פרשת "שופטים" 

 
נושאי הפרשה:
א -- מינוי השופטים והשוטרים.
ב -- דיני עובד עבודה זרה.
ג -- מינוי המלך.
ד -- מתנות כהונה.
ה -- האיסור לעשות כתועבות הגויים.
ו --  דיני הנביא.
ז -- ערי המקלט.
ח -- דיני העדים ודין עד זומם.
ט -- דיני כונן משוח מלחמה.
י --  דיני עגלה ערופה.

משה ממשיך בנאומו השני, ועתה הוא מורה לעם למנות שופטים ולרדוף צדק ללא לאות. הוא מזהיר אותם מפני שלטון מלוכני דומיננטי מדי ומצווה שגם המלך יוכפף לחוקי התורה.

כאן באים החוקים בדבר הזכויות והפריבילגיות של הכוהנים, איסורין נגד המגיה, וכן ניסיון להגדיר נבואת אמת מהי. לאחר מכן באה ההנחיה להקים שש ערי מקלט להגנת הורגים בשוגג מפני נקמת דן, ודיון בדיני עדויות ודיני
מלחמה. חוקי פרה אדומה חותמים את פרשת שופטים.

"שופטים ושוטרים תיתן לך" (ולא לכם), מלמדנו כי כל אחד חייב לקחת אחריות אישית על מעשיו. כל אחד צריך לשמש כשופט וכשוטר כלפי עצמו -- השופט מחליט, ואילו השוטר מבצע. כדאי לאדם ללמוד לשים גבולות, להיות ישר והגון,
כי אם לא יעשה כן -- הוא ישא בתוצאות.

פרשת "שופטים" נותנת לנו את הכוח להפוך את השיפוט והביקורת השליליים של הזולת, לשיפוט ולביקורת חיוביים של עצמנו.

שבת מבורכת

טז:יח וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק.  יט לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.  כ צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ
יט:טו לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָו‍ֹן וּלְכָל-חַטָּאת, בְּכָל-חֵטְא, אֲשֶׁר יֶחֱטָא:  עַל-פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל-פִּי שְׁלֹשָׁה-עֵדִים--יָקוּם דָּבָר.  ...  יח וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים, הֵיטֵב;...  יט ...; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ
כ:י כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ--וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם
כא:ו וְכֹל, זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא, הַקְּרֹבִים, אֶל-הֶחָלָל--יִרְחֲצוּ, אֶת-יְדֵיהֶם, עַל-הָעֶגְלָה, הָעֲרוּפָה בַנָּחַל.   ז וְעָנוּ, וְאָמְרוּ:  יָדֵינוּ, לֹא שפכה (שָׁפְכוּ) אֶת-הַדָּם הַזֶּה, וְעֵינֵינוּ, לֹא רָאוּ.   ח כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-פָּדִיתָ, יְהוָה, וְאַל-תִּתֵּן דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל; וְנִכַּפֵּר לָהֶם, הַדָּם