כותרות TheMarker >
    ';

    ברוכים הבאים

    הבלוג של חנה וייס

    הבנה בינדתית, שלום בטיבט, שלום עולמי, זכויות אדם, אחריות אוניברסלית, חינוך למוסר ויצירת חברה אנושית וחומלת אלה הנושאים שמעסיקים אותי היום. פועלת כדי שניקח בחפץ לב את התרופה לאפידמיית העדר המוסר הפוקדת אותנו ושניישם את תרגול המוסר בחיינו.
     
    שכל בעלי התודעה יזכו לאושר בר-קיימא!

    0

    למה שלווה פנימית* היא מיומנות שניתן ללמוד

    7 תגובות   יום שישי , 28/8/15, 15:10

    ''

     

    ריצ'רד דייווידסון, פרופסור לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה

     

    Why Is Well-Being* A Skill That Can Be Learned

     

    המשכתי לעשות את הסקירה גופנית כדי להרגיש רגוע,” תלמיד בכיתה ה' הסביר לקולגות שלי תוך כדי שהוא מספר על התמודדות עם מצב מלחיץ בבית. “סקירה גופנית" כוללת בדיקת הגוף שלך תוך כדי תשומת לב לגבי איך הוא מרגיש ברגע ההווה. לא נדרשת שום פעולה אחרת מלבד ההתבוננות בחוויות בזמן שהן מתרחשות.

     

    בתור מדען מוח שמיישם את תובנות המחקר של המרכז שלי בעולם הממשי, כולל בתוך כיתות לימוד, אני שומע סיפורים דומים מאנשים בכל הגילאים שמביעים רצון להשקיט את תודעותיהם, לקחת צעדי תינוק להפחתת הרגשות השליליים, לשפר שלווה פנימית ולהגיב בגמישות לגורמים שמחוץ לשליטתם. במקרה הזה, תלמיד יישם תרגול שהוא למד בבית הספר, הבין את ערכו ונעזר בו בתור מיומנות של התמודדות ברגע של קושי.

     

    הדוגמה הזאת היא האחת מיני רבות שממחישה את הצורך שלנו לשנות את החשיבה שלנו לגבי שלוות נפש מ"דבר" סטטי לאוסף של מיומנויות שניתן ללמוד ולפתח עם הזמן – רעיון שנתמך על ידי כמות הולכת וגוברת של ראיות מדעיות שסיכמתי בתור אחד ממחברי הדוח השנתי של השנה, "דוח האושר העולמי", לצד מחברים מומחים נוספים: ג'פרי סאקס, ג'ון הֶלִיוֶול וריצ'רד לָאיָארד שתרמו פרקים על כלכלה ושלווה פנימית.

     

    סבל – המשחית העיקרי של שלווה פנימית – יכול להיות, במקרים רבים, מחוץ לשליטת בני אדם בין אם מדובר במיליוני בני אדם שגוועים מרעב או שחיים באיזורי מלחמה או שחיים במקומות שפוגעים בבריאות.


    "יש לגשת לתרגול תודעתי באופן דומה לדרך בה אנו ניגשים לאימון הגוף שלנו."

     

    אבל בנוסף לצורות הסבל האלה, מצאנו שהמחשבות שלנו יכולות גם להיות מקור של סבל מתמשך של התודעה ושל הגוף גם יחד. אם ניקח צעד אחד אחורה ונערוך "סקירה גופנית גלובלית" – פשוט נתבונן במצב הקיים – אנחנו עומדים מול מציאות בה בריאות נפשית ובעיות התנהגות גורמות ליותר מ-180 מיליון שנות חיים של נכות בעולם מדי שנה (יחידה אחת של שנת נכות שווה לאובדן של שנה אחת של חיים בריאים או לחיים במשך שנתיים עם 50 אחוז נכות).

     

    אמנם, אנחנו נאבקים בעלייה, אבל הגענו לנקודה בה ההבנה המדעית יכולה לחולל שינוי ממשי בחיים של בני אדם. אני מאמין שעלינו לגשת לתרגול תודעתנו באופן דומה לדרך בה אנחנו ניגשים לאימון גופנו.

     

    בדוח, בריאנה שוילר ואני מתמקדים במחקר מדע המוח שלנו ושל העמיתים שלנו מרחבי העולם. למרות שכותרת הדוח מתמקדת ב"אושר", בחרנו להרחיב את הנושא הממוקד לכלול שלווה פנימית, כי הרבה מאוד הגדרות פסיכולוגיות של אושר מתיחסות למצב ארעי. למשל, אדם יכול לחוות עצב כתגובה למצב טראגי ולהגיב באופן שתואם את המצב עם עצב, אבל עדיין להנות מרמות גבוהות של שלווה פנימית. באופן דומה, אדם יכול לחוות רגעים של אושר, אבל להיות עדיין בעל רמות נמוכות של שלווה פנימית.

     

    אנו מציעים ארבעה רכיבים עיקריים לשלווה פנימית שמבוססים בחקר המוח ושבדרך כלל לא נכללים ברוב הסולמות והמדדים. הראיות מצביעות על כך שתרגול תודעתי ושלימוד מיומנויות בתחומים אלה יכולים לחולל שיפור בשלווה הפנימית ואפילו ליצור קשרים חדשים בין איזורי המוח.

     

    1. לשמור על רגש חיובי לאורך זמן. הרכיב הראשון של שלווה פנימית שלנו הוא היכולת לשמור על רגש חיובי לאורך זמן. בין אם מדובר בלהנות מהביס האחרון של הקינוח או בלשמור על ההנאה של פעילות עם חברים או עם המשפחה במשך שעות לאחר מכן, הוכח שהארכת הרגש החיובי משפרת רווחה פסיכולוגית.

     

    במחקרים שחקרו את תגובת המוח לדמויות חיוביות (למשל, אם שמחבקת את התינוק שלה), גילינו שאנשים בעלי פעילות מתמשכת יותר של הסטריאטום הקדמי, איזור במוח שקשור לרגש חיובי ולשכר, מדווחים על רמות גבוהות יותר של רווחה פסיכולוגית ומפגינים רמות נמוכות יותר של קורטיזול (הורמון סטרס שטוב במידה אבל בעייתי ברמה מוגזמת). במחקר נוסף, גילינו שסטרס ממושך בנישואין קשור לירידה ביכולת לשמור על רגש חיובי במוח, שלדעתנו עשוי ליצור נטייה לדיכאון.

     

    2. התאוששות מהירה מרגש שלילי. הרכיב השני של שלווה פנימית מתמקד בתגובה של אדם לרגש שלילי. המדע בתחום זה מראה שגמישות תודעתית או כמה מהר האדם מתאושש מהתמודדות עם קושי, יכולה לגרום לכך שאדם יחווה פחות רגש שלילי בסך הכול ואפילו עשוי להיות בעל תכונות שמגנות בפני בעיות נפשיות.

     

    אבל לחלק מהאנשים עם דיכאון "שלא יכולים להשתחרר מההרגשה הזאת" לאחר חוויה שלילית, איזורי המוח שלהם שקשורים לרגש חזק נשארים פעילים זמן ממושך לאחר שהאירוע השלילי נפסק. אותו הדבר התגלה אצל אנשים עם רמות גבוהות של נברוטיות.

     

    כשזה מגיע לפיתוח מיומנויות בתחום הזה, גילינו שאנשים עם מטרת חיים גדולה יותר בחיים (על סמך שאלון) מגלים יותר גמישות ויותר שלווה פנימית. אם נוכל למצוא דרכים לפתח מטרת חיים אולי נוכל לקדם שלווה פנימית. ישנן גם ראיות מעודדות שמראות שסוגים מסוימים של תרגול תודעתי עוזרים לפתח את מיומנות הגמישות והתאוששות מהירה יותר מאירועים שליליים.

     

    3. מיינדפולנס (מודעות נכוחה, תשומת לב) והסחת התודעה. כפי שהצפת התקשורת בנושא המיינדפולנס מעידה, תרגולי מיינדפולנס מכל הסוגים הפכו למקובלים. הנתונים מראים שכשאנשים מרוכזים במה שהם עושים והתודעה שלהם לא מוסחת, הם בעצם מרגישים טוב יותר לגבי עצמם. המחקרים מראים שמיינדפולנס – להיות נוכח ברגע ההווה – יכול להפחית את הנטייה שלנו לרצות ולחפוץ דברים שאין לנו. הפופולריות של מדיטציית מיינדפולנס הביאה למגוון של מקורות לפיתוח ולתרגול מיומנות המיינדפולנס בעצמנו, דרך תכניות בריאות, דרך אפליקציות ברשת ודרך קהילות מדיטצייה מקומיות. הספר "שגשג" Thrive של איראנה הפינגטון מציע הרבה בנושא הזה מתוך התנסות אישית.

     

    4. דאגה כנה לזולת. התנהגויות פרו-סוציאליות כמו אמפתיה, חמלה והכרת תודה מהוות רכיב נוסף של שלווה פנימית. קיימות ראיות משמעותיות לכך שעיסוק בפעילות של נדיבות זאת אסטרטגיה מאוד יעילה להגביר שלווה פנימית. אני קורא לזה "המכה הכפולה" כי, על ידי היותנו נדיבים לאחרים, אנחנו מועילים לאחרים ולעצמנו. מחקרים, כולל מחקר של המעבדה שלנו, מראים שתרגול של חמלה – סוג של מדיטציה בה מכוננים מחשבות חיוביות למען ייצור אחר – מעוררים את היכולת של אדם להרגיש אמפתיה עם אחרים ולעסוק בפעילות פרו-סוציאלית שמכוונת להפחתת הסבל של הזולת.

     

    מה כל זה אומר?

     

    אנחנו רק מתחילים להבין איך התודעה פועלת ואיך היא מעצבת את החוויה האנושית, אבל ישנה תובנה הולכת וגוברת – ומשאבים – שמאפשרים לנו להשתלט על תודעתנו ועל שלוות נפשנו.

     

    האם תשתלט על תודעתך שלך

     

    ---

    *ניתן לתרגם 

    well-being

    בכמה צורות: תחושה של רווחה פנימית, תודעה שלווה, שביעות רצון, שלוות נפש, שלווה פנימית.

    well-being

    הוא למעשה תרגום של המילה היוונית eudaimonia, מילה שמשמעה: רווחה, אושר, שגשוג פנימי. 

     

    לכתבה המקורית בהפינגטון פוסט

    ---

    פרופסור ריצ'רד דייווידסון מככב בכמה סרטים: 

    הרגלי תודעה בריאים - סרט תיעודי על יישום של טכניקת המיינדפולנוס בבית הספר

    לשחרר את התודעה -- על טיפול בפוסט-טראומה בקרב חיילים משוחררים וילדים

    הרצאה של דיוודיסון על המחקר שלו ושל המרכז שלו: תשנה את מוחך, תשנה את תודעתך

    מפגש הבודהיזם הטיבטי עם המדע המערבי

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/9/15 02:21:

      צטט: איציק אביב 2015-08-31 08:24:11

      מעניין. סדר היום לעניות דעתי קובע את מידת האושר. אם אנחנו מצליחים לעשות מה שאנחנו רוצים לעשות, ולא סדר יום נכפה.

       

      המציאות היא שאנחנו לעתים קרובות לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים ומקבלים את מה שאנחנו לא רוצים. החוכמה היא להיות מאושר במצב הקשה והלא רצוי והלא צפוי. 

        31/8/15 17:28:
      ממש מעניין, אהבתי.
        31/8/15 12:12:
      חשוב מאוד!
        31/8/15 08:24:
      מעניין. סדר היום לעניות דעתי קובע את מידת האושר. אם אנחנו מצליחים לעשות מה שאנחנו רוצים לעשות, ולא סדר יום נכפה.
        31/8/15 05:29:

      צטט: . ארז . 2015-08-30 20:09:01

      כל כך הגיוני ונכון... לא צריך מחקרים ומדעני מוח כדי לחוות את כל מה שמתואר כאן.... משתף ברשותך :)

       

      בשמחה. מה שיותר יותר טוב. היהודים לא צריכים לסבול לנצח נצחים. תודה. 

      אכן, לא צריכים מחקרים, אבל הם עוזרים לאנשים להבין ולקבל -- ובתקווה גם לתרגל וליישם. 

      הדלאי לאמה אומר שהמחקרים יהפכו תרגול תודעתי לאוניברסלי חילוני על בסיס מדע. 

      הוא מכנה את דייווידסון "הגורו של המדע". 

        30/8/15 20:09:
      כל כך הגיוני ונכון... לא צריך מחקרים ומדעני מוח כדי לחוות את כל מה שמתואר כאן.... משתף ברשותך :)
        29/8/15 08:41:
      תודה. מחקרי האושר מרתקים אותי מאד. נדמה כי לא חלו בתחום זה פריצות דרך מעשיות , כבר אלפי שנים.

      פרופיל

      חנה וייס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פיד RSS

      ארכיון