כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פילוסופוס אנליסיס

    פילוסופיה שימושית, ספרות ושירה עם נגיעות אקטואליות.

    טרזן לא גר כאן יותר פרק ראשון

    0 תגובות   יום שישי , 21/8/15, 19:21

    תוכן עניינים

    שכב לו חזיר יבלות בצל עץ עבות. בא לפניו דוב נמלים,

    ושיחק עם כמה בלוטים.

    מה לך פה מפריע לי לחשוב, דוב נמלים? – שאל החזיר.

    דוב נמלים לבש ארשת חג וסביב החזיר סבב.

    מסתובב לי הראש ממך, בבקשה הרגע - בקש החזיר במטותא מהנ"ל.

    אבל הלה מתעלם וממשיך בשלו לשחק.

    רגז וקצף החזיר, ואיים להיכנס ראש בראש במכעיס.

    אזי עמד מולו הדוב, הזדקף על שתי רגליו וכך אמר –

    בקצה היער יש קופה סתומה וכולם באים עליה במצח נחושה,

    אולי כבודו רוצה נתח מהעוגה.

    הייתי מעדיף את השפנפנה הצבועה על פני אותה קופה.

    אין מניעה – אמר הדוב. אבל לקופה יש יתרון על פני השפנפנה.

    מה אתה מנסה להגיד בן נמלים.

    הקופה עושה דברים שהשפנפנה עוד לא למדה.

    אם ככה ספר לי על הסתומה.

    היא מסתתרת בקצה היער ליד החזרזירה. יושב בשער בולדוג אילם, ולידו שומר הסף רוטווילר פחדן.

    פעם היה בא לקופה קיפוד הפרעוש, ביחד עם שומר היערות.

    נשמע מעניין ואף נשגב, הבה נשמע עוד מן המתובל.

    אז זהו, הוד רוממותו חזיר יבלות שלאותה סתומה, יש סרסור בדמות עכבר הביבים.

    רגז וקצף החזיר מלך הדיר.

    הכיצד אעז עכבר בן ביבים לבוא על הקופה במצח פנים. מיד ציווה על דוב הנמלים -

    הבא הנה את עכבר הביבים ונעשה לו סדר דין מהיר. מדוע  ולמה יצא מן הביבים.

    הלך לו דוב הנמלים שמח וטוב לב, עתה ודאי התחבב על החזיר מלך הדיר.

    בא לעכבר הביבים וכך אמר –

    קורא לך אדון חזיר, לסדר דין.

    בפני עכבר הביבים הוגש הצו שקרא לו להתייצב מיד.

    בא העכבר עם הדוב לעמוד מול חזיר יבלות.

    הסתכל חזיר יבלות בעכבר, וכך אמר –

    מדוע הרהבת עוז אל הקופה לחפוז ואם לא די בכך, קראת תיגר על החוק והמשפט.

    רעד העכבר ולא ידע מה לענות. גירד בראשו ומעט חשב, אבל מילים לא היו לו להגנה.

    נו...גער החזיר. היש לך איזהו עורך דין. שועל חרוץ שמבין במשפטים, ויודע תקדין?

    טרם - השיב העכבר. כי רק עכשיו אני מבין שטמנו לי פח יוקשים.

    לך לדרכך עכבר ביבים, כי איני עומד עוד בסירחון שאתה מפיץ. השג עורך דין, איזה שועל מבחיל. ובוא אתו להשיב על האישומים, שכבר מחר יוגשו למכביר ואל תעזוב את הביבים.

    נחרד העכבר כי הבין שדוב הנמלים טמן לו מלכודת עכברים. רץ אץ לשועל ובקש ממנו סעד משפטי.

    הסתכל בו השועל, ואמר –

    ראה, עכבר ביבים. הרי ידעת שאסור לך לצאת מן הביבים. מדוע הפרת את החוקים?

    ראה עכבר הביבים כי עורך הדין מדבר בכתובים, אזי ענה וכולו שרעפים-

    לא עמדתי בפיתוי, בתחילה היה הכול הגיוני. אבל פתאום גיליתי שהקופה סתומה כקופסת שימורים.

    ואז מינית את עצמך לסרסור בן ביבים?

    זה לא היה מיד שועל יקר, לקח לי מעט זמן. זרקתי חכה וחיכיתי עד שתבוא הקופה.

    סתומים דבריך, עכבר ביבים. ספר את המעשה כפי שהיה באמת. – פקד השועל.

    תחילה באתי מאחוריה במרמה, בקשתי לעצמי פינה. היות ועייפתי מן הביבים ובאתי לנוח בצל העצים.

    נו...המשך.

    שת לבי לכך שהקופה לא עומדת על דעתה, ונעה היא בגבול הטמטום המוחלט.

    ולא יכולת לעזור לה, ולהרים אותה מן הקרשים?

    מדוע שאעשה כדבר, בן ביבים אנוכי וטוב לי המצב.

    איזה מצב, מטומטם? שאל השועל ואת עניבתו מתח.

    שאוכל לבוא עליה, אם אשתמש בטכסיס הנרקיס.

    אז אתה קוטף את הנרקיסים מן הביצה?

    כן...הייתי צריך להביא פרחים ומתק שפתיים להכביר, כדי שבכלל תקשיב.

    ואז מה קרה? שאל השועל.

    היא סירבה לחברתי ומיד ברחה אל העצים.

    חחח – צחק השועל. עשתה לך בצ`פר הקופה הסתומה. יכול להיות שאתה יותר סתום ממנה?

    אז זהו שלא - אמר העכבר.

    למחרת באתי עם הקיפוד, קיפוד הפרעוש. עמדנו לשוחח כדי שתראה שהוא לצידי, לחצנו ידיים כשני חברים, ונפרדנו כידידים.

    ומה היא אמרה?

    הנחתי לה לפי שעה, הייתי צריך את הכלב הפחדן,

    לחשתי באוזנו שהוא יהיה שותף, אם אצליח המשימה.

    ולמה הוא הקשיב בכלל, הרי יכול היה לקטוף מן העץ ללא עזרתך.

    הרי עסקינן ברוטווילר פחדן, ואולי גם ביישן. שאת הדבר לבדו לא יכול היה לקטוף. דבר שנעלם גם מעיני הקופה, כי היא הייתה סתומה. – אמר העכבר.

    תמשיך...

    עכשיו היו לצידי הכלב והקיפוד, אזי יכולתי לשוב שתפרע את החוב.

    היא בטח ברחה לעצים, עכבר בין ביבים. – צחק השועל.

    לא בדיוק, הפעם הבהרתי לה שלא רק אני במערכה, והיא קפאה

    ובמקומה עמדה.

    טכסיס יפה, בן ביבים. – הרשמת אותי.

    בהמשך חברתי לחזרזירה השחורה, שתהיה לי מליצת יושר אצל הקופה.

    ולמה שתעשה את זה? שאל השועל.

    כי גנבתי עבורה גבינה מלוחה שראיתי במעדנייה. – אמר העכבר.

    אתה מדהים – אמר השועל. עוד מעט תתחרה בחכם באדם.

    צחק העכבר – הסתבר שהחזרזירה ליבה שחור ואין דעתה נתונה למוסר. כך יכולתי לשדלה בלי מאמץ מיותר.

    ז"א אמר השועל. אספת סביבך כמה חמורים, ומספוא להמונים.

    בדיוק כך – אמר העכבר.    

    וכל העת השפנפנה הייתה מחוץ לעניינים, ולא הגיעו לאוזנה הדברים.

    נכון...אמר העכבר. הייתי צריך להיות זהיר, כי היא תיעבה אותי. בכל הזדמנות הייתה משתלחת בי-

    הריח שלך איום ונורא, הסתלק עכבר חסר תקנה. וכך הלאה מילים להלכה,

    מיד הפנמתי שמבחינתה שרוף אני לחלוטין. אזי שמרתי ממנה ת"ק פרסות, שלא תפריע לי את הקופה לבזוז. לכן היא לא ידעה את הסוד.

    בנית עסק ממודר, כמו ביחב"ל. – צחק השועל.

    הייתי חייב, לכן סילקתי מדרכי אנשים מיותרים.

    אתה תותח מסריח אחד. שלא יעלה לך השתן לראש, בן נעוות הביוב.

    אולי נתחיל ישיבה ראשונה, ואתה תאיים על הקופה לבל תעיד נגדך. צרף את החזרזירה כי נדמה שהשפעתה על הקופה לא בטלה.

    רעיון אדיר, שועל מחמדי – אמר העכבר.

    אז נכין איזה טיעון ראשוני, ומחר נקבע מול החזיר סדר דין מקדמי – סיכם השועל ולבש חליפה.

    יצא מיד העכבר לכיוונה של החזרזירה השחורה, ושח באוזנה על המצב.

    היא נחרדה כי פחדה מן החזיר, ואמרה לעכבר שאולי כדאי לחשוב בשנית.

    העכבר התעשת ואמר לסרבנית –

    אם לא תשתפי פעולה, אעשה ממך שותפה לגנבה.

    אספר לחזיר שזללת גבינה מן המעדנייה, וכמה שהוא יכעס עליך חזרזירה כי בזמנו הוא אכל באגט ללא גבינה.

    החזרזירה הבינה שהיא שותפה לפשעיו של העכבר, לכן הסכימה למכור את הקופה עבור חירותה.

    הלכה היא לפינה, שם הקופה אכלה לחמנייה,וכך אמרה- 

    כדאי שתכחישי את דברי הדוב, שאם לא כן אקח נקם במלוא  הקיטור.

    הקופה הבינה שהעכבר מקובל בחברה, ואפילו מוביל מהלכים יצירתיים כמובן שלא ידעה שמוכרים אותה בנזיד עדשים.

    מה את אומרת? - תקפה החזרזירה.

    בסדר – אמרה הקופה, הרי ממילא הברירה אינה בנמצא.

     

    ועכבר הביבים לא בזבז זמן. עכשיו הוא צריך שותפים לפשעיו. ככול שיהיו רבים  לצידו, יצליח יותר במערכת לשטות.  אץ הוא אל צבוע מכוער והציע לו אתנן עם הקופה.

    הצבוע שאכל נבלה, לא חשב בכלל בכיוון הקופה. היות והייתה צעירה ותמיד צחקה אתו בעייני דיומא. וצריך לעיין בדבר לפני שפוגעים במרקם יחסים כה עדין. אבל כשהבין כי העכבר בא עליה מן הביבים. ראה את עצמו ראוי מכל הצבועים. לכן לא התלבט ויצא מיד. אל הקופה חפז, ואליה נצמד.

    היא ניסתה ממנו להשתחרר, אבל הוא עליה השתרר, וחרז כמשורר -

    אם עכבר הביבים אותך יכול לשגול, אזי אני ראוי לא פחות. 

    הקופה נסוגה קמעה, כי הוא שינה את כללי המשחק. מעולם לא אעז לגעת בה ותמיד צחק אתה בענייני השעה.

    אבל אז הופיע עכבר הביבים, ואיתו קיפוד פרעושים. והחזרזירה עמדה אף היא בשורה, לאנוס דעתם על הקופה הסתומה.

    כך זכה הצבוע ממנעמי גופה, ומאז הוא חבר קבוע במעגל של הסרסור הידוע. כך השתמש העכבר במשאב לא לו, ועשה בו כבשלו.

     

    ישב השועל על המדוכה, וקרא בכתובים בענייני תקדין. אבל לא היה כדבר הזה בעבר, ואף קופה לא נתנה לעכבר לספסר בגופה.

    מה עושים? – חשב השועל,

    קימט את מצחו וכמעט שאג. ופתרון מניח את הדעת אין בנמצא. דן ברותחין ואפילו לא נזהר בצוננים, אבל הדבר היה בעיניו לצנינים,

    איך הצליח עכבר ביבים להוליך שולל את הרבים. ופתאום זרחו פניו, אולי ישמור העכבר על זכות השתיקה, הרי בתכסיס הזה השתמשו כמה חיות, שנתפסו על חם גונבות. אזי צלצל לעכבר הביבים לבדוק מה אמר לחזיר. כי שתיקה היא שתיקה, ממש בית ספר לאילמים.

    העכבר השיב, כי לא היו לו מילים. לכן נשתתק לפני החזיר.

    צהל השועל ועניבתו שחרר, הנה לו התחלה שממנה אפשר להמריא.

    אבל אז נפלו בפניו באחת, יש עוד חיות שיודעות על המעשים. שמישהו לא יחסל חשבונות ישנים עם עכבר הביבים. לכן צלצל בשנית ושח בפניו את מסכת הייסורים.

    אנחנו בסך הכול שותקים, אמר העכבר וצלח את הביבים.

    יש לכנס את כול החיות, ולסכם אתם שלא יחליפו רעיונות.

    אם אתה אומר - נאנח העכבר.

    כנס את כולם כולל הקופה. אני מקווה שהיא לא ישנה ויחד נטכס עצה. – אמר השועל.

    אבל מדובר רק בשתיקה, אז למה אתה מדבר כמו מכונת ירייה – שאל העכבר.

    כי צריך לשתוק – ענה השועל.

    צחק העכבר, ואמר – כמה מילים צריך בשביל לשתוק לתמיד.

    צריך תכנון מחמדי, רוצה שאתפטר מן התיק מידית – איים השועל.

    אני לא מבין, המעתיר. אם שותקים לא מדברים. ומה עכשיו אתרוצץ בין ביבים לחפש מזור במנזר השתקנים.

    כנס את כולם, בפקודה. ממש כמו בשושן הבירה. אחרת אקח לי פסק זמן מן התיק הנאלח.

    ראה העכבר שאין הברירה בידו מצויה. הבטיח לשועל עורך הדין המהולל. כי החיות יהיו במשרדו בתוך עגולה. הכוונה לשעה שלמה.

    חייך השועל לעצמו, עתה יבוא הסיפור אל קיצו.

    בשעה היעודה נתכנסו החיות, לתכנן איך שותקים כאילמים.

    הציע הקיפוד, כי רצוי ללמוד מבעלי הניסיון,  

    אבל הזמן דחק ולעורך הדין הזין נשבר.

    ראו חברים, הריח פה חסר תקדים. אולי נפתח חלון לבאושים –

    אמר השועל, ופתח צוהר לשמים הכחולים.

    המקרה הלז הוא מסוכן לכולם, ואין מדובר רק על העכבר בלבד. כולכם שותפים, כולל אותך הקופה. וכאחד מעלתם בכבוד החיה.

    שתקו החיות, אבל החזרזירה פתחה ואמרה –

    אני לא שייכת לכאן, מה לי במחוזות הקופה. לכן אסור לבתי להשכיב את בנותיי ולהתקין ארוחה לבעלי.

    דפק השועל על השולחן, ואמר לחזרזירה. שבי במקום מסריחה אחת, לפני שתשבי בכלא שנה.

    אזי שתקה החזרזירה,

    אבל אז קפץ קיפוד הפרעוש, וכך אמר –

    אני לא שלחתי ידי במעל, ויש לוותר עלי עכשיו.

    צחק השועל, עם פטפטנים כאלה יהיה קשה לשתוק אזי הציע חרצובות.

    אמר העכבר – רבותיי, אנו נמצאים במצב מסוים אולי כדאי שנשמע בעצת השועל.

    רק הקופה שתקה, לא היו לה מילים להחלפה.

    צחק בלבו השועל - היא באמת סתומה אולי אילמת מלידה, לך תדע. 

    אז קפץ הצבוע, ואמר –

    אולי כדאי שנטמון מלכודת לחזיר ונשווה את התוצאה. ניקח את הקופה שתפתה את החזיר, וכך נוכל לעוף עליו רצח לפנים.

    רעיון טוב, אמר העכבר. אבל יש בעיה. החזיר לא נמשך לקופה אלא מעדיף הוא את השפנפנה.

    אולי תשתקו  – צעק השועל.

    למה לא הבאת את הבולדוג האילם? – שאל את העכבר. הוא לבטח היה נותן לנו שיעור ולקח.

    רעיון מצוין – ענה העכבר.

    http://cafe.themarker.com/post/3250539

      

    דרג את התוכן:

      פוסטים אחרונים

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מולוקו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין