כותרות TheMarker >
    ';

    כלה ונחרצה

    הזדמנות למשהו טוב...
    "סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות.
    החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן,
    ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות
    גם בדורות הבאים..."

    ארכיון

    בשקט לאהוב

    101 תגובות   יום שישי , 25/9/15, 10:50

    כמעט מדי יום ביומו אני נתקלת בפוסט מרגש ועצוב עד כאב - מילים שיוצאות מתוך הבטן פנימה של נשים המנהלות קשר עם גבר נשוי... ובדיעבד מכות על חטא.

     

    איני מוצאת שם אהבה של ממש... רובן ככולן יוצאות במונולוג סוחף ומביעות תסכול אינסופי מהקשר. תחילה הן אומרות שהוא - גרם להן לעוף כפי שלא ידעו מעולם, שהלב שלהן צנח מרוב כמיהה אליו, וככל שהזמן חלף הן רצו ממנו - עוד...! 

    גילוי נאות - הגבר שלהן, או שמא נכון לומר המאהב שלהן, תמיד אמר שהסיכוי שיהיה אי פעם פנוי - קלוש, ובכל זאת - כשהקשר התפוגג הן הפנו אצבע מאשימה בטענה שהוא הרס להן את החיים...

     

    להנחתי, אף אחת מהן לא לקחה בחשבון את ההשלכות מבעוד מועד של רומן עם גבר נשוי... למעשה קשר כזה שם בעמדת נחיתות את האישה, משום שאין לה שליטה כהוא זה על הקשר, על הדינמיקה שלו, על הסוף שלו, ובעיקר אין לקשר הזה תכלית.

    הן על תקן פילגש עונתית ותו לא... תמיד תגיע מישהי אחרת שתמלא את המשבצת הזו במקומה עת הריגוש יהפוך לעניין של מה בכך, ועד אז כורח הנסיבות - הן נאלצות להסתפק בפירורים ... בשאריות... ולעולם לא תוכלנה לקבל את הדבר האמיתי.

     

    הקשר הופך להיות נוח משום שהיא מקבלת אותו בהכנעה ובשלווה, אך מרגע שתעז לזקוף ראש ולבוא בדרישות גם אם לא גדולות - הוא ירצה לברוח הכי רחוק שאפשר.... 

    כשמי מהן תרהיב עוז ותבקש למתוח עוד טיפ טיפה את הגבולות - הוא יחתוך את הקשר בלי יותר מדי סנטימנטים. מבחינתו זה קו אדום, ומי שעד עתה - החניפה לאגו שלו, הקסימה אותו, ריגשה אותו בין הסדינים הצחים והלבנים - תפסיק להיות הפנטזיה.

     

    קשר כזה מן הסתם הוא בבחינת כרוניקה של מוות ידוע מראש, והסיום של הסאגה הזו ידוע מראש וברור שישאיר אחריו הרס וחורבן, ומה שהתחיל כריגוש מסעיר - ממצה עצמו לאחר זמן מה - כי גם לקשר מסוג זה יש תאריך תפוגה...

     

    די הופתעתי, אבל עוד התחוור לי, שיש נשים רבות שבוגדות בבעליהן ולא משנה כהוא זה הסיבה. הן מנהלות חיים כפולים לאורך שנים. להבנתי, ככה מבין האותיות והמילים... הן רוצות להפסיק ולחדול כי המחיר כבד מדי, אך זו כמו התמכרות שקשה להיגמל ממנה, והרצון לחדול ולא פעם - נתקל בקשיים לא פשוטים - הן לא יודעות ו/או יכולות להפסיק...

     

    ואת כל הר"מ בהחלט ניתן להשליך גם על גברים, אם כי לעניות דעתי, נשים וגברים מגיעים לקשרים מסוג זה ממקום אחר לגמרי, ונקלעים לסיטואציה כזו קצת אחרת, ולכן מטבע הדברים ההשלכות שונות גם אם במעט.


    ולא ממקום של שיפוטיות אלא מתוך דאגה גרידא ובעיקר מסקרנות - למה בעצם לסכן הכל? את הלב, את הזמן, את המשפחה, את הצד השני... רק משום הצורך להגשים פנטזיה? 

     

    ואולי לא בפנטזיה עסקינן?


    האם האיסור הוא תמצית הריגוש?


    והוא או היא - נוח להם לחיות בשקר ולהתחבא?


    ואולי גברים/נשים שלא יכולים לממש את הפנטזיה שלהם עם בני/בנות הזוג  בחיים האמיתיים, מחפשים להגשים אותה בחוץ...? 

     

    תומר... כהרגלו בקודש הגיב בשיר של

    Leonard Cohen - Famoous Blue Raincoat

    שיר עצוב... הקול של ליאונרד כהן ומילות השיר גרמו לי לדמוע - אוף איתך תומר בוכה

    נקודת מבט לגמרי שונה ואחרת... של הבעל/האישה שנשארים בבית ומחכים.

    הבעל בשיר אפשר את המרחב שרעייתו היתה זקוקה לו - משום עיניה, שהוארו מחדוות הקשר שהיה לה עם המאהב. אך לבו יצא אליה ונכמרו רחמיו עליה, לאחר שזה האחרון נטש אותה לאנחות - והיא, הפכה לשבר כלי ועיניה כבו.

     

    ועוד משהו... בפוסט ו/או התגובות לא נתנו את הדעת על בני הזוג שנשארים מאחור... הבעל או האישה, שמאפשרים לבני הזוג בעצם שתיקתם את המרחב לעשות ככל העולה על רוחם - כל אשר יחפצו... לרבות בגידה... אולי מתוך השלמה כי זו הדרך לדאוג לשלמות המשפחה, אולי משום שאין בהם הכוח להיאבק להשגת רצונותיהם ולמען כבודם, ואולי משום שהם אוהבים באמת את אלו שלצדם - שעמם בנו משך החיים בית ומשפחה...

     

    בשקט לאהוב - דיון שהעליתי בקהילת זוגיות 31/05/2015

     

    כשאף אחד לא מסביב, אני איתךֿ
    וכשלא רואים, לנשק אותך
    זה הסוד שלי בין הסדינים שלה
    היא לא יודעת, לא מודעת ולא מרגישה

    כשאני לא מסביב, היא קצת שלו
    וכשלא אראה, נכונה רק לו
    וזה הריח שלי על האמת שלה
    היא לא חושדת, לא פוחדת
    היא לא מבינה

    למדתי בשקט לאהוב,
    למדתי לשקר ולשקר גם טוב
    והוא אוהב אותך 
    והוא נוגע בי
    ואין פה רחמים
    וזו תמיד אני

    כשאף אחד לא מסביב, אני איתך
    וכשלא רואים, לנשק אותך
    כן, זה הסוד שלי בין הסדינים שלה
    היא לא יודעת, לא מודעת ולא מרגישה

    למדתי בשקט לאהוב
    למדתי לשקר ולשקר גם טוב
    והוא אוהב אותך
    והוא נוגע בי
    ואין פה רחמים 
    וזו תמיד אני

    והשיער שלך ינוח על ליבו,
    אחרי משחק רגיש, הוא יסובב גבו
    והוא אוהב אותך
    והוא נוגע בי
    ואין בו רחמים
    וזו תמיד אני...

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (101)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/11/15 14:18:

      צטט: friend :) 2015-11-06 13:12:08

      כהרגלך, כתבת נפלא.

      השקט הזה זועק עד השמיים.

      פעם הייתי די שיפוטית לגבי בגידות עקב כל הכאב שבא במהלך הקשר ובדיעבד. כיום דוגלת "בחיה ותן לחיות".

      מהמקרים שמכירה אני רואה שהצער בסופו עולה על הטוב שניתן לצפות ממערכת שכזו. כאשר ההתאהבות, אם קיימת בכלל, נעלמת מה שנשאר זה חישובים יום יומיים היכן הוא/היא עכשיו ובעיקר עם מי? התעסקות בלתי פוסקת האם לא נבגדים מצד שלישי..הרי אם בוגדים באחד/ת למה לא בשניים/שתיים או שלוש/ה?. ישנה אמרה בצרפתית בתרגום חופשי משהו כמו " ללב יש היגיון שההיגיון לא יכול להבין". לדעתי מאוד מתאים לסוג כזה של קשרים. לפעמים רוצים להימנע מקשרים אלו אבל לא מסוגלים.

      זה אך ברור שבמערכת יחסים כזו אין בלעדיות... סופו של יום בחישובי רווח והפסד - ההפסד עולה על הרווח והתשואה שלילית גם אם לפעמים היה שם טוב. ולמה נסחפים לקשר כזה? אין תשובה מספיק ברורה, אבל להנחתי ממקום של חולשה, ייאוש, השלמה, וגם מסיבה פשוטה שלפעמים תמורת מעט מאוד נותנים כל כך הרבה... כי ככה זה. תודה יקירתי ושבת טובה, הכי טובה שיש. סיגל

        6/11/15 13:12:

      כהרגלך, כתבת נפלא.

      השקט הזה זועק עד השמיים.

      פעם הייתי די שיפוטית לגבי בגידות עקב כל הכאב שבא במהלך הקשר ובדיעבד. כיום דוגלת "בחיה ותן לחיות".

      מהמקרים שמכירה אני רואה שהצער בסופו עולה על הטוב שניתן לצפות ממערכת שכזו. כאשר ההתאהבות, אם קיימת בכלל, נעלמת מה שנשאר זה חישובים יום יומיים היכן הוא/היא עכשיו ובעיקר עם מי? התעסקות בלתי פוסקת האם לא נבגדים מצד שלישי..הרי אם בוגדים באחד/ת למה לא בשניים/שתיים או שלוש/ה?. ישנה אמרה בצרפתית בתרגום חופשי משהו כמו " ללב יש היגיון שההיגיון לא יכול להבין". לדעתי מאוד מתאים לסוג כזה של קשרים. לפעמים רוצים להימנע מקשרים אלו אבל לא מסוגלים.

        5/10/15 12:24:

      צטט: נערת ליווי 2015-10-05 11:57:22

      צטט: נחרצה 2015-10-03 14:08:23

      צטט: נערת ליווי 2015-10-03 13:42:28

      היי סיגל,

       

      אהבתי את הכותרת - בשקט לאהוב.

      וגם לי יש לא מעט קשרים עם גברים נשואים. וגם עם נשים נשואות.

      חלקם אפילו זה לזו :)

      והשיר של לאונרד כהן באמת נהדר.

       

      בגידה אגב לשיטתי לא חייבת להיות בגידה בבן/בת-זוג או סטוץ. בגידה היא בעיקר בגידה באמון בכל מערכת יחסים  בין אנשים. בהמשך אני אחזור לקרוא מה הגיבו לך החברים כאן בפוסט.

      יקירתי... את הרי יודעת שאני משוחדת לגבייך. קל לאהוב אדם כמוך ולא רק משום החכמה שלך אלא בעיקר משום שמחת החיים שלך והאופטימיות... יוצא איפה שלא בכדי יש לך קשרים גם וגם וגם - כי ככה זה... כולנו מעדיפים להיות בקשרים עם אנשים אהובים - ואת כזו - אחת ששווה חברות נבוך ולגבי הפסקה האחרונה - אילו בעלי היה בוגד בי, לא הייתי מתגרשת ממנו, משום שיש דברים אחרים בקשר שאינם מושתתים רק על חדוות המין. אבל, בגידה באמון - זה מסוג הדברים שהכי מכאיבים לי - משום שאני אדם שלבו ופיו שווים, ומעריכה אמת מרה על פני שקר גס. חושבת שמאוד קשה להחזיר קשר לקדמותו אם מעלו שם באמון... שבר נוצר ולא בכדי. יקרה שלי - שנה טובה וחג שמח!

       

      אכן סיגל.

      קשרים עם ובין אנשים.

      קשר יש גם בחבל או בשרוך של נעל

      כל אחד ואח לוקחים מילים למקום שלו או שלה.

      אצלי קשר זו חברות.

      ורובנו יצורים גם תבוניים וגם מרגישים והגיוני שנבחר שיהיו סביבנו בחיים אנשים דומים לנו בתחומי עניין למשל.

      ולא משנה אם מדובר בגברים או נשים.

       

       

      (הוספתי לך פרחים סגולים להיביסקוס הלבן)

       

      חג של הרבה שמח. 

      את יודעת... זה נכון - לרוב אנו בוחרים שיהיו סביבנו אנשים דומים. היה לי קשר עם חברה - קשר שבא מתוך דאגה. ו... מודה בחטאי הגדול שעייפתי ממנו, מאחר והעיסוק מולה היה רק בתחום אחד ספציפי ולא היה הרבה תוכן בקשר. חברות - לא היתה שם לכן הקשר לא שרד. אגב, גם כאן בקפה נוצרים קשרים שלאחר זמן מה מתאדים... ולא בכדי. מוצאים שאין בסיס איתן לחברות. קרה לי ולא פעם. חיבוק ענקי ממני על מתנת החג המופלאה - מאוד אהבתי נבוך

        5/10/15 11:57:

      צטט: נחרצה 2015-10-03 14:08:23

      צטט: נערת ליווי 2015-10-03 13:42:28

      היי סיגל,

       

      אהבתי את הכותרת - בשקט לאהוב.

      וגם לי יש לא מעט קשרים עם גברים נשואים. וגם עם נשים נשואות.

      חלקם אפילו זה לזו :)

      והשיר של לאונרד כהן באמת נהדר.

       

      בגידה אגב לשיטתי לא חייבת להיות בגידה בבן/בת-זוג או סטוץ. בגידה היא בעיקר בגידה באמון בכל מערכת יחסים  בין אנשים. בהמשך אני אחזור לקרוא מה הגיבו לך החברים כאן בפוסט.

      יקירתי... את הרי יודעת שאני משוחדת לגבייך. קל לאהוב אדם כמוך ולא רק משום החכמה שלך אלא בעיקר משום שמחת החיים שלך והאופטימיות... יוצא איפה שלא בכדי יש לך קשרים גם וגם וגם - כי ככה זה... כולנו מעדיפים להיות בקשרים עם אנשים אהובים - ואת כזו - אחת ששווה חברות נבוך ולגבי הפסקה האחרונה - אילו בעלי היה בוגד בי, לא הייתי מתגרשת ממנו, משום שיש דברים אחרים בקשר שאינם מושתתים רק על חדוות המין. אבל, בגידה באמון - זה מסוג הדברים שהכי מכאיבים לי - משום שאני אדם שלבו ופיו שווים, ומעריכה אמת מרה על פני שקר גס. חושבת שמאוד קשה להחזיר קשר לקדמותו אם מעלו שם באמון... שבר נוצר ולא בכדי. יקרה שלי - שנה טובה וחג שמח!

       

      אכן סיגל.

      קשרים עם ובין אנשים.

      קשר יש גם בחבל או בשרוך של נעל

      כל אחד ואח לוקחים מילים למקום שלו או שלה.

      אצלי קשר זו חברות.

      ורובנו יצורים גם תבוניים וגם מרגישים והגיוני שנבחר שיהיו סביבנו בחיים אנשים דומים לנו בתחומי עניין למשל.

      ולא משנה אם מדובר בגברים או נשים.

       

       

      (הוספתי לך פרחים סגולים להיביסקוס הלבן)

       

      חג של הרבה שמח. 

       

      צטט: נחרצה 2015-10-03 23:04:53

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2015-10-03 22:57:23

      צטט: נחרצה 2015-10-02 17:10:38

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2015-10-02 11:11:50

      סוף מעשה במחשבה תחילה.

      אבל מה לעשות שעין רואה ולב חומד.

      ולשון חלקלקה תפיל אשה.

      ואני קורא את התגובות, ולא יודע אם לחייך או להמשיך לחייך,

      כי הפוסט שלך נתן לבוגדים כאן, לשחרר את ליבם, וזה מזכיר לי את האמירה על החתולים "דופקים ובוכים".

      וגברים... לא נופלים ברשתה של אישה? מופתע

      נופלים גם נופלים... גם לנשים לשון חלקלקה - דוגמאות יש למכביר - יעל וסיסרא, שמשון ודלילה... ודברים שקרו אז - מן הסתם קורים גם היום, כי עולם כמנהגו נוהג. חג שמח ושנה טובה, סיגל

       

      ראשית נאמר, שנאפופים זימה אורגיות משכבי זכר ומשכבי בהמה, היו בהחלט בעבר. ההבדל שאז לא היו רשתות חברתיות, שהעלו על הכתב את סיפורי הבגידה או את סיפורי הפנויות עם נשואים, ואחרי כן הורידו דמעות שליש.

      ועכשיו לגבי יעל ודלילה, אז כמה שלי ידוע סיסרא בא כולו מיוחם משדה הקרב, והנה לפניו עומדת אשה במערומיה, גם הרבי הגדול ביותר היה עושה מעשה. ואת יודעת שאומרים, שסיסרא בעל אותה 7 פעמים בזה אחר זה, וואלה איזה און. וגברים כעגלים ברפת, קופצים על כל חור (במקרה למדתי בקיבוץ), כך שגבר מחפש כל הזמן. לעומתו אשה שמחפשת קשר, היא גם תפתח קשר, וגם אם תנעני בראשך שאינך מסכימה, אז נשים בוגדות מפתחות קשר עם הגבר השוגלן. לעומתן הגברים לא, אצלם כמו העגלים "אודרוב", קדימה הסתער. איך אמרה לי חברה "גבר צריך מקום אשה צריכה סיבה". לגבי דלילה, זה היה ככל זוג שהתאהבו. ונכון שמשון אהב אותה, ולכן גילה לה את סוד כוחו.

      ועכשיו אמשיך ואולי זה יכעיס במקורותינו אומרים "נשים דעתן קלה", וחפשי בגוגל את סיפורה של ברוריה אשת ר' מאיר אשר ניהלה וויכוח עם בעלה על האמירה הזו. ואם לא תמצאי אז אמשיך לספר לך את ההמשך.

      אז כן נשים מתלהבות משירי אהבה, נופלות בפח ממילים גבוהות של גברים אשר לא מקבלות בבית, והנה איך כתבת "הן עפו", פיך מעיד בך שנשים מתמוססות ממילים של גברים. וראי בקםה, איך נשים נמסות ונמרחותת, משירי גברים המספרים בלהט רב על הגיגי ליבם המזויפים, וכמה אהבה יש להם וכו'. ואיך נשים נשואות כאן, מתלהטות כמו בדיל, משירי גברים רווקים או גרושים וכמובן נשואים, אז????

      אז...?

      אז מה... אדם באמונתו יחיה ואיני יכולה ואיני רוצה לכבול אחרים כפי שאיני רוצה שיצרו את צעדיי. איני בעד בגידות, אך שמעתי ולא פעם שדווקא מעז יצא מתוק, והבגידה הביאה לשלווה ואהבה בתוך הבית פנימה. ולגבי גברים - זה נכון שרובם ככולם יצריים והכיבוש "עושה" להם את זה, אלא שאני מאמינה שיש גם גברים שנוהגים אחרת. גם גברים התברכו ברגשות ואף הם מסוגלים להביע אותם ולאהוב. לפיכך, לא אוכל להיות שותפה להכללה שעשית כאן. ולגבי המילים היפות... לא כולן נופלות בשבי, אבל כאדם מהצד אוכל לומר לך שאני סוגדת למילה הכתובה, לשירים, לספרים... עולם עשיר בדימיון ואהבה. שבוע טוב סיגל

       

      חייכתי, אמונה חדשה "אמונת הבגידה".

      נו ברור שלא כל הנשים, אבל דיברתי על אותן הנשים כאן, המתלהבות משירי גברים סוערים ומסהירים, מחינוחונם ונופלות בפניהן כאילו אין עולם אחר. 

      ולגבי בגידות העוזרות לזוגיות טובה, בואי נשאר חלוקים בזאת, כי בעיני זה לא נכון.

      ואספר לך על אחת בקפה, שהתגרשה מבעלה לאחר שנכנסה לקפה, כי כאן כל חרמני הקפה סובבו לה את הראש. ורק לבעלה יצא טוב, התחתן בשנית עם אשה עשירה, והתחיל לחיות טוב. ואילו אותה אשה נשארה בודדה, מרוששת מכספים, ומעת לעת (כפי שסיפרה לי), מוצאת גבר לפרוק את יחומיה. וכששאלתי אותה, ומה עם זוגיות חדשה? ענתה בכאב הגדול ביותר "גברים לא רוצים אותי".

      אז?....

       

      ואשלח מכאן את תנחומי לנרצחים הערב בירושלים.

        3/10/15 23:04:

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2015-10-03 22:57:23

      צטט: נחרצה 2015-10-02 17:10:38

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2015-10-02 11:11:50

      סוף מעשה במחשבה תחילה.

      אבל מה לעשות שעין רואה ולב חומד.

      ולשון חלקלקה תפיל אשה.

      ואני קורא את התגובות, ולא יודע אם לחייך או להמשיך לחייך,

      כי הפוסט שלך נתן לבוגדים כאן, לשחרר את ליבם, וזה מזכיר לי את האמירה על החתולים "דופקים ובוכים".

      וגברים... לא נופלים ברשתה של אישה? מופתע

      נופלים גם נופלים... גם לנשים לשון חלקלקה - דוגמאות יש למכביר - יעל וסיסרא, שמשון ודלילה... ודברים שקרו אז - מן הסתם קורים גם היום, כי עולם כמנהגו נוהג. חג שמח ושנה טובה, סיגל

       

      ראשית נאמר, שנאפופים זימה אורגיות משכבי זכר ומשכבי בהמה, היו בהחלט בעבר. ההבדל שאז לא היו רשתות חברתיות, שהעלו על הכתב את סיפורי הבגידה או את סיפורי הפנויות עם נשואים, ואחרי כן הורידו דמעות שליש.

      ועכשיו לגבי יעל ודלילה, אז כמה שלי ידוע סיסרא בא כולו מיוחם משדה הקרב, והנה לפניו עומדת אשה במערומיה, גם הרבי הגדול ביותר היה עושה מעשה. ואת יודעת שאומרים, שסיסרא בעל אותה 7 פעמים בזה אחר זה, וואלה איזה און. וגברים כעגלים ברפת, קופצים על כל חור (במקרה למדתי בקיבוץ), כך שגבר מחפש כל הזמן. לעומתו אשה שמחפשת קשר, היא גם תפתח קשר, וגם אם תנעני בראשך שאינך מסכימה, אז נשים בוגדות מפתחות קשר עם הגבר השוגלן. לעומתן הגברים לא, אצלם כמו העגלים "אודרוב", קדימה הסתער. איך אמרה לי חברה "גבר צריך מקום אשה צריכה סיבה". לגבי דלילה, זה היה ככל זוג שהתאהבו. ונכון שמשון אהב אותה, ולכן גילה לה את סוד כוחו.

      ועכשיו אמשיך ואולי זה יכעיס במקורותינו אומרים "נשים דעתן קלה", וחפשי בגוגל את סיפורה של ברוריה אשת ר' מאיר אשר ניהלה וויכוח עם בעלה על האמירה הזו. ואם לא תמצאי אז אמשיך לספר לך את ההמשך.

      אז כן נשים מתלהבות משירי אהבה, נופלות בפח ממילים גבוהות של גברים אשר לא מקבלות בבית, והנה איך כתבת "הן עפו", פיך מעיד בך שנשים מתמוססות ממילים של גברים. וראי בקםה, איך נשים נמסות ונמרחותת, משירי גברים המספרים בלהט רב על הגיגי ליבם המזויפים, וכמה אהבה יש להם וכו'. ואיך נשים נשואות כאן, מתלהטות כמו בדיל, משירי גברים רווקים או גרושים וכמובן נשואים, אז????

      אז...?

      אז מה... אדם באמונתו יחיה ואיני יכולה ואיני רוצה לכבול אחרים כפי שאיני רוצה שיצרו את צעדיי. איני בעד בגידות, אך שמעתי ולא פעם שדווקא מעז יצא מתוק, והבגידה הביאה לשלווה ואהבה בתוך הבית פנימה. ולגבי גברים - זה נכון שרובם ככולם יצריים והכיבוש "עושה" להם את זה, אלא שאני מאמינה שיש גם גברים שנוהגים אחרת. גם גברים התברכו ברגשות ואף הם מסוגלים להביע אותם ולאהוב. לפיכך, לא אוכל להיות שותפה להכללה שעשית כאן. ולגבי המילים היפות... לא כולן נופלות בשבי, אבל כאדם מהצד אוכל לומר לך שאני סוגדת למילה הכתובה, לשירים, לספרים... עולם עשיר בדימיון ואהבה. שבוע טוב סיגל

      צטט: נחרצה 2015-10-02 17:10:38

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2015-10-02 11:11:50

      סוף מעשה במחשבה תחילה.

      אבל מה לעשות שעין רואה ולב חומד.

      ולשון חלקלקה תפיל אשה.

      ואני קורא את התגובות, ולא יודע אם לחייך או להמשיך לחייך,

      כי הפוסט שלך נתן לבוגדים כאן, לשחרר את ליבם, וזה מזכיר לי את האמירה על החתולים "דופקים ובוכים".

      וגברים... לא נופלים ברשתה של אישה? מופתע

      נופלים גם נופלים... גם לנשים לשון חלקלקה - דוגמאות יש למכביר - יעל וסיסרא, שמשון ודלילה... ודברים שקרו אז - מן הסתם קורים גם היום, כי עולם כמנהגו נוהג. חג שמח ושנה טובה, סיגל

       

      ראשית נאמר, שנאפופים זימה אורגיות משכבי זכר ומשכבי בהמה, היו בהחלט בעבר. ההבדל שאז לא היו רשתות חברתיות, שהעלו על הכתב את סיפורי הבגידה או את סיפורי הפנויות עם נשואים, ואחרי כן הורידו דמעות שליש.

      ועכשיו לגבי יעל ודלילה, אז כמה שלי ידוע סיסרא בא כולו מיוחם משדה הקרב, והנה לפניו עומדת אשה במערומיה, גם הרבי הגדול ביותר היה עושה מעשה. ואת יודעת שאומרים, שסיסרא בעל אותה 7 פעמים בזה אחר זה, וואלה איזה און. וגברים כעגלים ברפת, קופצים על כל חור (במקרה למדתי בקיבוץ), כך שגבר מחפש כל הזמן. לעומתו אשה שמחפשת קשר, היא גם תפתח קשר, וגם אם תנעני בראשך שאינך מסכימה, אז נשים בוגדות מפתחות קשר עם הגבר השוגלן. לעומתן הגברים לא, אצלם כמו העגלים "אודרוב", קדימה הסתער. איך אמרה לי חברה "גבר צריך מקום אשה צריכה סיבה". לגבי דלילה, זה היה ככל זוג שהתאהבו. ונכון שמשון אהב אותה, ולכן גילה לה את סוד כוחו.

      ועכשיו אמשיך ואולי זה יכעיס במקורותינו אומרים "נשים דעתן קלה", וחפשי בגוגל את סיפורה של ברוריה אשת ר' מאיר אשר ניהלה וויכוח עם בעלה על האמירה הזו. ואם לא תמצאי אז אמשיך לספר לך את ההמשך.

      אז כן נשים מתלהבות משירי אהבה, נופלות בפח ממילים גבוהות של גברים אשר לא מקבלות בבית, והנה איך כתבת "הן עפו", פיך מעיד בך שנשים מתמוססות ממילים של גברים. וראי בקפה, איך נשים נמסות ונמרחותת, משירי גברים המספרים בלהט רב על הגיגי ליבם המזויפים, וכמה אהבה יש להם וכו'. ואיך נשים נשואות כאן, מתלהטות כמו בדיל, משירי גברים רווקים או גרושים וכמובן נשואים, אז????


        3/10/15 14:08:

      צטט: נערת ליווי 2015-10-03 13:42:28

      היי סיגל,

       

      אהבתי את הכותרת - בשקט לאהוב.

      וגם לי יש לא מעט קשרים עם גברים נשואים. וגם עם נשים נשואות.

      חלקם אפילו זה לזו :)

      והשיר של לאונרד כהן באמת נהדר.

       

      בגידה אגב לשיטתי לא חייבת להיות בגידה בבן/בת-זוג או סטוץ. בגידה היא בעיקר בגידה באמון בכל מערכת יחסים  בין אנשים. בהמשך אני אחזור לקרוא מה הגיבו לך החברים כאן בפוסט.

      יקירתי... את הרי יודעת שאני משוחדת לגבייך. קל לאהוב אדם כמוך ולא רק משום החכמה שלך אלא בעיקר משום שמחת החיים שלך והאופטימיות... יוצא איפה שלא בכדי יש לך קשרים גם וגם וגם - כי ככה זה... כולנו מעדיפים להיות בקשרים עם אנשים אהובים - ואת כזו - אחת ששווה חברות נבוך ולגבי הפסקה האחרונה - אילו בעלי היה בוגד בי, לא הייתי מתגרשת ממנו, משום שיש דברים אחרים בקשר שאינם מושתתים רק על חדוות המין. אבל, בגידה באמון - זה מסוג הדברים שהכי מכאיבים לי - משום שאני אדם שלבו ופיו שווים, ומעריכה אמת מרה על פני שקר גס. חושבת שמאוד קשה להחזיר קשר לקדמותו אם מעלו שם באמון... שבר נוצר ולא בכדי. יקרה שלי - שנה טובה וחג שמח!

        3/10/15 13:42:

      היי סיגל,

       

      אהבתי את הכותרת - בשקט לאהוב.

      וגם לי יש לא מעט קשרים עם גברים נשואים. וגם עם נשים נשואות.

      חלקם אפילו זה לזו :)

      והשיר של לאונרד כהן באמת נהדר.

       

      בגידה אגב לשיטתי לא חייבת להיות בגידה בבן/בת-זוג או סטוץ. בגידה היא בעיקר בגידה באמון בכל מערכת יחסים  בין אנשים. בהמשך אני אחזור לקרוא מה הגיבו לך החברים כאן בפוסט.

        3/10/15 13:24:

      צטט: פרחבקנה 2015-10-03 13:16:04

      יום יבוא, ואני רוצה להאמין שהוא לא מאוד רחוק, שבו המילה "בגידה" תצא מהלקסיקון של יחסים בין גבר ואישה כיוון שהמונוגמיות תרחיב את גבולותיה ועל כן לא יהיה צורך יותר לבגוד בפרטנר. אדם אחד, אהוב ככל שיהיה, לא מסוגל לספק את כל צרכינו לאורך שנים רבות, בהם אנו מתפתחים ומשתנים ובכלל, קשר בין גבר ואישה הוא מורכב ביותר ולכן הבעת דיעה וביקורת אישית על "בגידה" היא דבר מאוד יומרני לעשות. עד שאתה לא נמצא בנעליהם של האחרים אין לך הזכות לבקר את החלטתם. וכיוון שלעולם לא תהיה בנעליהם של האחרים, אל לך לחטוא בכך וראוי שתשמור את דיעתך לעצמך פנימה בלב.

      בפוסט לא הבעתי עמדה אישית ולא זו כוונתו, אין כאן שיפוטיות ואף לא ביקורתיות, אלא רק בעיקר תהייה לגבי אותן נשים שמבכות מרה על גורלן... שנשארות מאחור לאחר שהקשר מיצה את עצמו. וזה נכון שקשרים בכלל הם מורכבים למדי ועם הזמן אף משתנים. השינוי הוא זה שמהווה את הטלטלה שקשר חווה. חושבת שאין כל רע בהבעת עמדה לגבי סוגיית הבגידה - זו סוגייה חברתית ומן הסתם זה אך מתבקש לתהות על קנקנה... אולי דווקא הבירור הנוקב יביא לשינוי חברתי במודל הזוגי שעד כה היה מוסכם על רובם ככולם. שנה טובה וחג שמח סיגל

        3/10/15 13:16:
      יום יבוא, ואני רוצה להאמין שהוא לא מאוד רחוק, שבו המילה "בגידה" תצא מהלקסיקון של יחסים בין גבר ואישה כיוון שהמונוגמיות תרחיב את גבולותיה ועל כן לא יהיה צורך יותר לבגוד בפרטנר. אדם אחד, אהוב ככל שיהיה, לא מסוגל לספק את כל צרכינו לאורך שנים רבות, בהם אנו מתפתחים ומשתנים ובכלל, קשר בין גבר ואישה הוא מורכב ביותר ולכן הבעת דיעה וביקורת אישית על "בגידה" היא דבר מאוד יומרני לעשות. עד שאתה לא נמצא בנעליהם של האחרים אין לך הזכות לבקר את החלטתם. וכיוון שלעולם לא תהיה בנעליהם של האחרים, אל לך לחטוא בכך וראוי שתשמור את דיעתך לעצמך פנימה בלב.
        3/10/15 12:25:

      צטט: שרגא ז. 2015-10-02 22:22:11

      אין על הגדולים:

      ב"הגברת עם הכלבלב" אנטון צ'כוב מסיים את הסיפור כך (תרגום עמנואל ביחובסקי):

      "איך? ונדמה היה שעוד מעט יימצא הפתרון ויתחילו חיים חדשים, יפים להפליא. לשניהם היה ברור שהסוף עוד רחוק-רחוק, ושהקשה והנפתל מכל רק עתה מתחיל."

      א.מ.ל.

      מסוג הספרים שנשארים רלוונטיים בכל תקופה. זו כוחה של אהבה... אהבה הרסנית שחרף כל המוסכמות מתממשת כאן ועכשיו... אבל לרוב הסוף ברור וידוע מראש ולא בכדי נאמר על קשרים מסוג זה שהם בבחינת כרוניקה של מוות ידוע מראש.  שנה טובה וחג שמח סיגל

        3/10/15 12:10:

      צטט: * אילת השחר * 2015-10-03 07:01:43

      .

      ''

       

      תודה... גם לך שבת שלום, חג שמח ושנה טובה סיגל

        3/10/15 07:01:

      .

      ''

        2/10/15 22:22:

      אין על הגדולים:

      ב"הגברת עם הכלבלב" אנטון צ'כוב מסיים את הסיפור כך (תרגום עמנואל ביחובסקי):

      "איך? ונדמה היה שעוד מעט יימצא הפתרון ויתחילו חיים חדשים, יפים להפליא. לשניהם היה ברור שהסוף עוד רחוק-רחוק, ושהקשה והנפתל מכל רק עתה מתחיל."

      א.מ.ל.

        2/10/15 17:10:

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2015-10-02 11:11:50

      סוף מעשה במחשבה תחילה.

      אבל מה לעשות שעין רואה ולב חומד.

      ולשון חלקלקה תפיל אשה.

      ואני קורא את התגובות, ולא יודע אם לחייך או להמשיך לחייך,

      כי הפוסט שלך נתן לבוגדים כאן, לשחרר את ליבם, וזה מזכיר לי את האמירה על החתולים "דופקים ובוכים".

      וגברים... לא נופלים ברשתה של אישה? מופתע

      נופלים גם נופלים... גם לנשים לשון חלקלקה - דוגמאות יש למכביר - יעל וסיסרא, שמשון ודלילה... ודברים שקרו אז - מן הסתם קורים גם היום, כי עולם כמנהגו נוהג. חג שמח ושנה טובה, סיגל

      סוף מעשה במחשבה תחילה.

      אבל מה לעשות שעין רואה ולב חומד.

      ולשון חלקלקה תפיל אשה.

      ואני קורא את התגובות, ולא יודע אם לחייך או להמשיך לחייך,

      כי הפוסט שלך נתן לבוגדים כאן, לשחרר את ליבם, וזה מזכיר לי את האמירה על החתולים "דופקים ובוכים".

        1/10/15 20:10:

      צטט: איקארוס 2015-10-01 10:23:46

      כתוב יפה, הפוסט. מישיר מבט לנקודה כאובה, נוגע בעצבים חשופים. נוקט עמדה בנושא שהיחסיות שלו רחבה ועמוקה אפילו מעבר לנושא עצמו...מי אנחנו שנשפוט אחרים שהולכים אחר ליבם...ובאיזה מגרש משחקים מותר ללב לשחק.. ובאיזה אחרים נוציא לו כרטיס צהוב, כרטיס אדום. מי שהולך אחר ליבו תמיד משלה את עצמו. בסופו של דבר הוא מלביש את מושא אהבתו בחליפה שהוא אורג מהפנטזיה הפרטית שלו. האשליה, משחקי התפקידים הם חלק חשוב בהתאהבות, חלק חיוני. אחרת אנחנו נשארים עם אוסף של בשרים ודמים, שערות וצפרניים, נשואים, רווקים, גרושים, עגונים, ימניים ויפי נפש... כל מתאהב מתאהב מהמקום שהוא בא ממנו, ואליו הוא יחזור בסופה של האהבה, כי לכל התאהבות יש תחנה סופית, וכל מתאהב עולה על הרכבת שלה עם כרטיס הלוך-ושוב :) לא חייבים להיות בעלי מניות של חברת הרכבות כדי להנות מהנסיעה :)

      תודה על תגובה מעניינת ועניינית. הפוסט לא בא ממקום של שיפוטית, וכבר אמרתי קודם לכן אדם באמונתו יחיה. אלא שלרוב אין בקשרים עם גברים נשואים אהבה של ממש... וגם אם יש אהבה - היא בבחינת כרוניקה של מוות ידוע מראש. ואתה בעצמך מעיד על כך שנהנים מהדרך ... בסוף יש תחנה ונאלצים לרדת ממנה - כי הקטר מפסיק את הנסיעה, ומשם פונה לדרך אחרת. אז אלו שנוסעים ברכבת אמורים לקחת בחשבון מבעוד מועד שכרטיס הנסיעה אינו על תקן רב קו עד סוף החיים. שנה טובה וחג שמח סיגל

        1/10/15 20:05:

      צטט: נחרצה 2015-10-01 17:49:28

      צטט: NikiMylove 2015-09-30 15:39:13

      השיר של לאונרד כהן אחד ה..... ואולי גם קצת עונה על התהיות שלך בנושא..
      המילים, המנגינה והקול המיוחד של ליאונרד... כל אלו הופכים את השיר לאחר השירים המרגשים. והתהיות... השיר מחדד את ההרגשה של בני הזוג שנשארים בבית... לא תמיד נותנים עליהם את הדעת. שנה טובה וחג שמח סיגל                  
        1/10/15 19:58:

      צטט: אי שה 2015-09-30 23:30:19

      זה לא משנה אם את אישה נשואה או רווקה, אלמנה, גרושה את צריכה לקחת אחריות על המעשים שלך, למדתי שיש ככ הרבה צביעות בחיי הנישואין אנשים מפרסמים תמונות של אהבה וניצוצות בפייסבוק מראים זוגיות מושלמת כשאני יודעת בוודאות שזה לא ככה, הצביעות חוגגת בכל המקומות, גמני הגעתי למקום הבגידה ממקום נמוך בחיים שלא היה לי שום מושג שמשהוא כזה קורה, אני לא שופטת אף אחד וכל אחד יעשה מה שטוב לו בחייו, לי אישית קשה לקבל את זה שאנשים יוצאים החוצה לבגוד כדי לשמור על התא המשפחתי, כשאת מגיעה למצב כזה כבר אין שום תא משפחתי, הוא נעלם מזמן, את בעצם נמצאת במקום שנוח לך, ואם נדמה שהילדים לא מבינים או רואים את הדברים האלו זאת טעות ככ קשה, איזה מודל הייתי רוצה להראות לבת שלי שזאת הדרך שזוגיות צריכה להראות?? כל אדם נקלע לשם וסיבותיו שלו, ולא מוכנה לקבל את המשפט "בוגד תמיד נשאר בוגד" אנשים צריכים להסתכל במראה כשהם קמים בבוקר ולחיות עם מה שהם רואים.. חשבתי שבעולם הבגידות אין צורך לשקר כי משקרים בבית אבל התחוור לי שהשקרים שם פי אלף יותר מהמציאות הקיימת.

      תודה על תגובה מרגשת ונוגעת, בעיקר תודה על החשיפה האישית - לא מובן מאליו. אין בפוסט הזה נקיטת עמדה אישית ו/או שיפוטיות. אדם באמונתו יחיה. וזה נכון שכל אדם אמור להיות אחראי למעשיו, אלא שבמקרה בו הסטטוס אינו זהה, מן הסתם יש יתרון יחסי לגבר הנשוי על פני האישה הפנויה, משום שהיא זו שאמורה להתאים עצמה אליו ובזמן שנוח לו. כגבר נשוי ובעל משפחה אינו יכול להיות זמין ונגיש בכל עת. נגעת בנקודה רגישה - עולם הבגידות אינו שונה וגם כאן יש שקרים ... אותם אנשים... אותן גחמות - ואחת שהיתה כאן ועכשיו מאחר היא בבחינת העיתון של יום אתמול, ולא משנה כהוא זה שעד כה הרגישה בלעדיות. דווקא משום כך, אני חושבת שגבר שבוגד תמיד יבגוד ואיני יכולה להיות תמימת דעים עמך... גברים ונשים בוגדים כאחד אלא שלעניות דעתי - גברים ממצים קשרים ומהר מאוד עוברים לריגוש הבא, בעוד נשים יותר טוטאליות. מובן שזוהי רק עמדתי בנדון. שנה טובה וחג שמח, סיגל

        1/10/15 18:26:

      צטט: shimenben 2015-09-30 18:19:01

      צטט: נחרצה 2015-09-26 18:02:49

      צטט: shimenben 2015-09-26 15:45:50

      צטט: נחרצה 2015-09-25 23:06:57

      צטט: shimenben 2015-09-25 22:40:23

      ראשית אני מופתע שעד עכשיו לא הופיע השיר "לבד על הגג שבתות וחגים" ועכשיו אנסה להתייחס לשלוש שאלות מאתגרות ששאלת... 

      אולי לא בפנטזיה עסקינן?

      זו לא פנטזיה זה לרוב חוסרים (לא תמיד מיניים) ברוב המקרים אותה אשה/ אותו גבר... זקוקים יותר ליחס, חיבוק, רוך, הקשבה מאשר, מין...


      האם האיסור הוא תמצית הריגוש?

      תכלס (עניינית) אין שום איסור. אף אחד לא אוסר עליך להיפגש עם אשה אחרת, אולי המוסר או הנאמנות, אבל החל מאותו רגע שחמקת מהם, האיסור לא קיים...


      והוא או היא - נוח להם לחיות בשקר ולהתחבא?

      מוטיב השקר... איך לומר זאת על קצה המזלג מבלי להיכנס לתיאורים מופלגים? שום דרמה לא יכולה להתרחש בלי שקר, לפיכך, אחזור לראשית דבריי- התשובה לשלושת השאלות היא חוסר.

      שמעון, האיסור קיים ואף נמנה על עשרת הדיברות "אל תנאף" - הוא תמצית הריגוש ולא בכדי נאמר "מים גנובים ימתקו". ויש גם כאלו שבוגדים לא רק משום החסך אלא משום הליבידו המוגבר - דחפים מיניים מולדים ונרכשים כאחד - ואין להם כהוא זה קשר לחסך... חג שמח ושנה טובה, סיגל - ביקשת שבתות וחגים...

       

      איפה קיים? בעשרת הדברות? 

      גם הלבידו המוגבר והדחפים המיניים יש להם קשר ישיר לחסך- הנאמנות של אדם היא זהותו לכן אין הוא מוותר עליה בנקל אלא אם כן הוא זקוק, צריך, כמהה ליחס... כל מה שקשור לדחף והתנהגות מינית נובע מהרצון לקבל יחס- וכאמור 

      הקולרציה של יחס היא זהות...

      שמעון... האיסור בין היתר הוא מוסכמה חברתית - חד משמעית. זה שחולקים/עוברים עליו אינו מעיד על היותו מותר... עובדה בסיסית שיש זוגות שנפרדים משום הבגידות. הליבידו המוגבר הוא מולד וקשור למבנה האנטומי של האדם ואין לו שום קשר לחסך או לרצון לקבל יחס. הרצון לקבל יחס נובע מפגיעות בקשרים עברו. אבל כאמור שמחה כתמיד לשמוע את דעתך. חג שמח ושנה טובה סיגל

       

      נכון. זו מוסכמה, וישנו גם איסור, ויש גם קשר למבנה אנטומי של האדם. הכל נכון, ואין איש חולק על כך עד שהוא נדרש למבחן התוצאה... למשל, רוב חבריי שנישאו בגיל צעיר, והם כבר עשרים שנה ביחד, מרגישים את אותם חסכים את אותו חוסר יחס, חוסר מגע אנושי ומהאדם הקרוב אליהם ביותר- אשתו/ בעלה; ולא תמיד השיקול הוא לפרק הכל(משפחה), ורק בגלל חסכים, ומצד שני אם הם לא ילכו לרעות בשדות זרים, הם יאבדו את שפיותם! אף פעם הדברים הם לא שחור ולבן הם קצת יותר מורכבים- כפי שאמרה ציפי פינס מונוגמיה צריכה להיבחן מדי חמש שנים, והיה אם מוסכם על שני הצדדים ימשיכו הלאה, המונוגמיה אינה מובנת מאליה... ובנימה אישית, אילו זו היתה אחת מן המוסכמות, רוב האנשים היו בריאים יותר בנפשם, ואף סובלניים יותר!

      מבחן התוצאה... עגום למדי ומתחוור שמרבית הזוגות הנשואים בוגדים... בעיקרון יש פיתרון - פוליאמוריה - מערכת יחסים מבוססת אהבה עם יותר מפרטנר אחד - מערכת יחסים רומנטית בעלת מעורבות ריגשית גבוהה... אבל, כדי שמערכת יחסים כזו תתנהל כראוי, נדרשת הסכמה משני בני הזוג... אין בדבריי אלו להעיר על הסכמה עם הדברים, אלא מביאה פיתרון מוסכם וראוי על פני הבגידה, המעוררת קונוטציה שלילית. חג שמח ושנה טובה סיגל

       

        1/10/15 17:49:

      צטט: NikiMylove 2015-09-30 15:39:13

      השיר של לאונרד כהן אחד ה..... ואולי גם קצת עונה על התהיות שלך בנושא..
      המילים, המנגינה והקול המיוחד של ליאונרד... כל אלו הופכים את השיר לאחר השירים המרגשים. והתהיות... השיר מחדד את ההרגשה של בני הזוג שנשארים בבית... לא תמיד נותנים עליהם את הדעת.                  
        1/10/15 17:46:

      צטט: כתבינו -- מדווח 2015-09-30 13:55:26

      "קשר כזה מן הסתם הוא בבחינת כרוניקה של מוות ידוע מראש"

       

      לדעתי המילים הללו מסכמות את הנושא

      באופן הכי חזק ונכון.

      ללא קשר להבדלי המין.

       

      בדיוק רב אבי - משפט חזק שצריך לשקול אותו בטרם נכנסים למערכת יחסים כזו, אחרת כל שישאר הוא להצטער על החלטה שגויה ולהכות על חטא. שנה טובה וחג שמח סיגל

        1/10/15 10:23:
      כתוב יפה, הפוסט. מישיר מבט לנקודה כאובה, נוגע בעצבים חשופים. נוקט עמדה בנושא שהיחסיות שלו רחבה ועמוקה אפילו מעבר לנושא עצמו...מי אנחנו שנשפוט אחרים שהולכים אחר ליבם...ובאיזה מגרש משחקים מותר ללב לשחק.. ובאיזה אחרים נוציא לו כרטיס צהוב, כרטיס אדום. מי שהולך אחר ליבו תמיד משלה את עצמו. בסופו של דבר הוא מלביש את מושא אהבתו בחליפה שהוא אורג מהפנטזיה הפרטית שלו. האשליה, משחקי התפקידים הם חלק חשוב בהתאהבות, חלק חיוני. אחרת אנחנו נשארים עם אוסף של בשרים ודמים, שערות וצפרניים, נשואים, רווקים, גרושים, עגונים, ימניים ויפי נפש... כל מתאהב מתאהב מהמקום שהוא בא ממנו, ואליו הוא יחזור בסופה של האהבה, כי לכל התאהבות יש תחנה סופית, וכל מתאהב עולה על הרכבת שלה עם כרטיס הלוך-ושוב :) לא חייבים להיות בעלי מניות של חברת הרכבות כדי להנות מהנסיעה :)
        30/9/15 23:30:
      זה לא משנה אם את אישה נשואה או רווקה, אלמנה, גרושה את צריכה לקחת אחריות על המעשים שלך, למדתי שיש ככ הרבה צביעות בחיי הנישואין אנשים מפרסמים תמונות של אהבה וניצוצות בפייסבוק מראים זוגיות מושלמת כשאני יודעת בוודאות שזה לא ככה, הצביעות חוגגת בכל המקומות, גמני הגעתי למקום הבגידה ממקום נמוך בחיים שלא היה לי שום מושג שמשהוא כזה קורה, אני לא שופטת אף אחד וכל אחד יעשה מה שטוב לו בחייו, לי אישית קשה לקבל את זה שאנשים יוצאים החוצה לבגוד כדי לשמור על התא המשפחתי, כשאת מגיעה למצב כזה כבר אין שום תא משפחתי, הוא נעלם מזמן, את בעצם נמצאת במקום שנוח לך, ואם נדמה שהילדים לא מבינים או רואים את הדברים האלו זאת טעות ככ קשה, איזה מודל הייתי רוצה להראות לבת שלי שזאת הדרך שזוגיות צריכה להראות?? כל אדם נקלע לשם וסיבותיו שלו, ולא מוכנה לקבל את המשפט "בוגד תמיד נשאר בוגד" אנשים צריכים להסתכל במראה כשהם קמים בבוקר ולחיות עם מה שהם רואים.. חשבתי שבעולם הבגידות אין צורך לשקר כי משקרים בבית אבל התחוור לי שהשקרים שם פי אלף יותר מהמציאות הקיימת.
        30/9/15 18:19:

      צטט: נחרצה 2015-09-26 18:02:49

      צטט: shimenben 2015-09-26 15:45:50

      צטט: נחרצה 2015-09-25 23:06:57

      צטט: shimenben 2015-09-25 22:40:23

      ראשית אני מופתע שעד עכשיו לא הופיע השיר "לבד על הגג שבתות וחגים" ועכשיו אנסה להתייחס לשלוש שאלות מאתגרות ששאלת... 

      אולי לא בפנטזיה עסקינן?

      זו לא פנטזיה זה לרוב חוסרים (לא תמיד מיניים) ברוב המקרים אותה אשה/ אותו גבר... זקוקים יותר ליחס, חיבוק, רוך, הקשבה מאשר, מין...


      האם האיסור הוא תמצית הריגוש?

      תכלס (עניינית) אין שום איסור. אף אחד לא אוסר עליך להיפגש עם אשה אחרת, אולי המוסר או הנאמנות, אבל החל מאותו רגע שחמקת מהם, האיסור לא קיים...


      והוא או היא - נוח להם לחיות בשקר ולהתחבא?

      מוטיב השקר... איך לומר זאת על קצה המזלג מבלי להיכנס לתיאורים מופלגים? שום דרמה לא יכולה להתרחש בלי שקר, לפיכך, אחזור לראשית דבריי- התשובה לשלושת השאלות היא חוסר.

      שמעון, האיסור קיים ואף נמנה על עשרת הדיברות "אל תנאף" - הוא תמצית הריגוש ולא בכדי נאמר "מים גנובים ימתקו". ויש גם כאלו שבוגדים לא רק משום החסך אלא משום הליבידו המוגבר - דחפים מיניים מולדים ונרכשים כאחד - ואין להם כהוא זה קשר לחסך... חג שמח ושנה טובה, סיגל - ביקשת שבתות וחגים...

       

      איפה קיים? בעשרת הדברות? 

      גם הלבידו המוגבר והדחפים המיניים יש להם קשר ישיר לחסך- הנאמנות של אדם היא זהותו לכן אין הוא מוותר עליה בנקל אלא אם כן הוא זקוק, צריך, כמהה ליחס... כל מה שקשור לדחף והתנהגות מינית נובע מהרצון לקבל יחס- וכאמור 

      הקולרציה של יחס היא זהות...

      שמעון... האיסור בין היתר הוא מוסכמה חברתית - חד משמעית. זה שחולקים/עוברים עליו אינו מעיד על היותו מותר... עובדה בסיסית שיש זוגות שנפרדים משום הבגידות. הליבידו המוגבר הוא מולד וקשור למבנה האנטומי של האדם ואין לו שום קשר לחסך או לרצון לקבל יחס. הרצון לקבל יחס נובע מפגיעות בקשרים עברו. אבל כאמור שמחה כתמיד לשמוע את דעתך. חג שמח ושנה טובה סיגל

       

      נכון. זו מוסכמה, וישנו גם איסור, ויש גם קשר למבנה אנטומי של האדם. הכל נכון, ואין איש חולק על כך עד שהוא נדרש למבחן התוצאה... למשל, רוב חבריי שנישאו בגיל צעיר, והם כבר עשרים שנה ביחד, מרגישים את אותם חסכים את אותו חוסר יחס, חוסר מגע אנושי ומהאדם הקרוב אליהם ביותר- אשתו/ בעלה; ולא תמיד השיקול הוא לפרק הכל(משפחה), ורק בגלל חסכים, ומצד שני אם הם לא ילכו לרעות בשדות זרים, הם יאבדו את שפיותם! אף פעם הדברים הם לא שחור ולבן הם קצת יותר מורכבים- כפי שאמרה ציפי פינס מונוגמיה צריכה להיבחן מדי חמש שנים, והיה אם מוסכם על שני הצדדים ימשיכו הלאה, המונוגמיה אינה מובנת מאליה... ובנימה אישית, אילו זו היתה אחת מן המוסכמות, רוב האנשים היו בריאים יותר בנפשם, ואף סובלניים יותר!

       

        30/9/15 15:39:
      השיר של לאונרד כהן אחד ה..... ואולי גם קצת עונה על התהיות שלך בנושא...
        30/9/15 13:55:

      "קשר כזה מן הסתם הוא בבחינת כרוניקה של מוות ידוע מראש"

       

      לדעתי המילים הללו מסכמות את הנושא

      באופן הכי חזק ונכון.

      ללא קשר להבדלי המין.

       


        29/9/15 20:46:

      צטט: תאודורה. 2015-09-29 09:29:53

      יפה כתבת, אם כי אינני רואה תמיד את האישה כצד החלש או המפסיד בסיפור. כתמיד, טנגו רוקדים בשניים.... והפליאה לשיר על כך מירי מסיקה: https://www.youtube.com/watch?v=pRrt8g9-MYE
      במידה והיא פנויה והוא נשוי... מן הסתם היא הצד החלש - מתבקש לא?
      בשיר של מירי מסיקה כולם בוגדים בכולם... היא בבעלה, בעלה בה - איך לא אם האישה מהקומה למעלה, שבוגדת בבעלה... וחוזר חלילה. שנה טובה וחג שמח, סיגל

       

      איך שהיא יוצאת מהמכונית אליו 
      מבט קצר, לראות אם מישהו לא עקב 
      "הלוואי ודלת הכניסה פתוחה, יש!", היא מתרגשת 

      לוחצת על כפתור מטונף במעלית 
      קומה שנייה, שלישית, רביעית, חמישית 
      דינג דונג - הוא פותח לה והיא נכנסת 

      ובדירה הוא מביא לה תה צמחים 
      אוסף את שיערה לאחור ואז מתחיל 
      לשקת לה על הצוואר 
      בשקט ככה כמו שכבר מזמן איש לא ידע 
      בעלה חושב שהיא בעבודה 

      מתלבשת תוך שניות 
      ותוך כדי כבר מתחילה להיות מוצפת ברגשות אשמה 
      אם הוא ישאל אני אגיד את האמת היא משקרת 

      רוצה לחזור מוקדם, אולי הוא לא ירגיש 
      הילוך שני, שלישי, רביעי, חמישי 
      בום בום, הלב שלה דופק כשהיא נכנסת 

      ובדירה מוסיקה, נרות, פרחים 
      סירים על הכיריים לארוחה שהוא מכין 
      "טוב אתה שומע אז כבר נראה לי נדבר מחר, 
      ד"ש לאשתך" 
      מתוק, בדיוק סיים איזו שיחה 

      היא לא אמרה דבר גם לא לחברים 
      ובמיטה היא מצליחה להערים 
      אח"כ מבטיחה "מחר אני בטוח מספרת" 

      דקות אורכות כשבועות, שעות כחודשים 
      שלוש עשרים ושש, ארבע וחמישים 
      טיק טוק, השעון לוחש היא מתקתקת 

      ובדירה מעליהם יש מישהי כמוה מסתירה 
      ממישהו את זה שהיא יורדת לפעמים קומה 
      כמו הערב לדוגמה צלצל הטלפון 
      והוא ביטל אותה ברגע האחרון...

       

      ''

        29/9/15 20:42:

      צטט: רחלי בן-צור 2015-09-29 01:13:09

      לאהוב בשקט = לאהוב בשקר??

      אכן כן... אהבה שאי אפשר לחשוף אותה - בבחינת סוד שחונקים אותו עמוק בבטן עד שמתחיל לכרסם... חג שמח ושנה טובה, סיגל

        29/9/15 09:29:
      יפה כתבת, אם כי אינני רואה תמיד את האישה כצד החלש או המפסיד בסיפור. כתמיד, טנגו רוקדים בשניים.... והפליאה לשיר על כך מירי מסיקה: https://www.youtube.com/watch?v=pRrt8g9-MYE
        29/9/15 01:13:
      לאהוב בשקט = לאהוב בשקר??
        28/9/15 23:27:

      צטט: alxm 2015-09-28 23:23:23

      אשה חכמה את !!!!

      תודה על המחמאה. שנה טובה וחג שמח, סיגל

        28/9/15 23:23:
      אשה חכמה את !!!!
        28/9/15 02:16:

      צטט: נחרצה 2015-09-28 01:33:28

      צטט: משה , 2015-09-28 00:27:48

      לקבל תשומת לב במנה גדושה, הערכה במקום של חוסר ערך עצמי, להרגיש בטוב בנוכחות האחר וכן, גם להרגיש שוב רגש אהבה בעולם שחוק, אלו כל הצרכים הפנימיים שהעולם החיצוני לא ממהר לספק לנו אותם. פעם הייתי בז לנשים וגברים כאלו. היום אני מסוגל להבין. אין טוב ואין רע. כל אחד חווה את מה שנכון לו לחוות או מגלה שלא היה נכון לחוות. העקרון לטעמי בהחלטה כזו היא תמיד להמתין ולהמתין עוד, עד לבהירות רגשית מסויימת. ההחלטה היא תמיד רגשית והיא חזקה יותר מכל החלטה מנטלית.

      אם בהחלטה עסקינן... אז אותן נשים אמורות בעצם לקחת אחריות על החלטתן זו, ולא להפנות אצבע מאשימה לעבר הגברים שהיו עמן בקשר... וגם אני כמוך חושבת שהן בוחרות בדרך זו משום האגו הנמוך...לגבי תשומת לב במנה גדושה - אני סקפטית. גבר נשוי אינו זמין ואינו נגיש בכל עת. הוא מוגבל באפשרות שלו לתת ולהעניק. חג שמח ושנה טובה סיגל.

       

      מנה גדושה יחסית, יחסית לתשומת הלב שהן מקבלות מכל גבר אחר סביבן. ולכן גדושה.

      לגבי האצבע המאשימה. להערכתי אלו נשים שאינן אמוציונאליות  (לקח לי שלוש שנים להבדיל :)

      הן אינן יכולות או מאד מתקשות להתעמת עם האמת מול עצמן. הרגשות סוערים מדי עבורן (מה שנשים אמוציונאליות מסוגלות לספוג) ולכן הן נמנעות מעימות פנימי ומשליכות את התסכול או המרירות החוצה והלאה מהן וגם מוגבר ממה שהוא באמת. סביר מאד שהן גם נמשכות לגבר אמוציונאלי שלדידם הוא כל מה שחסר בהן. שנה טובה סיגל. 

        28/9/15 01:33:

      צטט: משה , 2015-09-28 00:27:48

      לקבל תשומת לב במנה גדושה, הערכה במקום של חוסר ערך עצמי, להרגיש בטוב בנוכחות האחר וכן, גם להרגיש שוב רגש אהבה בעולם שחוק, אלו כל הצרכים הפנימיים שהעולם החיצוני לא ממהר לספק לנו אותם. פעם הייתי בז לנשים וגברים כאלו. היום אני מסוגל להבין. אין טוב ואין רע. כל אחד חווה את מה שנכון לו לחוות או מגלה שלא היה נכון לחוות. העקרון לטעמי בהחלטה כזו היא תמיד להמתין ולהמתין עוד, עד לבהירות רגשית מסויימת. ההחלטה היא תמיד רגשית והיא חזקה יותר מכל החלטה מנטלית.

      אם בהחלטה עסקינן... אז אותן נשים אמורות בעצם לקחת אחריות על החלטתן זו, ולא להפנות אצבע מאשימה לעבר הגברים שהיו עמן בקשר... וגם אני כמוך חושבת שהן בוחרות בדרך זו משום האגו הנמוך...לגבי תשומת לב במנה גדושה - אני סקפטית. גבר נשוי אינו זמין ואינו נגיש בכל עת. הוא מוגבל באפשרות שלו לתת ולהעניק. חג שמח ושנה טובה סיגל.

        28/9/15 00:27:
      לקבל תשומת לב במנה גדושה, הערכה במקום של חוסר ערך עצמי, להרגיש בטוב בנוכחות האחר וכן, גם להרגיש שוב רגש אהבה בעולם שחוק, אלו כל הצרכים הפנימיים שהעולם החיצוני לא ממהר לספק לנו אותם. פעם הייתי בז לנשים וגברים כאלו. היום אני מסוגל להבין. אין טוב ואין רע. כל אחד חווה את מה שנכון לו לחוות או מגלה שלא היה נכון לחוות. העקרון לטעמי בהחלטה כזו היא תמיד להמתין ולהמתין עוד, עד לבהירות רגשית מסויימת. ההחלטה היא תמיד רגשית והיא חזקה יותר מכל החלטה מנטלית.
        28/9/15 00:17:
      https://www.facebook.com/video.php?v=1109400992404758 הנה סוג התמודדות עם רמאויות בתחום זה חג סוכות שמח
        28/9/15 00:03:

      צטט: נחרצה 2015-09-27 23:58:10

      צטט: Zvi Hartman 2015-09-27 23:54:12

      יש כאן בעיה של ממש. האם זה רק עניין מים גנובים ימתקו. אולי היתה טעות בראית הדרך בבחירת בן\בת זוג. אולי כל הגניבה הזאת ביחסים עם אחר\ת זה בגלל מין קלוקל בבית? אולי כי הזוג התחתן בגיל צעיר וחש הוא\היא שלא הזדמן להכיר בן\בת זוג אחר\ת? ועוד הרבה אולי-ים

      יכול להיות צבי... אין סיבה אחת של ממש מדוע בוגדים - זו עובדה. השאלה הבסיסית בפוסט נוגעת יותר באותן נשים שמקיימות קשר עם גברים נשואים... למה בעצם הן בוחרות בקשר מסוג זה? חג שמח צבי ושנה טובה, סיגל

       

       

      אולי לא זוכים לאוזן קשבת מן הבעל? אולי הוא תקוע עם עבודתו ולא מתחבר לאשתו ולהקשיב ל?

      אולי אשתו מצא גבר שאמנם נשוי אבל מקיב לה וזה מדליק אותה בכל המובנים? אז היא יודעת שהוא לא יהיה שלה, אבל בינתיים זה מה שמרגיעה אותה מבפנים

      ואולי ריגוש מתלווה לזה? אולי יש לה תעסוקה רבה -וזה דוקא מנתק אותה. כי הגבר הנשוי הזה- שאולי לא מאושר עם אשתו חש יש הקשבה אצל האישה הזאת.

        27/9/15 23:58:

      צטט: Zvi Hartman 2015-09-27 23:54:12

      יש כאן בעיה של ממש. האם זה רק עניין מים גנובים ימתקו. אולי היתה טעות בראית הדרך בבחירת בן\בת זוג. אולי כל הגניבה הזאת ביחסים עם אחר\ת זה בגלל מין קלוקל בבית? אולי כי הזוג התחתן בגיל צעיר וחש הוא\היא שלא הזדמן להכיר בן\בת זוג אחר\ת? ועוד הרבה אולי-ים

      יכול להיות צבי... אין סיבה אחת של ממש מדוע בוגדים - זו עובדה. השאלה הבסיסית בפוסט נוגעת יותר באותן נשים שמקיימות קשר עם גברים נשואים... למה בעצם הן בוחרות בקשר מסוג זה? חג שמח צבי ושנה טובה, סיגל

        27/9/15 23:54:
      יש כאן בעיה של ממש. האם זה רק עניין מים גנובים ימתקו. אולי היתה טעות בראית הדרך בבחירת בן\בת זוג. אולי כל הגניבה הזאת ביחסים עם אחר\ת זה בגלל מין קלוקל בבית? אולי כי הזוג התחתן בגיל צעיר וחש הוא\היא שלא הזדמן להכיר בן\בת זוג אחר\ת? ועוד הרבה אולי-ים
        27/9/15 14:50:

      צטט: הרוזנת Von Homme 2015-09-27 14:33:55

      הרוזנת חשבת שזה שמוסיפים סוכר לכל דבר: גם ליחסים וגם למים זה מיותר. מעודד מחלות כמו סכרת. ועוד לגנוב בשביל זה... טפו...לשון בחוץ

      צטט: נחרצה 2015-09-27 11:33:31

      צטט: ד. צמרת 2015-09-27 11:06:52

      דודי נאג'י נהג לאמר "מים גנובים ימתקו"

      דודך נאג'י צודק... אבל הם נשארים מתוקים לעד? חג שמח ושנה טובה, סיגל

       

      הוא זה שאמרתי... גם אם בשאלה - המים לא נשארים מתוקים לעד. שנה טובה וחג שמח, סיגל

        27/9/15 14:33:

      הרוזנת חשבת שזה שמוסיפים סוכר לכל דבר: גם ליחסים וגם למים זה מיותר. מעודד מחלות כמו סכרת. ועוד לגנוב בשביל זה... טפו...לשון בחוץ

      צטט: נחרצה 2015-09-27 11:33:31

      צטט: ד. צמרת 2015-09-27 11:06:52

      דודי נאג'י נהג לאמר "מים גנובים ימתקו"

      דודך נאג'י צודק... אבל הם נשארים מתוקים לעד? חג שמח ושנה טובה, סיגל

       

        27/9/15 11:33:

      צטט: ד. צמרת 2015-09-27 11:06:52

      דודי נאג'י נהג לאמר "מים גנובים ימתקו"

      דודך נאג'י צודק... אבל הם נשארים מתוקים לעד? חג שמח ושנה טובה, סיגל

        27/9/15 11:06:
      דודי נאג'י נהג לאמר "מים גנובים ימתקו"
        27/9/15 09:57:

      צטט: תומר ס 2015-09-27 03:07:58

      ''

       

      אי אפשר בלי המילים

       

      It's four in the morning, the end of December
      I'm writing you now just to see if you're better
      New York is cold, but I like where I'm living
      There's music on Clinton Street all through the evening.

      I hear that you're building your little house deep in the desert
      You're living for nothing now, I hope you're keeping some kind of record.

      Yes, and Jane came by with a lock of your hair
      She said that you gave it to her
      That night that you planned to go clear
      Did you ever go clear?

      Ah, the last time we saw you you looked so much older
      Your famous blue raincoat was torn at the shoulder
      You'd been to the station to meet every train
      And you came home without Lili Marlene

      And you treated my woman to a flake of your life
      And when she came back she was nobody's wife.

      Well I see you there with the rose in your teeth
      One more thin gypsy thief
      Well I see Jane's awake

      She sends her regards.
      And what can I tell you my brother, my killer
      What can I possibly say?
      I guess that I miss you, I guess I forgive you
      I'm glad you stood in my way.

      If you ever come by here, for Jane or for me
      Well your enemy is sleeping, and his woman is free.

      Yes, and thanks, for the trouble you took from her eyes
      I thought it was there for good so I never tried.

      And Jane came by with a lock of your hair
      She said that you gave it to her
      That night that you planned to go clear

        27/9/15 09:35:

      צטט: תומר ס 2015-09-27 03:07:58

      ''

       

      תומר... ליאונרד כהן ומילות השיר ... אני דומעת עכשיו. שיר עצוב - נקודת מבט של בעל שאשתו בוגדת בו... הוא מצדו הניח לה בבגידתה משום שחזרה הביתה עם עיניים מוארות מחדווה, אבל כעת שהמאהב זנח אותה לאנחות - היא בבית אבל אשתו של "אף אחד"... האור בעיניים כבה. אוף איתך!!!

        27/9/15 03:07:

      ''

        26/9/15 21:36:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2015-09-26 21:26:59

      יש כל מיני מצבים מורכבים. את אמנם נחרצה... תמיד. חגים וזמנים לששון.

      אגב נחרצה... הכינוי התאים לתקופה מסויימת אבל על אף המאמצים שלי לשנות אותו עלו בתוהו... לא ניתן. ודווקא במקרה דנן איני כל כך נחרצה משום שאדם באמונתו יחיה... חג שמח ושנה טובה סיגל

      יש כל מיני מצבים מורכבים. את אמנם נחרצה... תמיד. חגים וזמנים לששון.
        26/9/15 18:44:

      צטט: לולה lola 2015-09-26 18:33:23

      צטט: נחרצה 2015-09-26 17:54:53

      צטט: לולה lola 2015-09-26 15:14:39

      לגופו של הפוסט - אני לא מבינה נשים בוכות ומייללות. מותר לאהוב, מותר לכאוב, וזה לא משנה באיזו מערכת יחסים את ומה מצבך המשפחתי, ומותר לבכות את הכאב אבל אסור שלא לקחת אחריות על מעשייך. לא מבינה נשים שנמצאות במקום שהן לא רוצות להיות בו, מקום שלא עושה להן טוב. או שאולי הן רק מעידות כך וטוב להן בדיוק היכן שהן??? מאחר ונגעת בחיים כפולים לאורך שנים (לא סיכמנו שאנחנו מנהלות רומן ולא בוגדות?), ורמזת כאילו כולן רוצות להפסיק- אז לא כולן - אני מבחינתי לא. וכל השאר אולי סתם מתחסדות???

      חחח הוכחת כעת שאת בעלת נחישות והתמדה יוצאי דופן נבוך יש הבדל מהותי בקשר מחוץ לנישואין עם נשים בסטטוס זהה לבין קשר עם נשים פנויות... מן הסתם אישה נשואה הבוחרת בחיים כפולים בעיקר מול מישהו בסטטוס זהה לשם הנוחות וההבנה - לא תרצה להפסיק את זה. זו בהחלט דרך לשמור על שפיות הנפש שלה ובמקביל לדאוג לרווחת המשפחה. אבל נשים פנויות שנקלעות לקשר עם גבר נשוי - בהכרח הן בעמדת נחיתות משום שאינו יכול לגלות גמישות בכל עת שהיא חפצה בכך. הטוב מפסיק להיות טוב בקשר כזה כשרוצים מעבר למה שקיים ואז מן הסתם חווים שבירת ציפיות. מנהלות רומן ולא בוגדות - אהבתי... שם סימפטי שמרכך את המעשה... שנה טובה וחג שמח, סיגל

      ---

      שברון לב יכול להיות בכל קשר והוא לא מובנה בהכרח בקשרים שבין רווקה לנשוי. סיכוי גדול יותר? אולי. אפילו בזה אני לא בטוחה. 

      קיימת הבנה בסיסית וחד משמעית בקשרים מחוץ לנישואין עם בעלי סטטוס זהה - שני הצדדים מבקשים לחוות מבלי להרוס ולו במעט את הקיים, שזה הבית, המשפחה, האישה/הבעל, הילדים... בסופו של יום - שני הצדדים חוזרים הביתה לאותה מציאות... לתלם. לעומת זאת, רווקה או פנויה מסוג אחר - חוזרת לבית "ריק" ... אז יתכן ששיברון לב לא פוסח על נשואות אבל יחד עם זאת הסיכוי הרבה יותר גדול אצל אלו שאין להן חיים אחרים... שהשנה הזו תפסח על שיברון הלב ורק תרנין אותו.

        26/9/15 18:33:

      צטט: נחרצה 2015-09-26 17:54:53

      צטט: לולה lola 2015-09-26 15:14:39

      לגופו של הפוסט - אני לא מבינה נשים בוכות ומייללות. מותר לאהוב, מותר לכאוב, וזה לא משנה באיזו מערכת יחסים את ומה מצבך המשפחתי, ומותר לבכות את הכאב אבל אסור שלא לקחת אחריות על מעשייך. לא מבינה נשים שנמצאות במקום שהן לא רוצות להיות בו, מקום שלא עושה להן טוב. או שאולי הן רק מעידות כך וטוב להן בדיוק היכן שהן??? מאחר ונגעת בחיים כפולים לאורך שנים (לא סיכמנו שאנחנו מנהלות רומן ולא בוגדות?), ורמזת כאילו כולן רוצות להפסיק- אז לא כולן - אני מבחינתי לא. וכל השאר אולי סתם מתחסדות???

      חחח הוכחת כעת שאת בעלת נחישות והתמדה יוצאי דופן נבוך יש הבדל מהותי בקשר מחוץ לנישואין עם נשים בסטטוס זהה לבין קשר עם נשים פנויות... מן הסתם אישה נשואה הבוחרת בחיים כפולים בעיקר מול מישהו בסטטוס זהה לשם הנוחות וההבנה - לא תרצה להפסיק את זה. זו בהחלט דרך לשמור על שפיות הנפש שלה ובמקביל לדאוג לרווחת המשפחה. אבל נשים פנויות שנקלעות לקשר עם גבר נשוי - בהכרח הן בעמדת נחיתות משום שאינו יכול לגלות גמישות בכל עת שהיא חפצה בכך. הטוב מפסיק להיות טוב בקשר כזה כשרוצים מעבר למה שקיים ואז מן הסתם חווים שבירת ציפיות. מנהלות רומן ולא בוגדות - אהבתי... שם סימפטי שמרכך את המעשה... שנה טובה וחג שמח, סיגל

      ---

      שברון לב יכול להיות בכל קשר והוא לא מובנה בהכרח בקשרים שבין רווקה לנשוי. סיכוי גדול יותר? אולי. אפילו בזה אני לא בטוחה. 

        26/9/15 18:02:

      צטט: shimenben 2015-09-26 15:45:50

      צטט: נחרצה 2015-09-25 23:06:57

      צטט: shimenben 2015-09-25 22:40:23

      ראשית אני מופתע שעד עכשיו לא הופיע השיר "לבד על הגג שבתות וחגים" ועכשיו אנסה להתייחס לשלוש שאלות מאתגרות ששאלת... 

      אולי לא בפנטזיה עסקינן?

      זו לא פנטזיה זה לרוב חוסרים (לא תמיד מיניים) ברוב המקרים אותה אשה/ אותו גבר... זקוקים יותר ליחס, חיבוק, רוך, הקשבה מאשר, מין...


      האם האיסור הוא תמצית הריגוש?

      תכלס (עניינית) אין שום איסור. אף אחד לא אוסר עליך להיפגש עם אשה אחרת, אולי המוסר או הנאמנות, אבל החל מאותו רגע שחמקת מהם, האיסור לא קיים...


      והוא או היא - נוח להם לחיות בשקר ולהתחבא?

      מוטיב השקר... איך לומר זאת על קצה המזלג מבלי להיכנס לתיאורים מופלגים? שום דרמה לא יכולה להתרחש בלי שקר, לפיכך, אחזור לראשית דבריי- התשובה לשלושת השאלות היא חוסר.

      שמעון, האיסור קיים ואף נמנה על עשרת הדיברות "אל תנאף" - הוא תמצית הריגוש ולא בכדי נאמר "מים גנובים ימתקו". ויש גם כאלו שבוגדים לא רק משום החסך אלא משום הליבידו המוגבר - דחפים מיניים מולדים ונרכשים כאחד - ואין להם כהוא זה קשר לחסך... חג שמח ושנה טובה, סיגל - ביקשת שבתות וחגים...

       

      איפה קיים? בעשרת הדברות? 

      גם הלבידו המוגבר והדחפים המיניים יש להם קשר ישיר לחסך- הנאמנות של אדם היא זהותו לכן אין הוא מוותר עליה בנקל אלא אם כן הוא זקוק, צריך, כמהה ליחס... כל מה שקשור לדחף והתנהגות מינית נובע מהרצון לקבל יחס- וכאמור 

      הקולרציה של יחס היא זהות...

      שמעון... האיסור בין היתר הוא מוסכמה חברתית - חד משמעית. זה שחולקים/עוברים עליו אינו מעיד על היותו מותר... עובדה בסיסית שיש זוגות שנפרדים משום הבגידות. הליבידו המוגבר הוא מולד וקשור למבנה האנטומי של האדם ואין לו שום קשר לחסך או לרצון לקבל יחס. הרצון לקבל יחס נובע מפגיעות בקשרים עברו. אבל כאמור שמחה כתמיד לשמוע את דעתך. חג שמח ושנה טובה סיגל

       

        26/9/15 17:54:

      צטט: לולה lola 2015-09-26 15:14:39

      לגופו של הפוסט - אני לא מבינה נשים בוכות ומייללות. מותר לאהוב, מותר לכאוב, וזה לא משנה באיזו מערכת יחסים את ומה מצבך המשפחתי, ומותר לבכות את הכאב אבל אסור שלא לקחת אחריות על מעשייך. לא מבינה נשים שנמצאות במקום שהן לא רוצות להיות בו, מקום שלא עושה להן טוב. או שאולי הן רק מעידות כך וטוב להן בדיוק היכן שהן??? מאחר ונגעת בחיים כפולים לאורך שנים (לא סיכמנו שאנחנו מנהלות רומן ולא בוגדות?), ורמזת כאילו כולן רוצות להפסיק- אז לא כולן - אני מבחינתי לא. וכל השאר אולי סתם מתחסדות???

      חחח הוכחת כעת שאת בעלת נחישות והתמדה יוצאי דופן נבוך יש הבדל מהותי בקשר מחוץ לנישואין עם נשים בסטטוס זהה לבין קשר עם נשים פנויות... מן הסתם אישה נשואה הבוחרת בחיים כפולים בעיקר מול מישהו בסטטוס זהה לשם הנוחות וההבנה - לא תרצה להפסיק את זה. זו בהחלט דרך לשמור על שפיות הנפש שלה ובמקביל לדאוג לרווחת המשפחה. אבל נשים פנויות שנקלעות לקשר עם גבר נשוי - בהכרח הן בעמדת נחיתות משום שאינו יכול לגלות גמישות בכל עת שהיא חפצה בכך. הטוב מפסיק להיות טוב בקשר כזה כשרוצים מעבר למה שקיים ואז מן הסתם חווים שבירת ציפיות. מנהלות רומן ולא בוגדות - אהבתי... שם סימפטי שמרכך את המעשה... שנה טובה וחג שמח, סיגל

        26/9/15 17:43:

      צטט: זאבון השועל 2015-09-26 13:29:14

      את חכמה סיגל. כל מה שהעלית בפוסט הזה הוא נכון.

      רוב האנשים: הבוגדים, הבוגדות, הנשים שרצות אחר גברים נשואים, אמורים לדעת את זה. עד שזה קורה להם. לרוב זה יגמר רע, אבל אנשים לא לומדים...

      תודה זאב על המחמאות... אני חושבת שנשים מעדיפות גברים נשואים - כי בתכלס' הם הרבה יותר נוחים מגברים פנויים... מניחה שדבריי לא יתקבלו באהדה יתירה - אבל גברים גרושים ו/או פנויים מסיבות אחרות לרוב מתוסכלים וקשיי היום משום השינוי הכלכלי לא מיטיב עמם. אין בדבריי אלו להצדיק את המרדף אחרי גברים נשואים אבל לפעמים החסך והלבד הם בבחינת מלכודת הדבש... שנה טובה וחג שמח סיגל

        26/9/15 17:40:

      צטט: שטוטית 2015-09-26 12:31:20

      אין לי דעה בענין זה, לטעמי כל אדם יעשה מה בראש שלו בתקווה שיבין את ההשלכות למעשיו. חג שמח

      הפוסט לא מגיע ממקום של שיפוטיות אלא יותר ממקום של רצון להבין... לכן גם אני תמימת דעים עמך ואומרת שאדם באמונתו יחיה ושיעשה רק מה שלבו אומר לו... שנה טובה וחג שמח סיגל

        26/9/15 17:38:

      צטט: גילהסטחי 2015-09-26 11:49:15

      להאשים את האחר בטעויות שלנו זה מנגנון הגנה שאינו יעיל והוא מלמד על בשלות המפנה אצבע מאשימה, ואולי על כך שאינו חושב שהוא ראוי למשהו טוב יותר, ואולי על נטייה להרס עצמי?(במקרה של רווקה וגבר נשוי) ויש עוד השערות, (לרומן נחוץ לנישואים כששניהם בסטטוס משפחתי) אבל אני חושבת שהרשומה הזו כמו רבות שהעלית אין לה תשובה חד משמעית, וכל מקרה לגופו כי לפעמים הסטוץ יכול להפוך לאהבה ולזוגיות..

      אבל גילה זו הבעיה... ההנחה שקשר מסוג זה יכול להשתנות ולהפוך לקשר זוגי... אז לא - משום שגבר נשוי המנהל קשר מחוץ לנישואין, לעולם לא יעזוב את ביתו ומשפחתו - לא רק משום הלויאליות אלא משום שהוא יודע שזהו טבעו, ולכן זה יהיה חסר טעם להפוך בגידה לקשר זוגי. ולגבי נשים בקשר כזה - את צודקת, לרוב זו הנטייה להרס עצמי והתחושה שאינן ראויות למשהו אחר יותר טוב... אך אוסיף ואומר שגם הרצון לא להתחייב מוביל לקשרים מסוג זה ... הייאוש הופך להיות יותר נוח... שנה טובה וחג שמח סיגל

        26/9/15 17:31:

      צטט: קלועת צמה 2015-09-26 11:40:21

      נושא של "מאז ומתמיד", כי במקום שיש נשואים, יש גם פתח לבגידה. והסיבות רבות, כפי שהעלית כאן. וכשזה בא ממקום של רגש, שהוא עוקף הגיון, התוצאות עלולות להיות פוגעות, כפי שתיארת היטב. ככל שנכנסים לחוויה הזאת בראש יותר צלול והגיוני (כלומר מתוך ידיעת היתרונות ובמיוחד החסרונות של קשר מסוג כזה), כך הסיכוי להיפגע קלוש יותר. כל זה לעניות דעתי.

      את צודקת...להיכנס לקשר כזה בידיעה חדה ובהירה שיש גם חסרונות לקשר - יהיה הרבה יותר קל לקיים אותו, אלא שלא תמיד יש שליטה על הרגשות, ואנשים מן הסתם משתנים - מה שבהכרח משנה גם את מהות הקשר. חושבת שלצד ההיגיון הבריא נכון יותר לנהל קשר עם אדם בסטטוס זהה. שנה טובה וחג שמח, סיגל

        26/9/15 17:28:

      צטט: ירח וכוכב 2015-09-26 11:30:49

      בעשור האחרון הדיעה שלי בנושא השתנתה מקצה לקצה... כיום כבר הספקתי להבין שלכל אחד יש את סיפור החיים שלו ואל לנו לשפוט את מצבו של האחר. כל אחד שיאמץ את סגנון החיים ומודל הזוגיות שמתאים לו... מה שברור לי הוא שקשרים בין שניים בעלי אותו סטטוס יניב הבנה טובה האחד את השניה. אהבתי את הפוסט , הוא כתוב בצורה משובחת ובאופן שמאפשר מקום לכל דעה, תודה על כך:-)

      תודה... והרי זו הכוונה בפוסט - לא לקבוע דעה נחרצת על הסוגיה אלא לברר אודותיה. ואתה צודק - קשר עם סטטוס זהה יהיה הרבה יותר קל ונוח משום ההבנה הברורה את הצד השני. שנה טובה וחג שמח, סיגל

        26/9/15 15:45:

      צטט: נחרצה 2015-09-25 23:06:57

      צטט: shimenben 2015-09-25 22:40:23

      ראשית אני מופתע שעד עכשיו לא הופיע השיר "לבד על הגג שבתות וחגים" ועכשיו אנסה להתייחס לשלוש שאלות מאתגרות ששאלת... 

      אולי לא בפנטזיה עסקינן?

      זו לא פנטזיה זה לרוב חוסרים (לא תמיד מיניים) ברוב המקרים אותה אשה/ אותו גבר... זקוקים יותר ליחס, חיבוק, רוך, הקשבה מאשר, מין...


      האם האיסור הוא תמצית הריגוש?

      תכלס (עניינית) אין שום איסור. אף אחד לא אוסר עליך להיפגש עם אשה אחרת, אולי המוסר או הנאמנות, אבל החל מאותו רגע שחמקת מהם, האיסור לא קיים...


      והוא או היא - נוח להם לחיות בשקר ולהתחבא?

      מוטיב השקר... איך לומר זאת על קצה המזלג מבלי להיכנס לתיאורים מופלגים? שום דרמה לא יכולה להתרחש בלי שקר, לפיכך, אחזור לראשית דבריי- התשובה לשלושת השאלות היא חוסר.

      שמעון, האיסור קיים ואף נמנה על עשרת הדיברות "אל תנאף" - הוא תמצית הריגוש ולא בכדי נאמר "מים גנובים ימתקו". ויש גם כאלו שבוגדים לא רק משום החסך אלא משום הליבידו המוגבר - דחפים מיניים מולדים ונרכשים כאחד - ואין להם כהוא זה קשר לחסך... חג שמח ושנה טובה, סיגל - ביקשת שבתות וחגים...

      ''

       

      איפה קיים? בעשרת הדברות? 

      גם הלבידו המוגבר והדחפים המיניים יש להם קשר ישיר לחסך- הנאמנות של אדם היא זהותו לכן אין הוא מוותר עליה בנקל אלא אם כן הוא זקוק, צריך, כמהה ליחס... כל מה שקשור לדחף והתנהגות מינית נובע מהרצון לקבל יחס- וכאמור 

      הקולרציה של יחס היא זהות...

        26/9/15 15:16:
      סופסוף הצלחתי להעלות את התגובה. חחח
        26/9/15 15:14:
      לגופו של הפוסט - אני לא מבינה נשים בוכות ומייללות. מותר לאהוב, מותר לכאוב, וזה לא משנה באיזו מערכת יחסים את ומה מצבך המשפחתי, ומותר לבכות את הכאב אבל אסור שלא לקחת אחריות על מעשייך. לא מבינה נשים שנמצאות במקום שהן לא רוצות להיות בו, מקום שלא עושה להן טוב. או שאולי הן רק מעידות כך וטוב להן בדיוק היכן שהן??? מאחר ונגעת בחיים כפולים לאורך שנים (לא סיכמנו שאנחנו מנהלות רומן ולא בוגדות?), ורמזת כאילו כולן רוצות להפסיק- אז לא כולן - אני מבחינתי לא. וכל השאר אולי סתם מתחסדות???
        26/9/15 15:04:
      קודם כל תודה על השיר - לא הכרתי
        26/9/15 15:03:
      כבר פעמיים הטלפון זרק אותי החוצה ומחק לי את התגובה
        26/9/15 13:29:

      את חכמה סיגל. כל מה שהעלית בפוסט הזה הוא נכון.

      רוב האנשים: הבוגדים, הבוגדות, הנשים שרצות אחר גברים נשואים, אמורים לדעת את זה. עד שזה קורה להם. לרוב זה יגמר רע, אבל אנשים לא לומדים...

        26/9/15 12:31:
      אין לי דעה בענין זה, לטעמי כל אדם יעשה מה בראש שלו בתקווה שיבין את ההשלכות למעשיו. חג שמח
        26/9/15 11:49:
      להאשים את האחר בטעויות שלנו זה מנגנון הגנה שאינו יעיל והוא מלמד על בשלות המפנה אצבע מאשימה, ואולי על כך שאינו חושב שהוא ראוי למשהו טוב יותר, ואולי על נטייה להרס עצמי?(במקרה של רווקה וגבר נשוי) ויש עוד השערות, (לרומן נחוץ לנישואים כששניהם בסטטוס משפחתי) אבל אני חושבת שהרשומה הזו כמו רבות שהעלית אין לה תשובה חד משמעית, וכל מקרה לגופו כי לפעמים הסטוץ יכול להפוך לאהבה ולזוגיות..
        26/9/15 11:40:
      נושא של "מאז ומתמיד", כי במקום שיש נשואים, יש גם פתח לבגידה. והסיבות רבות, כפי שהעלית כאן. וכשזה בא ממקום של רגש, שהוא עוקף הגיון, התוצאות עלולות להיות פוגעות, כפי שתיארת היטב. ככל שנכנסים לחוויה הזאת בראש יותר צלול והגיוני (כלומר מתוך ידיעת היתרונות ובמיוחד החסרונות של קשר מסוג כזה), כך הסיכוי להיפגע קלוש יותר. כל זה לעניות דעתי.
        26/9/15 11:30:
      בעשור האחרון הדיעה שלי בנושא השתנתה מקצה לקצה... כיום כבר הספקתי להבין שלכל אחד יש את סיפור החיים שלו ואל לנו לשפוט את מצבו של האחר. כל אחד שיאמץ את סגנון החיים ומודל הזוגיות שמתאים לו... מה שברור לי הוא שקשרים בין שניים בעלי אותו סטטוס יניב הבנה טובה האחד את השניה. אהבתי את הפוסט , הוא כתוב בצורה משובחת ובאופן שמאפשר מקום לכל דעה, תודה על כך:-)
        26/9/15 09:49:

      צטט: about a woman 2015-09-26 09:37:50

      צטט: שחר י 2015-09-25 21:59:22

      צטט: נחרצה 2015-09-25 21:42:37

      צטט: מיכלמלמד 2015-09-25 21:31:24

      שאלת: "רק משום הצורך להגשים פנטזיה?" חלק מההבנה שלי את עניין הבגידות, שזה ממש לא "רק". מדובר בצרכים חזקים, שונים ומגוונים, שבמוקדם או במאוחר באים לידי ביטוי ותובעים שיתייחסו אליהם. ואם נשים את השיפוטיות בצד ונסתכל על העניין באופן עקרוני נטו - מדוע לא לממש את צרכינו? האם הם לא חלק ממי שאנחנו? אפשר לעצור אותם לתקופה מסויימת, אבל גם אם נצליח להתכחש אליהם לנצח (קשה עד בלתי אפשרי, והשאלה אם רצוי בכלל), האם אנחנו לא הורגים חלק מאיתנו בהתכחשות זו? ולא, אני לא חושבת שאת כל הצרכים יכול למלא אדם אחד, יהיה נהדר ככל שיהיה. זו התובנה לגבי תופעת הבגידות. לגבי רומן עם גבר נשוי, אכן כאב ידוע מראש...

      נגעת כאן בסוגייה שטרם הועלתה - שאדם אחד לא יכול למלא את כל הצרכים של הצד השני... יתכן... איני בטוחה שכאן דווקא טמונה הבעיה, אלא נובעת מדפוסי התנהגות בעיקר, אבל תודה שהארת את עינינו. לדעתי, המוסכמות החברתיות והערכים עליהם גדלנו הם העכבות שלנו, ולכן יש מלחמה תמידית בין המוסר לבין הרצון לממש צרכים. חג שמח ושנה טובה, סיגל

       

      נושא הצרכים ומילוי הצרכים הוא המפתח להבנת הענין (לא אמרתי קבלת העניין),

      בתחילת החיים המשותפים, הצרכים די בסיסיים ופשוטים למימוש: בטחון, אהבה, שותפות. בתחילה הצרכים האלו מועצמים על ידי אהבה והתלהבות ראשונים.

      לאחר מס' שנים הצרכים האל מתחלפים בהגשמה אישית, בהתפתחות לכיוונים שונים, נכנס שעמום ושחיקה ומה לא (אה, גם החותנת) ואז מחפשים מפלט וריגוש.

      לפעמים המפלט הוא מדומה ולפעמים הוא מספק צורך אמיתי למשהו מוחשי.

       

       

      סביר להניח שכיום יותר ליותר זוגות נשואים "וותיקים" מרגישים צורך לפתוח את חיי הנישואין לאטרקציות חדשות ולהתנסות בריגושים אינטימיים או שחלק יבחרו בכתיבה או בספורט , זה לא מישום שהיחסים ביניהם עלו על סירטון להפך יש כבר את הביטחון המשפחתי והאהבה ארוכת השנים ומרגישים שהגיע הזמן  לגיוון לפרגן לעצמם לבן הזוג ולא לוותר על החיים

      מחוייב המציאות שתהיה שם חברות טובה באמת ובעיקר תמימות דעים או הסכמה של מי מהצדדים נוכח השינויים אצלנו וההעדפות... חג שמח ושנה טובה סיגל

        26/9/15 09:47:

      צטט: צ'ילי מתוק 2015-09-26 09:25:41

      יש שלבים בחיים וטעויות שחייבים לעבור כדי להתבגר. לא בהכרח לבגוד, זו רק דוגמא. לא כולם מצליחים לעבור אותם ולגדול. וחבל. נושא כואב...

      אם כך, אני מבינה מדברייך שאת מתייחסת לבגידה כאל טעות ולא משנה כהוא זה סיבותיה. אין בדבריי להסיק שאני בעד בגידות, אך יודעת כיצד ארגיש בסיטואציה כזו אך איני יודעת איך הייתי פועלת הלכה למעשה אילו נקלעתי אליה ... שנה טובה וחג שמח, סיגל

        26/9/15 09:37:

      צטט: שחר י 2015-09-25 21:59:22

      צטט: נחרצה 2015-09-25 21:42:37

      צטט: מיכלמלמד 2015-09-25 21:31:24

      שאלת: "רק משום הצורך להגשים פנטזיה?" חלק מההבנה שלי את עניין הבגידות, שזה ממש לא "רק". מדובר בצרכים חזקים, שונים ומגוונים, שבמוקדם או במאוחר באים לידי ביטוי ותובעים שיתייחסו אליהם. ואם נשים את השיפוטיות בצד ונסתכל על העניין באופן עקרוני נטו - מדוע לא לממש את צרכינו? האם הם לא חלק ממי שאנחנו? אפשר לעצור אותם לתקופה מסויימת, אבל גם אם נצליח להתכחש אליהם לנצח (קשה עד בלתי אפשרי, והשאלה אם רצוי בכלל), האם אנחנו לא הורגים חלק מאיתנו בהתכחשות זו? ולא, אני לא חושבת שאת כל הצרכים יכול למלא אדם אחד, יהיה נהדר ככל שיהיה. זו התובנה לגבי תופעת הבגידות. לגבי רומן עם גבר נשוי, אכן כאב ידוע מראש...

      נגעת כאן בסוגייה שטרם הועלתה - שאדם אחד לא יכול למלא את כל הצרכים של הצד השני... יתכן... איני בטוחה שכאן דווקא טמונה הבעיה, אלא נובעת מדפוסי התנהגות בעיקר, אבל תודה שהארת את עינינו. לדעתי, המוסכמות החברתיות והערכים עליהם גדלנו הם העכבות שלנו, ולכן יש מלחמה תמידית בין המוסר לבין הרצון לממש צרכים. חג שמח ושנה טובה, סיגל

       

      נושא הצרכים ומילוי הצרכים הוא המפתח להבנת הענין (לא אמרתי קבלת העניין),

      בתחילת החיים המשותפים, הצרכים די בסיסיים ופשוטים למימוש: בטחון, אהבה, שותפות. בתחילה הצרכים האלו מועצמים על ידי אהבה והתלהבות ראשונים.

      לאחר מס' שנים הצרכים האל מתחלפים בהגשמה אישית, בהתפתחות לכיוונים שונים, נכנס שעמום ושחיקה ומה לא (אה, גם החותנת) ואז מחפשים מפלט וריגוש.

      לפעמים המפלט הוא מדומה ולפעמים הוא מספק צורך אמיתי למשהו מוחשי.

       

       

      סביר להניח שכיום יותר ליותר זוגות נשואים "וותיקים" מרגישים צורך לפתוח את חיי הנישואין לאטרקציות חדשות ולהתנסות בריגושים אינטימיים או שחלק יבחרו בכתיבה או בספורט , זה לא מישום שהיחסים ביניהם עלו על סירטון להפך יש כבר את הביטחון המשפחתי והאהבה ארוכת השנים ומרגישים שהגיע הזמן  לגיוון לפרגן לעצמם לבן הזוג ולא לוותר על החיים

        26/9/15 09:25:
      יש שלבים בחיים וטעויות שחייבים לעבור כדי להתבגר. לא בהכרח לבגוד, זו רק דוגמא. לא כולם מצליחים לעבור אותם ולגדול. וחבל. נושא כואב...
        25/9/15 23:06:

      צטט: shimenben 2015-09-25 22:40:23

      ראשית אני מופתע שעד עכשיו לא הופיע השיר "לבד על הגג שבתות וחגים" ועכשיו אנסה להתייחס לשלוש שאלות מאתגרות ששאלת... 

      אולי לא בפנטזיה עסקינן?

      זו לא פנטזיה זה לרוב חוסרים (לא תמיד מיניים) ברוב המקרים אותה אשה/ אותו גבר... זקוקים יותר ליחס, חיבוק, רוך, הקשבה מאשר, מין...


      האם האיסור הוא תמצית הריגוש?

      תכלס (עניינית) אין שום איסור. אף אחד לא אוסר עליך להיפגש עם אשה אחרת, אולי המוסר או הנאמנות, אבל החל מאותו רגע שחמקת מהם, האיסור לא קיים...


      והוא או היא - נוח להם לחיות בשקר ולהתחבא?

      מוטיב השקר... איך לומר זאת על קצה המזלג מבלי להיכנס לתיאורים מופלגים? שום דרמה לא יכולה להתרחש בלי שקר, לפיכך, אחזור לראשית דבריי- התשובה לשלושת השאלות היא חוסר.

      שמעון, האיסור קיים ואף נמנה על עשרת הדיברות "אל תנאף" - הוא תמצית הריגוש ולא בכדי נאמר "מים גנובים ימתקו". ויש גם כאלו שבוגדים לא רק משום החסך אלא משום הליבידו המוגבר - דחפים מיניים מולדים ונרכשים כאחד - ואין להם כהוא זה קשר לחסך... חג שמח ושנה טובה, סיגל - ביקשת שבתות וחגים...

      ''

        25/9/15 23:02:

      צטט: דניאלה אמהג. 2015-09-25 22:28:19

      אני חושבת שענין הקשר של מי שנמצא בססטוס פנוי/ה עם גבר/אשה שאינם פנויים נוצר באופן אקראי- אף אחד

      לא אוצר בחלומותיו או מתכנן בעירותו סוג של קשר כזה. 

      קשר כזה כמו גם קשרים מסוגים אחרים נוצרים כשיש נישה רגשית פנויה וכשהטיימינג מתאים.

      יתכן שקשר מוגבל שכזה מתאים גם למי שבשל נסיבות חייו או בחירה מודעת- מעונין בקשר מוגבל וחלקי ובן זוג נשוי ממלא את התנאים.

      איני מקבלת את האמירה האקסיומטית הקובעת שמי שבגד בבן זוגו בעבר יעשה כן גם לבן זוג עתידי שלו- אצל חלק מהאנשים אין זה דפוס התנהגות או תכונה אישיותית אלא צורך שמגיע מתוך חסך עמוק ומתמשך. אצל אחרים זה כניעה לדחף חד פעמי.         

      יכול להיות דניאלה... אבל לפעמים הרצון לא להתחייב מחבר אנשים פנויים לאנשים נשואים - שם אין התחייבות ואין הגבלות של ממש, ולפעמים מצב רגשי וחסך באהבה תורם לא מעט לחיבור מסוג זה.  איני תמימת דעים עמך וחושבת שמדובר בדפוס התנהגות... מתוך הנחה שיש צדק בדברייך, אדם עם חסך עמוק ומתמשך תמיד יבגוד ולעולם לא יוכל למלא את החסך התהומי הזה - תמיד יחסר משהו מול המאהב/ת. חוץ מזה, דחף חד פעמי בהכרח יוביל להישנות ולא בכדי נאמר "משביעו רעב - מרעיבו שבע" - דווקא תאוות המין ויישומה יוצרת רעב - כמו לשתות מים מלוחים שאינם מרווים אלא מצמיאים הרבה יותר... חג שמח ושנה טובה, סיגל

        25/9/15 22:40:

      ראשית אני מופתע שעד עכשיו לא הופיע השיר "לבד על הגג שבתות וחגים" ועכשיו אנסה להתייחס לשלוש שאלות מאתגרות ששאלת... 

      אולי לא בפנטזיה עסקינן?

      זו לא פנטזיה זה לרוב חוסרים (לא תמיד מיניים) ברוב המקרים אותה אשה/ אותו גבר... זקוקים יותר ליחס, חיבוק, רוך, הקשבה מאשר, מין...


      האם האיסור הוא תמצית הריגוש?

      תכלס (עניינית) אין שום איסור. אף אחד לא אוסר עליך להיפגש עם אשה אחרת, אולי המוסר או הנאמנות, אבל החל מאותו רגע שחמקת מהם, האיסור לא קיים...


      והוא או היא - נוח להם לחיות בשקר ולהתחבא?

      מוטיב השקר... איך לומר זאת על קצה המזלג מבלי להיכנס לתיאורים מופלגים? שום דרמה לא יכולה להתרחש בלי שקר, לפיכך, אחזור לראשית דבריי- התשובה לשלושת השאלות היא חוסר.


        25/9/15 22:28:

      אני חושבת שענין הקשר של מי שנמצא בססטוס פנוי/ה עם גבר/אשה שאינם פנויים נוצר באופן אקראי- אף אחד

      לא אוצר בחלומותיו או מתכנן בעירותו סוג של קשר כזה. 

        קשר כזה כמו גם קשרים מסוגים אחרים נוצרים כשיש נישה רגשית פנויה וכשהטיימינג מתאים.

      יתכן שקשר מוגבל שכזה מתאים גם למי שבשל נסיבות חייו או בחירה מודעת- מעונין בקשר מוגבל וחלקי ובן זוג נשוי ממלא את התנאים.

      איני מקבלת את האמירה האקסיומטית הקובעת שמי שבגד בבן זוגו בעבר יעשה כן גם לבן זוג עתידי שלו- אצל חלק מהאנשים אין זה דפוס התנהגות או תכונה אישיותית אלא צורך שמגיע מתוך חסך עמוק ומתמשך. אצל אחרים זה כניעה לדחף חד פעמי.         

        25/9/15 22:17:

      צטט: סיגל ש. 2015-09-25 22:00:28

      כתבת משובח. הנושא והאופן שבו הצגת אותו כאן... קצת הפתיע אותי שהופתעת שישנן נשים הבוגדות בבעליהן... פעם, בתחילת דרכי פה באתר, טרם גירושיי כתבתי משהו על בגידות, קצת תמים אולי, אם בא לך כנסי...http://cafe.themarker.com/post/2539411/ שבת שלום וחג שמח :)

      סיגל... ידעתי אלא שהייתי שבוייה בתוך תפיסה שגויה מיסודה שגברים מעזים לבגוד יותר... טעיתי. ותודה על המחמאה. ודאי שאכנס. שנה טובה, סיגל 

        25/9/15 22:15:

      צטט: שחר י 2015-09-25 21:59:22

      צטט: נחרצה 2015-09-25 21:42:37

      צטט: מיכלמלמד 2015-09-25 21:31:24

      שאלת: "רק משום הצורך להגשים פנטזיה?" חלק מההבנה שלי את עניין הבגידות, שזה ממש לא "רק". מדובר בצרכים חזקים, שונים ומגוונים, שבמוקדם או במאוחר באים לידי ביטוי ותובעים שיתייחסו אליהם. ואם נשים את השיפוטיות בצד ונסתכל על העניין באופן עקרוני נטו - מדוע לא לממש את צרכינו? האם הם לא חלק ממי שאנחנו? אפשר לעצור אותם לתקופה מסויימת, אבל גם אם נצליח להתכחש אליהם לנצח (קשה עד בלתי אפשרי, והשאלה אם רצוי בכלל), האם אנחנו לא הורגים חלק מאיתנו בהתכחשות זו? ולא, אני לא חושבת שאת כל הצרכים יכול למלא אדם אחד, יהיה נהדר ככל שיהיה. זו התובנה לגבי תופעת הבגידות. לגבי רומן עם גבר נשוי, אכן כאב ידוע מראש...

      נגעת כאן בסוגייה שטרם הועלתה - שאדם אחד לא יכול למלא את כל הצרכים של הצד השני... יתכן... איני בטוחה שכאן דווקא טמונה הבעיה, אלא נובעת מדפוסי התנהגות בעיקר, אבל תודה שהארת את עינינו. לדעתי, המוסכמות החברתיות והערכים עליהם גדלנו הם העכבות שלנו, ולכן יש מלחמה תמידית בין המוסר לבין הרצון לממש צרכים. חג שמח ושנה טובה, סיגל

       

      נושא הצרכים ומילוי הצרכים הוא המפתח להבנת הענין (לא אמרתי קבלת העניין),

      בתחילת החיים המשותפים, הצרכים די בסיסיים ופשוטים למימוש: בטחון, אהבה, שותפות. בתחילה הצרכים האלו מועצמים על ידי אהבה והתלהבות ראשונים.

      לאחר מס' שנים הצרכים האל מתחלפים בהגשמה אישית, בהתפתחות לכיוונים שונים, נכנס שעמום ושחיקה ומה לא (אה, גם החותנת) ואז מחפשים מפלט וריגוש.

      לפעמים המפלט הוא מדומה ולפעמים הוא מספק צורך אמיתי למשהו מוחשי.

      שחר, אתה מרחיב ומחזק את דעתה של מיכל בנושא... ומספק את הסיבה מדוע הצרכים אינם מסופקים. חושבת שאם הקשר מושתת על חברות טובה - הרבה יותר קל למצוא מפלט ובהסכמה. ולגבי המפלט והריגוש - יש שחוזרים עם ריקנות תהומית ויש כאלו שמתמלאים מחדש - ודווקא בסיטואציה כזו יש סיכוי לשקם את הקשר בבית ולחזק אותו. שנה טובה, סיגל

        25/9/15 22:00:
      כתבת משובח. הנושא והאופן שבו הצגת אותו כאן... קצת הפתיע אותי שהופתעת שישנן נשים הבוגדות בבעליהן... פעם, בתחילת דרכי פה באתר, טרם גירושיי כתבתי משהו על בגידות, קצת תמים אולי, אם בא לך כנסי...http://cafe.themarker.com/post/2539411/ שבת שלום וחג שמח :)
        25/9/15 21:59:

      צטט: נחרצה 2015-09-25 21:42:37

      צטט: מיכלמלמד 2015-09-25 21:31:24

      שאלת: "רק משום הצורך להגשים פנטזיה?" חלק מההבנה שלי את עניין הבגידות, שזה ממש לא "רק". מדובר בצרכים חזקים, שונים ומגוונים, שבמוקדם או במאוחר באים לידי ביטוי ותובעים שיתייחסו אליהם. ואם נשים את השיפוטיות בצד ונסתכל על העניין באופן עקרוני נטו - מדוע לא לממש את צרכינו? האם הם לא חלק ממי שאנחנו? אפשר לעצור אותם לתקופה מסויימת, אבל גם אם נצליח להתכחש אליהם לנצח (קשה עד בלתי אפשרי, והשאלה אם רצוי בכלל), האם אנחנו לא הורגים חלק מאיתנו בהתכחשות זו? ולא, אני לא חושבת שאת כל הצרכים יכול למלא אדם אחד, יהיה נהדר ככל שיהיה. זו התובנה לגבי תופעת הבגידות. לגבי רומן עם גבר נשוי, אכן כאב ידוע מראש...

      נגעת כאן בסוגייה שטרם הועלתה - שאדם אחד לא יכול למלא את כל הצרכים של הצד השני... יתכן... איני בטוחה שכאן דווקא טמונה הבעיה, אלא נובעת מדפוסי התנהגות בעיקר, אבל תודה שהארת את עינינו. לדעתי, המוסכמות החברתיות והערכים עליהם גדלנו הם העכבות שלנו, ולכן יש מלחמה תמידית בין המוסר לבין הרצון לממש צרכים. חג שמח ושנה טובה, סיגל

       

      נושא הצרכים ומילוי הצרכים הוא המפתח להבנת הענין (לא אמרתי קבלת העניין),

      בתחילת החיים המשותפים, הצרכים די בסיסיים ופשוטים למימוש: בטחון, אהבה, שותפות. בתחילה הצרכים האלו מועצמים על ידי אהבה והתלהבות ראשונים.

      לאחר מס' שנים הצרכים האל מתחלפים בהגשמה אישית, בהתפתחות לכיוונים שונים, נכנס שעמום ושחיקה ומה לא (אה, גם החותנת) ואז מחפשים מפלט וריגוש.

      לפעמים המפלט הוא מדומה ולפעמים הוא מספק צורך אמיתי למשהו מוחשי.

        25/9/15 21:44:

      צטט: חני.א 2015-09-25 16:51:03

      פוסט מעניין וכמובן לעניינים של הלב אין שחור או לבן. יחסים הם תהליך ,קשרים הם תהליך גם עם בן הזוג. אסור ואל לנו לשפוט לפעמים הכל בהסכמה שבין בני הזוג. לפעמים עדיף כך מאשר לפרק. הרי בנישואין יש התחייבויות לא כתובות בכתובה,מה אם אחד מהצדדים לא עומד בהתחייבויות האם נשארים האם מפרקים האם מנסים.....אנחנו לא רובוטים! פעם תוחלת החיים הייתה עד גיל 45 וכיום עם כל המדע והטכנולוגיה אנשים נשארים עד גילאים של 80,90 נראה לך שאנשים יכולים להתחייב ל יותר מ 50 שנה? אז בהחלט זמנים שונים וצריך להערך בהתאם.ואל תתפסי אותי במילה אני פשוט מסתכלת מערכתית על כל התמונה בגדול בכלל בעולם. השמרנות האיסלמית או הדתית שמצד אחד מתגברת והצד השני של מתירנות אין סופית...מה נאמר לילדינו סיגל.. אז הנה מלא מחשבות ודיון מבורך.. מאחלת חג סוכות נפלא מלא צבעים והמון טיולים בארץ הנפלאה שלנו....

      חני...אני חושבת שבעידן הנוכחי, ובהמשך למה שכתבת - בני זוג משכילים להבין שאין ברירה של ממש, ומתוך רצון עז לשמור על הקיים מעלימים עין או שגם הם בונים חיים נוספים לצד אלו הקיימים. חג שמח ושנה טובה, סיגל

        25/9/15 21:42:

      צטט: מיכלמלמד 2015-09-25 21:31:24

      שאלת: "רק משום הצורך להגשים פנטזיה?" חלק מההבנה שלי את עניין הבגידות, שזה ממש לא "רק". מדובר בצרכים חזקים, שונים ומגוונים, שבמוקדם או במאוחר באים לידי ביטוי ותובעים שיתייחסו אליהם. ואם נשים את השיפוטיות בצד ונסתכל על העניין באופן עקרוני נטו - מדוע לא לממש את צרכינו? האם הם לא חלק ממי שאנחנו? אפשר לעצור אותם לתקופה מסויימת, אבל גם אם נצליח להתכחש אליהם לנצח (קשה עד בלתי אפשרי, והשאלה אם רצוי בכלל), האם אנחנו לא הורגים חלק מאיתנו בהתכחשות זו? ולא, אני לא חושבת שאת כל הצרכים יכול למלא אדם אחד, יהיה נהדר ככל שיהיה. זו התובנה לגבי תופעת הבגידות. לגבי רומן עם גבר נשוי, אכן כאב ידוע מראש...

      נגעת כאן בסוגייה שטרם הועלתה - שאדם אחד לא יכול למלא את כל הצרכים של הצד השני... יתכן... איני בטוחה שכאן דווקא טמונה הבעיה, אלא נובעת מדפוסי התנהגות בעיקר, אבל תודה שהארת את עינינו. לדעתי, המוסכמות החברתיות והערכים עליהם גדלנו הם העכבות שלנו, ולכן יש מלחמה תמידית בין המוסר לבין הרצון לממש צרכים. חג שמח ושנה טובה, סיגל

        25/9/15 21:31:
      שאלת: "רק משום הצורך להגשים פנטזיה?" חלק מההבנה שלי את עניין הבגידות, שזה ממש לא "רק". מדובר בצרכים חזקים, שונים ומגוונים, שבמוקדם או במאוחר באים לידי ביטוי ותובעים שיתייחסו אליהם. ואם נשים את השיפוטיות בצד ונסתכל על העניין באופן עקרוני נטו - מדוע לא לממש את צרכינו? האם הם לא חלק ממי שאנחנו? אפשר לעצור אותם לתקופה מסויימת, אבל גם אם נצליח להתכחש אליהם לנצח (קשה עד בלתי אפשרי, והשאלה אם רצוי בכלל), האם אנחנו לא הורגים חלק מאיתנו בהתכחשות זו? ולא, אני לא חושבת שאת כל הצרכים יכול למלא אדם אחד, יהיה נהדר ככל שיהיה. זו התובנה לגבי תופעת הבגידות. לגבי רומן עם גבר נשוי, אכן כאב ידוע מראש...
        25/9/15 21:25:
      ערב טוב סיגל :-) דעתי שונה מדעתך. תודה על התגובה ועל הפוסט הנפלא וגם על הברכה. שנה טובה :-) מאחל לך להגשים את משאלות ליבך, גם השנה :-)
        25/9/15 21:13:

      צטט: rossini 2015-09-25 15:31:27

      מה שנכון, נכון.נבוך

      היי רוסיני... תודה. חג שמח ושנה טובה סיגל

        25/9/15 21:13:

      צטט: נחרצה 2015-09-25 21:10:00

      צטט: תלאביבי 2015-09-25 13:46:57

      איך שלא מסתכלים על זה, ללא הבדל דת גזע ומין, בגידה היא סוג של בריחה. ומה שיותר כואב בעיני זה שאתה בוגד קודם כל בבחירות שעשית ובורח בעיקר מעצמך...

      יכול להיות שזו גם בריחה מהבית, מהאישה ומכל מה שמתקשר לזה, אבל לעניות דעתי לרוב, בגידה היא דפוס התנהגות שחוזר ושנשנה על עצמו, שמגיע ממקום של מיצוי קשר קיים וחוסר עניין. הקו המנחה, שחסר טעם במקרה כזה לפרק את החבילה, ולכן עדיף לבגוד ולחזור לחיק המשפחה. חג שמח ושנה טובה, סיגל

       

        25/9/15 21:12:

      צטט: השוטה על הגבעה 2015-09-25 15:24:02

      נושא סבוך ומורכב,
      כאדם נשוי היו לי קשרים עם נשים נשואות ולא נשואות.
      מהר מאוד הגעתי למסקנה שקשר טוב והדדי
      יכול להיות רק עם אישה נשואה, שכן לשנינו יש מטרה זהה.
      למה אנו זקוקים לזה, כי זה טבע האדם.
      לעתים יש מחסור בבית ועדיין רוצים להנות ולא לפרק את הקיים.

      בדיוק רב... גם אני כמוך חושבת שקשר - עדיף שיהא עם אנשים בסטטוס זהה, לא רק משום שהמטרה זהה אלא גם משום שיש הבנה והכלה שהצד השני לא יכול לגלות גמישות על בסיס קבוע. בגידה קיימת כשיש עניין לשמור על שלמות המשפחה. חג שמח ושנה טובה, סיגל

        25/9/15 21:10:

      צטט: תלאביבי 2015-09-25 13:46:57

      איך שלא מסתכלים על זה, ללא הבדל דת גזע ומין, בגידה היא סוג של בריחה. ומה שיותר כואב בעיני זה שאתה בוגד קודם כל בבחירות שעשית ובורח בעיקר מעצמך...

      יכול להיות שזו גם בריחה מהבית, מהאישה ומכל מה שמתקשר לזה, אבל לעניות דעתי לרוב, בגידה היא דפוס התנהגות שחוזר ושנשנה על עצמו, שמגיע ממקום של מיצוי קשר קיים וחוסר עניין. הקו המנחה, שחסר טעם במקרה כזה לפרק את החבילה, ולכן עדיף לבגוד ולחזור לחיק המשפחה.

        25/9/15 21:06:

      צטט: sari10 2015-09-25 12:13:42

      סיגל,
      העלית נושא מאוד מורכב.
      בטח שאין תשובה אחת נחרצת לכל השאלות שהעלית.
      להיגיון אין חלק בזה,
      כי לפי ההיגיון לא צריך ולא כדאי לבגוד,
      ולא רצוי ולא כדאי בכלל לנהל רומן עם גבר נשוי.


      לשמחתי לא הייתי שם,
      אז בטח שאני לא מתיימרת לשפוט.
      המחשבות שלי?
      אישה אשר בדיעה צלולה ובידיעה מראש
      נכנסת לקשר עם גבר נשוי?

      ובמיוחד אם זו תופעה חוזרת?

      כן, זה מעיד על משהו.

      אולי בפנים אצלה, היא לא מעוניינת בקשר מחייב.

      אולי הדימוי העצמי שלה נמוך? לא חושבת שמגיע לה?

      אולי אורח החיים הזה דווקא מתאים לה?

      לא יודעת למה, אבל בטוח שיש לזה הסבר,

      מודע או לא מודע.

      שרי, אני לא ממש בטוחה שנכנסים לקשר עם גבר נשוי מתוך הבנה אמיתית שיש השלכות הרות גורל על החיים ובכלל... לפעמים רק בדיעבד מבינים את גודל הבעיה ... ואת צודקת, להיכנס לקשר עם גבר נשוי - זה גם משום שלא מעוניינים להתחייב לקשר שמן הסתם מצר צעדים ומגביל, וגם משום אגו נמוך... חג שמח ושנה טובה, סיגל

        25/9/15 21:02:

      צטט: א ח א ב 2015-09-25 18:43:53

      צטט: נחרצה 2015-09-25 16:42:50

      צטט: א ח א ב 2015-09-25 16:28:09

      משלי ל18-20:

      שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וְאַרְבָּעָ (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים:

      •  דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
      •  דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי-צוּר,
      •  דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם,
      •  וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה;
      • כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה 'לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן'

       

      אף פעם לא היה הגיון בשיגעון.

      אחאב... תגובה לא שגרתית בעליל. לא בכדי נאמר: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" - והחשוב, שאין סימני האכילה שלאחר מעשה ניכרים... "עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר, וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ"- כי הבגידה אינה ערבה עוד וטובה לאחר שנחשפה. שנה טובה וחג  שמח, סיגל

       

      גם הפוסט לא ממש שגרתי. את שואלת שאלות שאין עליהן תשובות נכונות ובטח שלא תשובות טובות. מה בדיוק גורם לאנשים לפעול בצורה לא הגיונית ? בפרט בעניינים שאת מעלה שוב ושוב בפוסטים הנוקבים והמשובחים שאת מעלה ? שנה טובה ומשובחת...

      תודה אחאב - מאוד מעריכה את תגובתך. שנה משובחת גם לך וליקיריך, סיגל

        25/9/15 18:43:

      צטט: נחרצה 2015-09-25 16:42:50

      צטט: א ח א ב 2015-09-25 16:28:09

      משלי ל18-20:

      שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וְאַרְבָּעָ (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים:

      •  דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
      •  דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי-צוּר,
      •  דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם,
      •  וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה;
      • כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה 'לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן'

       

      אף פעם לא היה הגיון בשיגעון.

      אחאב... תגובה לא שגרתית בעליל. לא בכדי נאמר: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" - והחשוב, שאין סימני האכילה שלאחר מעשה ניכרים... "עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר, וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ"- כי הבגידה אינה ערבה עוד וטובה לאחר שנחשפה. שנה טובה וחג  שמח, סיגל

       

      גם הפוסט לא ממש שגרתי. את שואלת שאלות שאין עליהן תשובות נכונות ובטח שלא תשובות טובות. מה בדיוק גורם לאנשים לפעול בצורה לא הגיונית ? בפרט בעניינים שאת מעלה שוב ושוב בפוסטים הנוקבים והמשובחים שאת מעלה ? שנה טובה ומשובחת...

        25/9/15 16:51:
      פוסט מעניין וכמובן לעניינים של הלב אין שחור או לבן. יחסים הם תהליך ,קשרים הם תהליך גם עם בן הזוג. אסור ואל לנו לשפוט לפעמים הכל בהסכמה שבין בני הזוג. לפעמים עדיף כך מאשר לפרק. הרי בנישואין יש התחייבויות לא כתובות בכתובה,מה אם אחד מהצדדים לא עומד בהתחייבויות האם נשארים האם מפרקים האם מנסים.....אנחנו לא רובוטים! פעם תוחלת החיים הייתה עד גיל 45 וכיום עם כל המדע והטכנולוגיה אנשים נשארים עד גילאים של 80,90 נראה לך שאנשים יכולים להתחייב ל יותר מ 50 שנה? אז בהחלט זמנים שונים וצריך להערך בהתאם.ואל תתפסי אותי במילה אני פשוט מסתכלת מערכתית על כל התמונה בגדול בכלל בעולם. השמרנות האיסלמית או הדתית שמצד אחד מתגברת והצד השני של מתירנות אין סופית...מה נאמר לילדינו סיגל.. אז הנה מלא מחשבות ודיון מבורך.. מאחלת חג סוכות נפלא מלא צבעים והמון טיולים בארץ הנפלאה שלנו....
        25/9/15 16:43:

      צטט: אהובהקליין 2015-09-25 11:04:18

      יקירתי. כתיבתך יפה ומחכימה. יישר כוחך! שבת שלום ומבורך. בברכה אהובה.

      תודה אהובה על המחמאה - שנה טובה וחג שמח סיגל

        25/9/15 16:42:

      צטט: א ח א ב 2015-09-25 16:28:09

      משלי ל18-20:

      שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וְאַרְבָּעָ (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים:

      •  דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
      •  דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי-צוּר,
      •  דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם,
      •  וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה;
      • כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה 'לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן'

       

      אף פעם לא היה הגיון בשיגעון.

      אחאב... תגובה לא שגרתית בעליל. לא בכדי נאמר: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" - והחשוב, שאין סימני האכילה שלאחר מעשה ניכרים... "עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר, וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ"- כי הבגידה אינה ערבה עוד וטובה לאחר שנחשפה. שנה טובה וחג  שמח, סיגל

        25/9/15 16:28:

      משלי ל18-20:

      שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וְאַרְבָּעָ (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים:

      •  דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
      •  דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי-צוּר,
      •  דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם,
      •  וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה;
      • כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה 'לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן'

       

      אף פעם לא היה הגיון בשיגעון.

        25/9/15 15:31:

      מה שנכון, נכון.נבוך

        25/9/15 15:24:

      נושא סבוך ומורכב,
      כאדם נשוי היו לי קשרים עם נשים נשואות ולא נשואות.
      מהר מאוד הגעתי למסקנה שקשר טוב והדדי
      יכול להיות רק עם אישה נשואה, שכן לשנינו יש מטרה זהה.
      למה אנו זקוקים לזה, כי זה טבע האדם.
      לעתים יש מחסור בבית ועדיין רוצים להנות ולא לפרק את הקיים.

        25/9/15 13:46:
      איך שלא מסתכלים על זה, ללא הבדל דת גזע ומין, בגידה היא סוג של בריחה. ומה שיותר כואב בעיני זה שאתה בוגד קודם כל בבחירות שעשית ובורח בעיקר מעצמך...
        25/9/15 12:13:

      סיגל,
      העלית נושא מאוד מורכב.
      בטח שאין תשובה אחת נחרצת לכל השאלות שהעלית.
      להיגיון אין חלק בזה,
      כי לפי ההיגיון לא צריך ולא כדאי לבגוד,
      ולא רצוי ולא כדאי בכלל לנהל רומן עם גבר נשוי.


      לשמחתי לא הייתי שם,
      אז בטח שאני לא מתיימרת לשפוט.
      המחשבות שלי?
      אישה אשר בדיעה צלולה ובידיעה מראש
      נכנסת לקשר עם גבר נשוי?

      ובמיוחד אם זו תופעה חוזרת?

      כן, זה מעיד על משהו.

      אולי בפנים אצלה, היא לא מעוניינת בקשר מחייב.

      אולי הדימוי העצמי שלה נמוך? לא חושבת שמגיע לה?

      אולי אורח החיים הזה דווקא מתאים לה?

      לא יודעת למה, אבל בטוח שיש לזה הסבר,

      מודע או לא מודע.

        25/9/15 11:04:
      יקירתי. כתיבתך יפה ומחכימה. יישר כוחך! שבת שלום ומבורך. בברכה אהובה.

      פרופיל

      נחרצה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין