פסק דין

בפניי תביעה על סך של 3,900,000 ₪ בגין ליקויי בנייה נטענים ברכוש המשותף, שהוגשה על ידי נציגות הבניין (להלן: "הנציגות") ו-108 בעלי הדירות בבניין שברחוב יגאל אלון 37 בחיפה (להלן: "הבניין") נגד שרביב בע"מ, החברה הקבלנית אשר בנתה את הבניין (להלן: "הנתבעת").

א.         מבוא

1.         התובעים התקשרו עם הנתבעת בהסכמי רכישה, פיתוח ובנייה לדיור בפרויקט ששווק תחת השם "מגדלי שרביב" (להלן: "הפרויקט"), כאשר הבניין מושא התובענה הוא הבניין האמצעי מתוך שלושה בניינים רבי-קומות הכלולים בפרויקט (ת/1, ת/12, ת/23- הסכמי רכישה עם חלק מהדיירים, שיכונו להלן "הסכמי המכר").

2.         על פי כתב התביעה, במהלך מסירת הרכוש המשותף לתובעים (ת/2- פרוטוקול מסירה של הרכוש המשותף מיום 5.3.10), וגם לאחר המסירה, נתגלו ברכוש המשותף ליקויי בנייה רבים בעלי השלכות תברואתיות ובטיחותיות, הפוגעים באיכות המגורים של כל אחד ואחד מהתובעים.

3.         בעקבות הליקויים הקשים, כך לטענת התובעים, פנו בעלי הדירות באמצעות הנציגות פעמים רבות אל הנתבעת בדרישה לתיקון הליקויים ואי-ההתאמות, אך פניות אלו לא נענו, ואם נענו מדובר רק בנושאים משניים קלים לביצוע ולא בנושאים העיקריים, ולכן לא היה להם מנוס מהגשת התביעה ביום 16.6.11.

4.         התובעים מסתמכים על שתי חוות הדעת שערך מר יואל בן עזרא (להלן: מר בן עזרא): האחת, בנושא חיפוי החוץ מיום 3.10.10 (ת/91) והשנייה, בנושא הרכוש המשותף מיום 23.9.10 (ת/92). בנוסף הוגשה במהלך ההוכחות חוות דעתו של ד"ר אריאל גולדמן מחודש אוקטובר 2012 (להלן: ד"ר גולדמן; ת/97).

5.         הנתבעת טוענת, שיש לדחות את התביעה במלואה, שכן לא התעלמה מטענות שהופנו אליה בנוגע לליקויים ברכוש המשותף, וקיבלה על עצמה לתקן את הליקויים האמיתיים, ככל שהם קיימים, ועשתה זאת בפועל לגבי מירב הליקויים שנקבעו בשתי חוות הדעת של מר רפאל גיל (להלן: מר גיל) מיום 10.2.11 (נספחים ו' ו-ז' לכתב התביעה), זאת בהתאם לסיכום שהושג עם הנציגות עוד ביום 16.3.11 (פרוטוקול הישיבה- נ/34), כאשר בהמשך הפסיקה הנתבעת את השלמת התיקונים לפי דרישת ב"כ התובעים. הנתבעת מתבססת גם על חוות דעת מאוחרת יותר של מר גיל, שעניינה בדיקה חוזרת של הרכוש המשותף, מיום 1.4.12 (נ/30).

6.         לאחר תום שמיעת הראיות, הגישו התובעים ביום 3.2.14 סיכומי טענותיהם, וביום 14.5.14 הוגשו סיכומי הנתבעת. סיכומי התובעים השתרעו על פני למעלה מ-100 עמודים. חלק מהטענות שהועלו בכתב התביעה או במהלך המשפט נזנחו בסיכומים, ובאלה אין בכוונתי לדון. מאחר שעיקר המחלוקת בין התובעים לנתבעת מתמקדת בשאלת תקינות ואיכות עבודת חיפוי החוץ בבניין הגישו הצדדים, בהתאם להחלטתי מיום 28.10.14, סיכומים משלימים וסיכומי תשובה בסוגיה זו.

7.         בטרם אדרש לטענות הצדדים לגבי חיפוי החוץ ושאר הליקויים הנטענים ברכוש המשותף, אציג בקצרה את המסגרת המשפטית הרלוונטית לענייננו ואת נטל ההוכחה לגבי אותם ליקוי בניה.

ב.         סעיף 4 לחוק המכר (דירות)- נטל ההוכחה

8.         התובעים טוענים שבהתאם לחוק המכר (דירות), כל הליקויים הכלולים בחוות הדעת מטעמם נתגלו בתוך תקופת הבדק והם באחריות הנתבעת, אלא אם תוכיח הנתבעת שאי-ההתאמות נגרמו בשל מעשה או מחדל של התובעים (סעיפים 6-7 לסיכומי התובעים). מנגד, הנתבעת טוענת שבמקרה דנן לא התגלתה אי-התאמה בתקופת הבדק, ובתקופת האחריות הנטל להוכיח אי-התאמה הוא על התובעים (סעיף 83 לסיכומי הנתבעת).

9.         הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 4 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר (דירות)"), כנוסחו טרם תיקון מס' 5, התשע"א-2011, הקובע נטלים לעניין הוכחת קיומם של ליקוי בניה: