התעוררתי לי פתאום והנה 45 שנים כבר מאחורי.

בראש השנה ערכתי חשבון נפש ארוך נוקב עם עצמי.

הפרפקציוניזם הוא משהו שאפיין אותי עוד בשנים הראשונות לחיי.

שילבתי את התכונה הזו ביחד עם ילדות קשה והישרדות מתמדת.

למדתי הכל בעצמי ויותר חשוב, לימדתי את עצמי ללמוד תמיד.

מגיל 8 התחננתי לאבא שלי שירכוש לי מערכת תופים.

משזה תמיד נדחה באמתלות שונות, גם שהחיוך וההסבר מדוע,  נעדרו...

בניתי לעצמי את הסט הראשון שלי בגינה בצפת מפחים ואביזרים.

למדתי הכל דרך הקשבה והתבוננות, את הטכניקה פתחתי בעצמי.

את הסט הראשון העלוב שלי, קבלתי כמעט 4 שנים לאחר מכן...

ידעתי לנגן מעולה מהרגע הראשון שהתיישבתי לראשונה בחיי על סט אמיתי.

מעולם לא קבלתי שעורים בתחום, עובדה שלא הפריעה לי לפתח

קריירה מוצלחת מאד וגדושה בנושא שזנחתי למרבה האירונייה לטובת

מעבר לחו"ל אחרי הלב שנשבה בקסמיה של אישה 

שטרחה רבות מאז לשבור ולאמלל אותו.

את הסט המקצועי שיש לי היום, רכשתי מיד לאחר השחרור מצה"ל.

מפלצת ענקית במשקל כולל של 120 קילוגרם של מתכת, פרזול ועץ.

חסכתי את כל המשכורות הצבאיות וביחד עם מענק השחרור

ותוספת מאמא שתחייה, ביצעתי את הרכישה ביחד עם אלון הלל 

שהיה המתופף של רמי קלניישטיין והמועצה דאז...

קרעתי את מועדון הרוקסן בתל אביב בגיל 22.

הוצאתי אלבומי שדרים לרדיו והופעתי בטלוויזיה.

הקלטתי אלבום בארץ והקלטתי כמה שירים בחו"ל.

פוצצתי הרים בפיצוצים הנדסיים מבוקרים ונהגתי אמבולנס שנים.

כן... אפשר לומר שאני אוהב אקשן וכמה שיותר.

חזרתי לארץ ועבדתי בשתי חברות הפקה בתור מפיק ומקליט,

צלם משנה, מראיין וכותב תסריט.

הבעלים התאהב בגבריאלה, סגר את העסק ונסע לאיטליה.

הוא היה כמו אבא שלי....

מכרתי עבורו את תכולת הדירה והרכב

והעברתי לו את הכל בהעברה בנקאית. 

כל פעם שהגיע משהו טוב...

יד אלמונית ונסתרת דאגה לחבל ולדפוק את הכל.

"....מתפקד היטב במצבי לחץ"

כך נכתב בין היתר בתעודת השחרור שלי מצה"ל.

כמות אדירה של נתונים חולפת לה מול עיניי שאני נשאל משהו,

בדיוק באותו אופן שאני כותב או חורז וזה תמיד מהיר מאד.

אותו פרץ נתונים הופך לסרט ארוך המכיל גם תמונות ותחושות.

תלוי אם זו חווייה ברובד האישי, או שאלה בידע שרכשתי.

ברובד האישי זה לרוב מכאיב...

בת הזוג שלי, לומדת להכיר אותי ולהתמודד עם זה.

שמעתי אותה בשיחה עם החברה הטובה שלה,

בה היא מתבקשת לתאר אותי.

"הוא מ... כמו חמישה גברים ורגיש כמו 20 נשים"

צחקתי.... (:

זו אחת המחמאות הכי טובות שזכיתי לקבל.

היא טובה אלי, עדיין לומדת אותי מחבקת ואוהבת.

אני מעניק לה בדרכי המיוחדת ממלא את חייה ובעיקר מבין אותה.

רואה את ההשפעה שלי עליה ומתמוגג מנחת.

ומאידך, היא משפיעה עליי בדרך המיוחדת שלה ודוחפת קדימה.

הבוקר הערתי אותה באופן מאד מיוחד, אני עדיין חש את החיוך שלה.

חוזר לחשבון הנפש שלי עכשיו...

"חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ; וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ".

ואני חייב לנשמה הטובה הזו הרבה !

הרבה מאד...