אופיר אקוניס הוא אדם חביב. אני זוכר אותו היטב משנות החניכה שלו כיד ימינו של בנימין נתניהו. ממלא שליחויות קטנות כגדולות. עושה זאת בנאמנות ואפילו בנועם ותמיד עם חיוך. ראיתי שליחים גרועים ממנו. הוא הרוויח את התגמול המיניסטריאלי שלו בעמל.

עד שנשלח להוציא ערמוני תקשורת מן האש ולהגיש אותם חמים אך לא קלויים מדי לשולחו. כלומר, תקשורת צייתנית אך עדיין חפשית. מותר לדבר בתנאי שאומרים את הדבר הנכון. תקשורת שבה מסלול הקידום מחייב אי הרגזה ואפילו מילים זקופות קומה. והגרוע ביותר – תקשורת שלעולם אינה מפתיעה איש. צפויה.

נסעתי בפעם במושב האחורי של מכונית שרד עם אריאל שרון ז"ל. תגיד, אמר לי שרון, אתה בעדי או שאתה נגדי. אמרתי שאני עיתונאי. שרון עשה תנועה של אוי ואבוי. כלומר, אם כך אתה בלתי צפוי. ואלה הגרועים ביותר. בדיוק ביום שבו אתה בונה עליהם מתברר שהם לא חברים שלך. שאין להם חברים. שהם כותבים ואומרים מה שבא להם. חבל על הזמן. חבל על ההשקעה.

אבל אין תקשורת עיתונאית אמיתית בלי הזן הזה. הניסיון לעקר אותו מן השידור הציבורי כמוהו כחיסולו של השידור הציבורי.

אז מה – רק שמאלנים בתקשורת?

לא. דעתנים בתקשורת. אחרי דיווח חדשות מקצועי ונטול פניות ודעות – גם קטע נוסף של מיקרופון פתוח לכל הכיוונים. "היומן". רק לא מיקרופון צייתן. מונחה. צפוי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התנער מסעיף סתימת הפיות ואופיר נותר חשוף בעמדת השידור. צפי: הם עוד יחדדו את כללי האתיקה יחדיו בהמשך הדרך. בינתיים – שיעור מאלף באתיקה, מיתוג ותקשורת לשליח נאמן.

למען האיזון הנאות: כך כתב אופיר בדף הפייסבוק שלו-

סערת סעיף "סתימת הפיות" בתיקונים לחוק השידור הישראלי. על מה המהומה?

כל מה שעשינו הוא לתמוך בסעיף שקובע שבדיווח עיתונאי ינהגו לפי מסמך כללי האתיקה המחייבים, בלאו הכי, את עיתונאי "רשות השידור". 
שבדיווח החדשותי לא תהיה חד צדדיות, הבעת דעה, מתן ציונים או העלמת עובדות. פשוט דיווח. כללים בסיסיים ויסודיים ביותר שנלמדים בשיעור הראשון, בכל חוג תקשורת.
אובייקטיביות ואיזון בשידור חדשות. זה הכול. על כך מעוררים סערה אדירה, כאלה שרוצים לקבע את תפיסותיהם שלהם בשידור ולהשאיר מיליוני ישראלים מודרים מהשיח שיש להם דעות, עמדות ותרבויות אחרות, מחוץ לשיח הציבורי.

יכול להיות שהסעיף לא נוסח בצורה חדה וברורה דיה. יכול להיות שיש לחדד. אז הנה החידוד: אף אחד לא מנסה ל"סתום פיות", נהפוך הוא. מטרת חוק החוק החדש הוא לפתוח פיות.

את החדשות יש להביא עם העובדות. תכניות אישיות, שעמדת המגיש ידועה ונאמרת בהן מראש, משודרות ותמשכנה להיות משודרות.

עד כאן אופיר.

עכשיו הצעת גישור ופישור: חדשות מובאות בעברית צחה עם העובדות כמות שהן בפתח כל מהדורת יומן. לא תהיה פסילה של "אייטם". אך אחריה יוכל המגיש לפתוח את פיו באמת בלי שיועף בבקר שאחרי לתכנית שעת חברה ועמותה באחת עשרה בבקר. ואפשר שבכל פעם תבוא פתיחת הפה מצידו האחר של האולפן.

ועוד משהו על הלוגו של עמוד הפייסבוק האופירי המזכיר לאזרחים (בענק) שאין עוד אגרה. חאלס. ואופיר היה שם. טוב, גם ארדן. אבל גם אופיר. 

ביטלת את האגרה. אחלה אחי. דאגת לוודא מימון חילופי לשידור הציבורי? (שאלה אובייקטיבית הצופנת רמז דק אך עדיין בגדר הנסבל בתנאי שהשואל יעצור כאן). 

המשך יבוא.

בצילום: מתוך סיקור חדשותי של ערוץ 2 - סירטון המובא בעמוד הפייסבוק של אקוניס - 3513 צפיות. מימין בצילום: יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים אחיה (חיקה) גינוסר בנאום באירוע להצלת השידור הציבורי בבית סוקולוב בתל-אביב