השבת יקראו בפרשת "ואתחנן", פרשה שניה בחומש דברים.

 
נושאי הפרשה:

 
א -- תפילת משה ותחנוניו להיכנס לארץ ישראל.
ב -- הציוויים והאזהרות לשמוע החוקים והמשפטים שבתורה.
ג -- האיסור לעשות תבנית פסל תמונת כל סמל.
ד -- דברי הנבואה על גלות ישראל מארצו.
ה -- הציווי להבדיל שלוש ערי מקלט.
ו -- עשרת הדברות השניות.
ז -- דברי בני ישראל למשה.
ח -- פרשת שמע.
ט -- דברי אזהרה והתראה.

בנאומו השני ממשיך משה לסקור את ארבעים שנות הנדודים במדבר.

בדבריו הוא חוזר אל האירועים הכבירים שהתרחשו למרגלות הר חורב, שם קיבלו את התורה במתכונת עשרת הדיברות וחוו את הנוכחות האלוקית באמצעות אותות ומופתי טבע.

משה מזכיר לבני ישראל את בריתם הקדושה עם אלוקים ואת התוצאות המרות הצפויות להם אם יפנו לה את גבם.
משה גם מפציר בהם לא לנטוש את האמונה באל אחד ולהישמר מפני הפיתויים של הארץ החדשה.

פרשת "ואתחנן" מכילה את הפסוק שמסמל יותר מכל את קבלת עול מלכות שמים, קריאת שמע -- "שמע ישראל ה'אלוקינו ה' אחד" -- ואחריו פרשת "ואהבת" המצווה על ישראל לאהוב את אלוקים ולדבוק במצוותיו.

בין המצוינות בפרשה זו -- מצוות תפילין ומזוזה.

פרשה זו נקראת תמיד בשבת לאחר ט' באב. השבת שבה קוראים את הפרשה נקראת "שבת נחמו", על שם ההפטרה שלה "נחמו נחמו ' עמי יאמר אלוקיכם".

הפטרת נחמו היא הראשונה בסדרה של שבע הפטרות נחמה על חורבן בית  המקדש והארץ, שקוראים בשבע השבתות בין תשעה באב לראש השנה.

שבת מבורכת