לפני שנתיים, כשהחלטתי סופית על המעבר לברלין, החברות שלי מאוד תמכו במהלך. כמובן שכחברותיי זה נחמד שהם תומכות, אבל היו להן את המניעים שלהן: הן רצו לבוא ולבקר אותי, ובדרך לפגוש גרמני בלונדיני גבוה, עם עיניים כחולות, שהן יוכלו לבלות איתו את הלילה, ואולי אפילו חיים משותפים... מהיכרות רבת שנים עם התרבות הגרמנית וגברים גרמנים איחלתי לבנות "בהצלחה, אבל לא הייתי עוצרת את נשמתי לחכות שמפגש כזה באמת יקרה...".

כיצד גרמנים מתקשרים (מזווית הראיה של לא-גרמנים)?

סיטואציה: אתם נכנסים למסיבה גרמנית ומביטים מסביב. הקונוטציה המיידית היא כניסה למסיבה של ילדים בכיתה ו' - הבנים בצד אחד והבנות בצד השני. הקבוצות המעורבות, או הזוגות, הם אלו שהגיעו מעורבים עוד מקודם, ופשוט מבלים ונהנים במסיבה. אף על פי שגרמניה נחשבת למדינה ליברלית מאוד, בנוגע ליחסים בין המינים התפישה היא מאוד שמרנית. וההיפך המוחלט מישראל.

לרוב, גבר גרמני לא ייגש לאישה ויזמין אותה לשתות משהו. יכול להיות שהם יחייכו אחד לשניה זמן-מה, יחליפו מבטים מספר פעמים, אך לבסוף, אם האישה לא תיגש לגבר - הם ילכו כל אחד לדרכו ודרכה. 

מאחר שהגעתי מחברה מאוד אגרסיבית ביחסה לנשים ויחסים בין המינים, למדתי מהר מאוד לאהוב ולהעריך את המנטליות הגרמנית. בקלות אישה יכולה ללכת לשבת בבר, להתלבש יפה, לשתות בירה ולהינות מזמנה לבד, ללא צורך להסביר מדוע היא נמצאת בבר לבדה, ללא חברה, ומדוע היא אינה מעוניינת בבחור לידה. בברלין, אישה יכולה להתלבש כאוות נפשה ולא על מנת להרשים אחרים. איזה קונספט אדיר!

למה כוונתי ב'חברה אגרסיבית'? לדוגמה, בישראל קשה למצוא אישה שיושבת בבר לבדה בלי שגברים ישאלו אותה כל הזמן אם הם יכולים לשבת ולדבר איתה. אם את יושבת לבדך, את בוודאי מעוניינת שיארחו לך לחברה, במיוחד אם את לבושה יפה... בנוסף לכך, אם התחלת שיחה עם גבר והוא הזמין אותך למשקה- בזאת התחייבת להיכנס איתו למיטה... יש כאלו שאוהבות את זה, יש כאלו שמשלימות עם זה ויש כאלו שמסרבות לקבל את ההתנהלות הבזויה הזו. מצד שני, יש לי חברה כאן בברלין שאת ביקוריה בארץ הפכה ל"תיירות מין" כהגדרתה, כי הרבה יותר קל להשכיב גברים ישראלים מאשר את הגרמנים, לטענתה.

 ציפיות מול מציאות

המשבר הראשון הגיע חודשיים לאחר שעברתי לעיר. החבר הגרמני שלי הציע שאביא לכאן את אחת מהחברות שלי כי היה קשה לו לראות אותי בגעגועים... הוא התעקש לשלם על כרטיסי הטיסה. אז הצעתי לחברה מאוד טובה שלי לבוא לכמה ימים ביולי (2014). לחברה שלי יש מראה מאוד ייחודי, והיא יפייפייה אמיתית. בישראל, גברים מתחננים לתשומת ליבה, ומילולית אף זוחלים לרגליה. עוד לפני שהגיעה לעיר הזהרתי אותה שברלין היא לא תל אביב, והגברים הגרמנים הם אחרים לגמרי מהישראלים. הם הרבה יותר ביישנים, ובכלל המנטליות היא כזו שהאישה מחליטה אם להתחיל בשיחה או לא. 

לקחנו אותה למועדון ושם התרחשה הטרגדיה. במשך שעה גברים הסתכלו עליה, אך אף אחד לא ניגש אליה. היא ישבה כך במשך שעה, עד שהחליטה שדי לה והיא רוצה הביתה. האגו שלה נפגע אנושות, כפי שהסתבר. אז ערב אח"כ לקחתי אותה למועדון לתיירים, ושם היא הרגישה כבר הרבה יותר טוב - תקשורת, הזמנת משקאות על חשבון הגברים. היא הרגישה יותר בבית. את הלקח שלי למדתי, והחברות הבאות שהגיעו לביקור כבר אוטומטית נלקחו למועדון התיירים כדי שלא לפגוע באגו העדין שלהן, ושם הן הכירו אמריקאים, ברזילאים, שוודים ובריטים שבאו גם לתייר בברלין, ואפילו כמה גרמנים שמחפשים תיירות ללילה :)

השאלה שנותרה בעינה היא איך בכל זאת מתקשרים גברים ונשים בגרמניה. עד כה, שמתי לב כי גרמנים משתמשים המון באתרים ואפליקציות להיכרויות, בנוסף לדרך המסורתית של היכרות דרך חברים ומשפחה. עם זאת, התקשורת בין המינים כמעט ואינה קיימת בברים ומועדונים, כמו ברוב העולם המערבי. הגברים הם בד"כ מנומסים וג'נטלמנים, טובים בעבודות פיזיות ואיכפתיים מאוד. עם זאת, בתחום הבעת הרגשות והתמודדות עם נושאים מסוימים הרבה מהגברים הגרמנים לוקים בחסר. או שאולי בעצם זה לא ממש ייחודי לגברים הגרמנים... 

בגרמניה בכלל, ובברלין בפרט, יש צורך בהמון סבלנות בתקשורת עם המין השני. הרבה יותר מאשר בשאר העולם. הצעת נישואין לא תגיע אחרי שנתיים של קשר, ולפעמים גם לא אחרי שבע שנים. אבל יש גם דרכים אחרות: לפני מספר שבועות ידיד גרמני שלי הגיע לישון על הספה שלי (הוא מצפון-גרמניה), כי הוא השתתף בסוף שבוע סוער של מסיבות סווינג (כן, הריקוד...) הוא טען כי בשבילו זוהי הזדמנות אדירה ליצור קשר עם נשים, כאשר בחיי היומיום אין לו אפשרות כזו. הוא נוהג לומר שאין לדעת היכן הוא ימצא את האישה המושלמת בשבילו. זה יכול להיות במסיבת סווינג סוערת, ערב שירה גרמנית או שהיא תשב ותקרא ספר ליד האגם. לא יכולתי להסכים יותר, אבל אני ממשיכה לצפות וללמוד :)

לדף שלי בפייסבוק או לסיורים המיוחדים שלי