כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    עמוק עמוק אצלך בלב

    2 תגובות   יום שני, 7/9/15, 00:55

    בלי לשים לב נהיה פתאום קריר ועננים וגרבי לילה לקטנים ואתה נזכר שעוד מעט יצטרכו אופניים ושוב לא קנית סוכה ועוד שנה עוברת ואחר כך הבטיחו חמסין. הקיץ גוסס ונשימתו עדיין חמה ככבשן. ואחר כך יכבוש הסתיו את הגבעות החרבות שכידוני חצב עולים בבשרן. ואהבתי כאן לידי על הספה, מכורבלת . ציפורניה העשויות היטב נעוצות קמעא בכרית המפוספסת. אוחזות בשארית היום המרצדת על המסך. שוב ושוב הידיעות המקהות את החושים וכבר אינך יודע מה אתה מרגיש מול עוולות וטמטום לא מוסבר של אלו המתקראים אנשי ציבור ורגלה החמימה מתרפה, נמסה אל תוך ידי ואצבעותי הופכות לה לורידים. ובכל הזמן הזה שחולף עד שהיא נרדמת, אני נזכר במאות הפעמים שנפגשנו כך היא ואני בגילגולנו השונים בעולם הזה ובעולמות האחרים, ותמיד אותה כף רגל הנושאת אותה מעולם לעולם ותמיד אני לידה, מחזיק. מהדק אצבעות על כריות ההליכה סוחט את הלאות מהן והלאה. מקיף את קרסולה בקשת ידי שבין אצבע לאגודל, היא כבר כמעט ישנה וכשתסיים כף היד לסחוט מטה את העייפות הנעימה בעקבה, היא תפלוט אנחה אחרונה ותשקע אל תוך הענן. 
    יום אחרי יום ההולדת מתחילה עוד ספירה לאחור. אל יום ההולדת הבא בתור. ושכל יום יתחיל לך שמח. ושבמשך היום, כל יום, עד היומולדת הבא, יעלו על פניך חיוכים, שתשובי הביתה תמיד אל בעל וילדים שמחים, וכשעצוב תזכרי כי השמחה צריכה גם היא קצת מנוחה, במהרה היא שבה, למקום שטוב לה, עמוק עמוק אצלך בלב. 

    אני אוהב אותך

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/9/15 21:09:
      אתה כותב מרגש אש
        8/9/15 21:06:
      לא כל גבר יכול לכתוב כל כך יפה. אני מסתפקת בזה שיגיד לי רק את המשפט האחרון...

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין