כותרות TheMarker >
    ';

    הבושם של אֵלַיְיזָה דֵּיי

    29 תגובות   יום שישי , 22/2/08, 12:18
    אחד הדברים שהדהימו אותי מאז ומתמיד בניק קייב, הוא הפער העצום בין המראה הנערי, הצנום, העדין (גם אם אפל-משהו), לבין הקול העבה, הנמוך-מתעתע (עם מנעד מפתיע, פה ושם, לא הרבה) והעוצמתי שלו. קייב כותב, מלחין, שר - ודכאוני, בעיקר. בויקיפדיה כתוב שפריצתו הגדולה היתה ב- 1996, בעת הביצוע המשותף עם קיילי מינוג ל - Where The Wild Roses Grow. ובכן, 1996 היא השנה בה "השתקתי" את המוזיקה לכמה שנים (כתבתי על כך בפוסט על פיטר האמיל). ניק קייב ליווה אותי (עם ה- bad seeds שלו ולצד יוצרים אחרים וטובים) ב- 10-15 שנים שקדמו לשנת ה"הדממה".  

    יש איזה רציונל סמוי שמחבר בין Where The Wild Roses Grow לבין "הבושם" של זיסקינד (הספר, לפני ויותר מהסרט). ז'אן באפטיסט גרנוי של זיסקינד הורג את הבתולות הזכות על מנת להפיק מיצוי ריח שאין שני לו, שסוחף אחריו את העולם. קייב לוקח (בקליפ) את קיילי מינוג, כאלייזה דיי לשדה הורדים כדי להרוג אותה, לשם מיצוי האהבה העילאית. שני הטקסטים מסופרים בענייניות מפוארת. ככה זה קרה. וזהו.     גם אלייזה דיי וקייב, וגם הבתולות המתות וגרנוי, הם ייצוגים מטאפוריים של תרבות, של שיטה, שלנו. אולי שיקוף  דרמטי של המציאות הפטריארכאלית-לעילא-ולעילא, אולי מחאה נגדה, אולי מורבידיות אישית של היוצרים, אולי כל התשובות נכונות.

    הקליפ של קייב ומינוג מדהים ומזעזע. גם הספר של זיסקינד. צפיית חובה, קריאת חובה.

    דרג את התוכן:

    תגובות (27)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      26/2/08 13:29:

     

     בעיני ל..

     

    ניקייב

    זאפרנק

    ג'ימוריסון

    ובואי דיויד

    יש להם קול אחושקשוקי

     מתנת האל..

     

     

      24/2/08 17:18:

     

    צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2008-02-23 22:40:35

    ניק קייב מצויין. גם באפלוליותו המקורית וגם בחיבור המעניין מאד שנעשה כאן.

    מעניין it is.

      24/2/08 17:17:

     

    צטט: sleepy strange 2008-02-23 20:57:45

     

    יש איזושהי רומנטיקה סביב רצח ביצירות עתיקות, או כאלה שמתכתבות עם יצירות

    עתיקות, והדבר הזה באופן יסודי ועקבי מרתיע אותי מאוד

     

    ועם זאת, כמובן ש"הבושם" (הספר, הספר) מדהים, וניק קייב בכלל מדהים

    (למרות שהשיר הספציפי הזה לא מהגדולים שלו, לטעמי)

    כמוני כמוך - אמביוולנטית.

    לגבי השיר עצמו - העילוי הוא בתמהיל השיר-המבצעים-הקליפ.

      24/2/08 17:14:
    בין אלת האש לנמרוד - הקליפ פחות יפה עד מהמם :) אני דוקא בקצה הספקטרום שמייצג נמרוד. אני חוויתי את הקליפ כמהמם. דיוק פואטי בויז'ואלים....
      24/2/08 17:12:

     

    צטט: בימאית 2008-02-23 16:20:16

    עם ובלי שפם מכורה כבדה לניק. תודה

    יש לי כמה המלצות רפרטואר שידללו את ההתמכרות :)

      24/2/08 16:59:

    את השיר אני מכיר ואוהב אבל את הקליפ ראיתי בפעם הראשונה.

    מצאתי את עצמי בסופו בפה פעור, קפוא ומתבונן בחץ שמזמין להפעיל שוב.

    פשוט נפלא!

    ניק קייב מצויין. גם באפלוליותו המקורית וגם בחיבור המעניין מאד שנעשה כאן.
      23/2/08 20:57:

     

    יש איזושהי רומנטיקה סביב רצח ביצירות עתיקות, או כאלה שמתכתבות עם יצירות

    עתיקות, והדבר הזה באופן יסודי ועקבי מרתיע אותי מאוד

     

     

     

    ועם זאת, כמובן ש"הבושם" (הספר, הספר) מדהים, וניק קייב בכלל מדהים

    (למרות שהשיר הספציפי הזה לא מהגדולים שלו, לטעמי)

      23/2/08 20:54:

    הקליפ, פחות יפה מהשיר.

    ונכון אין כלכך קשר בין הקול שלו למראה שלו.

    זה שיר שאני אוהבת..אף ולמרות שבסוף הוא הורג אותה.

    את הסרט הבושם אפילו לא הלכתי לראות, נשארתי נאמנה וצמודה לספר שקראתי שלוש פעמים.

    תמיד הסוף הפך לי את המעיים.ולא בגלל שהם אוכלים אותו..שהריח המושלם הטריף אותם.

    העוצמה והרוע כמו שהם באים לידי ביטוי בספר ..וכמה לא רחוק מהמציאות.

     

     

      23/2/08 16:20:
    עם ובלי שפם מכורה כבדה לניק. תודה
      23/2/08 11:26:

     

    צטט: y2work 2008-02-23 08:20:37

    אחד השירים שהכי אהובים על חברתי הוא Shipsong של ניק קייב :-)

    אני לא מקשיב בדרך כלל למילותייהם של שירים ומתחבר יותר אלייהם בצורה כללית.

     

    יתכן שזוהי הסיבה שאני עמיד לכל סוגי המוזיקה כמעט (פרט למוזיקה מזרחית (בעיברית)) ורגאיי.

     

    אני מקשיב בכיף למוזיקה סינית, תאית וכל דבר אחר בעצם בשימחה

    weeping song זה שם השיר ולא כפי שכתבת.

      23/2/08 09:28:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2008-02-22 19:07:56

     

    צטט: פוסט-אמה 2008-02-22 13:57:24

    יש, אני הראשונה להגיב!

    יש, יש, יש!

    מי זה, יזהר כהן אחרי ניתוח? 

    את לא ראשונה מאמי, היו 3 לפניך...

    [איכפת לך למחוק אותן? אף אחד לא ישים לב. קצת רחמים על אלמנה אומללה ושחפנית]

      23/2/08 08:20:

    אחד השירים שהכי אהובים על חברתי הוא Shipsong של ניק קייב :-)

    אני לא מקשיב בדרך כלל למילותייהם של שירים ומתחבר יותר אלייהם בצורה כללית.

     

    יתכן שזוהי הסיבה שאני עמיד לכל סוגי המוזיקה כמעט (פרט למוזיקה מזרחית (בעיברית)) ורגאיי.

     

    אני מקשיב בכיף למוזיקה סינית, תאית וכל דבר אחר בעצם בשימחה

      22/2/08 20:05:
    כל הסיבות שציינת גם יחד
      22/2/08 19:56:

    הנה, ארז. אחד הדברים הנחמדים בגרסה המשופמת היא העלייה בעקומת הויטאליות ומצב הרוח :)

    http://www.youtube.com/watch?v=7kV5XkBQsKU

     

      22/2/08 19:22:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2008-02-22 19:13:31

     

    צטט: תומיש 2008-02-22 12:21:24

    קליפ מעולה,

    שיר מצמרר.

     

    תודה.

    בהמשך לדברי לקרן - הדיוק הטסטטי מגביר את הצמרור.

    אסטטי

      22/2/08 19:13:

     

    צטט: תומיש 2008-02-22 12:21:24

    קליפ מעולה,

    שיר מצמרר.

     

    תודה.

    בהמשך לדברי לקרן - הדיוק הטסטטי מגביר את הצמרור.

      22/2/08 19:13:

     

    צטט: אוסטרליה 2008-02-22 13:25:13

    חנה עשית לי את היום עם השיר המדהים הזה קיילי מינו בשיא יופיה וניק קייב הוא זמר גדול לצערי פיספסתי אותו שהיה בארץ נדמה לי ב- 95 , יש לו עוד שיר לטעמי זה השיר הכי יפה שלו שנקרא the weeping song -  תכנסי ליו טיוב תרשמי את השם וקבלי שיר מדהים.

    שבת נפלאה ותודה על הפוסט. הנצנוץ יגיע מחר אזל המלאי אצלי.

    לכבוד הוא לי :)

      22/2/08 19:12:

     

    צטט: kerenshemesh 2008-02-22 13:54:12

    דווקא בשיר הזה לטעמי ניק קייב ממש במירעו.

    משהו שמאלצי, מתקתק שמנסה להיות אפל, אבל הוא לא באמת. ממוסחר לחלוטין. מעדיפה את קייב המוקדםמגניב

    <אם אופל, אז עד הסוף, גירסאות לייט לא עושות לי את זה>

    אני מסכימה איתך לגבי תמהיל המתקתק-אפל, אבל זה ניק קייב לכל אורך הדרך. הוא לא מגיש את האופל כמו רוקיסט זועם, אלא בקול רדיופוני חם ועמוק ואסטטי.

    זה קצת דומה בעיני לאומנות הקיטש. או במהופך למה שאמר פעם מישהו שנכנס איתי לחדר וראה את עיצובו מחדש: "זה כל כך מכוער, שזה חייב להיות יפה". אני מאוד אוהבת את השיר והקליפ, דווקא בגלל הדיוק האסטטי המאוד גבוה, סוג של שמאלץ מכוון שיש לו סאב טקסט. לא לייט, בכל אופן. ללייט אין סאבטקסט.

      22/2/08 19:07:

     

    צטט: פוסט-אמה 2008-02-22 13:57:24

    יש, אני הראשונה להגיב!

    יש, יש, יש!

    מי זה, יזהר כהן אחרי ניתוח? 

    את לא ראשונה מאמי, היו 3 לפניך...

      22/2/08 19:07:

     

    צטט: ארז אשרוב 2008-02-22 14:11:22

    תמיד יש איזו פוסטמה מעליי!

     

    חנה,

    עם ניק קייב היה לי משבר רציני בדיסק של "בלדות רצח", ואחריו נרתעתי ממנו במשך שנים.

    אני מכיר אותו שנים ארוכות, עוד כשלא היה לו שם, אלא רק היה הסולן של מסיבת יומולדת, ששמעתי לראשונה אצל ג'ון פיל.

    מאז התפייסנו, אני מקשיב לו, אבל לא לדיסק הנאלח ההוא שעושה פיוטים מגברים רוצחים.

    עכשיו הוא עשה מעין קאמבק עם שפם, למרות שהדיסק הכפול האחרון שלו היה מעולה.

    אתה מעלה סוגיה רחבה יותר מניק קייב בלבד. להבדיל (אלפי הבדלות!!) - אהבתי מאוד את מאיר אריאל עד לדיבוריו הגזעניים על הומואים או את אריאל זילבר עד לפאזה הנוכחית, שבגללה אני לא מקשיבה לו, אולם מתלבטת בסוגייה הערכית הזו שבין היוצר ליצירה.

    ניק קייב (גם אני אהבתי והקשבתי רבות למוקדם ומכירה את האימג' החדש עם השפם - יש לו אפילו קלים או שניים חדשים ביוטיוב) הוא כל כך דכאוני ואפל, שאני לא בטוחה שאין סוג של מחאה מתוך מדמנת הייאוש שלו בדיסק ההוא. לא סגורה על זה. לא סגורה על כלום.

      22/2/08 14:11:

    תמיד יש איזו פוסטמה מעליי!

     

    חנה,

    עם ניק קייב היה לי משבר רציני בדיסק של "בלדות רצח", ואחריו נרתעתי ממנו במשך שנים.

    אני מכיר אותו שנים ארוכות, עוד כשלא היה לו שם, אלא רק היה הסולן של מסיבת יומולדת, ששמעתי לראשונה אצל ג'ון פיל.

    מאז התפייסנו, אני מקשיב לו, אבל לא לדיסק הנאלח ההוא שעושה פיוטים מגברים רוצחים.

    עכשיו הוא עשה מעין קאמבק עם שפם, למרות שהדיסק הכפול האחרון שלו היה מעולה.

      22/2/08 13:57:

    יש, אני הראשונה להגיב!

    יש, יש, יש!

    מי זה, יזהר כהן אחרי ניתוח? 

      22/2/08 13:54:

    דווקא בשיר הזה לטעמי ניק קייב ממש במירעו.

    משהו שמאלצי, מתקתק שמנסה להיות אפל, אבל הוא לא באמת. ממוסחר לחלוטין. מעדיפה את קייב המוקדםמגניב

    <אם אופל, אז עד הסוף, גירסאות לייט לא עושות לי את זה>

      22/2/08 13:25:

    חנה עשית לי את היום עם השיר המדהים הזה קיילי מינו בשיא יופיה וניק קייב הוא זמר גדול לצערי פיספסתי אותו שהיה בארץ נדמה לי ב- 95 , יש לו עוד שיר לטעמי זה השיר הכי יפה שלו שנקרא the weeping song -  תכנסי ליו טיוב תרשמי את השם וקבלי שיר מדהים.

    שבת נפלאה ותודה על הפוסט. הנצנוץ יגיע מחר אזל המלאי אצלי.

      22/2/08 12:21:

    קליפ מעולה,

    שיר מצמרר.

     

    תודה.

    פרופיל

    חנה בית הלחמי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין