כשאין שבת מפרידה בין ראש השנה ליום הכיפורים קוראים את פרשיות "ניצבים - וילך" באותה שבת. 

 
נושאי הפרשה:

 
א -- ההוראות האחרונות של משה לפני מותו:
1 -- חיזוק יהושע כממשיך דרכו ומנהיג העם-- "חזק ואמץ כי אתה
      תבוא את העם הזה אל הארץ" .
2 -- סיום כתיבת ספר התורה -- "ויכתוב משה את התורה הזאת".
3 -- מצוות הקהל בחג הסוכות. -- "הקהל את העם האנשים והנשים
      והטף".
ב -- הבטחת השם שהתורה לא תשכח לעולם מישראל.

"ויאמר אליהם משה בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום לא אוכל עוד לצאת  ולבוא והשם אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה".

רש"י מסביר-- היום מלאו ימי ושנותי, ביום זה נולדתי וביום זה אמות.

דבר אחר, לצאת ולבוא -- בדברי תורה, מלמד שנסתתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה. "לצאת ולבוא"-- יכול שתשש כוחו? תלמוד לומר "לא  כהתה עינו ולא נס לחה, אלא מהו, לא אוכל לבוא? איני רשאי, שניטלה ממני הרשות וניתנה ליהושע.

"וילך משה" לאן הלך משה? יונתן בן עוזיאל פירש, משה הלך למשכן, בית המדרש.

האבן עזרא מפרש, הלך אל כל שבט ושבט להודיע שהוא מת, שלא יפחדו  וחזק לבם בדברי יהושע.  

 "וילך" פירושו של  לשון זריזות שלא נתעצל אפילו ביום מותו לעשות את כל הדברים לחיזוק העם בתורה ובמצוות, בדברי התוכחה והמוסר המוזכרים בפרשת ניצבים, בברכות לשבטים, וכן לסיים את פרק חייו שהתחיל בפסוק "וילך איש מבית לוי" ואז נולד משה רבנו ע"ה, ועד ליומו האחרון ביום המאה ועשרים לחייו שבו הוא מחזיר את נשמתו הטהורה לבורא.

עצוב היה היום, שבו היתה פרישתו ודאית. עצוב גם לכל העם, ומשה נשאר בתודעת העם כנביא, כאדם, צנוע כמו תמיד.

שבת מבורכת

בתמונה -  ויכתוב משה את התורה …ויתנה אל הכהנים בני לוי. בהמשך לאחר שמשה רבנו מסיים לכתוב את כל דברי התורה,

שבת מבורכת