אחת מהסכנות הממשיות בעידן האינטרנט וה- web 2.0 היא אובדן הפרטיות וחדירת גופים ממשלתיים, מוסדיים ומסחריים אל נחלתם הפרטית של פרטים תוך שימוש במידע עליהם הם אוספים כל הזמן. למעשה, חלק גדול מהמידע הפרטי שלנו חשוף לעיני כל במרחב האינטרנטי וכך יכול כל בר רצון  לאגור אותו, לנתח אותו ולעשות בו שימוש.

רבים ממשתמשי האינטרנט הספידו ממזמן את הפרטיות ואילו בעיני רבים אחרים הזכות ה"לא טבעית" הזו לפרטיות, איננה רלוונטית יותר בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים כיום. למעשה, מאז התבססותה של הפרטיות כערך אנושי משמעותי, היא מותקפת ללא הרף החל מצד משטרים טוטליטאריים שרוצים לשלוט בה וכלה מצד ענקיות האינטרנט שמנסות לגרום לנו לוותר עליה מרצוננו החופשי.

ענקית החיפוש גוגל מספקת בין היתר שירותי חיפוש מידע ופרסום באינטרנט, שירותי דואר אלקטרוני, רשת חברתית מקוונת ומערכת הפעלה אנדרואיד למכשירים ניידים. לצד היתרונות הבולטים בקיומה במרחב האינטרנטי, טמונות גם סכנות רבות. למעשה, גוגל אוספת עלינו מידע כל הזמן באמצעותו היא יוצרת עבור משתמש האינטרנט פרופיל כמעט מושלם ויודעת להתאים לו בדיוק את התכנים הרלוונטיים כלפיו בתהליך המכונה "פרסונליזציה" - התאמה של פתרון טכנולוגי לצרכים הספציפיים של משתמש מסוים. ההתאמה כוללת התאמה של תכנים, מוצרים ושירותים. פרסונליזציה נעשית לעתים במודע על ידי המשתמש, בדרך של בחירה מתוך חלופות המוצעות לו, ולעתים נעשית על ידי ספק השירות, על מידע שקיבל מהמשתמש או שאסף עליו תוך כדי השימוש שהמשתמש עושה בשירות (ויקיפדיה).

למעשה, כל פעולה שלנו במרחבי התשתית של גוגל נאגרת ומתועדת בשרת, החל מערכים אותם חיפשנו וכלה באתרים בהם ביקרנו, מיקום עצמי, העדפות וכו'.

אפליקציות מובייל לסוגיהן כדוגמת Waze -אפליקציית הניווט הישראלית שלימים נמכרה לגוגל, חושפת עבורנו היכן נמצאים חברי הקשר שלנו בפייסבוק בכל רגע נתון על גבי מפת הדרך ובאמצעות ניטור המכשיר דרך מערכות הלוויין ע"י האותות שנשלחים מכיוון הג'י-פי-אס המובנה במכשיר הטלפון החכם.

אפליקציות החניה הישראליות בפרט והבין לאומיות בכלל שהפכו לפופולאריות במרוצת הזמן, מחזיקות בפרטי אמצעי התשלום שלנו, לרבות מספרי כרטיסי האשראי, דבר שעלול לסכן לא מעט את ציבור מקבלי השירות, במיוחד לנוכח מתקפות הסייבר המבוצעות לאחרונה על ידי ארגונים אנטי ישראליים מעבר לים. ואם לא דיי בכך, באמצעות הג'י-פי-אס המובנה במכשיר הטלפון שלנו, מקבלות חברות השירות מפה מפורטת ומעודכנת באשר למקום המצאותינו במהלך שעות היממה.

אפליקציית המסרים WhatsApp, אותה רכשה לאחרונה ענקית האינטרנט פייסבוק וזו שלימים הפכה למתחרה הבלעדית של גוגל, מדווחת לנו מתי בפעם האחרונה אנשי הקשר בטלפון שלנו היו מחוברים לאפליקציה והאם הם קראו את ההודעה ששלחנו או בחרו להתעלם ממנה. כדי להשלים את התמונה הכוללת של פרופיל משתמש האינטרנט, דרך הרשת המקוונת מציעה החברה לעדכן בפרופיל המשתמש פרטים אישיים שלא בהכרח היינו בוחרים לחשוף לעיני כל בימי קדם כגון- מצב משפחתי, תאריך לידה, כתובת דוא"ל, מוסד הלימודים בו רכשנו את השלכתינו, מקום העבודה, מספר הטלפון האישי, תמונות מאירועים משפחתיים וכו'. חשיפת הפרטיים האישים ברשתות החברתיות המקוונות עשויה לאפשר לבעלי אינטרס למפות באופן כמעט מדויק את המידע שכתבנו על עצמנו ברשתות החברתיות המקוונות ולהשתמש בו לצרכיהם המשתנים.

נראה שהדרך היחידה למנוע מגוגל ופייסבוק לאסוף עלינו מידע היא להתנתק מהם כליל. אך האם זה לא "גדול עלינו"? בעקבות מחשבות שהתעוררו במוחי לאחרונה ובעקבותיהן גם "נולד" פוסט זה, החלטתי להסיר לאלתר את אפליקציית פייסבוק מהסמארטפון שלי. זהו צעד קטן לקראת אולי התנתקות עתידית מהרשת החברתית שמנוונת לנו את החשיבה, מדכאת לנו את היצירתיות ומחזקת את התחושה המזויפת ש"הדשא של השכן תמיד ירוק יותר".

באשר לאפליקציות החניה פעלתי באופן דומה. ביום ראשון ב14:00 בצהריים שעון תל אביב, מצאתי עצמי מפשפש במחסן בחיפוש אחר מכשיר האיזיפארק שלי. באמצעות מכשיר האיזיפארק (שבאופן כללי פשוט למדי לשימוש) ניתן לחנות באופן מסודר ברחבי העיר מבלי למסור את פרטי כרטיס האשראי לחברה וזאת על ידי טעינה אוטומטית של המכשיר דרך תחנות דלק ומקומות נוספים. יתרון נוסף שגיליתי רק לאחר המעבר קשור בשיוך המכשיר לחשבון משתמש. בעוד אפליקציות המובייל מקשרות את מספר הרכב לחשבון אחד בלבד, האיזיפארק מאפשר להעבירו בצורה חופשית בין כלי הרכב ומונע בלבול ותשלום קנסות מיותרים.

מאפליקציית  WhatsApp וחשבון הדואר האלקטרוני שאני מנהל תחת הפלטפורמה של גוגל (ומשמשים אותי בעיקר לצרכי עבודה ולימודים) נראה שיהיה לי מעט קשה יותר להיפרד, אולם שינויים גדולים מתחילים בצעדים קטנים.

בברכת ההתנתקות משחררת,

אני.