אהבה בחודש סליחות
ברגליים יחפות רצנו אל גזע העץ עליו חרוטים שמותינו באותיות קידוש לבנה. אין מקום ראוי מזה לחגוג בו תחילתה של שנה. עצי היער כמו ציירו סביבנו מעגל של הילה, חודש סליחות, אהובי, ואין דבר שאין עליו מחילה.
"אנחנו חוזרים לכאן שוב ושוב, בכל פעם מחדש", הבטת בי בפליאה, אתה יודע, רק כאן אוכל לקבל את כוחות הבריאה, לשמור עליך, כמו שהבטחתי, בימים קדמונים, הבט איך הרקיע מכסה אותנו שמיכה של עננים.
"אני חייב לומר לך" , לחשת, "לא תמיד הייתי כל כך בטוח"... אמרתי לך, ברגע שאחשוף בפניך את הצלילים של הרוח, את ניצוץ הירח ואת קרני השמש הנולדות מדי בוקר בין הענפים של הברוש, כבר לא תמשיך לנדוד ולא יהיה לך ממה לחשוש...
יונק דבש כחלחל מוצץ צוף בערגה משיח יערה מטפס, אשרינו שמצאנו, שהפסקנו לחפש... אלקק מריסיך אגלי יורה ראשון של חודש סליחות, נקטר מתקתק ספוג בדמעות מלוחות, בכל הנסיונות שפצעו בנו בהתחלה ואין דבר שאין עליו מחילה.
כלניות באדום ולבן מציעות עבורנו מצע של כלולות, מעלינו פיסה תכלכלה של רקיע, מציצה מבויישת בין הצמרות הצלולות והדשא הלח מרטיב את רגלינו, נמס בבעירת תשוקתי הגלויה, אני מאחלת לנו השנה שהכל ישאר בדיוק כמו שהיה.
כשומרי ראש, ניצבים טורי חצבים שומרים עלינו ממפלצות ואויבים. עליהם דבורים היונקות צוף סמיך ומתוק, נושאות אבקנים אל העתיד הרחוק, ממקום למקום, משופר, מחודש, כמו החיבור הזה בינינו הכל כך מקודש.
"מעולם לא יכולתי להבין" , אמרת, "איך הכל התחיל?, היכן נקודת הפתיחה?" ואני לוחשת לך : זריעה וצמיחה, תקווה, הבטחה, כמילה ופריחה, זו הנוסחה. סוד הנצח שלנו, ניצוץ גאוותנו הגדולה, חודש סליחות, איש שלי, אין דבר שאין עליו מחילה.
אגמע אותך אלי, ארגיש אותך ממיס אותי, אפלס בעורך נתיבי תשוקתי, ציפורים שרות לנו שירי תהילה... חודש סליחות איש שלי, אין דבר שאין עליו מחילה.
אהבתנו תצמח זוהרת באור יקרות, מגנה מעיניים רעות וצרות, עוטפת אותנו כדי שנרגיש בטוח, פורטת בגופנו את כל הצלילים של הרוח, בעדינות מנערת גאווה מיותרת, מנעימה בפסוקים של תפילה, חודש סליחות איש שלי, אין דבר שאין עליו מחילה.
אשעבד את עצמי אל תוככי נשמתך, לא כי אני צריכה רק כי אני בוחרת, שלמה, מתמסרת.. אני מאחלת לנו שנה טובה ומאושרת, רוויה ברגעי הצלחה ושמחה ותמיד תמיד תזכור, אני אוהבת אותך. |