כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מכתבים לנעמה

    ארכיון

    התחלה של התאוששות

    6 תגובות   יום ראשון, 2/8/15, 15:46

     שלום נעמה,

    ביום שישי הבנות נסעו לסוף שבוע ארוך אצל גרושתי ולי היה פתאום זמן...הרבה זמן למחשבות.

    לא אגיד שנחתה משמיים הברקה אבל אני חושב שהצלחתי לראות כמה דברים בחיי בצורה ברורה יותר,מפוכחת יותר.

    את יודעת כבר שהמחשבות שלי תמיד סובבות סביב שלושה נושאים שכרוכים זה בזה - בריאות,אהבה וכסף.

    אולי יפתיע אותך לשמוע אבל החלטתי שדווקא בנושא הבריאותי אשאיר את המצב הקיים.

    יש לי מנוי להולמס פלייס שמאפשר לי לבקר שם לפחות 3 פעמים בשבוע כך שפעילות גופנית אני עושה.

    חלק מהמאכלים האסורים שאני מכניס לפי באים לפצות על צרכים אחרים שלי שלא נענים ואם אפסיק לאכול דברים אלה שערכם התזונתי אפסי אני יודע שמצב הנפשי יתדרדר עוד יותר כך שבמובן מסוים אפשר לומר שהמתוק עוזר לי לשרוד.
    יכול להיות שבעתיד למשל עם אהבה טובה בחיי יפחת הצורך בזלילות מיותרות אבל כרגע...לא אנסה להקשות על עצמי ואני מבין ומודע למחיר שזה דורש ממני.


    אבל בשני התחומים האחרים יש מה לעשות...קצת...ואני אעשה...

     

    בתחום הכספי אבצע שני תיקונים שישפרו את המצב המעט ועם קצת מזל אולי ישפרו אותו הרבה(הפוסט הזה אינו המקום לפרט אבל בראשי כבר ברור לי מה עלי לעשות).

     

    בתחום האהבה חזרתי כבר היום אל אתר "ניפגשים" שבו לא ביקרתי חודשים רבים.

    אחרי דפדוף בין כמה כרטיסים אפילו שלחתי פניה.

     

    פניה אחת בלבד...זה הכל...זה מספיק לי בשלב הזה.

    זה גזל ממני אנרגיות כי אינני אוהב את ההתעסקות הזאת,קשה לי עם התחלות של קשרים אבל זו שכתבתי לה נראתה לי קצת נשמה אבודה כמוני והיא גם גרה קרוב אז החלטתי לתת הזדמנות.

    אני יודע שאני מוכרח להכריח את עצמי לפחות מדי פעם לצאת לאיזה דייט ולתת הזדמנות לאהבה.

    זה קשה כשאתה בריצפה ואין לך ממש סבלנות לכלום אבל יש לי תמונה בראש- תמונה שאני קם באמצע הלילה ומרגיש אותה לידי.

    ואז אני רוכן ורק מנשק את השיער שלה וחושב לעצמי "הרי זה כל מה שרציתי,שאישה שאני אוהב תהיה שם לצידי כשאני מתעורר בלילה".

    אז כנראה שבשביל זה שווה לי לחרוק שיניים ולסבול עוד כמה דייטים משמימים או דפדוף עקר באתרי הכרויות...

    אז זהו... נראה שהגוסס מתחיל לגלות סימני חיים נעמה.

    זה עדיין מרגיש כמו חוויה במחלקה השיקומית אחרי תאונה נפשית קשה.

    אבל אומרים שהדרך קדימה מתחילה שם...בפסיעות הקטנות.

    זה אחד המשפטים הכי מדהימים שנחרטו לי בראש.

    המשפט הזה שאומר שגם כשיש לך מטרה ענקית בסוף הדרך,היא תראה לך הרבה פחות ענקית אם תצליח לחלק לך אותה למנות זעירות וללכת לאט בקצב שלך,עקב בצד אגודל.

    אז זה מה שאני עושה עכשיו נעמה... אני קצת הולך ועדיין בעיקר יושב.

    קשוב לעצמי כל הזמן ומנסה ללקט פירורים של אושר מאיפה שאפשר...

    זה הכל.

     

    נקווה שזה יספיק

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: ד י ת י 2015-08-20 10:41:39

      :-( אחרי הרבה זמן שלא הייתי באתר הזה, הדבר הראשון שעשיתי זה לבקר אותך. עצוב לי לקרוא אותך ככה. אולי זה המזג אויר הנוראי (אני משתגעת כשאני לא נמסה). מקווה שתמצא אותה בסוף

      =====================

      כנראה לא עשית הפסקה מספיק גדולה.

      לא בטוח שזה יעשה לך טוב לנפש לקרוא אותי בימים אלה... לא ממליץ!!!

      חכי עשר שנים ותנסי שוב - אולי עד אז כל הרע יעבור...בצורה כזו או אחרת הסנני

       

        20/8/15 10:41:
      :-( אחרי הרבה זמן שלא הייתי באתר הזה, הדבר הראשון שעשיתי זה לבקר אותך. עצוב לי לקרוא אותך ככה. אולי זה המזג אויר הנוראי (אני משתגעת כשאני לא נמסה). מקווה שתמצא אותה בסוף
        11/8/15 17:55:
      הדרך הנכונה? להרים את האף ולכבד את עצמך.
        3/8/15 07:09:
      זה אכן החלק החשוב.. שאשה שאתה אוהב תהיה לצידך כשאתה מתעורר בלילה .. ולהיפך. עם קצת אמונה ועבודה עצמית בכל רגע נתון בשעות היום אתה תצליח. בהצלחה!
        3/8/15 06:58:
      מני אגיד לך מזאת שישבה בכסא גלגלים לפני קצת פחות משש שנים ולפני ארבעה ימי צעדה כקילומטר בחול כדי להגיע למים, אין ספק שהמסע מתחיל בצעד קטן ועם הרבה אמונה אז לדרך ובהצלחה
        2/8/15 16:51:
      בהצלחה!!!