בנימין נתניהו הוא בעל הומור מלגלג. על כן הוא מינה את מירי רגב לשרת תרבות. כי מירי רגב מייצגת תרבות של תגרנית בשווקים, אישה המונית, כוחנית ודורסנית שיודעת להגיע לצמרת הפוליטיקה הישראלית בעזרת מרפקיה, פיה המייצג את תרבות ההמונים בשווקים, התרבות של "לה-פמיליה" של ביתר ירושלים; התרבות הכי נמוכה שיש.

בנימין נתניהו משתמש במירי רגב למטרותיו הלא הגונות. כל זמן שהוא צריך אותה כמשרתת מטרותיו, היא תהיה בצמרת. ברגע שביבי ירגיש שהפופולריות שהיא צוברת מפריעה לו, הוא יזרוק אותה כמו את דני דנון, הכי רחוק ממרכז הפוליטיקה.

כעת היא משמשת את ביבי בהפצת אחד משקריו. לא ברור מי יזם את מה שהיא עושה כעת, אם זה רעיון שלה ששימח את ביבי או שביבי שלח אותה כדי להפיץ את אחד משקריו היותר גדולים.

מדובר בחיפוש אשם להופעתה מחדש של הסכינאות הפלסטינית ברחובותינו, כי ביבי חייב להאשים תמיד מישהו בכול תוצאה של מעשיו, בכל כישלון שלו. הוא לעולם לא כושל, תמיד מישהו אחר. מירי רגב החלה להפיץ כעת האשמות שמפלגת "ישראל ביתנו" בכלל, ובפרט השר לשעבר אהרונוביץ', הם האשמים. והפעם הכוונה של ביבי-מירי היא להפיל שתי ציפורים במכה אחת: להיאבק בליברמן שרוצה להחליף את ביבי כמנהיג הימין הישראלי וגם להסתיר מעיני הציבור את האשם האמתי בפריצה המחודשת של הסכינאות הפלסטינית, שהוא חבר בקואליציה של ביבי. האשם האמתי לאש הגיהינום הדתית שפרצה בארץ-ישראל הוא השר אורי אריאל שעלה להר הבית לפני ראש השנה כדי להתפלל מול מצלמות הטלוויזיה והפרובוקציה שלו גרמה להדלקת העולם המוסלמי באזורנו. כי אורי אריאל הפר הסכם בן 40 שנים שהנהיג סדר ורוגע בהר הבית הקדוש לשתי הדתות בארץ-ישראל. אבל ביבי לא יעז לומר מילה נגדו כי בלי "הבית היהודי" אין לו ממשלה. 

מירי רגב היא לא היחידה שמוכנה לשקר במקום ביבי. יש רבים והרשימה די ארוכה: סילבן שלום, צחי הנגבי, יובל שטייניץ, גלעד ארדן, אופיר אקוניס, יריב לוין, זאב אלקין, ולאחרונה הצטרף לרשימה הליצן של הכנסת אורן חזן - בעל התואר "סגן יושב ראש הכנסת", שאינו מורשה לנהל את ישיבות מליאת הכנסת - אנומליה ישראלית אופיינית לשלטון השקר והכזב של ביבי.