עברו שנתיים כמעט מאז כתבתי פה לאחרונה.... פתחתי אתמול כדי לחפש כמה תכנים שרציתי לשלוח לאיש שאהבתי מאד ונכתבו עליו. שלחתי לו את השירים כדי לעזור לו לראות כמה שהוא נהדר. כמה שאני ראיתי את האור שלו וכמה שכדאי לו לראות את האור שלו בעצמו... בשנתיים האחרונות קרו לי שני דברים עצומים - פגשתי את גבר חלומותי, אהובי שבשבילו עברתי את כל מסע הייסורים הזה, ומהצד השני בשנתיים האלה ליוויתי את אחותי הקטנה במהלך מחלה קשה עד שהיא מתה לפני כ10 חודשים. הקשר בין שני הארועים היא כמובן האהבה על כל פניה. אחותי שלימדה אותי מה זה כבוד. מה זה לתת ספייס לאדם אחר, גם אם את נורא דואגת לו.... היא לימדה אותי את המילה הזאת מהרבה כיוונים. כבוד כלפי עצמי כלפי האהובים עלי כלפי המטופלים שלי כלפי בני משפחתי (זה כמעט הכי קשה!) והיא לימדה אותי מה זה לשחרר את האדם האהוב עליך ולאפשר לו לעבור למקום אחר בשקט. מבן זוגי אני לומדת כל יום שהאהבה היא הגנרטור העצום ביותר בעולם. איך אפשר ליצור יש מאין בעזרת האהבה בלבד. איך יוצקים משמעות למעשה יומיומי כי הוא מואר באור האהבה. מעשה כמו בישול, עבודה בגינה, נקיון הבית, אפילו עמידה בתור הופכים להיות רבי משמעות כשהם באים כביטויים של האהבה.... אני שמה לב לדברים שלא ראיתי לפני כן: כמעט בכל פעם שאני הולכת לסופר אני נתקלת בזוגות שלא מסתכלים זה על זו. נובחים מעבר לכתף פקודות ו"נותנים בעבודה".... אני ממעטת ללכת לסופר בגלל זה.... זה מביא אותי לסף דמעות. אם רק היו יודעים מה ניתן לעשות יחד כשהמנוע הוא אהבה! כל קניה בסופר הופכת למסע של גילויים ושמחה, עוד חיוך שחוייך, עוד רעיון שצמח, עוד בדיחה לאוסף הפרטי.... הזדמנות! השנה שמסתיימת עכשיו היא שנת התבגרות גדולה בשבילי. היא התחילה בכאב גדול מאד ובהמשכה צמחתי. ועוד צומחת. האיש שלו כתבתי לפני שנתיים היה השראה לכמה שירים ממש טובים (סליחה שאני עפה על עצמי כאן...) ואני מקווה שהשירים שלי האלה ישמחו את ליבו ושאולי יוכל גם הוא להנות ולגדול מהאהבה שבה הם נכתבו. שבת שלום לכולם וברוכים הנמצאים! |