כותרות TheMarker >
    ';

    לְהַבִּיט בְּעֵינַיִם שֶׁל זָר

    48 תגובות   יום שבת, 23/2/08, 16:28

    חֲוָיָה עֲצוּבָה,
    לְהַבִּיט בְּעֵינַיִם שֶׁל זָר
    זָרָה
    זָרִים זֶה לָזוֹ
    זֵרִים שֶׁנִּתְּנוּ לִי
    בְּאַהֲבָה זָרָה
    מַתָּנָה שֶׁלֹּא צָרִיךְ לָקַחַת חֲזָרָה
    הִיא נוֹבֶלֶת
    מֵאֵלֶיהָ.
    וְאֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לִי כְּדֵי לְהַשְׁאִיר
    הֶחְזַרְתִּי
    לְמַצָּב מוֹלֵקוּלָרִי-נַפְשִׁי
    שֶׁנִּתָּן לְחַבֵּר לָחֳמָרִים אֲחֵרִים.
    וְהֵיכָן שֶׁלֹּא נִתָּן
    הֶחְזַרְתִּי בִּכְלָל,
    שֶׁמִּי שֶׁנָּתַן
    יוּכַל לָשׁוּב וְלָתֵת
    לְמִישֶׁהִי אַחֶרֶת.

    שֶׁיֵּצֵא מֵהֶן מַשֶּׁהוּ טוֹב.


     


    תודה למנקד ולעורכת

    מילות השיר של Queensryche, שהיוו השראה לכותרת ולמילות השיר שלי - כאן 

    דרג את התוכן:

    תגובות (47)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      20/6/08 07:27:
    אהבתי את כתיבתך.
      9/6/08 09:47:

    תודה לכם ♥

     

      9/6/08 08:21:
    אין ספק שאת משוררת-אמנית, ולו על סמך השיר האחד הזה. קובי
      27/2/08 16:07:
    יפה
      27/2/08 13:04:

    אהבתי

    ורק עכשיו מבקר לראשונה

    וכבר מחפש עוד מילים

    מילים של אישה זרה

    שפתאום רואה את מבטה

    תלוי ואובד בחלל

      26/2/08 22:50:

    תודה, יפה, ותודה דם על הכרות עם משוררת שלא הכרתי.

     

    צטט: המשורר מהבלוג השכן 2008-02-26 16:53:53

    לאחר אהבה / שרה טיזדייל

    לא נותר עוד כל קסם
    כמו מול זר אחלוף מולךָ.
    כבר לא תחולל שום נס עבורי
    אני לא עבורךָ.

    אתה היית הרוח ואני הים ...
    הזוהר הגיע אל הסוף,
    הפכתי אדישה כמו שלולית
    על יד החוף.

    (מתוך שירי אהבה. שרה טיזדייל, 1918 )

     

     

    לאחר אהבה / שרה טיזדייל

    לא נותר עוד כל קסם
    כמו מול זר אחלוף מולךָ.
    כבר לא תחולל שום נס עבורי
    אני לא עבורךָ.

    אתה היית הרוח ואני הים ...
    הזוהר הגיע אל הסוף,
    הפכתי אדישה כמו שלולית
    על יד החוף.

    (מתוך שירי אהבה. שרה טיזדייל, 1918 )

     

      26/2/08 07:05:
    יום נאה ורב-אור ולטאקילה וירמי :)
    חזק. תודה
      24/2/08 23:05:

     

    הזרות הזו יש בה משהו מדהים

    יש בה משהו מסקרן, סוחף..

    החשש לקחת שלא נצטרך לתת

    והדוברת בשיר 

    באצילות נפש בוחרת בהגינות.

     

    כתיבה יפה להפליא.

     

    תודה.

     

    (חבל שאין לי כוכב)

     

      24/2/08 21:30:
    תודה. ו...כן, יש בנו את כוח ההתמרה. אני גם מאמינה בו, גם משתמשת בו וגם רואה אותו פועל אצל אחרים. כוח מבורך.
      24/2/08 21:28:
    קבלי כוכב
      24/2/08 21:28:

    "...לְמַצָּב מוֹלֵקוּלָרִי-נַפְשִׁי
    שֶׁנִּתָּן לְחַבֵּר לָחֳמָרִים אֲחֵרִים".

    את זה אהבתי במיוחד. איך אנחנו מורכבים ממולקולות קטנות של חומר=רוח... שאנו יכולים לשנות והרכיב מחדש. ואז הזרות תהיה מוכרת. והעצב יהפוך לשמחה. והאין יהפוך ליש. והפסימיות תהיה אופטימית

    הלוואי והייתי מצליחה לזכור את כל רגע ורגע

      24/2/08 19:15:

     

    צטט: inspire 2008-02-24 19:07:30

    במדע הלא מדויק של החיים והצופים בהם, טוענים שכמות הזרות בעולם קבועה.

    חיבוריה ורסיסיה השזורים או הנפקדים, יוצרים שיאים של רגע, או חוסרים תהומיים, ושם, דווקא שם, מתקלקלת הבריאה. ("היא לא נראית בריאה" בפולנית מצוקצקת).

     

    בין כך ובין כך, הזרות שלך כתובה צרוף, כמעט מוכרת.  

     

    Y מוטי, השבת לי שיר על שיר.... אני מסתפקת ב- good enough, רוב הזמן, אבל ליבי נחמץ כשמתפספס לו שיא.

      24/2/08 19:07:

    במדע הלא מדויק של החיים והצופים בהם, טוענים שכמות הזרות בעולם קבועה.

    חיבוריה ורסיסיה השזורים או הנפקדים, יוצרים שיאים של רגע, או חוסרים תהומיים, ושם, דווקא שם, מתקלקלת הבריאה. ("היא לא נראית בריאה" בפולנית מצוקצקת).

     

    בין כך ובין כך, הזרות שלך כתובה צרוף, כמעט מוכרת.  

     

      24/2/08 13:12:

     

    צטט: *lil* 2008-02-24 10:29:08

    היא מדהימה הזרות הזאת שיכולה להיווצר בין אלו שהיו קרובים מכל.

    מדהים גם כמה מהר מתרגלים אליה. והמשפט האחרון בשירך הנהדר הזה -

    הוא אולי תמצית האנושיות..ההגינות הזאת שבך.

     

    שֶׁיֵּצֵא מֵהֶן מַשֶּׁהוּ טוֹב.

    טוב, אין לי מילים.....♥

      24/2/08 13:12:

     

    צטט: אדר קפלן-מור 2008-02-24 09:59:21

    אני עדיין מעכלת.

    ושזה יהיה עם מאפה מעשה ידייך ליד!!!

      24/2/08 10:29:

    היא מדהימה הזרות הזאת שיכולה להיווצר בין אלו שהיו קרובים מכל.

    מדהים גם כמה מהר מתרגלים אליה. והמשפט האחרון בשירך הנהדר הזה -

    הוא אולי תמצית האנושיות..ההגינות הזאת שבך.

     

    שֶׁיֵּצֵא מֵהֶן מַשֶּׁהוּ טוֹב.

      24/2/08 09:59:
    אני עדיין מעכלת.
      24/2/08 09:17:

     

    צטט: אלת האש 2008-02-23 21:57:45

     

    למזלך הרב, לא היו הרבה אנשים שאיכזבו אותך.

    איך מישהו יכול "לאכזב" אותך? את יכולה להתאכזב. או לא.
      24/2/08 09:16:
    קובי, kahol, לכבוד הוא לי שביקרתם ואהבתם :) תודה.
      23/2/08 23:37:

    מאוד מעניין...

    אהבתי

      23/2/08 23:01:
    שיר יפה בעיניי-:)
      23/2/08 21:57:

     

    צטט: מיא 2008-02-23 21:36:01

     

    צטט: אלת האש 2008-02-23 21:16:57

    ...אנחנו מצפים הרבה פעמים לדברים שהאדם ממול אפילו לא מסוגל להם.

    זה בדיוק מה שאמא שלי אמרה לי היום בצהריים.

    ואני חושבת שבגלל האופי המחורבן שלי לא אפסיק לצפות (לא ארז, לא לצפות טרטלטים בקרם פטיסייר).

    למזלך הרב, לא היו הרבה אנשים שאיכזבו אותך.

    בחרת נכון, אנשים נכונים,תיאום ציפיות מבלי באמת לתאם אותם.

    בכל דרך שבחרנו, יש שיעור..אני יודעת שזה נשמע לך כרגע פלצני ומופרך.

    אבל גם בצפייה יש איזה ריגוש. אני פשוט וויתרתי על הריגוש הזה. אני לא מצפה.

    כי פרט לריגוש..יש עצב רב בצפייה שמשהו שאת מאוד רוצה שיקרה, לא קורה.

    ואז דווקא שאת מפסיקה לצפות.הוא קורה...נכון לא תמיד.

    אבל למענך..תשחררי ותמשיכי הלאה.

    ותחשבי רגע, מה זה מועיל לך? מה תועיל לך הידיעה?

    את הנעשה אין להשיב.

    יש אנשים שאינם יודעים לומר סליחה, לפחות לא בדרך שמוכרת לנו.

    אבל לכל סליחה יש מקום.

    ואני מבטיחה לך.שביום שתסלחי את. זה היום בו תרגישי חופשייה באמת.

     

      23/2/08 21:36:

     

    צטט: אלת האש 2008-02-23 21:16:57

    ...אנחנו מצפים הרבה פעמים לדברים שהאדם ממול אפילו לא מסוגל להם.

    זה בדיוק מה שאמא שלי אמרה לי היום בצהריים.

    ואני חושבת שבגלל האופי המחורבן שלי לא אפסיק לצפות (לא ארז, לא לצפות טרטלטים בקרם פטיסייר).

      23/2/08 21:16:

    השיר מקסים..

     

    החזר של אהבה, מתנה, געגוע, תחושה..

    פעם קבלת ושמחת, ואז את רוצה להחזיר את אותם תחושות..רק שזה כואב להחזיר..

     

    אין תהליך קסמים, אבל הסליחה היא קודם באנו, ולא באחר.

    כשאתה מסתובב עם תחושה של כאב ורצון להחזיר..אתה מסתובב עם נטל כבד מידי.

    בסליחה יש מהשחרור..להמשיך הלאה הלאה..קצב ההתקדמות של כל אחד הוא  אישי, אנחנו מצפים הרבה פעמים לדברים שהאדם ממול אפילו לא מסוגל להם.

    והצורך שלנו תוקע אותנו באותה נקודה שהיינו רוצים להשתחרר..שהוא ישחרר..

    אני משחררת את עצמי. אין זמן לחכות לאחר.

     

    קסם הזרות, הוא קסם חד פעמי..עם כל זר שפוגשים.

    אחר כך בונים על זה מגדלים גבוהים מידי..שאין להם כל יסוד.

    התוצאה לרוב-חורבן.

    אכזבה.

    כאב.

    ותחושת זרות שחוזרת..רק בלי התום.

     

    אני שומרת הכל כולל הזכרונות.

    במילא הדברים נראים אחרת, בתום תקופה של זמן.

     

     

     

      23/2/08 20:22:

     

    צטט: בימאית 2008-02-23 20:20:33

    זר מזארה? רעיון לא רע חנה, חייבת להודות. יפה כתבת על המרכיביבים האנושים הבסיסים  זרים זה לזה, מנותקים, לבד, מתחברים לרגע, מתנתקים שוב...

    גם את עם זארה? בארז כבר נזפתי. ואם זר, אז מטיפני'ס, למשל.

      23/2/08 20:22:

     

    צטט: מיא 2008-02-23 18:04:17

    חנה, אני אוהבת אותך.

    זה לגמרי הדדי, you know...

      23/2/08 20:21:

     

    צטט: yoramlilach 2008-02-23 18:08:31

    הייתי מסתכן בעיינים של זרה ומחזיר בחזרה- הרי משם זה תמיד מתחיל !!זנחתי ברשותך את האפשרויות האחרות -המיוצגות בכתיבה נפלאה !

    מחשבה מעניינת. אכן. זה מתחיל במבט בעיניים של זר....ועושה סיבוב של 360 מעלות? או סוגר מעגל אחר?

      23/2/08 20:20:
    זר מזארה? רעיון לא רע חנה, חייבת להודות. יפה כתבת על המרכיביבים האנושים הבסיסים  זרים זה לזה, מנותקים, לבד, מתחברים לרגע, מתנתקים שוב...
      23/2/08 20:20:

     

    צטט: nirit n 2008-02-23 18:26:11

    חנה,

    הולמת אותך הכתיבה עד מאוד...

     

    אני לובשת אותה מדי פעם לאחרונה, כמלבוש חגיגי :)

    תודה...

      23/2/08 20:19:

     

    צטט: tuvi-po 2008-02-23 18:30:24


    לא שאני מבין משהו בשירה וגם לא במשוררים, אבל זה נגע לליבי.

    עדין, יפה ועצוב

    תודה טובי, משובךָ חשוב לי.

      23/2/08 20:18:

     

    צטט: ארז אשרוב 2008-02-23 19:13:49

     

    הזארה היה על משקל הזר, הנזהר והזֵרים.

    כמו שלך ברור שהבנתי מלכתחילה, לי ברור שגם אתה. לא?

      23/2/08 20:16:

     

    צטט: שולמית אפפל 2008-02-23 18:41:29

    ואני חושבת חנה, שבדרכך את נדיבה מאד!

    אנחנו מנהלות דיאלוג בשני מרחבים :)

    כן, אני נדיבה, באופן שונה מנדיבות של משוררים♥

      23/2/08 19:13:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2008-02-23 17:30:36

    ארז, עבדת קשה על ניסוח משפט סקסיסטי שכזה, או שזה נשלף בקלות? טוב, חשפת אותי - אני מבקרת בזארה רק כשיש גבר עם כרטיס פלטינה שמשלם.

     ברור שנשלף לי בקלות.

    הזארה היה על משקל הזר, הנזהר והזֵרים.

    ואולי תמצאי גם לי גבר עם פלטינום שישלם עליי בזארה? 

      23/2/08 18:41:
    ואני חושבת חנה, שבדרכך את נדיבה מאד!
      23/2/08 18:30:


    לא שאני מבין משהו בשירה וגם לא במשוררים, אבל זה נגע לליבי.

    עדין, יפה ועצוב

      23/2/08 18:26:

    חנה,

    הולמת אותך הכתיבה עד מאוד...

     

      23/2/08 18:08:
    הייתי מסתכן בעיינים של זרה ומחזיר בחזרה- הרי משם זה תמיד מתחיל !!זנחתי ברשותך את האפשרויות האחרות -המיוצגות בכתיבה נפלאה !
      23/2/08 18:04:

    הלוואי, הלוואי שייצא כבר משהו טוב.

    שיר נהדר.

    הופך קרביים.

    הלוואי שיכולנו להחזיר לשולח: רגשות, מחשבות, מתנות. להתנקות מכל הרעל ולהעביר אותו תהליך אלכימי שיהפוך אותו לחומר טהור.

    חנה, אני אוהבת אותך.

      23/2/08 17:30:

    מהסוף להתחלה:

    גילוש, איזה ציטוט מדהים של לאה גולדברג. תודה לך! אני בטוחה שגם לנורית זרחי יש משהו, אחפש ואביא.

    תודה לאיירבוס, אני רק לא בטוחה (לצערי!) שהמציאות שמאחורי המילים מסתורית כל כך. תודה ירוקה :)

    דבי, מי שמכירים אותי כאן יודעים שאף אני מאמינה בשדות פורחים ובצפי שיפרחו שוב ושוב. תודה לך.

    ארז, עבדת קשה על ניסוח משפט סקסיסטי שכזה, או שזה נשלף בקלות? טוב, חשפת אותי - אני מבקרת בזארה רק כשיש גבר עם כרטיס פלטינה שמשלם.

    אבי, זר זה מישהו שנזהר (מתחרז פחות טוב בלשון נקבה - אבל נכון באותה מידה). לא?

    אביה, תודה - גם על המייל האישי.

      23/2/08 17:27:

    לאה גולדברג כבר כתבה...

    ביום בו נעמוד זרה מול זר

    גזולי עתיד ונבגדי עבר....

    וזה היום המפחיד בפרידה ממישהו אהוב....

     

    אהבתי את מה שכתבת... את משחקי המילים... ובכלל....

    את כתיבתך המדהימה...

     

    כיכבתי...

     

    גילה

     

     

      23/2/08 17:20:

    מסתורין של לחן.

    מסתורין של מילים.

    מסתורין של זרים.

     

    מסתורין קסום

    וירוק!

      23/2/08 17:17:

    אוהבת את השיר. פוגש ונוגע.

    אכן לפעמים מבט הופך לזר.

    והזרים המוזרים שאמורים לגשר על הזרות.

    אולי לצאת לשדה הפורח

    לטייל בין הזרים עם המן זרים

     

     

      23/2/08 17:00:

    לדעתי,

    ביקור בזארה יכול לפתור את כל זה.

    (את מאוד פורה לאחרונה, מאז פוסט ההריון) 

      23/2/08 16:57:
    לעיתים המבט  יכול להיות יפה
      23/2/08 16:45:

    אהבתי את השיר ואת משחקי המילים

    יפה בעיניי

    פרופיל

    חנה בית הלחמי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין