שנה עברה, שנה ארוכה יותר מ-12 חודשים, ארוכה מאד. שנה של געגוע אין סופי. של דיבורים לעצמי על המידע השוטף, שמחות והדברים שפחות שמחים. כי הרי לא באמת ניתן לשתף את כל הדברים און ליין בשיחת פייס טיים. לא פשוט, מאתגר. זהו הוא חזר לביקור קצר, חודש ופסיק בו הוא אמור לחלוק את הזמן אם האחים, הדודים, חברים וכמובן אתנו ההורים. 

אני מתפללת שהחודש יעבור לאט לאט, שנוכל למצות כל רגע אפשרי ביחד. אח"כ יחזור רק לאחר חצי שנה. חצי שנה ארוכה ארוכה של תסכול של געגוע.

זה הפתיח שלי לשבוע, לפני האמת - האמת היא שבעצם אני עדיין מתגעגעת.......