כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מיכל הלב

    הכל על המחשבות התהיות הרצונות הכמיהות הגעגועים

    עגל הזהב

    13 תגובות   יום שישי , 22/2/08, 22:34
     

    למר זילבר,זקן הכפר, חגגו יום הולדת 90.
    "מניין הכפר כמניין שנותיי", סינן הוא בלחישה. והוסיף,בחדות קול , שיכולתי להרגיש כיצד היא, בת קולו, בוצעת את האוויר לחלקים : "וכשם ששנות חיי מגיעות לקיצן, כך קיים בי החשש שגם ימי הכפר, שרצינו שיהיה, מגיעים לקיצם". ושתק.וניכר ששתיקתו הרועמת נשמעה למחוזות רחוקים.

     

    חיים זילבר,עובד אדמה היה, עיניו כהו מזמן, אך ליבו היטיב עדין לצפות למרחקים.

    על אף שנות בצורת ומגפה שנחרטו על פניו, עורו קרן.

    חלמתי.חלמתי שהזמן עוצר מלכת ומר זילבר   יוצא מפתח ביתו שנבנה על הגבעה, מתחת לעץ האלה המסוככת על ביתו,ובידו לוחות. פסיעותיו האיטיות כפסיעותיו כיום.חושש הוא בהליכתו לבל יתקל ברגבי אדמתו החרושה.ימעד ועימו הלוחות.

     

    ורק אחידת יד חזקה, כאחיזת יד של עובד אדמה, שלפתה את זרועי זירזה את "יקיצתי".
    "תגיד, אתה גר לידנו"?! הפניתי את מבטו לעברו של הקשיש ועניתי:"כן, מר זילבר". דמותו האבהית, דמותו האלוהית, כדמותו המצוירת של משה ובידו לוחות הברית גרמו לרעידת קול בתשובתי הקצרה.מר זילבר הקשיש, על אף שמיעתו הלקויה, חש ברעידת הקול.

     

    מר זילבר, הניח את כף ידו על כתפי.ובאותו הרגע הרגשתי כיצד משתנה משקלי ועולה ועולה ועולה..ואני מנסה בכל כוחי לאחוז בכיסא על מנת שאוכל להכיל את שנות חייו ופועלו של מר זילבר. שנות חייו כשנות חיי הכפר.סיפור הכפר מונח כעת על כתפיי הצנומות, סיפור שאסור שייפסק. והבנתי את העניין גרמה לי להרגיש כיצד משקלי ממשיך לעלות ולעלות, וממאן לעצור.


    מר זילבר הטה את ראשו על עבר אזני והוסיף בלחש:" האלה, מגבעת ביתי, מיטיבה לספר לי סודותיה.בשוכבי ובקומי לוחשת לי כיצד צופה היא עבורי למרחוק בעדרי עגלי הזהב הפולשים לשדות החיטה שחרשו אבותיי ויוצקים שם בטון.בטון נפשם."

    "אל תפחד", הוא השיב והמשיך, ויכולתי להישבע שעינו קרצה לי, קריצה מהולה בחיוך שובב:"
    האלה,לאבותיי היא הבטיחה, שחטא עגל הזהב לא ישנה.אצלנו כאן בכפר." עיניו בהקו. והוא, חיים זילבר, לא הפסיק והמשיך:"מפקיד אני בידך את שהבטחתי לאבותיי, לשמור ולקיים את הבטחת עץ האלה" .

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/2/08 17:47:

      הי ניצה.
      תודה על הפרגון.

      ליאור

      וואו. מרגש וכתוב בחן ובכישרון רב.

      תודה וכוכב

      ניצה

        24/2/08 18:57:

      מוטי,
      תודה על הביקור וההארות.

      ליאור

        24/2/08 18:29:

      פעם חקקו הבטחות על לוח לב. אהבות על גזע עץ עבות. נשמות, באדמתן ובכתלי ביתן.

      היום, שער החליפין החדש הוא נזם זהב.

      יפה כתבת, טוב לבקר מן הכפור והשקיפות ולמצוא טל של בוקר שמחייך מבעד למילים.

      הבטחות צריך לקיים. 

        24/2/08 16:45:

      שרי,

      מרגש אותי לראות כיצד תמיד את מבטיחה, חוזרת ומקיימת.ואף פעם לא שוכחת. שיהיה שבוע נפלא.

       

      ליאור

        23/2/08 22:31:
      חזרתי עם כוכב. שבוע נפלא
        23/2/08 12:39:

      חייצוק.
      תודה על שהקדשת זמן לקריאה ולמשוב.

      ליאור

        23/2/08 12:06:

      ליאור!

      כתיבתך כשימך "לי- אור,היא מאירה את דרכך!

      העץ שומר על הגחלת."לא תעקור נטוע "שרה  נעמי שמר.

      לא מזמן ראיתי בעתון שעירייה עמדה לעקור עץ עבות שעמד במקום מרכזי,והייתה התמרמרות של הציבור.לא הבינה אותה עירייה שהעץ מדבר,הוא חלק מההיסטורייה.

      חייצוק

        23/2/08 07:28:

      שרי , שרון היקרות.
      קרן אור בדמות תגובתכן האירה את ליבי.
      תודה.

      שלכן,

       

      ליאור 

        23/2/08 02:45:
      לי-אור,על לוחות לי-בי, נחקקה בעבר,  בהיוולדו של מר זילבר, נבואת האלה.זוכרת, לי-אור,  את זיו פניו, ועיניו היודעות, את הליכתו האיטית,כפי שאתה , כעת, היטיבת לראות, ולתאר.  "אין לאן למהר" היה אומר, וכנראה שצדק, כפי שמוכיח מניין שנותיו.תודה על שזימנת אותי אלייך,  והזכרת לי, את נבואת האלה, עגלי זהב, לא ירעו בשמורה שלי. גם לא בשלך.יכולה אני לישון בשקט.כבחלום נבואה, העמדת מול עיני, נוף שוקק חיים, ויראת כבוד.מרהיב אתה בכתיבתך.הנך פרשת השבוע שלי. כשתקרא את תגובתי, נחגוג שבוע להכרות.תודה. וכוכב, שבץ אותו על לוחות לי-בך.שרון. 
        23/2/08 00:58:

      אתה כותב מקסים.

       רואה ציור ומריחה ריחות ועולים בי רגשות מקריאת הפוסטים שלך ליאור יקר.

      אככב אם יתנו 

      אם לא עד שאחזור חופן מליבי.

      שלך שרי

        22/2/08 23:47:
      תודה על המשוב.
        22/2/08 23:39:

       

      יפה מאוד אתה כותב, חבר חדש. מחייך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      1lior
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין