כותרות TheMarker >
    ';
    0

    בוראת עולמות

    0 תגובות   יום שלישי, 25/8/15, 16:12

    מורה, מוסיקאית וסופרת * אמנית יוצרת, בעלת מחשבה חופשית וממציאה את החיים שלה יום יום  * ילדת טבע עם תעוזה * כתבה ויצרה ללא הרף *  למרות שבבית ובסביבה לא תמכו בה, "הלכה על זה". כי העולמות שלה בערו בה * האהבה שלה לילדים מביאה אותה לעסוק בהוראה וחינוך * כמורה היא מנסה לעורר בילדים מחשבה חופשית ומקורית, ואחריות * זוהי לאה בן שלמה שמשיקה בימים אלה את ספרה  החדש לילדים "אביתר והעכבר" בהוצאת "אופיר ביכורים" שנכתב כמתנת יום הולדת לאביתר נכדה כשהיה בן שנתיים. "אני חווה אי קבלה מאחר ואני עצמי "אחרת".כמורה בבית הספר כשאני מזהה ילד דחוי, אני  מחפשת נקודות חוזק אצלו תומכת ומאפשרת לו לפתח אותם".  

     

    ''


    לאה בן שלמה,  סופרת משוררת מוסיקאית ומעל לכול בוראת עולמות. תושבת העיר רחובות משיקה בימים אלה ספר חדש לילדים,  "אביתר והעכבר", בהוצאת "אופיר ביכורים". לאה אישה מרשימה, אכפתית, ילדת טבע שהרשתה לעצמה לחוות, לנסות ולבדוק את הגבולות של עצמה.

    היא בעלת מחשבה חופשית, ילדה קצת "אחרת", אשר הופכת מילדת טבע נועזת למורה שמאמצת לחיקה את "האחר" והדחוי" ומעצימה אותו באמצעות חשיבה אחרת.

     

    לאה בן שלמה חיברה את ספרי הילדים : "סבתא לאה וסבא יעקב", "נקה והברבור השחור", "מעשה במלך שדרך על מסמר", "חס וחלילה", "המלך הידד" ספר השירה "כמו מלכה כמו ציפור" ועוד. במגע אוהב ונוקב ובשפה עשירה וקולחת. יצירותיה מלאות קסם, דמיון ודמויות ססגוניות.

     

    ב"אביתר והעכבר", ספרה החדש, מתוארת סיטואציה דימיונית של מפגש בין הילד אביתר לעכבר שיוצא ממקום מסתורו- החור שבקיר, בערב אחד לפני השינה. השניים מבלים ומשחקים ( ביחד ולחוד ") בעזרת מילים ומלמולים מצליחים השניים להבין זה את זה ולמדים כי קיים ביניהם שוני. האחד גדול ושמנשמן והאחר קטן עם שפם. ולמרות זאת  "בלי שפה גם העכבר מבין. אין צורך במילים, לא צריך דיבור, כל אחד בענינינו עסוק, הכל ברור". ( ע"מ 14). באמצעות הסיפור הכובש והמרגש, למדים הקוראים הצעירים על חברות ועל קבלת האחר.

     

    ''

     

    השראה מהבית. ספרה החדש נכתב כמתנת יום הולדת לנכד אביתר כשהיה בן שנתיים. "הוא עדין לא דיבר אלא מלמל בשפת ג'יבריש מקסימה מאין כמוה. אביתר כיום בן שש וחצי. הוא מדבר היטב, קורא וכותב. הוא גאה ונהנה למצוא את עצמו בתוך הסיפור"וזאת אחת המשאלות שלי כסופרת שהקוראים שלי ימצאו גם הם את עצמם בסיפור". מציינת לאה.

     

    המתיקות, התום והעדינות של אביתר, כמו גם הקושי שלו להירדם בלילות הביאו את לאה הסבתא  לרקימת סיפור התרחשות לילית, שביטאה את מצוקותיו בקשירת קשר עם ילדים אחרים ואת מקומה של אמא המרגיעה והמנחמת, נוסכת ביטחון, אמא שגם בלי מילים יודעת למה הוא זקוק באותו רגע של דמעות" . אביתר לומד על ערכם של חברים, ושיש לכבד אותם כמו שהם, וכמו כן לבחור ולהבחין מיהו חבר באמת ומי לא.

     

    כמו כל אחת אבל "אחרת". בתור ילדה הייתי חזקה מאוד, עליזה ותוססת. לכן, למרות השונות הייתי "מקובלת". אלא שלא יכולתי לסבול שפוגעים במישהו חלש או חריג. מיד נצמדתי אליו והפכתי להיות המגינה שלו, שלה, כך שאיש לא העז עוד להתגרות בהם. כיום, כמורה בבית הספר כשאני מזהה ילד דחוי, אני  מחפשת נקודות חוזק אצלו (תמיד יש משהו...) ודרכן  לחזק את בטחונו בעצמו". כמורה למוסיקה יש לי אפשרות להפוך אותו לכוכב בנגינה או בשירה ולתת לו לחוות חווית הצלחה ואמון עצמי."

     

    ''

     

    שונות וקבלת האחר. כעובדת הוראה מציינת לאה כי משרד החינוך פועל בתחום "קבלת האחר" והתמודדות עם "שונות|. אולם לא מספיק. לדבריה "הנוכחות של למעלה משלושים ילדים בכיתה אינה מאפשרת דיון מעמיק כמעט בכל תחום. אין אפשרות ללמד קבלת האחר אלא אם כן ישנו אחר בסביבה והשונות מלווה בהדרכה. מנסיוני, בבתי ספר ובגנים שבהם מעורבים ילדים ממסגרות חברתיות שונות, הילדים יכולים להסתגל בקלות ובטבעיות זה לזה".

     

    "העולמות שלי בערו בי". כשהחברות שלה הכינו שיעורי בית, לאה הילדה היתה משוטטת בטבע יושבת על עץ הזית בחצר ומנגנת בחללית שעות. "הייתי ילדה ששיחקה עם בנים. נמשכתי אחר התעוזה שלהם ללכת למקומות אסורים, לדוג באגם, לטפס, לשרוק עם אצבעות בפה, לבנות "מחנה". ומצד שני הפלגתי הרבה בחלומות. המצאתי סיפורים וסיפרתי לחברותיי בהמשכים במשך שבועות. אני מניחה שלכל אדם עולם פנימי משלו שאיש אינו מכיר. אני הפלגתי בעולמות הרחק. הם היו חלק מהמציאות שלי. עשיתי דברים שאחרים לא היו מעזים או לא מעוניינים".

    "שוטטתי הרבה בהרים, לבדי. נפעמת מיפי הכלניות הזרועות כשטיח. מכרסמת חרובים, מדלגת יחפה על הסלעים בוואדי ושותה מהגבים שבסלע. ומצד שני אהבתי להיות בחברה והייתי פעילה בתנועת הנוער. הייתי מלאת חיים ואופטימית. כותבת, רוקדת, ויוצרת ללא הרף. למרות שבבית ובסביבה לא תמכו בי, "הלכתי על זה". כי העולמות שלי בערו בי."

     

    הולכת בדרכה. לאה : "גם כילדה וגם כאדם בוגר, כשהלכתי בדרכי, הרווחתי לא מעט וגם שילמתי מחירים. הפרשנות שלי את הסביבה והפרשנות של הסביבה אותי לא תמיד תאמו ויצרו חיכוכים מכאיבים".

    ''

     

    עבודה עם ילדים היא דרך להתבוננות עצמית. מאז שהייתה ילדה ידעה לאה כי תהיה מורה  "אני אוהבת את נוכחותם של הילדים. אוהבת לעורר סקרנות ולהקנות ידע חדש. העמידה מול כיתה היא חוויה של למידה מתמדת ותהייה. היא מחייבת אותי להתבונן אל תוך עצמי ולבחון את עמדותיי ויחסי לערכי החיים". 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין