כותרות TheMarker >
    ';

    Media Radar

    הבלוג הזה עוסק במיגוון נושאים שקשורים רובם ככולם לאינטרנט - עם התייחסות ספציפית לנושאי מדיה. חלק מהעניינים יהיו קשורים לזירה הישראלית וחלקם לזירה הבינלאומית, בעיקר בארה\"ב

    0

    המהפיכה המדהימה בכלכלת הטכנולוגיה

    1 תגובות   יום רביעי, 12/8/15, 00:01

    ביום שני הודיעה ענקית התוכנה אדובי שהיא מכפילה את חופשת הלידה שהיא מעניקה לעובדיה. מתחילת נובמבר, נשים יוכלו לצאת לחופשת לידה של 26 שבועות (חצי שנה) בתשלום וגברים יוכלו לצאת לחופשת לידה בתשלום של 16 שבועות. לחופשה יהיו זכאים גם הורים ביולוגיים וגם הורים מאמצים.

    אדובי אינה חברת הענק הראשונה שהחליטה להאריך באופן משמעותי את חופשות הלידה. הראשונה היתה נטפליקס, שהודיעה על כך ב-4 באוגוסט, והשנייה היתה מיקרוסופט, שההודעה שלה פורסמה יום אחד לאחר מכן. בקצב הנוכחי, סביר להניח שיצטרפו אליהן חברות נוספות.

    התנועה המהירה הזו לעבר תנאים סוציאליים נדיבים יותר בקרב חברות טכנולוגיה וגבלת לחופשות לידה. ולא תמיד הדבר נעשה ביוזמת החברות – כי אם חרף התנגדותן. כך לדוגמה ב-17 ביוני נכפה על אובר להעביר את נהגיה בקליפורניה ממעמד של "קבלני משנה" למעמד של עובדים לכל דבר. בהמשך הודיעו כמה חברות יותר קטנות, כמו הסטארט-אפים Sprig ו-Luxe Valet, על כך שיבצעו מהלך דומה.

    מסלול סוציאלי נוסף שבו צועד ענף הטכנולוגיה והמדיה החדשה הוא יצירת איגודי עובדים. חברות המדיה Vice ו-Salon כבר הודיעו שיכירו באיגוד העובדים שעובדיהן הקימו – ועובדי Google Express ו-Gawker ונהגי מערך ההסעות של פייסבוק כבר החליטו להקים איגוד שייצג אותם.

    בתוך הקבוצה הזו יש תת-קבוצה עם מאפיין ייחודי מאוד: חברות הבנויות על עקרונות של מה שמכונה "כלכלה-לפי-דרישה" – חברות שמקשרות בין דורשי שירות מצד אחד לנותני שירות מצד שני. אובר היא דוגמה מצוינת – היא מחברת בין לקוחות שזקוקים להסעה לבין נהגים שנותנים שירותי הסעה. בכלכלת-לפי-דרישה, חברות כמו אובר לא מעסיקות את נותני השירות אלה גובות מהם עמלה. וזה בדיוק מה שמשתנה – יותר ויותר חברות יעברו להעסקה ישירה, כולל כל הזכויות הסוציאליות שהחוק והתקנות מחייבים.

    למעשה, יש כל כך הרבה חברות כאלה, עד שהעניין הפך פוליטי: לפני חודש אמרה הילרי קלינטון, המתמודדת על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, שהמנהג הזה "מעלה שאלות קשות בנוגע להגנות במקום העבודה ולגבי איך תיראה עבודה טובה בעתיד". מהדברים האלה ניתן להניח שהנטישה של מודל קבלנות המשנה לטובת העסקה ישירה הוא משהו שקלינטון מצדדת בו.

    השינויים האלה מתרחשים על רקע שינוי בדעת הקהל האמריקאית בנוגע לעבודה מאורגנת: מנתונים של מכון המחקר האמריקאי Pew עולה שבעוד שבתחילת העשור שיעור התומכים והמתנגדים לעבודה מאורגנת היה זהה, עתה שיעור התומכים הוא 48% ושיעור המתנגדים הוא 39%.

    האם השינוי הזה, אם יתעצם, ישפיע על עסקי חברות הטכנולוגיה האמריקאיות? בוודאי. אבל מה שמעניין כאן הוא שלראשונה, השינויים שחברות הטכנולוגיה מביאות אינם, ובכן, טכנולוגיים, אלא חברתיים-פוליטיים – ולחלוטין לא בכיוון הקונסרבטיבי. יש כאן שינוי עמוק בחלוקת הערך שהחברות יוצרות: פחות למייסדים, לבעלי המניות ולמנהלים הבכירים – ויותר לעובדים.

    אחרי שנים שבהן הפרקטיקות הניהוליות של סיליקון ואלי סגרו את הפער עם אלה של וול סטריט, עכשיו סיליקון ואלי מובילה – לא בלי דחיפה – מגמה חדשה, הפוכה ממה שמקובל בצד השני של המדינה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/8/15 13:42:
      * איזה יופי של כיוון חיובי, ויחד עם זאת כל כך הגיוני. הרי בתנאים כאלה לעובדים אינטרס ישיר לעבודה טובה ומסורה. תודה

      אבו4 - מוצא מה שהקפה שכח

      ארכיון

      פרופיל

      natlipson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין