ננס אדום שובר את הכלים ועוד כמה דברים חשובים
סיפורים, שירים ומאמרים של ננס אדום ורגוע במיוחד.
© כל הזכויות על תכני הבלוג שמורות לעידן אלמוג.
פוסטים פופולאריים
-
העץ הוא גבוה
23/2/12 | 1194 צפיות
-
ננס יוצא החוצה!
22/1/08 | 1631 צפיות
-
שברתי את השן! - ננס קריירה (חלק א')
8/5/07 | 1584 צפיות
-
המדריך למהפכה
5/11/10 | 838 צפיות
-
טיול גימלאים
18/6/10 | 896 צפיות
-
היום בו פרצה המלחמה - עדות של ניצול
28/6/07 | 1207 צפיות
פוסטים אחרונים
- תושבי ארץ נהדרים 6/3/12
- שלום לדודה 2/3/12
- העץ הוא גבוה 23/2/12
- סיבה ראויה אחת 16/11/11
- תחילתו של הקץ - פרק א' 21/5/11
- המדריך למהפכה 5/11/10
החברים חושבים
צבי נכנס לחדר המזכירות. צועד בכבדות, במגפיים קרועות מכוסות בבוץ. נעמד במרכז הצריף כשמאחוריו שרפרף בודד וממעל מאירה נורה חלושה וכתמתמה. הנהן לשלום, במתח, לעבר חברי המזכירות: שמעון הפולני, ישראל הרזה ותמר היפה. השלושה הנהנו בחזרה, בפנים חמורות סבר, ישובים על רמפה מאולתרת שהורכבה ממה שנותר מהבית של יוסק'ה הרפתן לאחר הפשיטה האחרונה של הפאדיון. "קודם כל תשב." ציווה ישראל, והצביע אל עבר השרפרף הנמוך והמאובק. הוא התיישב. "צבי, החברים מרגישים שאת'ה מחפף בעבודה ברפת'." ירה ישראל הרזה בדיבורו החתוך, וסיים ב-ת' יורקת. "אנחנו לא מצליחים להבין מה אתה עושה שם כל היום." גער שמעון, במבטא פולני כבד. "החרא של הפרות מעולם לא הפריע לנו עד שהתחלת לעשות תורנויות." התפרצה תמר בזעם, וכמעט התרוממה מהרמפה. "ת'מר, אני מבקש." היסה אותה ישראל ברוך, וליטף את ראשה. "צבי! כמו שאמרנו, החברים מרגישים שאת'ה מחפף בעבודה ברפת'."
חש בודד, אך לא הייתה זאת הפעם הראשונה שחש כך. כשעלה ארצה, לאחר טבח יהודי בגדד ב-1941, התאווה למשפחה הגדולה שהבטיח לו הנציג החלקלק של הסוכנות. "חיי שיתוף אמיתיים." הרעים בקולו הנציג בכנס החשאי של צעירי הקהילה, והכה על הפודיום בכריזמת המונים. "עזרו לנו, לאחים שלכם, להגשים את חלום הסוציאליזם! ביחד! כולם למען... אחד למען..." מאז שעלה ארצה, חווה רגעים רבים מספור בהם המציאות טפחה על פניו ועל פני אחיו מעדות המזרח. רגעים קשים בהם השכיל להבין שהתנועה הקיבוצית, שלקחה על עצמה את תפקיד "נושאת בשורת השוויון", מעולם לא הייתה שיווניות. בעצם אולי כן הייתה, אך לא כלפי מי שלא צמח מתוכה. ההבטחות על המשפחה הגדולה התאדו, וכעת הוא והשרפרף שעליו הוא ישוב, נותרו לבד, כל אחד פנוי לבדידותו. "אז מה יש לך להגיד להגנתך צבי?" "כוס'אומו, החרא של הפרות." נשמעה צעקה כקול תרועה. תמר הביטה על ישראל שהביט על שמעון שהביט על תמר שהביטה על ישראל. "אמרתי: כוס'אומו, החרא של הפרות." נשמעה שוב הצעקה. צבי נד בחוסר נינוחות מצד לצד, כפוליטיקאי שבטעות פלט דברי אמת. לפתע צץ מכיס מעילו המרופט פיל ורוד קטנטן, ונחר בבוז לעבר השלושה. "ישראל! תעשה משהו..." צעקה תמר, וטיפסה בחופזה על הכסא שעל הרמפה המוגבהת. "חברים, הוא לא יעשה כלום. הוא טוב רק בלדבר בגוף רבים." צחקק הפיל, ומייד הישיר מבט קפוא בישראל, שנסוג מעט לאחור. "חברל'ך, מדוע אתם קוראים לו צבי, כשאתם יודעים ששמו האמיתי הוא ששון? מי שמכם לנהוג בו כפועל אפרורי? איפה הכבוד? היכן השוויוניות שהבטחתם לו לפני שעלה מעירק לארץ המובטחת? מה קרה ל'כל ישראל אחים'? בחיית דינאק! הוא לא משרת שלכם. הוא שותף לדרך." "אהרון, תירגע. לחץ הדם שלך..." לחש ששון לעבר הפיל הוורוד, שהפך אט-אט לאדום. "לא ששון, הפעם אגיד את כל אשר על ליבי. הפסק לפחד. מישהו צריך להגיד להם את האמת פעם אחת בפרצוף." קרא הפיל האדום בגרון ניכר וקפץ מהכיס לעבר הרמפה. שמעון הפולני קם לעבר החלון, מתכנן למלט עצמו. "קושקוש, מה אתה מפחד? אני נראה לך כמו מישהו שהולך מכות?" התמם הפיל, שנראה לפתע כבובת פרווה מצועצעת. "את כל מה שאני רוצה להגיד, יודעים אתם עמוק בליבכם." "זה נכון, הוא צודק." מלמלו השלושה בקול אחד והשפילו מבט. "אז מכיוון שאין לי מה להרחיב, דעו, מעתה והלאה, שששון הוא אחד מכם. הוא אחיכם. לא נסבול עוד קולות, מחשבות או מעשי אפליה. נכון ששון?" שאל אהרון ברוך, וחזר לצבעו הוורוד. "נכון." מלמל ששון בקול מבויש, והפנה מבט מתנצל לעבר תמר היפה. "בוא ששון, הולכים!" ציווה הפיל הוורוד, וזרק מבט אחרון ומקפיא לעבר ישראל הרזה. |
תגובות אחרונות
-
galplik
בתגובה על טיול גימלאים
-
אליכרמלי
בתגובה על המסע אחר התקליט האבוד - חלק א'
-
חיים יפים
בתגובה על הוא לא הפסיק לשיר
-
חיים יפים
בתגובה על נעליים
-
CINAM0N
בתגובה על היא מתה עליי, הכלבה.
-
עינת:)
בתגובה על תושבי ארץ נהדרים
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מעמיד אתגר בפני אופק הדברים ההזויים שאני רגילה להם. למה פיל ורוד? עשית פסיכומטרי לאחרונה??
אבל אהבתי את הסוף הטוב כבר לא רואים מסוגו....
גם שלום השתנה, וגם זה חבל.
תגיד הוא השתנה לנו זה לא שלום?
תודה.
היופי הוא בדימיון הקורא.
זה יופי זה!
גלי
שלמה ארצי כאן, הוא פשוט השתנה.
שוב צבע אדום?
אוסישקין לא יחזור ומכבי עשתה היסטוריה.
ולאן נעלם שלמה ארצי?
מאז שהתחשמלתי במערה החשמלית אני לא קורא את הספרים האלו.
מוסינזון. פפפ...
כמעט יצאתי דפוק, וכתבתי לך: "מעניין. לא מכיר".
יוקה,
נראה לך שלא הייתי מצטט אותם אם היה משפט יידישאי אחד לרפואה?
הזכיר לי את הספר הנהדר של אלי עמיר
"פיל כפרות"
לפני שאלמד עיראקית, עליי ללמוד פרסית :)
ולשאלתך, לא רק שהציע תה, הוא אפילו קנה לי עוגת שוקולד מצופה במרציפן לבן ועסיסי.
ותה לא הציע? (כתריד צ'אי?)
לפעמים תמונה שווה 2 תמונות.
זה בדיוק מה שאמר לי אהרון לפני שהלכתי לישון.
ווי בדאלק
שווה כוכב (נאמר במבטא עירקי)