הקשר בין אהבה
לכאבים בחזה

אושו האהוב
כבר כמה שנים שאני חווה באזור הלב שלי, כאב ברמות שונות, כאב אשר לא נמצאה לו סיבה רפואית. זה יכול
להתחלף מכאב חד עוצר נשימה
שנמשך שעות, לתחושה קלה של לחץ.
 זה נעלם כאשר אני אוהב, נמס, מרפה, וכאשר אני בהרמוניה עם הגוף שלי.
האם אני מחזיק משהו ?

אושו עונה:

זה לא פיזי; זה בטוח קשור לרגיעה, להעלמות טוטאלית, לרגע שבו האחד שוכח את עצמו לגמרי. ברגעים האלה הכאב נעלם, לכן בטוח שזה לא פיזי. עליך ללמוד לתת יותר אהבה. זוהי לא רק הבעיה שלך; ברמות שונות, זוהי הבעיה של כולם. כולם רוצים שיאהבו אותם; זוהי התחלה שגוייה. זה מתחיל כך מכיוון שהתינוק לא יכול לאהוב, לא יכול לאמר דבר, לא יכול לעשות דבר, לא יכול לתת דבר; הוא יכול רק לקבל. חוויית האהבה של תינוק היא של קבלה; קבלה מהאם, קבלה מהאב, קבלה מהאחים, מהאחיות, מהאורחים, מזרים – אבל תמיד קבלה. אז החוויה הראשונית שמתיישבת עמוק בתת המודע של התינוק היא שהוא צריך לקבל אהבה. אבל הבעיה עולה משום שכולם היו תינוקות, ולכולם יש את אותו דחף לקבל אהבה; אף אחד לא נולד בדרך אחרת. אז כולם מבקשים, "תן לנו אהבה," ואין אף אחד לתת אותה, משום שהאחר גם הוא חונך באותה צורה.
האדם צריך להיות עירני ומודע שלא להישאר במצב התינוקי. במקום לבקש "תן לי אהבה," התחילו לתת אהבה, שכחו מלקבל, פשוט תנו – ואני מבטיח לכם, ץקבלו הרבה. אבל אסור לכם לחשוב על לקבל, אפילו לא בצורה עקיפה, מהצד לשמור אם אתם מקבלים או לא. רק זה לבד עלול מאד להפריע. פשוט תנו, משום שלתת אהבה זה דבר כל כך יפה, שקבלת אהבה אינה דבר כל כך גדול לידה. זה אחד מהסודות.
לתת אהבה זו חוויה נפלאה, משום שאז אתה קיסר. קבלת אהבה היא חווייה מאד קטנה, וזוהי חווייה של קבצן, אל תהיה קבצן. לפחות לגבי אהבה, היה קיסר, משום שזוהי איכות בלתי נדלית אצלך. אתה יכול להמשיך לתת עד כמה שאתה יכול, אל תהיה מודאג מכך שזה ירוקן אותך, שיום אחד אתה תמצא, "הו אלוהים, אין בי עוד אהבה לתת."
אהבה היא לא כמות, היא איכות, ואיכות מקטגוריה מסויימת שגודלת על ידי נתינה ומתה אם אתה מחזיק אותה. אם אתה קמצן לגביה, היא מתה. אז באמת תהיה פזרן. לא חשוב למי – זה באמת הרעיון של ראש קמצן: אני אתן אהבה לאנשים מסויימים שיש להם איכויות מסויימות.
אתה לא מבין שיש לך כל כך הרבה... אתה ענו גשם. לען גשם לא חשוב איפה הוא יורד – על סלעים, בגנים, בים – לא משנה לו. הוא רוצה לפרוק את המשא שלו. והפריקה הזאת מביאה להקלה עצומה.
אז הסוד הראשון הוא: אל תבקשו אהבה, אל תחכו במחשבה שמישהו יבקש מכם ואז תתנו לו. תנו.
למקימת התנועה התיאוסופית, גברת בלאבצקי היה הרגל מוזר כל חייה – והיא חייתה חיים ארוכים, ונסעה סביב העולם ויצרה תנועה עולמית... היא נהגה לסחוב איתה המון תיקים, מלאים בזרעים של פרחים. כשהיא ישבה ליד החלון בקרון הרכבת, היא זרקה את הזרעים מחוץ לחלון, ואנשים שאלו אותה, "מה את עושה? את סוחבת כל כך הרבה משא מיותר, ואז, במשך קילומטרים רבים את זורקת את הזרעים האלו מחוץ לחלון?" היא ענתה: "אלה הם זרעים של פרחים, פרחים יפיפיים. כשהקיץ חולף, והחורף בא, השרעים האלה יהפכו לצמחים. בקרוב יהיו מליוני פרחים. אני לא אחזור לפה ולעולם לא אראה אותם, אבל אלפי אנשים יראו אותם, אלפי אנשים יהנו מהניחוח שלהם." היא למעשה עשתה כמעט את כל פסי הרכבת בהודו מלאים בפרחים, ואנשים שאלו, "מתי תראי אותם שוב, ממה את נהינת?" והיא ענתה "ההנאה שלי היא בכך שכל כך הרבה אנשין יהנו, ישמחו, זה מספיק; זה חלק מהאהבה שלי." היא באמת אהבה את האנושות, ועשתה כל דבר שחשבה לנכון.
פשוט תן את האהבה שלך לכל אחד – גם לזר. העניין הוא לא בכך שתיתן משהו יקר, אפילו יד עוזרת תספיק. בעשרים וארבע השעות על מה שאתה עושה, צריך להיעשות מאהבה, והכאב בלב שלך יעלם. ומשום שאתה כל כך, אנשים יאהבו אותך, זה חוק טבעי. אתה מקבל מה שאתה נותן. למעשה אתה מקבל יותר ממה שאתה נותן.
תלמד לתת, ואתה תמצא שכל כך הרבה אנשים מפגינים אליך אהבה. אפילו אלה שאף פעם לא הסתכלו עליך, לא היה אכפת להם ממך.
הבעיה שלך היא שיש לך לב מלא באהבה, אבל אתה היית קמצן, כך שהאהבה הפכה להיות משא על ליבך. במקום לתת ללב לפרוח, אתה סגרת אותו, כך שרק לפעמים, כשאתה ברגעי אהבה אתה מרגיש שהכאב נעלם. אבל למה רק לרגע ? למה לא בכל רגע ? וזה לא רק לגבי אנשים. אתה יכול לגעת בכסא הזה ביד אוהבת. זה תלוי בך, לא בנושא.
אז אתה תמצא רגיעה עמוקה והיעלמות גדולה של עצמך – שזה המשא – והינמסות אל השלם.
זוהי בוודאות מחלה, בפירוש המילולי של המילה מחלה באנגלית disease דיס-איז, חוסר נוחות. זוהי לא מחלה, לכן אף רופא לא יכול לעזור לך. זה פשוט מצב של מתח בלב שלך שפשוט רוצה לתת יותר ויותר. אולי יש לך יותר אהבה מאנשים אחרים, אולי אתה יותר בר מזל, ואתה הופך את המזל שלך לאומללות עבור עצמך. חלק את האהבה מבלי שיהי אכפת לך למי אתה נותן. פשוט תן, ואתה תמצא בתוכך שלווה ושקט עצומים. תהפוך את זה למדיטציה שלך.

אושו: מעבר לפסיכולוגיה
פרק 41