כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Flower Power

    אני וגם לעיתים מלחמתי בדימויים ובקלישאות.
    מדי פעם אכתוב ביקורות בגוֹנזוֹאִית ואעלה ציטוטים נבחרים למען הקוּלטוּרה.

    0

    מתי נעשיתי אישה?

    32 תגובות   יום שלישי, 4/8/15, 10:15

     

    מתי נעשיתי אישה?

    אני לא יודעת. אולי מעולם לא.

    זיכרון ילדות: בגן חובה, ילד עושה פיפי על הקיר: אני מתפעלת מהשלולית האנכית שהולכת וגדלה על הקיר. איך הוא עושה את זה? פרויד קורא לזה קנאת-פין, ויש במה לקנא אצל גברים.

    עד כיתה ו' הייתי בטוחה שאני בן. השתתפתי בכל הפעילויות של הבנים, שברו לי את הראש 3 פעמים, התרסקתי עם האופניים שלי, קיבלתי מכתב נזיפה מהמורה על מכות וקללות. לא ראוי לילדה להתנהג ככה.

    אבל גם תפרתי בגדים לבובות ברבי שלי ורקדתי באלט.

    בכיתה ו' התחלתי ללבוש/לחגור? חזייה, הגוף שלי התחיל להשתנות, הבנים כבר לא קראו לי לשחק איתם. הרגשתי בגידה איומה, לא הבנתי מה לא בסדר, אז כשהם התחילו לעשן הצטרפתי אליהם, שמעתי רוק כבד, שתיתי בירות, חזרתי מאוחר הביתה. קיבלתי מחזור ולא סיפרתי לאיש.

    עברנו יחד את כל טקסי ההתבגרות ועדיין לא הרגשתי שאני שונה. "להיות אישה" בעיני היה מוגדר כלהיות "לא גבר", על דרך השלילה. להיות שונה ממשהו, להיות ה"אחר".

    בצבא, המפקד הראשון שלי בישר לי שאצטרך להצטרף אליו לגיוסים בערים מרוחקות ולישון מחוץ לבית איתו. נאלמתי דום, שבוע ימים לא דיברתי, הוא החזיר אותי לשלישות כסחורה פגומה. המפקד הבא התאפק שנה ורק אז סיפר לי שיש לצבא דירה שכורה ואני צריכה לנקות אותה מדי פעם ומה דעתי שגם אשכב איתו שם? שוב נאלמתי, הפסקתי לתפקד, הוא הגיש נגדי תלונה והעבירו אותי לבסיס אחר, סחורה פגומה.

    באותו זמן נכנסתי להריון לא רצוי, עברתי הפלה ביחד עם עוד 3 חיילות. היה קיץ, אימא שלי שכרה לי ולה חדר בבית מלון והיה כיף, הלכנו בצהריים למסעדה והאוכל היה טעים כל-כך אחרי שכבר לא היו בחילות.

    בינתיים החיים זרמו: אוניברסיטה, חתונות של חברות, הטרדות מיניות במקומות עבודה, פיטורין והתפטרויות, לידות ראשונות של חברות, תינוקות חמודים, זוגיות מקוטעת, דייטים כושלים, שברונות-לב ועדיין לא הרגשתי כלום. הנשיות הייתה במקום אחר.

    אחר-כך התחתנתי ונכנסתי מיד להריון. בהתחלה הרגשתי רע מאד אבל עם הזמן ההרגשה השתפרה והגוף שלי החל לשנות את הצורה, לגדול, פתאום תפסתי יותר מקום במרחב, נראיתי יותר.

    ככל שהגוף גדל ולא הייתי צריכה להכניס את הבטן ולוותר על קינוחים הרגשתי משוחררת יותר, אמיתית. אני חושבת שאז נעשיתי לאישה בעיני החברה. כולם היו שמחים, המשפחה, החברים, האנשים ברחוב, מילאתי את תפקידי בעולם, מימשתי הצלחה ביולוגית והצגתי רחם מלא.

    ביולדות א', ב"ליס", תל-אביב לא הבנתי איפה אני נמצאת וחשבתי שאם אשמע עוד סיפור לידה אחד הכולל תיאור קליני של הפרשות גופניות אשתגע. לא הצלחתי להיניק. אחר-כך כן הצלחתי במאמצים גדולים, רציתי להיות כמו כולן אבל ביני לבין עצמי לא הרגשתי בשום שינוי, נשארתי אותה ילדה פרחחית עם שיער פרוע ושריטות על הרגליים.

    ועדיין אני ככה, לא מרגישה אישה או גבר. אני – אני.

    לאחרונה, יש שיח אקדמי על אפשרויות חדשות של זהות מגדרית לא בינארית, לא רק גבר-אישה. הפרופסורית לביולוגיה הפמיניסטית דונה הרווי, עוד ב -1985 דיברה על אפשרות של סייבורג, כלומר אדם-מכונה שיתרבה לא בצורה זוויגית. כיום, אחרי שכל מושתל קוצב-לב נחשב לסייבורג, פייסבוק מממנת הקפאת ביציות לעובדות ובשוודיה הצליחו לשתול רחם כבר לא מדובר במדע בדיוני. אם נדמיין לרגע מצב בו הריון הוא לא מצב נשי ייחודי אין הבדל מגדרי.

    בתחום התרבות והאופנה מעצבים בגדי יוניסקס, גברים לובשים שמלות בתצוגות אופנה ונשים בגדי גברים. הספורטאי ברוס ג'נר וכוכב הריאליטי "משפחת קרדישיאן" תקע דגל בירח כשהכריז על עצמו כקייטלין, השחקן ג'יימס פרנקו מקפיד על מיניות עמומה, בתה של אנג'לינה ג'ולי לובשת בגדי בנים, הדוגמן סתיו סטרשקו מצליח בתור דמות אישה.

    אני מאד מזדהה עם הגל החדש הזה של מגדר ומיניות.  מתחילים להבין שיש סקס אחר.

     

    את לא נולדת אישה - ספר חדש בעריכת ריקי כהן

    http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=15903

     

    עם שיר שלי בתוכו...

    דרג את התוכן:

      תגובות (32)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/9/15 12:51:

      צטט: הנץ דואה 2015-09-17 22:04:25

      כתבת מרתק והתיאור שלך את ההתבגרות וההשלמה עם הבעיתיות המגדרית כפי שהיא נתפסת בחברה היה מעניין מאוד. מה שתפס את עיני היה שבמהלך השירות הצבאי ואחריו חווית הטרדות מיניות שוב ושוב. התייחסת לזה רק בעקיפין אבל אני תוהה עד כמה זה השפיע על הזהות המגדרית שלך. אני מכיר אישה נבונה ויפהפיה שהטרדות אלו כיבו אותה מינית עד מעבר לגיל חמישים וגם עתה, היא מתנדנדת ולדעתי עדין דוחה את הזהות הנשית המלאה..

      תודה רבה.
      מי יודע איזו טראומה היא עברה ולמה זה התחבר אצלה.
      ציינתי את ההטרדות המיניות כתגובה של החברה, גברים, לחיצוניות. כלומר, ניסיתי לשאול אם החיצוניות מגדירה אישה? אם היא מושכת וזוכה למחמאות והטרדות או לא מושכת וזוכה להתעלמות - איך זה משפיע?
      אצלי, באופן אישי, בגלל שאני לא מרגישה כל-כך אישה ההטרדות הללו היו לא מובנות, כאילו יצאתי מהבית ויש לי משהו על האף וכולם מסתכלים ורק אני לא מבינה על מה.
        17/9/15 22:04:
      כתבת מרתק והתיאור שלך את ההתבגרות וההשלמה עם הבעיתיות המגדרית כפי שהיא נתפסת בחברה היה מעניין מאוד. מה שתפס את עיני היה שבמהלך השירות הצבאי ואחריו חווית הטרדות מיניות שוב ושוב. התייחסת לזה רק בעקיפין אבל אני תוהה עד כמה זה השפיע על הזהות המגדרית שלך. אני מכיר אישה נבונה ויפהפיה שהטרדות אלו כיבו אותה מינית עד מעבר לגיל חמישים וגם עתה, היא מתנדנדת ולדעתי עדין דוחה את הזהות הנשית המלאה..
        7/9/15 11:17:

      צטט: קוביקוב 2015-09-07 09:14:25

      יופי של סיפור חיים. יש כאלה שרק לעת זקנה או בגרות מאוחרת מגיעים למסקנה כלשהי לגבי עצמם. האמת, לא יודע מה עדיף...

       

      ברור שעדיף להבין הכל בגיל צעיר, אבל גם הבנה בגיל מאוחר טובה, היא נותנת משמעות אחרת לכל מה שקרה. לפעמים זה מקל.

        7/9/15 09:14:
      יופי של סיפור חיים. יש כאלה שרק לעת זקנה או בגרות מאוחרת מגיעים למסקנה כלשהי לגבי עצמם. האמת, לא יודע מה עדיף...
        2/9/15 12:10:

      צטט: משה , 2015-09-02 08:54:57

      תיאור יפה. לטעמי אין שום הבדל בין הישויות שנולדות כגבר או אשה. ההבדל הוא בחוויה של לחיות בגוף "נשי" או "גברי" מין סוג של משחק חיים שכל מטרתו, לחוות חיים בגוף ביולוגי, וגם זה לא לנצח. מעניין.

       

       

      תודה. אני מסכימה איתך וגם הגדרת את זה יפה.

        2/9/15 08:54:
      תיאור יפה. לטעמי אין שום הבדל בין הישויות שנולדות כגבר או אשה. ההבדל הוא בחוויה של לחיות בגוף "נשי" או "גברי" מין סוג של משחק חיים שכל מטרתו, לחוות חיים בגוף ביולוגי, וגם זה לא לנצח. מעניין.
        1/9/15 12:17:

      צטט: זכות התשוקה 2015-09-01 11:26:37

      פוסט מעניין, מטריד ומעורר מחשבה לפחות אצלי כגבר. אם הבנתי נכון הטענה העיקרית היא שרוב ה"נשיות" הנה תוצר תרבותי ולא ביולוגי. נניח שאת צודקת האם זה הופך את ההבדלים בין המינים לפחות משמעותיים או מובהקים. אנו יצורים בעלי תודעה ותרבות, אלו לא פחות חשובים מהיותנו יצורים ביולוגים. זה דומה לשאלה מה משפיע יותר גנטיקה או סביבה, כשברוב התחומים אין לדבר תשובה ברורה, בין היתר כי הדברים משולבים (בספרות המקצועית זה קרוי "קורלציה פסיבית" השאלה אם כך נותרת האם את מרגישה בנוח בזהות הנשית, אם לא, הרי הגבולות או מטשטשים או מחייבים שינוי מין. במה הדבר שונה מאדם שנולד יהודי למשפחה דתית, האם יש בינו לבין אנויט מאלסקה הבדלים ביולוגים, התשובה לא וגם ההבדלים הגנטים הם מינורים, מאידך הזהות של כל אחד מהם שונה מאד. אם היהודי של הדוגמא שלי לא ירגיש נוח בזהותו, יעזוב אותה בדרך כזאת או אחרת. אלו ההירהורים שלי, מקוה שרלוונטים למה שכתבת

      ניסיתי לשלב בין הטענה שזהות מגדרית תלויה בתרבות (סביבה) לבין תחושות אישיות שלי. שאלתי את עצמי מה זה להרגיש אישה? ניסיתי לבחון שינויים גופניים, תפקידים חברתיים, יחס של החברה ואני לא יודעת.
      התייחסת לזהות המוגדרת לפי דת, אני חושבת על דבר פשוט יותר - גיל.
      האם אנחנו מרגישים לפי הגיל שלנו באמת, כלומר כפי שמצפים מאיתנו? גיל הוא עובדה ובכל זאת הרבה אנשים לא מרגישים התאמה בין הזהות שלהם לגיל הביולוגי.
      הטענה היא שזהות גילנית גם נקבעת על ידי החברה.
      האם כשאנחנו אומרים לילד קטן אל תבכה תהיה גבר (ראיתי אבא צורח את זה על ילד ממרר בבכי בקניון) אנחנו צודקים?
        1/9/15 11:26:
      פוסט מעניין, מטריד ומעורר מחשבה לפחות אצלי כגבר. אם הבנתי נכון הטענה העיקרית היא שרוב ה"נשיות" הנה תוצר תרבותי ולא ביולוגי. נניח שאת צודקת האם זה הופך את ההבדלים בין המינים לפחות משמעותיים או מובהקים. אנו יצורים בעלי תודעה ותרבות, אלו לא פחות חשובים מהיותנו יצורים ביולוגים. זה דומה לשאלה מה משפיע יותר גנטיקה או סביבה, כשברוב התחומים אין לדבר תשובה ברורה, בין היתר כי הדברים משולבים (בספרות המקצועית זה קרוי "קורלציה פסיבית" השאלה אם כך נותרת האם את מרגישה בנוח בזהות הנשית, אם לא, הרי הגבולות או מטשטשים או מחייבים שינוי מין. במה הדבר שונה מאדם שנולד יהודי למשפחה דתית, האם יש בינו לבין אנויט מאלסקה הבדלים ביולוגים, התשובה לא וגם ההבדלים הגנטים הם מינורים, מאידך הזהות של כל אחד מהם שונה מאד. אם היהודי של הדוגמא שלי לא ירגיש נוח בזהותו, יעזוב אותה בדרך כזאת או אחרת. אלו ההירהורים שלי, מקוה שרלוונטים למה שכתבת
        8/8/15 17:56:

      צטט: *ענת* 2015-08-08 15:28:09

      היה לי חשוב להסביר לטובת אלה שלא מבינים או שמתעצלים..

       

      ובקשר לעניין עצמו, אז כשמשהו מספיק חשוב, במקרה הזה התחרות, המיגדריות בטלה בשישים,

      היא לא נתנה לזה שהיא אישה לעצור אותה מלעשות את מה שהיתה צריכה לעשות.

       

      זה מלמד שמיגדריות, זה לא שהיא לא קיימת, אבל אפשר להתעלות מעליה .

       

       

      בואי נעשה סדר.

      הטענה שלי: יש זכר ויש נקבה שההבדלים ביניהם ביולוגיים - מבנה גוף, איברי רבייה, הריון, לידה והנקה.

      כל השאר תרבותי.

      להחליט שמחזור זה דבר מגעיל זה עניין תרבותי, אין צורך להתעלות עליו אפשר פשוט להתעלם כמו שמתעלמים מתרבויות אחרות בקלות, הכל עניין של כח ומעמד.

      בעולם מושלם היא פשוט היתה יוצאת לריצה, מדממת ולא מקבלת כותרות. אין צורך בהתנייה של "מספיק חשוב", באופן הזה את מטילה את האחריות על קבלת ההחלטה אם לעשות או לא לעשות ואם מספיק חשוב על האישה היחידה והבודדה (האינידיבידואלית) בלי להתייחס לתרבות שנכפית עליה.

      בעיניי היא התעלמה, לא התעלתה.

       

        8/8/15 13:01:

      צטט: *ענת* 2015-08-08 12:39:14

      צטט: אם החיטה 2015-08-08 11:52:54

      צטט: *ענת* 2015-08-07 22:54:32

      http://www.vagabomb.com/London-Woman-Shows-Period-Shamers-the-Finger-Completes-Marathon-Without-Tampon/

       

       

      צילום יפיפה, תודה רבה!

       

      לקצר לכם תהליכים: אצנית מרתון בלונדון שקיבלה את המחזור בלילה שלפני הריצה, והתלבטה אם לוותר על המירוץ ,אליו התאמנה שנה שלמה ,או לרוץ עם טמפון או תחבושת הגיינית, מחליטה לרוץ ככה. בלי כלום. בנוחות ובחופשיות, וזוכה במדליה!

      (מצאתי בפייסבוק)

       

      זה בסדר, אנחנו יודעות לקרוא אנגלית, קראנו את הכתבה ושיתפנו בפייסבוק.

        8/8/15 11:52:

      צטט: *ענת* 2015-08-07 22:54:32

      http://www.vagabomb.com/London-Woman-Shows-Period-Shamers-the-Finger-Completes-Marathon-Without-Tampon/

       

       

      צילום יפיפה, תודה רבה!

        8/8/15 11:49:

      צטט: Benj 2015-08-08 02:35:47

      אישה מרגישה אישה כשהיא נאהבת ע"י גבר וגם שהיא אימא. היום בעזרת ניתוחים והורמונים אפשר להחליף מין אבל לא מה שאתה באמת. והדוגמן/דוגמנית , יתכן וההצלחה שלו מונעת מזה שבענף האופנה הזהות מטשטשת בכוונה והדוגמן הוא רק קולב.

       

       

      סליחה, אבל איך אתה יודע איך מרגישה אישה אם אתה גבר?

      אחת הטעויות היא להגדיר אישה על ידי אלה שסובבים אותה, הגבר, הילדים.

      הטענה היא שלי היא הפוכה - לא צריך ניתוח והורמונים כדי להיות מה שאתה מרגיש.

      הדוגמן לא קולב, אנשים אוהבים להסתכל בפנים וזוכרים פנים ולא גוף.

        8/8/15 02:35:
      אישה מרגישה אישה כשהיא נאהבת ע"י גבר וגם שהיא אימא. היום בעזרת ניתוחים והורמונים אפשר להחליף מין אבל לא מה שאתה באמת. והדוגמן/דוגמנית , יתכן וההצלחה שלו מונעת מזה שבענף האופנה הזהות מטשטשת בכוונה והדוגמן הוא רק קולב.
        5/8/15 23:10:

      צטט: *ענת* 2015-08-05 22:38:14

      יכולה להזדהות עם ההתחלה, שלך גם אני הייתי ילדה-בן, נולדתי לאם דומיננטית עם יחס מועדף ברור לבנים,

      פינטזתי כילדה שיום אחד יגם לי יגדל בולבול כמו שיש לאחי ואז הכל יסתדר.

      נשארתי מאוד "לא מפותחת "עד גיל מאוד מאוחר , כאילו כל מהותי דחתה את עניין הנשיות.

      אבל ,

      וכאן לוקחת תפנית בהזדהות עם הפוסט, לימים למדתי לקבל את נשיותי ואף לשמוח בה, ולאהוב אותה.

      יכולה לראות את היטשטשות ההבדלים המיגדריים בתקופה בה אנו חיים, אבל חושבת שיש הבדל מהותי בין המינים

      ששום גבר בשמלה או אישה עם תיק ג'יימס בונד יוכלו לו, וזה אפילו מגוחך בעיני

       

       

       

      לדעתי יש הבדל פיזי בין המינים כל השאר הוא תרבותי. תיק ג'יימס בונד הוא מוסכמה תרבותית, שמלה גם כן.

      חוץ מאשר להרות וללדת ואחרי זה להניק אני לא מוצאת הבדל ביכולות.

      אני לא יכולה להגיד שאני מרגישה גבר, אבל באותה מידה אני לא מרגישה ממש אישה. כשאני נכנסת למלתחת נשים בבריכה אני קצת נבוכה.

        5/8/15 13:20:

      צטט: פו3 2015-08-05 12:51:14

      וואי,ריגשת אותי.

       

       

      שמחה לשמוע, תודה על התגובה.

        5/8/15 12:51:
      וואי,ריגשת אותי.
        5/8/15 11:19:

      צטט: יש בהיפוכו 2015-08-05 10:51:01

      ראשית את כותבת נפלא.....כשמתחילים אי אפשר להפסיק לקרוא....ולעצם הכתיבה......אני לגמרי שם.... מולטיסקסואל וסתיו סטרשקו....יהא עשתה לי את זה ביג טיים ושאמרתי את זה קצת בקול רם ליד רעייתי גבה שמאל כמעט עפה לה....חחח

       

      תודה רבה.

      בדיוק דיברתי עם חברים ואמרתי שאני מרגישה כאילו שיצאתי מהארון, אולי צריך יותר לעורר את הדיון על זהות מגדרית. תמיד מדברים על ה"אחר", זה לא כזה אחר, זה כאן אצלנו, מוסתר.

        5/8/15 10:51:
      ראשית את כותבת נפלא.....כשמתחילים אי אפשר להפסיק לקרוא....ולעצם הכתיבה......אני לגמרי שם.... מולטיסקסואל וסתיו סטרשקו....יהא עשתה לי את זה ביג טיים ושאמרתי את זה קצת בקול רם ליד רעייתי גבה שמאל כמעט עפה לה....חחח
        5/8/15 08:18:

      צטט: ההוא משם. 2015-08-04 21:59:58

      ועוד אחת קטנה, אני מת על הכתיבה שלך. כמה מחוספסת ככה מתוחכמת.

       

       

      תודה, תודה רבה.

        5/8/15 08:17:

      צטט: ההוא משם. 2015-08-04 21:59:03

      אצלי התהליך היה יותר קל.

      אני מניח שאצל כל הגברים זה יותר קל כי אנחנו משתינים בעמידה דקה אחרי שאנחנו לומדים לעבור מזחילה לעמידה.

      אצלי התהליך היה אחר. אצלי השאלה לא הייתה מתי נעשיתי גבר אלא מתי הפכתי לבן אדם. 

      אני חושב שזה היה בפעם הראשונה שהנחתי את כף ידי על בטנה ההרה של אם בנותיי והרגשתי שמה שבועט שם הוא אולי חלק מהישות שלי אבל הוא חשוב לי יותר מעצמי.

      באותה השניה סדרי העדיפויות שלי השתנו. פתאום התחלתי להתבונן על העולם מהצד ולא מתוך המרכז.

       

       

      וואו, מאד מרגש. בנאדם, לא גבר לא אישה זה מה שחשוב בחיים האלה.

        4/8/15 21:59:
      ועוד אחת קטנה, אני מת על הכתיבה שלך. כמה מחוספסת ככה מתוחכמת.
        4/8/15 21:59:

      אצלי התהליך היה יותר קל.

      אני מניח שאצל כל הגברים זה יותר קל כי אנחנו משתינים בעמידה דקה אחרי שאנחנו לומדים לעבור מזחילה לעמידה.

      אצלי התהליך היה אחר. אצלי השאלה לא הייתה מתי נעשיתי גבר אלא מתי הפכתי לבן אדם. 

      אני חושב שזה היה בפעם הראשונה שהנחתי את כף ידי על בטנה ההרה של אם בנותיי והרגשתי שמה שבועט שם הוא אולי חלק מהישות שלי אבל הוא חשוב לי יותר מעצמי.

      באותה השניה סדרי העדיפויות שלי השתנו. פתאום התחלתי להתבונן על העולם מהצד ולא מתוך המרכז.

        4/8/15 20:39:
      זאת ריקי כהן שיאיר לפיד גייס לקמפיין שלו?
        4/8/15 14:35:
      אני מסכימה איתך. הוא כמו דיויד בואי שעשה זאת בשנות ה-60 מול כל הדעות הקדומות שהיו אז.
        4/8/15 14:10:

      בקשר ל - סתיו סטרשקו שאותו הזכרת, רציתי להוסיף שאני ממש רואה בו דמות מעוררת השראה כי מה שמייחד אותו בניגוד להרבה אחרים זה שהוא מאד שלם עם עצמו ועם הזהות המינית שלו כגבר. הוא מגדיר את עצמו כגבר ומתייחס לעצמו ככזה, ולא איכפת לו שאחרים פונים אליו בלשון נקבה, הוא אדיש לכל ההגדרות העצמיות של זהות מגדרית או של פנייה בלשון נקבה או גבר כי זה לא מה שחשוב או קבע בעיניו. הוא גבר שבטוח במיניות שלו, לא חושש להתחפש לפעמים בתור שעשוע או יצירתיות אישית שמתבטאת בחיבתו לאיפור וביגוד אישי שנחשב נשי (שמלות, חצאיות), כלומר הוא נהנה מהמשחק הזה של למשוח אודם על השפתיים , ולטופף על נעלי עקב אבל הוא לא עושה מזה ביג דיל ולא נראה כמו דראג קוו'ין, הכל אצלו מאד טבעי וקז'ואל, הוא חף מההגזמות ואין לו שאיפות לשנות את מינו ולהתנתח. טוב לו עם מי שהוא, ככה, כגבר שמתשמש במיניות נשית כשבא לו אבל שומר על שלמות הגוף ולא רץ לשולחן הניתוחים להשתיל ציצים או להחליף איבר מין גברי בנשי ולקחת הורמונים. פשוט דוגמה ומופת לקבלה עצמית והשלמה עם מי שהוא, מבלי לציית לחוקים חברתיים על מה זו נשיות או גבריות באופן הצר והמצומצם של המלה - ועל זה אני מעריצה אותו, על האומץ להיות מי שהוא עד הסוף מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד או למוסכמה חברתית כזו או אחרת. אלוף :)

        4/8/15 13:18:

      צטט: AmitLi0 2015-08-04 12:53:26

      יפה מאוד כתבת. למרות שקשה לי לדנמיין להיות אישה ואז אישה שלא מרגישה אישה.

       

      תודה. ולי קשה לדמיין ההיפך, איך זה להרגיש בדיוק מה שאתה.

        4/8/15 12:53:
      יפה מאוד כתבת. למרות שקשה לי לדנמיין להיות אישה ואז אישה שלא מרגישה אישה.
        4/8/15 11:48:

      צטט: קול קוראת 2015-08-04 11:32:42

       

      מעולם לא הרגשתי גבר, תמיד אישה.

       

      מעודי לא פקפקתי לרגע בהיותי אישה או בזהות המינית שלי, בנשיות שלי.

       

      כך שאני קוראת אותך כאן - את עדותך הנוגעת ללב והכנה -

      ולא מרגישה שאני מצליחה להזדהות או להבין באמת על מה את מדברת,

      על האמצע הזה.

      אין לי ספק שאני אישה במאה אחוז ואין לי מושג  איך זה מרגיש להיות בין לבין.

       

       לא יודעת אם אקרא את הספר, ייתכן, לא פוסלת.

      וודאי יהיה מעניין לקרוא ולנסות להבין יותר, נראה.

       

      בכל אופן, אשמח אם תפרסמי פה את השיר שכתבת בו,

      ואם לא בא לך בפומבי - אשמח אם תשלחי לי אותו דרך תיבת המסרים הפנימית של הקפה.

      (*רק אם מתאים לך כמובן, אני מבקשת יפה אבל אכבד כל החלטה שלך..)

       

       

      תודה על התגובה היפה. הספר מכיל כ-100 נשים יוצרות , אני כתבתי כאן את התחושה האישית שלי.

      את השיר אסור לי לפרסם לפני הספר, למרות שהייתי שמחה לשלוח לך. הוא עוסק בעניינים אחרים.

      בלינק של ההדסטארט יש ציטוטים והנה ציטוט של אישה אחרת עם הרגשה אחרת:

      https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10153088853156169&set=a.69615816168.70545.584076168&type=1&theater

        4/8/15 11:32:

       

      מעולם לא הרגשתי גבר, תמיד אישה.

       

      מעודי לא פקפקתי לרגע בהיותי אישה או בזהות המינית שלי, בנשיות שלי.

       

      כך שאני קוראת אותך כאן - את עדותך הנוגעת ללב והכנה -

      ולא מרגישה שאני מצליחה להזדהות או להבין באמת על מה את מדברת,

      על האמצע הזה.

      אין לי ספק שאני אישה במאה אחוז ואין לי מושג  איך זה מרגיש להיות בין לבין.

       

       לא יודעת אם אקרא את הספר, ייתכן, לא פוסלת.

      וודאי יהיה מעניין לקרוא ולנסות להבין יותר, נראה.

       

      בכל אופן, אשמח אם תפרסמי פה את השיר שכתבת בו,

      ואם לא בא לך בפומבי - אשמח אם תשלחי לי אותו דרך תיבת המסרים הפנימית של הקפה.

      (*רק אם מתאים לך כמובן, אני מבקשת יפה אבל אכבד כל החלטה שלך..)

      רשימה מאלפת תודה.
        4/8/15 11:11:

      צטט: זאב ערבות.... עאדל 2015-08-04 11:04:11

      אני קורא שוב...מעניין מאד.

       

      תודה רבה

      אני קורא שוב...מעניין מאד.

      פרופיל

      אם החיטה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין