כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (34)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      6/5/08 15:08:

     

    צטט: shabat shalom 2008-05-05 20:29:37

     

    צטט: אן 2008-02-23 08:17:20

     

    צטט: shabat shalom 2008-02-23 01:14:30

     

    אני לא מסכים לנאמר, ויותר מכך: אני חושב שחבל שלא נשאר דבר מהאידיאולוגיה של אז.

    חבל, אבל ככה זה חייב להתרחש.

    כל אידיאולוגיה היא פרי של צרכים. האידיאולוגיה באה לכוון חברה לצרכיה הקיומיים.

    האנשים אז היו הרבה יותר צרכני תרבות מהיום (יחסית לגודל האוכלוסיה).

    אבל האידיאולוגיה היתה מכוונת לשבירת סממנים "גלותיים", ובעד התרכזות בחברה "יצרנית". בלי חינוך ואינדוקטרינציה לעבודה, לא היתה חלה הצמיחה הכלכלית ובניית בסיס כלכלי שהיה סם חיים לחברה בהתהוותה.

    האידיאולוגיה למען עבודה התחלפה באידיאולוגיה המקדשת את הכסף בלבד. והיום אין כבוד לתרבות (לעומת שנות ה40-60). 

     

    אין לך לא להסכים עם העובדות ועם המציאות, זוהי המציאות ואלו העובדות בפועל שהיו .

    יחד עם זאת חשוב להבין שאני מקבל את הדעה שבראשית הקמת המדינה אנשי התנועה הקיבוצית מאד ידעו והכירו את התרבות הכללית אותה הם למדו מבית אבא בגולה, כיבדו אך מרדו בה והתנגדו לה, היה להם יחס דו ערכי כלפיה, חשוב גם לדעת שהם ידעו והכירו בעוצמתה של "אידיאולוגיה" והם עסקו בכתיבה ובפרסומה לרוב אך אין להבין את השימוש בכתיבה ופרסום ספרים ורעיונות כתרבות !

    אני חושש שמסיבה כלשהי פיספסתי את הערתך:

    לפני שאתיחס לשיטת הוצאת המסקנות שלך לגבי המציאות של אז, אולי מקור הבעיה היא בתשובתך לשאלה הבאה:

    אז תסביר לנו מה זאת תרבות (כנראה ששנינו מתכונים לדברים שונים....)?

    לשבת שלום,

    רק אעיר שהפוסט הזה נכתב לפני כמה חודשים,

    עכשיו ריעננתי אותו והוא "הוצף"

    שושי

      5/5/08 20:29:

     

    צטט: אן 2008-02-23 08:17:20

     

    צטט: shabat shalom 2008-02-23 01:14:30

     

    אני לא מסכים לנאמר, ויותר מכך: אני חושב שחבל שלא נשאר דבר מהאידיאולוגיה של אז.

    חבל, אבל ככה זה חייב להתרחש.

    כל אידיאולוגיה היא פרי של צרכים. האידיאולוגיה באה לכוון חברה לצרכיה הקיומיים.

    האנשים אז היו הרבה יותר צרכני תרבות מהיום (יחסית לגודל האוכלוסיה).

    אבל האידיאולוגיה היתה מכוונת לשבירת סממנים "גלותיים", ובעד התרכזות בחברה "יצרנית". בלי חינוך ואינדוקטרינציה לעבודה, לא היתה חלה הצמיחה הכלכלית ובניית בסיס כלכלי שהיה סם חיים לחברה בהתהוותה.

    האידיאולוגיה למען עבודה התחלפה באידיאולוגיה המקדשת את הכסף בלבד. והיום אין כבוד לתרבות (לעומת שנות ה40-60). 

     

    אין לך לא להסכים עם העובדות ועם המציאות, זוהי המציאות ואלו העובדות בפועל שהיו .

    יחד עם זאת חשוב להבין שאני מקבל את הדעה שבראשית הקמת המדינה אנשי התנועה הקיבוצית מאד ידעו והכירו את התרבות הכללית אותה הם למדו מבית אבא בגולה, כיבדו אך מרדו בה והתנגדו לה, היה להם יחס דו ערכי כלפיה, חשוב גם לדעת שהם ידעו והכירו בעוצמתה של "אידיאולוגיה" והם עסקו בכתיבה ובפרסומה לרוב אך אין להבין את השימוש בכתיבה ופרסום ספרים ורעיונות כתרבות !

    אני חושש שמסיבה כלשהי פיספסתי את הערתך:

    לפני שאתיחס לשיטת הוצאת המסקנות שלך לגבי המציאות של אז, אולי מקור הבעיה היא בתשובתך לשאלה הבאה:

    אז תסביר לנו מה זאת תרבות (כנראה ששנינו מתכונים לדברים שונים....)?

      3/5/08 12:51:

    לזוהר צפוני,

    תודה שאת מפרגנת!

    אני באמת חושבת שגם אחרים,

    ובכל זאת באורח מאוד מפתיע למרות שהיו 950 צפיות בפוסט

    עד שהגעת לא היה אף כוכב!!!

    צטט: זוהר צפוני 2008-05-03 10:24:16

    זה לא בגללו ובוודאי שלא בגללך.

    על מה מעידה הכוכבות , על פירגון ?

    אני בטוחה שכל מי שקרא נהנה.

     

     

      3/5/08 10:24:

    זה לא בגללו ובוודאי שלא בגללך.

    על מה מעידה הכוכבות , על פירגון ?

    אני בטוחה שכל מי שקרא נהנה.

     

      3/5/08 09:53:

    לזוהר הצפוני,

    הצלת את הפוסט הזה משיממונו!צוחק

    למרות מאות הצופים אף אחד לא נתן לו עד עכשיו אפילו כוכב!עצוב

    זה בגללי או בגגלוהפתעה

    תודה תודה!

    שושי

    צטט: זוהר צפוני 2008-05-03 09:03:07

    שושי,

    אין מילים. מדהים.

    ברשותך "אנצל" חומרים.

    שבת שלום.

    ובוודאי כוכב צוחק

     

      3/5/08 09:03:

    שושי,

    אין מילים. מדהים.

    ברשותך "אנצל" חומרים.

    שבת שלום.

    ובוודאי כוכב צוחק

      24/2/08 16:31:

     

    צטט: צלילי הלב 2008-02-24 12:47:34

    תודה שוש,

    על פוסט מאיר עיניים,

    תמיד שווה להתבונן ולקבל אדרנלין חיובי על הדברים הטובים במדינה,

    שמרתי ואתבונן עליהם אחר כך

    יום מקסים

    :)

    ל צלילי הלב

    אכן, יש הרבה דברים חיוביים,

    אני בטוחה שתמצאי בחומר הרב

    משהו גם לעצמך,

    תודה שביקרת

    שושי

      24/2/08 12:47:

    תודה שוש,

    על פוסט מאיר עיניים,

    תמיד שווה להתבונן ולקבל אדרנלין חיובי על הדברים הטובים במדינה,

    שמרתי ואתבונן עליהם אחר כך

    יום מקסים

    :)

      23/2/08 22:52:

     

    צטט: עינבוש 2008-02-23 19:29:59

     

    צטט: kobi345 2008-02-22 21:42:58

     

    צטט: אן 2008-02-22 19:33:45

    כובע הטמבל היה הכובע האולטימטיבי בעשור הראשון והשני להיווסדה של המדינה.

     

    כולם חבשו כובע טמבל, עד כי הוא הפך להיות הסממן האופייני ביותר של הישראלי, כפי שהוא מופיע בקריקטורות של דוש, יחד עם מכנסי החאקי הקצרות, החולצה הפתוחה והסנדלים .

     

    עוז אלמוג בספרו “הצבר” כותב בפרק “כובע הטמבל” על השאיפה האידיאולוגית של הציונים להבריא את העם מהמחלה של היהודי הגלותי וליצור אדם חדש, כאשר אחד הביטויים החזקים של אותה הבראה היה לזרוק ולהשליך את אחד המאפיינים המרכזים של הזהות של אותו יהודי גלותי והוא לימוד התורה, לא רק להשליך את התורה ואת המסורת אלה בעיקר להשליך לגמרי את כל הערך של הלימוד וההשכלה .

     

    הוא מתאר כיצד בראשית המדינה הביטויים “אינטליגנט” ו”תרבותניק” היו מקבילים לקללות ולמילות גנאי שהיו מקובלות באותה תקופה .

     

    יגאל אלון מצוטט אשר מכנה את התרבות באותה תקופה של ראשית הקמת המדינה כ”תרבות של אנטי-תרבות” .

     

    זו הייתה הנורמה אשר הודגשה לאורך כל ראשית הקמת המדינה –

    לא להשכלה ! לא לספר ולכתיבה : “אנחנו היהודים הלאומיים אסור לנו לעולם להיות אנשי ספרים” .

     

    מאיר יערי מצוטט : ” אנחנו רוצים לחנוך דור קשה וחזק…. לא עטים, נייר ודיו… אלה מסורים, גרזנים, מעדרים ובראש ובראשונה ידיים”.

     

    כתב עיתון נוער בזמנו שאל נערה בת קיבוץ בראשית שנות הארבעים, על הרגלי הקריאה שלה, והתשובה שהיא נתנה עשויה להמחיש את התממשות החזון ואת פרותיה של האנטי אינטלקטואליה בחינוך הארץ ישראלי : ” מכירי העירוניים שואלים אותי לכמות הספרים שאני מספיקה לקרוא בשבוע, הם מספיקים שלושה לפחות ” רבע ספר לשבוע, וגם זה בחסד” אני עונה בגאווה ” אני אינני קוראת – אני עובדת” כן אני קיבוצניקית “.

     

    אחד הביטויים לגישה החינוכית האנטי איטלקטואלית היה הימנעות מהכנת התלמידים לעמידה בבחינות הבגרות מתוך אידיאולוגיה, לא להמשיך בלימודים אקדמאים כי אין בהם תועלת.

    חשוב מאד לדעת ולהבין שהבורות הפכה להיות סמל סטטוס בחברה הציונית בראשית המדינה, הסמל של אותה אידיאולוגיה היה כובע הטמבל, טמבל נחשב לסמל סטטוס גבוה , מי שהיה עסוק במחשבה, בלימוד, בהשכלה, באקדמיה ברוח היא מוקצע מחמת מיאוס!

    ומהעבר מהתקופה החשוכה ההיא אל ההווה החשוך יותר היום,

    האידיאולוגיה של אז חלחלה בכל ואת התוצאות אנחנו רואים היום,

    נכון יהיו כאלו שיטענו שישנם מספר גדול של אקדמאים וצעירים עם תעודת בגרות, שהאידיאולוגיה של אז השתנתה מאד, והם מיד יאמרו תראה כמה המרדף אחרי תעודת הבגרות היום חשובה שעוד מגן הילדים מתחילים לעסוק בהשכלה ובמרוץ אחרי השגיות והצטיינות לימודית.

     

    לטענתי דבר לא השתנה,

    פשוט תעודת הבגרות נהפכה למעדר ולשבריה של “החלוץ החדש” שרק רוצה לזרוע מטבעות של שקל ולהצמיח יער ירוק.

     

    וכך גם עם התארים האקדמאים אשר נהפכים למגל ולקילשון בהם אוספים גמולי שכר ושעות מנוחה ולא יותר .

     

    האידיאולוגיה של אנטי איטלקטואליה ואנטי תרבות במובן הרחב של המילה זוהי האידיאולוגיה שעדיין שולטת במדינה ועל כן נמשיך להיות ואף לרדת בדירוג העולמי בתחומי ההשכלה והאינטלקט .

     אני מצטרף נראית לי תגובה לעניין-:)

    גם אני :)

    לעינבוש,

    תודה על התגובה והביקור,

    שבוע טוב

    שושי

      23/2/08 21:54:

     

    צטט: levana feldman 2008-02-23 18:37:48

    שושי יקרה

    מסע בזמן...בלתי נמנע מכובע טמבל יחודי אנחנו שואפים לכובעים של שאר העולם...

    רוצים להיות כמו כל עם רגיל ולחבוש כובעים אופנתיים.

    תודה על הקישורים.

    שבוע נפלא.

    ללבנה שלום,

    מסתבר שאת צודקת, מסתבר שהמסע בזמן בלתי נמנע,

    אם כי לעיתים אני מרגישה כי נסחפנו,

    מתגעגעת לפשטות של פעם.

    תודה על הביקור,

    שושי

      23/2/08 19:29:

     

    צטט: kobi345 2008-02-22 21:42:58

     

    צטט: אן 2008-02-22 19:33:45

    כובע הטמבל היה הכובע האולטימטיבי בעשור הראשון והשני להיווסדה של המדינה.

     

    כולם חבשו כובע טמבל, עד כי הוא הפך להיות הסממן האופייני ביותר של הישראלי, כפי שהוא מופיע בקריקטורות של דוש, יחד עם מכנסי החאקי הקצרות, החולצה הפתוחה והסנדלים .

     

    עוז אלמוג בספרו “הצבר” כותב בפרק “כובע הטמבל” על השאיפה האידיאולוגית של הציונים להבריא את העם מהמחלה של היהודי הגלותי וליצור אדם חדש, כאשר אחד הביטויים החזקים של אותה הבראה היה לזרוק ולהשליך את אחד המאפיינים המרכזים של הזהות של אותו יהודי גלותי והוא לימוד התורה, לא רק להשליך את התורה ואת המסורת אלה בעיקר להשליך לגמרי את כל הערך של הלימוד וההשכלה .

     

    הוא מתאר כיצד בראשית המדינה הביטויים “אינטליגנט” ו”תרבותניק” היו מקבילים לקללות ולמילות גנאי שהיו מקובלות באותה תקופה .

     

    יגאל אלון מצוטט אשר מכנה את התרבות באותה תקופה של ראשית הקמת המדינה כ”תרבות של אנטי-תרבות” .

     

    זו הייתה הנורמה אשר הודגשה לאורך כל ראשית הקמת המדינה –

    לא להשכלה ! לא לספר ולכתיבה : “אנחנו היהודים הלאומיים אסור לנו לעולם להיות אנשי ספרים” .

     

    מאיר יערי מצוטט : ” אנחנו רוצים לחנוך דור קשה וחזק…. לא עטים, נייר ודיו… אלה מסורים, גרזנים, מעדרים ובראש ובראשונה ידיים”.

     

    כתב עיתון נוער בזמנו שאל נערה בת קיבוץ בראשית שנות הארבעים, על הרגלי הקריאה שלה, והתשובה שהיא נתנה עשויה להמחיש את התממשות החזון ואת פרותיה של האנטי אינטלקטואליה בחינוך הארץ ישראלי : ” מכירי העירוניים שואלים אותי לכמות הספרים שאני מספיקה לקרוא בשבוע, הם מספיקים שלושה לפחות ” רבע ספר לשבוע, וגם זה בחסד” אני עונה בגאווה ” אני אינני קוראת – אני עובדת” כן אני קיבוצניקית “.

     

    אחד הביטויים לגישה החינוכית האנטי איטלקטואלית היה הימנעות מהכנת התלמידים לעמידה בבחינות הבגרות מתוך אידיאולוגיה, לא להמשיך בלימודים אקדמאים כי אין בהם תועלת.

    חשוב מאד לדעת ולהבין שהבורות הפכה להיות סמל סטטוס בחברה הציונית בראשית המדינה, הסמל של אותה אידיאולוגיה היה כובע הטמבל, טמבל נחשב לסמל סטטוס גבוה , מי שהיה עסוק במחשבה, בלימוד, בהשכלה, באקדמיה ברוח היא מוקצע מחמת מיאוס!

    ומהעבר מהתקופה החשוכה ההיא אל ההווה החשוך יותר היום,

    האידיאולוגיה של אז חלחלה בכל ואת התוצאות אנחנו רואים היום,

    נכון יהיו כאלו שיטענו שישנם מספר גדול של אקדמאים וצעירים עם תעודת בגרות, שהאידיאולוגיה של אז השתנתה מאד, והם מיד יאמרו תראה כמה המרדף אחרי תעודת הבגרות היום חשובה שעוד מגן הילדים מתחילים לעסוק בהשכלה ובמרוץ אחרי השגיות והצטיינות לימודית.

     

    לטענתי דבר לא השתנה,

    פשוט תעודת הבגרות נהפכה למעדר ולשבריה של “החלוץ החדש” שרק רוצה לזרוע מטבעות של שקל ולהצמיח יער ירוק.

     

    וכך גם עם התארים האקדמאים אשר נהפכים למגל ולקילשון בהם אוספים גמולי שכר ושעות מנוחה ולא יותר .

     

    האידיאולוגיה של אנטי איטלקטואליה ואנטי תרבות במובן הרחב של המילה זוהי האידיאולוגיה שעדיין שולטת במדינה ועל כן נמשיך להיות ואף לרדת בדירוג העולמי בתחומי ההשכלה והאינטלקט .

     אני מצטרף נראית לי תגובה לעניין-:)

    גם אני :)

      23/2/08 19:15:

     

    צטט: gal032 2008-02-23 18:29:20

    שוש אני חושב שאת כל האתרים הללו את צריכה להעביר לתלמידייך..

    אם תעשי היום  סקר ותראי את האתר הזה לחברה מהדור שלך.. ולחברה מהדור הצעיר ולחברה מהדור הביניים.. את תראי שהחבר'ה מהדור הצעיר בכלל לא מתענינים בשורשיהם..

    אז כהצעת ייעול: אולי נפתח איזה שיעור מורשת חדש ביסודי ואולי בתיכון ?

    חוץ מזה שאלו אחלה אתריםם נהנתי.. וגלשתי שעות

    גל שלום,

    ראשית אני שמחה שמישהו כבר הפיק מהפוסט הזה תועלת.

    כבר היה כדאי.

    באשר להצעתך, אני בהחלט חושבת שאעשה פעילות עם החומרים,

    זה עדיין בתכנון.

    שבוע טוב,

    שושי

      23/2/08 18:37:

    שושי יקרה

    מסע בזמן...בלתי נמנע מכובע טמבל יחודי אנחנו שואפים לכובעים של שאר העולם...

    רוצים להיות כמו כל עם רגיל ולחבוש כובעים אופנתיים.

    תודה על הקישורים.

    שבוע נפלא.

      23/2/08 18:29:

    שוש אני חושב שאת כל האתרים הללו את צריכה להעביר לתלמידייך..

    אם תעשי היום  סקר ותראי את האתר הזה לחברה מהדור שלך.. ולחברה מהדור הצעיר ולחברה מהדור הביניים.. את תראי שהחבר'ה מהדור הצעיר בכלל לא מתענינים בשורשיהם..

    אז כהצעת ייעול: אולי נפתח איזה שיעור מורשת חדש ביסודי ואולי בתיכון ?

    חוץ מזה שאלו אחלה אתריםם נהנתי.. וגלשתי שעות

      23/2/08 13:10:

    לקובי

    שתהיה שבת נפלאה.

    שושי

    צטט: המסקרן 2008-02-23 11:44:30

    תודה   תודה!

     

    היום יום הולדת לאחיינית שלי (שנולדה ביום שלי)

     

    מעבר ליום ההולדת, יש עוד עשייה רבה, במיוחד אחרי היום בו היה קשה לתפקד כשהתפוצצה פרשת מלי.

     

    יום מקסים,

     

    וחיבוק,

     

    קובי

    צטט: שושי פולטין 2008-02-23 10:26:56

    כפי שכתבתי לאביה,

    המאגר כל כך מגוון שכל אחד יוכל למצוא את הפינה המעניינת שלו,

    אני מבינה שאתה כעת עסוק,

    ממשיך את החגיגה?!...

    חיבוק יום הולדת גם לך!

    שושי

    צטט: המסקרן 2008-02-23 09:31:30

    תודה על ההשקעה, על השיתוף!

     

    אשמח להכנס כשאהייה פנוי יותר!

     

    חיבוק!

     

     

     

      23/2/08 11:58:

     

    צטט: אפור הזקן 2008-02-23 10:30:36

    תודה  על  שהבאת שושי

    וכמו  שהוספת  בתגובה

    כל אחד  ימצא  את ...

     

    איפה  הפשטות  התמימה של אז?

     

    נשיקהמגניב

    לאפור הזקן

    גם אני כמהה לפשטות התמימה של אז..

    אני מעדיפה אותה!

    בדיוק אתמול בארוחת השישי עלה הנושא לשיחה  עם ילדי על כך

    שההוצאות של הנוער/הצעירים  היום מאוד גבוהות יחסית לפעם..

    ההשקעה בלבוש, במותגים, בפלאפון הכי עדכני ב  MP3  

    (או 4 אני לא מעודכנת..)

    ישיבה בבתי קפה כמקום מפגש,

    ועוד ועוד..

    אני לא מדור תש"ח אבל אנחנו הסתפקנו בג'ינס האחד,

    בסנדלים, פגישה בבית . וטלפון?...

    שבת שלום,

    שושי

      23/2/08 11:44:

    תודה   תודה!

     

    היום יום הולדת לאחיינית שלי (שנולדה ביום שלי)

     

    מעבר ליום ההולדת, יש עוד עשייה רבה, במיוחד אחרי היום בו היה קשה לתפקד כשהתפוצצה פרשת מלי.

     

    יום מקסים,

     

    וחיבוק,

     

    קובי

    צטט: שושי פולטין 2008-02-23 10:26:56

    כפי שכתבתי לאביה,

    המאגר כל כך מגוון שכל אחד יוכל למצוא את הפינה המעניינת שלו,

    אני מבינה שאתה כעת עסוק,

    ממשיך את החגיגה?!...

    חיבוק יום הולדת גם לך!

    שושי

    צטט: המסקרן 2008-02-23 09:31:30

    תודה על ההשקעה, על השיתוף!

     

    אשמח להכנס כשאהייה פנוי יותר!

     

    חיבוק!

     

     

      23/2/08 11:22:

    לאן,

    אמנם דבריך לא כוונו אלי, אך בכל זאת ברצוני להעיר הערה.

    גם את ה"מציאות" ה"עובדות" אנשים שונים רואים בדרך שונה ומפרשים אותה אחרת.

    כנראה מה שנראה בעיני אנשים אחדים כחוסר תרבות, אנשים אחרים רואים כאידאולוגיה מוכוונת מטרה מסויימת - ההתנערות מגלותיות.

    בכל מקרה תודה על הדיון שעוררת.

    שבת שלום,

    שושי

    צטט: אן 2008-02-23 08:17:20

     

    צטט: shabat shalom 2008-02-23 01:14:30

     

    אני לא מסכים לנאמר, ויותר מכך: אני חושב שחבל שלא נשאר דבר מהאידיאולוגיה של אז.

    חבל, אבל ככה זה חייב להתרחש.

    כל אידיאולוגיה היא פרי של צרכים. האידיאולוגיה באה לכוון חברה לצרכיה הקיומיים.

    האנשים אז היו הרבה יותר צרכני תרבות מהיום (יחסית לגודל האוכלוסיה).

    אבל האידיאולוגיה היתה מכוונת לשבירת סממנים "גלותיים", ובעד התרכזות בחברה "יצרנית". בלי חינוך ואינדוקטרינציה לעבודה, לא היתה חלה הצמיחה הכלכלית ובניית בסיס כלכלי שהיה סם חיים לחברה בהתהוותה.

    האידיאולוגיה למען עבודה התחלפה באידיאולוגיה המקדשת את הכסף בלבד. והיום אין כבוד לתרבות (לעומת שנות ה40-60). 

     

    אין לך לא להסכים עם העובדות ועם המציאות, זוהי המציאות ואלו העובדות בפועל שהיו .

    יחד עם זאת חשוב להבין שאני מקבל את הדעה שבראשית הקמת המדינה אנשי התנועה הקיבוצית מאד ידעו והכירו את התרבות הכללית אותה הם למדו מבית אבא בגולה, כיבדו אך מרדו בה והתנגדו לה, היה להם יחס דו ערכי כלפיה, חשוב גם לדעת שהם ידעו והכירו בעוצמתה של "אידיאולוגיה" והם עסקו בכתיבה ובפרסומה לרוב אך אין להבין את השימוש בכתיבה ופרסום ספרים ורעיונות כתרבות !

      23/2/08 10:30:

    תודה  על  שהבאת שושי

    וכמו  שהוספת  בתגובה

    כל אחד  ימצא  את ...

     

    איפה  הפשטות  התמימה של אז?

     

    נשיקהמגניב

      23/2/08 10:29:

     

     אכן, כנראה שאין בכוחנו לשנות!

    חבל!

    שבת שלום,

    שושי

    צטט: איירבוס-max 2008-02-23 09:44:54

      אני שמח על ההסכמה בינינו, ופחות שמח על העובדה שהיא לא תשנה את יציאתן לדרך של ה"חגיגות".

    מאגרי מידע זה תמיד טוב.

     

      23/2/08 10:26:

    כפי שכתבתי לאביה,

    המאגר כל כך מגוון שכל אחד יוכל למצוא את הפינה המעניינת שלו,

    אני מבינה שאתה כעת עסוק,

    ממשיך את החגיגה?!...

    חיבוק יום הולדת גם לך!

    שושי

    צטט: המסקרן 2008-02-23 09:31:30

    תודה על ההשקעה, על השיתוף!

     

    אשמח להכנס כשאהייה פנוי יותר!

     

    חיבוק!

     

      23/2/08 10:15:

    לאביה,

    אני חושבת שכל אחד יכול למצוא בקישורים

    האלה משהו הקרוב לליבו,

    שבת ברוכה גם לך

    שושי

    צטט: אביה אחת 2008-02-23 08:49:48

    שוש -

    תודה על הקישורים

    שמרתי - ואסתכל בהם אחד אחד

    תודה שהבאת:)

    שבת ברוכה

    אביה

     

      23/2/08 09:44:

      אני שמח על ההסכמה בינינו, ופחות שמח על העובדה שהיא לא תשנה את יציאתן לדרך של ה"חגיגות".

    מאגרי מידע זה תמיד טוב.

    צטט: שושי פולטין 2008-02-23 09:11:48

    ל"איירבוס - מקס"

    לא רק שלא אנסה לשכנע אותך, אני אפילו מסכימה איתך

    הן לגבי שרוליק והן לגבי החגיגות.

    יתר על כן,

    לפני 3 שבועות עוררתי דיון בשאלת ביטול חגיגות ה 60 ,

    בעקבות מייל שהגיע אלי בנושא:

    אביא קטע קטן מהדברים שנכתבו -

    "אם בכלל יש טעם בחגיגות, האין זה נכון יותר להמתין עימן עד למועד סמלי יותר, למשל שנת המאה, ולהעניק כעת לכולנו מתנה ראויה יותר מאשר אירועי ראווה ריקים מתוכן, ועוד בתקופה בה אין שום סיבה ציבורית לחגוג?
    יש לקרוא לאחראים על ארגון האירועים להסתפק בטקס חגיגי צנוע במשכן הכנסת ובבית הנשיא ולפזר את התקציבים שיועדו לחגיגות בין פרוייקטים בעלי תוכן של ממש, אשר ייבחרו על-ידי ועדה ציבורית מיוחדת, שתורכב מאנשי רוח,תרבות, חינוך ורווחה"

    כמובן שהיו מצדדים ומתנגדים, אני בעד טקס חגיגי במשכן הנשאי ובכנסת.

    ***

    אין זה סותר את העובדה שמאגרי המידע שלוקטו לצורך העניין מאוד משמעותיים מבחינתי, ישמשו אותי כמורה, אבל גם מעניינים אותי כאזרחית המדינה,

    ולכן הבאתי אותם.

    שבת שלום,

    שושי

    צטט: איירבוס-max 2008-02-23 07:55:05

    בשרוליק הישן היתה לפחות אמת כוללת:

    המדים היו מדים כסמל הזדהות.

     

    בשרוליק החדש יש ניגוד בין מכנסי הקומנדו

    כטרנד אופנתי בלבד

    לבין הנפנוף בעלה של זית

    (נו, באמת - צביעות לשמה!).

     

    ובכלל, שושי:

    אולי תצליחי את להסביר לי מהי תכלית "חגיגות השישים"?

    רק בגלל שעוד עשור עגול אחד חלף?

    כי צריך לסמם את העם בחגיגות מזוייפות?

    יש עודפי כספים בקופה?

    צריך לספק תעסוקה לרוחמה אברהם?

     

    בקיצור - לחם ושעשועים כדי להשכיח את האנומליה היומיומית.

     

    <את מוזמנת, שושי, לשנות את דעתי זו>

     

    שב"ש!

     

     

      23/2/08 09:31:

    תודה על ההשקעה, על השיתוף!

     

    אשמח להכנס כשאהייה פנוי יותר!

     

    חיבוק!

      23/2/08 09:11:

    ל"איירבוס - מקס"

    לא רק שלא אנסה לשכנע אותך, אני אפילו מסכימה איתך

    הן לגבי שרוליק והן לגבי החגיגות.

    יתר על כן,

    לפני 3 שבועות עוררתי דיון בשאלת ביטול חגיגות ה 60 ,

    בעקבות מייל שהגיע אלי בנושא:

    אביא קטע קטן מהדברים שנכתבו -

    "אם בכלל יש טעם בחגיגות, האין זה נכון יותר להמתין עימן עד למועד סמלי יותר, למשל שנת המאה, ולהעניק כעת לכולנו מתנה ראויה יותר מאשר אירועי ראווה ריקים מתוכן, ועוד בתקופה בה אין שום סיבה ציבורית לחגוג?
    יש לקרוא לאחראים על ארגון האירועים להסתפק בטקס חגיגי צנוע במשכן הכנסת ובבית הנשיא ולפזר את התקציבים שיועדו לחגיגות בין פרוייקטים בעלי תוכן של ממש, אשר ייבחרו על-ידי ועדה ציבורית מיוחדת, שתורכב מאנשי רוח,תרבות, חינוך ורווחה"

    כמובן שהיו מצדדים ומתנגדים, אני בעד טקס חגיגי במשכן הנשאי ובכנסת.

                                                        ***

    אין זה סותר את העובדה שמאגרי המידע שלוקטו לצורך העניין מאוד משמעותיים מבחינתי, ישמשו אותי כמורה, אבל גם מעניינים אותי כאזרחית המדינה,

    ולכן הבאתי אותם.

    שבת שלום,

    שושי

    צטט: איירבוס-max 2008-02-23 07:55:05

    בשרוליק הישן היתה לפחות אמת כוללת:

    המדים היו מדים כסמל הזדהות.

     

    בשרוליק החדש יש ניגוד בין מכנסי הקומנדו

    כטרנד אופנתי בלבד

    לבין הנפנוף בעלה של זית

    (נו, באמת - צביעות לשמה!).

     

    ובכלל, שושי:

    אולי תצליחי את להסביר לי מהי תכלית "חגיגות השישים"?

    רק בגלל שעוד עשור עגול אחד חלף?

    כי צריך לסמם את העם בחגיגות מזוייפות?

    יש עודפי כספים בקופה?

    צריך לספק תעסוקה לרוחמה אברהם?

     

    בקיצור - לחם ושעשועים כדי להשכיח את האנומליה היומיומית.

     

    <את מוזמנת, שושי, לשנות את דעתי זו>

     

    שב"ש!

     

      23/2/08 08:49:

    שוש -

    תודה על הקישורים

    שמרתי - ואסתכל בהם אחד אחד

    תודה שהבאת:)

    שבת ברוכה

    אביה

      23/2/08 08:17:

     

    צטט: shabat shalom 2008-02-23 01:14:30

     

    אני לא מסכים לנאמר, ויותר מכך: אני חושב שחבל שלא נשאר דבר מהאידיאולוגיה של אז.

    חבל, אבל ככה זה חייב להתרחש.

    כל אידיאולוגיה היא פרי של צרכים. האידיאולוגיה באה לכוון חברה לצרכיה הקיומיים.

    האנשים אז היו הרבה יותר צרכני תרבות מהיום (יחסית לגודל האוכלוסיה).

    אבל האידיאולוגיה היתה מכוונת לשבירת סממנים "גלותיים", ובעד התרכזות בחברה "יצרנית". בלי חינוך ואינדוקטרינציה לעבודה, לא היתה חלה הצמיחה הכלכלית ובניית בסיס כלכלי שהיה סם חיים לחברה בהתהוותה.

    האידיאולוגיה למען עבודה התחלפה באידיאולוגיה המקדשת את הכסף בלבד. והיום אין כבוד לתרבות (לעומת שנות ה40-60). 

     

    אין לך לא להסכים עם העובדות ועם המציאות, זוהי המציאות ואלו העובדות בפועל שהיו .

    יחד עם זאת חשוב להבין שאני מקבל את הדעה שבראשית הקמת המדינה אנשי התנועה הקיבוצית מאד ידעו והכירו את התרבות הכללית אותה הם למדו מבית אבא בגולה, כיבדו אך מרדו בה והתנגדו לה, היה להם יחס דו ערכי כלפיה, חשוב גם לדעת שהם ידעו והכירו בעוצמתה של "אידיאולוגיה" והם עסקו בכתיבה ובפרסומה לרוב אך אין להבין את השימוש בכתיבה ופרסום ספרים ורעיונות כתרבות !

      23/2/08 07:55:

    בשרוליק הישן היתה לפחות אמת כוללת:

    המדים היו מדים כסמל הזדהות.

     

    בשרוליק החדש יש ניגוד בין מכנסי הקומנדו

    כטרנד אופנתי בלבד

    לבין הנפנוף בעלה של זית

    (נו, באמת - צביעות לשמה!).

     

    ובכלל, שושי:

    אולי תצליחי את להסביר לי מהי תכלית "חגיגות השישים"?

    רק בגלל שעוד עשור עגול אחד חלף?

    כי צריך לסמם את העם בחגיגות מזוייפות?

    יש עודפי כספים בקופה?

    צריך לספק תעסוקה לרוחמה אברהם?

     

    בקיצור - לחם ושעשועים כדי להשכיח את האנומליה היומיומית.

     

    <את מוזמנת, שושי, לשנות את דעתי זו>

     

    שב"ש!

      23/2/08 07:40:

     

    צטט: shabat shalom 2008-02-23 01:14:30

     

    צטט: אן 2008-02-22 19:33:45

    כובע הטמבל היה הכובע האולטימטיבי בעשור הראשון והשני להיווסדה של המדינה.

     

    כולם חבשו כובע טמבל, עד כי הוא הפך להיות הסממן האופייני ביותר של הישראלי, כפי שהוא מופיע בקריקטורות של דוש, יחד עם מכנסי החאקי הקצרות, החולצה הפתוחה והסנדלים .

     

    עוז אלמוג בספרו “הצבר” כותב בפרק “כובע הטמבל” על השאיפה האידיאולוגית של הציונים להבריא את העם מהמחלה של היהודי הגלותי וליצור אדם חדש, כאשר אחד הביטויים החזקים של אותה הבראה היה לזרוק ולהשליך את אחד המאפיינים המרכזים של הזהות של אותו יהודי גלותי והוא לימוד התורה, לא רק להשליך את התורה ואת המסורת אלה בעיקר להשליך לגמרי את כל הערך של הלימוד וההשכלה .

     

    הוא מתאר כיצד בראשית המדינה הביטויים “אינטליגנט” ו”תרבותניק” היו מקבילים לקללות ולמילות גנאי שהיו מקובלות באותה תקופה .

     

    יגאל אלון מצוטט אשר מכנה את התרבות באותה תקופה של ראשית הקמת המדינה כ”תרבות של אנטי-תרבות” .

     

    זו הייתה הנורמה אשר הודגשה לאורך כל ראשית הקמת המדינה –

    לא להשכלה ! לא לספר ולכתיבה : “אנחנו היהודים הלאומיים אסור לנו לעולם להיות אנשי ספרים” .

     

    מאיר יערי מצוטט : ” אנחנו רוצים לחנוך דור קשה וחזק…. לא עטים, נייר ודיו… אלה מסורים, גרזנים, מעדרים ובראש ובראשונה ידיים”.

     

    האידיאולוגיה של אנטי איטלקטואליה ואנטי תרבות במובן הרחב של המילה זוהי האידיאולוגיה שעדיין שולטת במדינה ועל כן נמשיך להיות ואף לרדת בדירוג העולמי בתחומי ההשכלה והאינטלקט .

    אני לא מסכים לנאמר, ויותר מכך: אני חושב שחבל שלא נשאר דבר מהאידיאולוגיה של אז.

    חבל, אבל ככה זה חייב להתרחש.

    כל אידיאולוגיה היא פרי של צרכים. האידיאולוגיה באה לכוון חברה לצרכיה הקיומיים.

    האנשים אז היו הרבה יותר צרכני תרבות מהיום (יחסית לגודל האוכלוסיה).

    אבל האידיאולוגיה היתה מכוונת לשבירת סממנים "גלותיים", ובעד התרכזות בחברה "יצרנית". בלי חינוך ואינדוקטרינציה לעבודה, לא היתה חלה הצמיחה הכלכלית ובניית בסיס כלכלי שהיה סם חיים לחברה בהתהוותה.

    האידיאולוגיה למען עבודה התחלפה באידיאולוגיה המקדשת את הכסף בלבד. והיום אין כבוד לתרבות (לעומת שנות ה40-60). 

    shabat shalom !

    הדיון כאן התפתח, באופן מפתיע מבחינתי, לכיוון שאני לא כל כך מכירה וגם לא חשבתי עליו.

    כששאלתי כיוונתי לכך שבדור תש"ח האידאולוגיה, הצניעות, העבודה, הם אלה שכיוונו את האנשים. מבחינת חינוך ראיתי באנשים אוטודידקטים.

    אן האירה כיוון חדש, שהיה בכך משום  אנטי תרבות, לא לספר, לא להשכלה, וזה כיוון שלא ידעתי עליו.

    אתה מאיר את עיני שוב שהמטרה באידאולוגיה זו כוונה לשמירת סממנים גלותיים, והתרכזות בחברה יצרנית.

    על דבר אחד אין מחלוקת - על כך שהאידאולוגיה היום היא כסף וכסף בלבד.

    על זה נאמר מכל חברי השכלתי!!!

    תודה,

    שושי

      23/2/08 01:14:

     

    צטט: אן 2008-02-22 19:33:45

    כובע הטמבל היה הכובע האולטימטיבי בעשור הראשון והשני להיווסדה של המדינה.

     

    כולם חבשו כובע טמבל, עד כי הוא הפך להיות הסממן האופייני ביותר של הישראלי, כפי שהוא מופיע בקריקטורות של דוש, יחד עם מכנסי החאקי הקצרות, החולצה הפתוחה והסנדלים .

     

    עוז אלמוג בספרו “הצבר” כותב בפרק “כובע הטמבל” על השאיפה האידיאולוגית של הציונים להבריא את העם מהמחלה של היהודי הגלותי וליצור אדם חדש, כאשר אחד הביטויים החזקים של אותה הבראה היה לזרוק ולהשליך את אחד המאפיינים המרכזים של הזהות של אותו יהודי גלותי והוא לימוד התורה, לא רק להשליך את התורה ואת המסורת אלה בעיקר להשליך לגמרי את כל הערך של הלימוד וההשכלה .

     

    הוא מתאר כיצד בראשית המדינה הביטויים “אינטליגנט” ו”תרבותניק” היו מקבילים לקללות ולמילות גנאי שהיו מקובלות באותה תקופה .

     

    יגאל אלון מצוטט אשר מכנה את התרבות באותה תקופה של ראשית הקמת המדינה כ”תרבות של אנטי-תרבות” .

     

    זו הייתה הנורמה אשר הודגשה לאורך כל ראשית הקמת המדינה –

    לא להשכלה ! לא לספר ולכתיבה : “אנחנו היהודים הלאומיים אסור לנו לעולם להיות אנשי ספרים” .

     

    מאיר יערי מצוטט : ” אנחנו רוצים לחנוך דור קשה וחזק…. לא עטים, נייר ודיו… אלה מסורים, גרזנים, מעדרים ובראש ובראשונה ידיים”.

     

    כתב עיתון נוער בזמנו שאל נערה בת קיבוץ בראשית שנות הארבעים, על הרגלי הקריאה שלה, והתשובה שהיא נתנה עשויה להמחיש את התממשות החזון ואת פרותיה של האנטי אינטלקטואליה בחינוך הארץ ישראלי : ” מכירי העירוניים שואלים אותי לכמות הספרים שאני מספיקה לקרוא בשבוע, הם מספיקים שלושה לפחות ” רבע ספר לשבוע, וגם זה בחסד” אני עונה בגאווה ” אני אינני קוראת – אני עובדת” כן אני קיבוצניקית “.

     

    אחד הביטויים לגישה החינוכית האנטי איטלקטואלית היה הימנעות מהכנת התלמידים לעמידה בבחינות הבגרות מתוך אידיאולוגיה, לא להמשיך בלימודים אקדמאים כי אין בהם תועלת.

    חשוב מאד לדעת ולהבין שהבורות הפכה להיות סמל סטטוס בחברה הציונית בראשית המדינה, הסמל של אותה אידיאולוגיה היה כובע הטמבל, טמבל נחשב לסמל סטטוס גבוה , מי שהיה עסוק במחשבה, בלימוד, בהשכלה, באקדמיה ברוח היא מוקצע מחמת מיאוס!

    ומהעבר מהתקופה החשוכה ההיא אל ההווה החשוך יותר היום,

    האידיאולוגיה של אז חלחלה בכל ואת התוצאות אנחנו רואים היום,

    נכון יהיו כאלו שיטענו שישנם מספר גדול של אקדמאים וצעירים עם תעודת בגרות, שהאידיאולוגיה של אז השתנתה מאד, והם מיד יאמרו תראה כמה המרדף אחרי תעודת הבגרות היום חשובה שעוד מגן הילדים מתחילים לעסוק בהשכלה ובמרוץ אחרי השגיות והצטיינות לימודית.

     

    לטענתי דבר לא השתנה,

    פשוט תעודת הבגרות נהפכה למעדר ולשבריה של “החלוץ החדש” שרק רוצה לזרוע מטבעות של שקל ולהצמיח יער ירוק.

     

    וכך גם עם התארים האקדמאים אשר נהפכים למגל ולקילשון בהם אוספים גמולי שכר ושעות מנוחה ולא יותר .

     

    האידיאולוגיה של אנטי איטלקטואליה ואנטי תרבות במובן הרחב של המילה זוהי האידיאולוגיה שעדיין שולטת במדינה ועל כן נמשיך להיות ואף לרדת בדירוג העולמי בתחומי ההשכלה והאינטלקט .

    אני לא מסכים לנאמר, ויותר מכך: אני חושב שחבל שלא נשאר דבר מהאידיאולוגיה של אז.

    חבל, אבל ככה זה חייב להתרחש.

    כל אידיאולוגיה היא פרי של צרכים. האידיאולוגיה באה לכוון חברה לצרכיה הקיומיים.

    האנשים אז היו הרבה יותר צרכני תרבות מהיום (יחסית לגודל האוכלוסיה).

    אבל האידיאולוגיה היתה מכוונת לשבירת סממנים "גלותיים", ובעד התרכזות בחברה "יצרנית". בלי חינוך ואינדוקטרינציה לעבודה, לא היתה חלה הצמיחה הכלכלית ובניית בסיס כלכלי שהיה סם חיים לחברה בהתהוותה.

    האידיאולוגיה למען עבודה התחלפה באידיאולוגיה המקדשת את הכסף בלבד. והיום אין כבוד לתרבות (לעומת שנות ה40-60). 

      22/2/08 21:55:

    קובי

    תודה על הביקור,

    אכן התגובה של אן , תגובה לעניין!

    מסכימה

    שבת שלום!

    שושי

    צטט: kobi345 2008-02-22 21:42:58

     

     אני מצטרף נראית לי תגובה לעניין-:)

     

      22/2/08 21:51:

    אן ,

    תודה על התגובה המפורטת,

    אני מוכחה לומר שלמדתי על תפיסת התרבות של דור תש"ח, דברים שלא ידעתי עד עכשיו.

    לגבי החינוך כיום לצערי אני מכירה,

    שבת נהדרת

    שושי.

    צטט: אן 2008-02-22 19:33:45

    כובע הטמבל היה הכובע האולטימטיבי בעשור הראשון והשני להיווסדה של המדינה.

     

    כולם חבשו כובע טמבל, עד כי הוא הפך להיות הסממן האופייני ביותר של הישראלי, כפי שהוא מופיע בקריקטורות של דוש, יחד עם מכנסי החאקי הקצרות, החולצה הפתוחה והסנדלים .

     

    עוז אלמוג בספרו “הצבר” כותב בפרק “כובע הטמבל” על השאיפה האידיאולוגית של הציונים להבריא את העם מהמחלה של היהודי הגלותי וליצור אדם חדש, כאשר אחד הביטויים החזקים של אותה הבראה היה לזרוק ולהשליך את אחד המאפיינים המרכזים של הזהות של אותו יהודי גלותי והוא לימוד התורה, לא רק להשליך את התורה ואת המסורת אלה בעיקר להשליך לגמרי את כל הערך של הלימוד וההשכלה .

     

    הוא מתאר כיצד בראשית המדינה הביטויים “אינטליגנט” ו”תרבותניק” היו מקבילים לקללות ולמילות גנאי שהיו מקובלות באותה תקופה .

     

    יגאל אלון מצוטט אשר מכנה את התרבות באותה תקופה של ראשית הקמת המדינה כ”תרבות של אנטי-תרבות” .

     

    זו הייתה הנורמה אשר הודגשה לאורך כל ראשית הקמת המדינה –

    לא להשכלה ! לא לספר ולכתיבה : “אנחנו היהודים הלאומיים אסור לנו לעולם להיות אנשי ספרים” .

     

    מאיר יערי מצוטט : ” אנחנו רוצים לחנוך דור קשה וחזק…. לא עטים, נייר ודיו… אלה מסורים, גרזנים, מעדרים ובראש ובראשונה ידיים”.

     

    כתב עיתון נוער בזמנו שאל נערה בת קיבוץ בראשית שנות הארבעים, על הרגלי הקריאה שלה, והתשובה שהיא נתנה עשויה להמחיש את התממשות החזון ואת פרותיה של האנטי אינטלקטואליה בחינוך הארץ ישראלי : ” מכירי העירוניים שואלים אותי לכמות הספרים שאני מספיקה לקרוא בשבוע, הם מספיקים שלושה לפחות ” רבע ספר לשבוע, וגם זה בחסד” אני עונה בגאווה ” אני אינני קוראת – אני עובדת” כן אני קיבוצניקית “.

     

    אחד הביטויים לגישה החינוכית האנטי איטלקטואלית היה הימנעות מהכנת התלמידים לעמידה בבחינות הבגרות מתוך אידיאולוגיה, לא להמשיך בלימודים אקדמאים כי אין בהם תועלת.

    חשוב מאד לדעת ולהבין שהבורות הפכה להיות סמל סטטוס בחברה הציונית בראשית המדינה, הסמל של אותה אידיאולוגיה היה כובע הטמבל, טמבל נחשב לסמל סטטוס גבוה , מי שהיה עסוק במחשבה, בלימוד, בהשכלה, באקדמיה ברוח היא מוקצע מחמת מיאוס!

    ומהעבר מהתקופה החשוכה ההיא אל ההווה החשוך יותר היום,

    האידיאולוגיה של אז חלחלה בכל ואת התוצאות אנחנו רואים היום,

    נכון יהיו כאלו שיטענו שישנם מספר גדול של אקדמאים וצעירים עם תעודת בגרות, שהאידיאולוגיה של אז השתנתה מאד, והם מיד יאמרו תראה כמה המרדף אחרי תעודת הבגרות היום חשובה שעוד מגן הילדים מתחילים לעסוק בהשכלה ובמרוץ אחרי השגיות והצטיינות לימודית.

     

    לטענתי דבר לא השתנה,

    פשוט תעודת הבגרות נהפכה למעדר ולשבריה של “החלוץ החדש” שרק רוצה לזרוע מטבעות של שקל ולהצמיח יער ירוק.

     

    וכך גם עם התארים האקדמאים אשר נהפכים למגל ולקילשון בהם אוספים גמולי שכר ושעות מנוחה ולא יותר .

     

    האידיאולוגיה של אנטי איטלקטואליה ואנטי תרבות במובן הרחב של המילה זוהי האידיאולוגיה שעדיין שולטת במדינה ועל כן נמשיך להיות ואף לרדת בדירוג העולמי בתחומי ההשכלה והאינטלקט .

     

      22/2/08 21:42:

     

    צטט: אן 2008-02-22 19:33:45

    כובע הטמבל היה הכובע האולטימטיבי בעשור הראשון והשני להיווסדה של המדינה.

     

    כולם חבשו כובע טמבל, עד כי הוא הפך להיות הסממן האופייני ביותר של הישראלי, כפי שהוא מופיע בקריקטורות של דוש, יחד עם מכנסי החאקי הקצרות, החולצה הפתוחה והסנדלים .

     

    עוז אלמוג בספרו “הצבר” כותב בפרק “כובע הטמבל” על השאיפה האידיאולוגית של הציונים להבריא את העם מהמחלה של היהודי הגלותי וליצור אדם חדש, כאשר אחד הביטויים החזקים של אותה הבראה היה לזרוק ולהשליך את אחד המאפיינים המרכזים של הזהות של אותו יהודי גלותי והוא לימוד התורה, לא רק להשליך את התורה ואת המסורת אלה בעיקר להשליך לגמרי את כל הערך של הלימוד וההשכלה .

     

    הוא מתאר כיצד בראשית המדינה הביטויים “אינטליגנט” ו”תרבותניק” היו מקבילים לקללות ולמילות גנאי שהיו מקובלות באותה תקופה .

     

    יגאל אלון מצוטט אשר מכנה את התרבות באותה תקופה של ראשית הקמת המדינה כ”תרבות של אנטי-תרבות” .

     

    זו הייתה הנורמה אשר הודגשה לאורך כל ראשית הקמת המדינה –

    לא להשכלה ! לא לספר ולכתיבה : “אנחנו היהודים הלאומיים אסור לנו לעולם להיות אנשי ספרים” .

     

    מאיר יערי מצוטט : ” אנחנו רוצים לחנוך דור קשה וחזק…. לא עטים, נייר ודיו… אלה מסורים, גרזנים, מעדרים ובראש ובראשונה ידיים”.

     

    כתב עיתון נוער בזמנו שאל נערה בת קיבוץ בראשית שנות הארבעים, על הרגלי הקריאה שלה, והתשובה שהיא נתנה עשויה להמחיש את התממשות החזון ואת פרותיה של האנטי אינטלקטואליה בחינוך הארץ ישראלי : ” מכירי העירוניים שואלים אותי לכמות הספרים שאני מספיקה לקרוא בשבוע, הם מספיקים שלושה לפחות ” רבע ספר לשבוע, וגם זה בחסד” אני עונה בגאווה ” אני אינני קוראת – אני עובדת” כן אני קיבוצניקית “.

     

    אחד הביטויים לגישה החינוכית האנטי איטלקטואלית היה הימנעות מהכנת התלמידים לעמידה בבחינות הבגרות מתוך אידיאולוגיה, לא להמשיך בלימודים אקדמאים כי אין בהם תועלת.

    חשוב מאד לדעת ולהבין שהבורות הפכה להיות סמל סטטוס בחברה הציונית בראשית המדינה, הסמל של אותה אידיאולוגיה היה כובע הטמבל, טמבל נחשב לסמל סטטוס גבוה , מי שהיה עסוק במחשבה, בלימוד, בהשכלה, באקדמיה ברוח היא מוקצע מחמת מיאוס!

    ומהעבר מהתקופה החשוכה ההיא אל ההווה החשוך יותר היום,

    האידיאולוגיה של אז חלחלה בכל ואת התוצאות אנחנו רואים היום,

    נכון יהיו כאלו שיטענו שישנם מספר גדול של אקדמאים וצעירים עם תעודת בגרות, שהאידיאולוגיה של אז השתנתה מאד, והם מיד יאמרו תראה כמה המרדף אחרי תעודת הבגרות היום חשובה שעוד מגן הילדים מתחילים לעסוק בהשכלה ובמרוץ אחרי השגיות והצטיינות לימודית.

     

    לטענתי דבר לא השתנה,

    פשוט תעודת הבגרות נהפכה למעדר ולשבריה של “החלוץ החדש” שרק רוצה לזרוע מטבעות של שקל ולהצמיח יער ירוק.

     

    וכך גם עם התארים האקדמאים אשר נהפכים למגל ולקילשון בהם אוספים גמולי שכר ושעות מנוחה ולא יותר .

     

    האידיאולוגיה של אנטי איטלקטואליה ואנטי תרבות במובן הרחב של המילה זוהי האידיאולוגיה שעדיין שולטת במדינה ועל כן נמשיך להיות ואף לרדת בדירוג העולמי בתחומי ההשכלה והאינטלקט .

     אני מצטרף נראית לי תגובה לעניין-:)

      22/2/08 19:33:

    כובע הטמבל היה הכובע האולטימטיבי בעשור הראשון והשני להיווסדה של המדינה.

     

    כולם חבשו כובע טמבל, עד כי הוא הפך להיות הסממן האופייני ביותר של הישראלי, כפי שהוא מופיע בקריקטורות של דוש, יחד עם מכנסי החאקי הקצרות, החולצה הפתוחה והסנדלים .

     

    עוז אלמוג בספרו “הצבר” כותב בפרק “כובע הטמבל” על השאיפה האידיאולוגית של הציונים להבריא את העם מהמחלה של היהודי הגלותי וליצור אדם חדש, כאשר אחד הביטויים החזקים של אותה הבראה היה לזרוק ולהשליך את אחד המאפיינים המרכזים של הזהות של אותו יהודי גלותי והוא לימוד התורה, לא רק להשליך את התורה ואת המסורת אלה בעיקר להשליך לגמרי את כל הערך של הלימוד וההשכלה .

     

    הוא מתאר כיצד בראשית המדינה הביטויים “אינטליגנט” ו”תרבותניק” היו מקבילים לקללות ולמילות גנאי שהיו מקובלות באותה תקופה .

     

    יגאל אלון מצוטט אשר מכנה את התרבות באותה תקופה של ראשית הקמת המדינה כ”תרבות של אנטי-תרבות” .

     

    זו הייתה הנורמה אשר הודגשה לאורך כל ראשית הקמת המדינה –

    לא להשכלה ! לא לספר ולכתיבה : “אנחנו היהודים הלאומיים אסור לנו לעולם להיות אנשי ספרים” .

     

    מאיר יערי מצוטט : ” אנחנו רוצים לחנוך דור קשה וחזק…. לא עטים, נייר ודיו… אלה מסורים, גרזנים, מעדרים ובראש ובראשונה ידיים”.

     

    כתב עיתון נוער בזמנו שאל נערה בת קיבוץ בראשית שנות הארבעים, על הרגלי הקריאה שלה, והתשובה שהיא נתנה עשויה להמחיש את התממשות החזון ואת פרותיה של האנטי אינטלקטואליה בחינוך הארץ ישראלי : ” מכירי העירוניים שואלים אותי לכמות הספרים שאני מספיקה לקרוא בשבוע, הם מספיקים שלושה לפחות ” רבע ספר לשבוע, וגם זה בחסד” אני עונה בגאווה ” אני אינני קוראת – אני עובדת” כן אני קיבוצניקית “.

     

    אחד הביטויים לגישה החינוכית האנטי איטלקטואלית היה הימנעות מהכנת התלמידים לעמידה בבחינות הבגרות מתוך אידיאולוגיה, לא להמשיך בלימודים אקדמאים כי אין בהם תועלת.

    חשוב מאד לדעת ולהבין שהבורות הפכה להיות סמל סטטוס בחברה הציונית בראשית המדינה, הסמל של אותה אידיאולוגיה היה כובע הטמבל, טמבל נחשב לסמל סטטוס גבוה , מי שהיה עסוק במחשבה, בלימוד, בהשכלה, באקדמיה ברוח היא מוקצע מחמת מיאוס!

    ומהעבר מהתקופה החשוכה ההיא אל ההווה החשוך יותר היום,

    האידיאולוגיה של אז חלחלה בכל ואת התוצאות אנחנו רואים היום,

    נכון יהיו כאלו שיטענו שישנם מספר גדול של אקדמאים וצעירים עם תעודת בגרות, שהאידיאולוגיה של אז השתנתה מאד, והם מיד יאמרו תראה כמה המרדף אחרי תעודת הבגרות היום חשובה שעוד מגן הילדים מתחילים לעסוק בהשכלה ובמרוץ אחרי השגיות והצטיינות לימודית.

     

    לטענתי דבר לא השתנה,

    פשוט תעודת הבגרות נהפכה למעדר ולשבריה של “החלוץ החדש” שרק רוצה לזרוע מטבעות של שקל ולהצמיח יער ירוק.

     

    וכך גם עם התארים האקדמאים אשר נהפכים למגל ולקילשון בהם אוספים גמולי שכר ושעות מנוחה ולא יותר .

     

    האידיאולוגיה של אנטי איטלקטואליה ואנטי תרבות במובן הרחב של המילה זוהי האידיאולוגיה שעדיין שולטת במדינה ועל כן נמשיך להיות ואף לרדת בדירוג העולמי בתחומי ההשכלה והאינטלקט .

    מכובע הטמבל לקסקט - 60 שנות עשייה

    34 תגובות   יום שישי , 22/2/08, 18:43

    העשייה משרוליק תש"ח לשרוליק תשס"ח היא רבה,

    (את איזה שרוליק אתם מעדיפים?)

    יש אנשים שטרחו לסכם.

    מבין האתרים שבהם סוכמה העשייה הרבה ב 60 שנה לקיומה של מדינת ישראל

    ישנם אתרים שמצליחים לעשות לי את זה, ואני ממהרת להוסיף למועדפים!

    החומר הוא רב, לכן בחרתי כמה אתרים יפים ומקיפים .

    1. אנציקלופדיה Ynet מציגה 60 שנה של היסטוריה ישראלית

    מסע בציר הזמן משיירת הל"ה ועד...שביתת המורים...

    שווה שווה.

     

    2. היום אתמול וגם מחר

    אתר אסטתי , מקיף ומושקע -אירועים , אישים, תמונות וסרטונים, הזמר העברי, ספרות ילדים, קריקטורות, מפות, האוכל הישראלי , בולי ישראל ועוד ועוד.

    - מתי"א חולון - אזור ערכה וליקטה סיגלית סידון

     

    3. על ישראל הינו מרכז ידע וירטואלי אינטרקטיבי על ישראל, שמטרתו היא להציג כמה שיותר ידע על ארץ ישראל:

    פרוייקט של חני זיו*,

    על 60 טיולים

    60 ארועים בצל הדגל

    60 פרחי בר

    60 ציפרים

    מהי ישראל - צילומי אוויר

    ו 60 ספרים וסופרים ישראליים.

     

    דרור הבית

    *אתר "על ישראל" מוקדש לזכרם של אחיה ובן זוגה שנפלו במלחמות ישראל : רס"ן אליעזר כספי , סרן שרגא איבלר .

     

    4. 60 שנה למדינת ישראל- מאגר מת"ל במכללת קיי באר שבע

    נדמה לי שזה המאגר המפורט ביותר, בו כלול ה-כ- ל!!! האתר מצויין, השקיעו פחות בעיצוב ויותר בליקוט חומר רב.

     

     

    5. מאגר מידע לנושא 60 שנה למדינת ישראל רק ללחוץ על הקישור, ולהגיע לעולם ומלואו בנושא:מוסיקה, אומנות, מפות ואטלסים,פרוייקטים ותחרויות, 60 שנה בירוק, ביטחון, ריקודי עם, השפה העברית, פטנטים , חקלאות, וזה רק קצה קצהו של החומר שיש שם עוד.

    ליקוט ועריכה: איריס סיניגליה, מנהלת הספרייה במרכז פסג"ה רמת גן

    תבקרו תהנו, תשמרו אם תרצו במועדפים,

    שושי

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון