ובפרס עיריית ירושלים (1962).ב1955 נשא לאשה את אמירה סרטני  לימים חברת כנסת לזוג נולדו שלושה ילדים סרטני נפטר 23.11.1917 והוא בגיל 98 

     

     

     יונה- יונתן פילצר  "ביתרי" בקיבוץ "השומר הצעיר"


    בן הקברים בבית העלמין במרחביה גם  קברו  של יונה יונתן  פילצר   בנם של  אליעזר ולאה פילצר  חלוץ  איש תנועת בית"ר שמת בגיל 19 . קרובי משפחתו לא ידעו  במשך עשרות שנים היכן בדיוק הוא קבור ואיש לא עלה על קברו במשך שנים רבות . לאחר מאמץ קדחתני  מצד קרובת משפחתו אותר לבסוף מקום קברו. על מצבתו  נחקק  קטע משירו של ש.שלום (ראו בצילום עלהמצבה)סיפורו  של יונה יונתן פילצר מובא  בבלוג המעניין של  לאה.פ . -  "יונה יונתן-"כאן לא היה ביתרי נכנס אפילו במותו "


     

    "פ"נ הצעיר יצחק אחדותי"

    בן הקבורים בבית העלמין במרחביה יצחק אחדותי (1895 – 1912). שהיה  היה בן הישוב הישן בירושלים ממשפחה חרדית כששמע כי ערבים תקפו את מתיישבי מרחביה בעמק יזרעאל נזעק לעזרתם.  בשנת 1912 נהרג  בתאונת עבודה במרחביה והוא בן 17 בלבד. יש אומרים כי קברו הוא הראשון בבית העלמין  במרחביה. את סיפור חיו של  יצחק אחדותי חקרו   מיכה בתיה כרמון  גנאלוגים חובבים   הקבר הראשון במרחביה :על יצחק אחדות


     

    תמונה יכולה לכלול: ‏‏פעילויות בחוץ‏‏

    קבר משה מן [צילום אלי אלון]


    משה מן -מח"ט גולני הראשון

     

    במרחביה נמצא קברו של משה מן ( 1907 - 2004) שהיה מפקדה הראשון של חטיבת גולני וחבר קיבוץ מרחביה .הוא נולד בשם משה מונטג בטורקה אשר ליד לבוב, עלה לארץ ישראל ב-1926.גוייס להגנה  ב-1929 (מאורעות תרפ"ט) השתתף בהגנת הגליל העליון המזרחי. ב-1933  התמנה למפקד גוש עפולה. בזמן מאורעות המרד הערבי  1936  נפגש לראשונה עם אורד וינגייט, שהאיץ בו לנקוט גישה התקפית בלחימה בערבים. ב-1939 התמנה למפקד נפת יזרעאל, 


    ב-1946 קיבל את הפיקוד על הגליל העליון המזרחי, הגליל התחתון והעמקים וזכה לכינוי "לבנוני". 

    ב-22 בפברואר 1948,  התמנה משה מן למפקדה הראשון של חטיבת גולני[. 

     

    ב-30 במאי 1948 נהרגה צילקה, אשתו של משה מן, בהפצצה עיראקית על קיבוץ מרחביה והוא חזר לביתו לשלושת ילדיו. מן נפטר בשיבה טובה בגיל 97 נטמן בבית העלמין במרחביה  מותיר אחריושישה בנים  ועשרות נכדים ונינים .על קברו הטרי שרו בני משפחתו את "שחקי שחקי" שירו של טשרנחובסק'.על מצבת קברו נחקק : "פ"נ ראש משפחתינו העניפה.משה מן.. "בניך בשתילי זיתים סביב לשולחנך (תהילים קכ"ח)

     

    השופט ד"ר משה עציוני (1908-1998)

    על מצבת קברו של השופט משה עציוני  נחקק בזו הלשון: משה עציוני -שופט בישראל 1997-1908.אולם עציוני לא היה  סתם שופט   אלא שופט בית משפט העליון  ועמד בראש כמה ועדות ממלכתיות וציבוריות  ידועות שאף נקראות על שמו

     

    הוא נולד בשנת 1908בפולין  בשם משה קלַפּהולץ  עלה לארץ ב1936 תחילה  עבד כפועל  בתל אביב ועבר לירושלים שם   שימש מזכיר ועד  רחביה  ולמד בבית הספר המנדטורי למשפטים. .היה נשיא בית משפט השלום   ואחר כך המחוזי בחיפה בהמשך מונה  לשופט בבית משפט העליון וכיהן בתפקיד זה עד פרישתו לגימלאות . 

    עציוני עמד בראשותן של מספר ועדות ציבוריות:ועדת החקירה הציבורית לעניין מאורעות בוואדי סאליב (1959);ו עדת החקירה הממלכתית בעניין השמועות בדבר מתן תשלומי כסף להטיית משחקים בליגה הלאומית בכדורגל (1971),ועדה לבדיקת חוק אימוץ ילדים (1979);ועדה ממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה (1978–1979). משה עציוני נפטר ב-1998 בגיל 89. נקבר בקבורה חילונית בקיבוץ מרחביה.ליד קבר  רעיתו הרופאה ד"ר יהודית שפָּאן (1914-1985) 

     

    בנו הצעיר הוא פרופ' עמוס עציוני, מנהל בית החולים מאייר לילדים שליד בית חולים רמב"ם בחיפה. 

     

    נהרגו על משמרתם ובאירועי דמים 


    יוחנן רזניק - נהרג  ב26 באפריל  1917  היה  שומר בשדות מרחביה נמנה עם שומרי שדות המושבה מטעם 'השומר'  ונהרג מפליטת כדור של חברו לשמירה – יוחנן  נפצע מהירי  ומת  ופצעיו . הוא  הובא למנוחות בבית-העלמין במרחביה. בן 25 היה במותו  מותיר את ארוסתו ההרה  מרים גוטמן.   

    משה  סגלוביץ  - בנם של  שרה דבורה ואפרים-הלוי סגלוביץ. נולד בשנת 1896, בעיירה סקידל במערב בילורוס, עלה לארץ בשנת 1912עבד כפועל חקלאי בכרמים ובמטעים במושבות יהודה. בהמשך הצטרף  ל"קבוצת הרועים " ועסק בשמירה על מושבות הגליל  התחתון .בן השאר היה שומר רוכב במרחביה. ב- 20.6.1918 בעת שרכב על סוסתו     יחד עם חברו ישראל רידר  בשדות מרחביה ליד דרך עפולה – נצרת הותקפו השניים  בירי  על ידי שודדים ערבים  סגלוביץ  נפצע בידו ולמרות פציעתו  הסתער על התוקפים  אולם כדור נוסף שנורה בפניו של סגלוביץ  הרגו. חברו ישראל רידר נפצע קשה והועבר לבית החולים הצבאי הגרמני בנצרת. סוסתו של רידר  שנפגעה קשה הומתה.   


    אריה קוריזמן ויעקב וג.- בצידו  המזרחי של בית העלמין  מצבה בולטת של שני חללי מלחמת השחרור אריה קוריזמן (27)  ויעקב ווג (24) ,חברי מרחביה שנפלו בתש"ח בקרב על לטרון:

     

    מצבת קברו של איש נילי ראובן שוורץ

     

    בביקור שערכתי בבית העלמין במרחביה צד את עיניי קבר ישן ועל מצבתו חקוק בזו הלשון:"פ"נ   ראובן בן חיים בער שווארץ חבר ניל"י אשר הקריב את חיו בעד גאולת עמו וארצו. הומת בנצרת בז' חשון תרע"ז.(1917 א.א )העבירו עצמותיו לזכרון יעקב בג' כסלו תרפ"ו (1926 א.א) ת.נ.צ.ב.ה.

     

    חוקר ההיסטוריה  ומדריך הטיולים  עופר רגב  מציין כי  ראובן שוורץ  עבד בתחנת הנסיונות.בעתלית והיה עוזרו של אהרון אהרונסון.  כאשר נחשפה רשת ניל"י, בהושענא רבא תרע"ח (אוקטובר 17) ציוותה עליו שרה אהרונסון לברוח כי הכירה את חולשתו וחששה לחייו. ראובן ברח אך כששמע שאביו נאסר, חזר והסגיר עצמו. הוא נכלא בנצרת ועונה קשות . ביום 23.10.1917 נמצא תלוי בתאו, ספק התאבד וספק נרצח. תחילה נקבר במרחביה אך בשנת 1926 הועברו עצמותיו לזכרון יעקב ביוזמת אלכסנדר אהרונסון."במילים אחרון , אם אני מבין נכון קבר איש ניל"י במרחביה הוא  נכון להיום כבר כ-90 שנה קבר ריק.


    השחתה בבית העלמין


    באפריל 2010 התקבל במשטרת עפולה דיווח על השחתה וניתוץ מצבות של כ-40 קברים בבית העלמין. הנושא אף הועלה לדיון בכנסת על-ידי חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. המשטרה פתחה בחקירה ונבדק חשד כי ההשחתה היא על-רקע לאומני, אם כי נבדקו גם כיווני חקירה אחרים. 


    הגעה למקום 
    אין תחבורה ציבורית המגיעה עד לבית העלמין. ניתן להגיע בכמה אפשרויות: 

    • דרך מושב מרחביה - בית העלמין נמצא בצפונו של המושב יש שביל מתאים  לכלי רכב המגיע עד בית העלמין.

     

    • דרך שביל עפר  ליד הכניסה הדרומית של בית חולים העמק    מגיעים  דרך הכביש המוביל לשער הכניסה הדרומי של בית חולים "העמק" 100 מטרים לפני שער כניסה זה פונים  מזרחה  הולכים או נוסעים כקילומטר בשביל מסודר פחות או יותר בין השדות החקלאיים המגיע עד בית העלמין. לא מומלץ לנכים וקשישים מאחר שמדובר בשביל בו מקטעים  שונים שנדרשת  עליה לגבעה.

     


    כתבות נוספות של כותב זה :

     

    ''

    שער הכניסה לבית הקברות הישן של עין חרוד בגדעונה

     

    סיפור בית הקברות הישן של עין חרוד בגדעונה 


      בית הקברות ההיסטורי הישן של עין חרוד בגדעונה נמצא כיום במצב עלוב ומוזנח למדי, הכיתוב על חלק מהקברים הולך ונמחק. ראויים חלוצי וראשוני העמק הקבורים במקום ליחס יותר מכבד. סיפורו של בית עלמין זה  |   לסיפור המלא

     

    ''

     

     סיפורו של יואב נחשון ממייסדיי "הגבעטרון" 


    ביוני 2015 הלך לעולמו יואב נחשון חבר קיבוץ גבע שהיה מסולני להקת הגבעטרון ומעמודי התווך של להקה זו במשך שנים רבות. סיפור חיו המרגש    |   לסיפור המלא


     

     

    סיפורו של אלפרד טרומפלדור 

     

      

     



    דרג את התוכן:

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות