סיפור קטן שנוצר בלי שהיתי מודע.

1 תגובות   יום שבת, 23/2/08, 15:11

אמש קראתי בלוג/פוסט ומה זה משנה ההגדרה. מאת דניאלה לונדון.

יום שישי , 22/2/08, 17:43

................ קרה לי אסון. מול הפרצוף שלי, ממש מול הרישתית, נמצאים כרגע מאה פליטים מאפריקה. אני לא צוחקת. זאת האמת. בבניין של קופת חולים נטוש בשדרות מוצקין, שני מטר בקו אוירי מהחלון שבו אני נוהגת לשתות את המקינטה שלי ולחטוף דיכאון שהוא יצא כהה מדי, שפכו לפני שלושה ימים מאה פליטים שעירי...

אמרתי מותר האדם על הבהמה והלכתי למקום, ושקיות בידי.

פתאום מכה בראש מול בצומת. ברחוב  יפה נוף 3  ניצב הבית של דוד של אבי ז"ל, אשר כינס את בניו ואת שאר שארית  הבני דודים אשר לא חיכו למשייח ועל כן שרד,                        ועברתו את שמם לבן חורין, וואחד מכה... אני עם שקיות מגיש מנחתי לפליטים מול בית הדוד.

ואני הקטן הגרגיר הלום מהמציאות שמזמינה לנו מפגשים שכאלה.

ככה ססססתם בצהרי יום בשקט שקבלו אותי הפליטים בום מכה בראש.

מול הבית של יצחק בן חורין אסטרייכר כנכט כך היה כתוב על הדלת את העבר לא מחק האיש

רק שאף לתקומה.

דרג את התוכן: