כותרות TheMarker >
    ';

    Media Radar

    הבלוג הזה עוסק במיגוון נושאים שקשורים רובם ככולם לאינטרנט - עם התייחסות ספציפית לנושאי מדיה. חלק מהעניינים יהיו קשורים לזירה הישראלית וחלקם לזירה הבינלאומית, בעיקר בארה\"ב

    0

    איך חוזים את מחירי המניות

    1 תגובות   יום שלישי, 25/8/15, 22:50

    ב-1926 פרסם הפרופסור האמריקאי ג'ורג' טיילור נייר עם מסקנה מדהימה: הוא מצא שהמחזוריות הכלכלית, ובאופן ספציפי מחירי מניות והתוצר, מתואמים עם האורך של חצאיות – כשהן נהיות קצרות יותר, זו אינדיקציה לפריחה כלכלית, וכשהן מתארכות, זו אינדיקציה לנסיגה.

    ב-2010, המדד הזה, שמכונה "Hemline Index" ("מדד המכפלת"), עבר ביקורת אקדמית עדכנית יותר כששני חוקרים מאוניברסיטת ארסמוס שבהולנד בדקו נתונים מ-88 שנים, 1921-2009, והגיעו למסקנה שהתיאוריה הזו עדיין נכונה ושאורך החצאיות מקדים את הכלכלה בכשלוש שנים.

    לאלן גרינספאן, שהיה יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי בין השנים 1987-2006, היה מדד משלו שעקב אחריו כדי לנסות ולחזות פעילות כלכלית: תחתוני גברים – כשגברים קונים יותר תחתונים, יש בזה עדות להתרחבות כלכלית ולעלייה במחירי המניות.

    שני המדדים האלה מתאימו לתקופה שבה נהגו ונעשה בה שימוש, אבל עכשיו יש מדדים חדשים שנשענים על חוכמת ההמונים.

    החוכמה הזו לא חדשה. ב-1906 נכח החוקר הבריטי פרנסיס גאלטון ביריד בקר שבו התקיימה תחרות: ניחוש משקלו של אחד השורים בתצוגה. גאלטון אסף את הניחושים של כ-800 איש שהשתתפו בתחרות. אף אחד מהם לא הצליח לנחש את המשקל המדויק, 1,198 פאונד, אבל הממוצע היה קרוב מאוד: 1,207 פאונד, הבדל של 0.75%.

    הכלי העדכני יותר הוא האינטרנט, ובאופן יותר ממוקד – טוויטר. טוויטר עומד בכמה קריטריונים מרכזיים. הראשון שבהם הוא שיש הרבה מאוד טוויטים, כחצי מיליארד מדי יום, ובכל מיני נושאים. קריטריון נוסף הוא שרבים מהם מתארים חוויה, תחושה, מחשבה או אירוע בזמן אמיתי. קריטריון שלישי הוא, וזה בניגוד לפייסבוק, רוב הטוויטים גלויים, כלומר נגישים. ולבסוף, טוויטר הוא כלי חביב מאוד על העוסקים בשוקי ניירות הערך. זה לא אומר שהתכנים אובייקטיביים כמובן, אבל כשמדובר במספרים כל כך גדולים, הסובייקטיביות נחלשת.

    כל מה שיש לעשות הוא לאסוף הרבה טוויטים שעוסקים בנושאים כלכליים ולנתח אותם. בני אנוש לא יכולים לעשות את זה כמו שגאלטון עשה עם 800 האנשים שהיו איתו באותו היריד, אבל מחשבים לא רק יכולים לאסוף את המידע הזה אלא גם לנתח אותו.

    רבים ניסו לעשות שימוש בטוויטר כדי לחזות מחירי מניות, אבל אחד מהם, שנראה שזכה להצלחה, הוא פרופ' ונגליס חריסטידיס מאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, שפרסם את המחקר שלו במארס 2012. בניגוד לשיטות אחרות, שהתמקדו בסנטימנט המובע בטוויטים, חריסטידיס התמקד במספר הטוויטים ועל ההפניות ההדדיות ביניהם, מרכיב שמזכיר את הדרך המקורית שבה גוגל מציגה תוצאות חיפוש.

    השורה התחתונה היא שהמודל שלו הצליח להכות מדדים אחרים בשיעורים שנעו בין 1.4% לכמעט 11%, ואפילו היכה את מדד הדאו ג'ונס בארבעת החודשים שבהם נערכה הסימולציה שלו. הוא גם הצביע על חולשות המודל: הוא נוסח בתקופה שבה מחירי המניות ירדו, כלומר שוק עולה היה עשוי להניב תוצאות אחרות; וכמו כן, המודל התחיל לתפקד, כלומר להכות את המדדים, רק אחרי הרצה של 30 יום.

    כמות הנתונים כיום גדולה הרבה יותר מאי פעם. הם גם הרבה יותר זמינים – ולא רק למוסדות מחקר. גם היכולת לעבד נתונים הרבה יותר משוכללת – דמיינו את החישובים הידניים שגאלטון היה צריך לעשות. מה שעדיין חסר הם דמיון ומקוריות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/8/15 04:22:
      יפה. מרתק! אפילו ועניין "מדד המכפלת" נראה על פניו מאוד..., איך לומר..., פשטני. :)

      אבו4 - מוצא מה שהקפה שכח

      ארכיון

      פרופיל

      natlipson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין