עוד מעט עברו שנתיים מאז הלך מאיתנו אחד מאושיות התרבות הישראלית – הצלולה, האמיתית, ובכל זאת, המיוחדת – אריק אינשטיין. איש נערץ, ובכל זאת נחבא אל הכלים, שתרם לתרבות הישראלית בתחומים מגוונים כל כך: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וגם טלויזיה.

אריק לא ראה צורך לסכם את חייו או את יצירתו, מפני שלדעתו לא היה מה לספר, הכל היה הרי פשוט מאד, וכדבריו: "אז אמרנו יאללה, בוא ננסה... ובאמת נפגשנו, ישבנו, ניגנו... זהו. מה עוד יש כאן להגיד ? ", .: כלומר: יצירה נפלאה נוצרת מעבודה. שום זיק של גאונות. המשפט הזה משקף שני דברים. האחד, ענווה שראתה בכל התרחשות מציאות יומיומית אפורה. הוא סרב לקשור כתרים לאנשים או לארועים. השני, הוא עבודת הצוות. אריק הצטיין באוזן רגישה לזהות את המוכשרים באמת. והוא זה שהעלה על המפה ונתן מקום להמון יוצרים מוכשרים ובכך הקל את דרכם ליצירה חדשה ולנוכחות בסצינת המוזיקה הישראלית: שלום חנוך, יהודה פוליקר, שם-טוב לוי, יוני רכטר ואחרים. ובצניעות האופיינית אריק ראה בתרומתם שווה בערכה לתרומתו.

הוא עצמו לא ראה מקום לסיכומים, אבל חברו הטוב, עלי מוהר (גם הוא כבר לא איתנו) כפה עליו סדרת ראיונות, שבהם הוא מספר על עצמו ועל יצירתו, ואלה יצאו באלבום יפה "זו אותה האהבה – ביוגרפיה בראשי פרקים" (הוצאת דניאלה די-נור, 2006). שם התייחס אל פגישתו עם צעיר ביישן בשם שלום חנוך: "... ואז שלום סיפר שהוא כותב ומלחין מגיל צעיר. העברנו לו את הגיטרה והוא ניגן קצת. הוא היה ביישן, אבל שר כמה שירים שלו ופשוט הקסים אותי. הוא לקח אותי למחוזות חדשים ונעימים... לי בכל אופן, היה ברור כבר באותו לילה שאני רוצה לעבוד איתו... אמרתי לו: בוא נשב, ננגן, נכתוב, נראה מה יצא, וזהו. כך נולד כל העסק. ישבנו, עבדנו, והתוצאה היתה " מזל גדי", התקליט הראשון מהחמישה שעשינו יחד" (עמ' 25).

יש לנו מה לספר, לשמוע, ובמה להיזכר. בואו לסיור מרגש בעקבות אריק אינשטיין ויצירתו בתוך אותו "קמ"ר שבתוכו התנהלו כל חיי" – מין נבואה של אריק – מבית הולדתו אל מקום מנוחתו עדן, בבית הקברות טרומפלדור, ביום שישי, 23.10, בשעה 10:00. בהדרכת: טובי גולן. הרשמה אצל טובי: 052-6556107

***נכתב ע"י טובי גולן - כל הזכויות שמורות!

וגם זימון ופרטים בפייסוק:

https://www.facebook.com/events/1506470676330040/