כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    מאזן האימה - כשאלימות נתקלת באלימות

    6 תגובות   יום שבת, 17/10/15, 05:31

    כשאלימות נתקלת באלימות
    **
    "היא לא יודעת עם מי היא מתעסקת", חייך לעצמו סמי - אסיר משוחרר ופעיל חברתי. הוא פסע בצעדים גסים על פני שבילי הגינה נושם את ריח היסמין לריאותיו והקיש על דלת הכניסה הכבדה:
    "גברתי אני סמי, אם משהו יקרה לג'יפ שלי גם אם את לא אשמה, אשרוף לך את הבית. כדאי לך לרדת כל כמה שעות לג'יפ, לעבור עליו עם מטלית לחה ולבדוק שהכל בסדר..".
    גב' וייזר בחנה את האיש מכף ראש ועד רגל אצבע. מבטה הריק שעבר דרך בני האדם בלי להיתקל בהם, עמד בניגוד גמור לשמלה האדומה מלאת החיים שלבשה.
    שנים היא מהלכת אימים על תושבי מושב שילת ומעולם לא דיברו אליה כך.
    היא לא ידעה עדיין עם מי "פתחה חשבון", כששלש דקות קודם לכן צעקה:
    "הלו הלו, אם לא תעיף את הג'יפ שלך מפה, אני אוציא לך את האויר מכל הגלגלים".
    שנים היא רואה במרחבים שסביב ביתה, חלק מרכושה הפרטי שהושאל לציבור.
    היא הייתה רוכבת על טרקטור ישן, מפזרת פלאיירים בין תיבות הדואר שבמזכירות, תולה שלטים ודורשת שהאירועים הפרטיים והציבוריים יהיו שקטים ויסתיימו עד 23.00, אחרת יהיו בסכנת חורבן.
    אנשי שילת, שומרי חוק וחננות ברובם, סבלו ושתקו.

    **
    גב' וייזר "לא באה לו טוב". לסמי, הוא היה עצבני. רוב חבריו לא שוחררו לחג...
    כדי להיות בטוח שהבינה שאיתו לא מתעסקים, הוא הרים לגובה את פסל הברונזה הכבד שהביאה מאפריקה והיה צמוד לדלת הכניסה.
    - "אני מצטערת אדוני, הייתה פה אי הבנה..." התחננה במהירות ולא הסירה את עינייה מהפסל היקר.
    - "לא הייתה פה שום אי הבנה. בשבועיים הקרובים אחנה פה את הג'יפ יום יום". אמר סמי. ופתאום כשהבין מי עומדת מולו, הוסיף:
    - "את מחריבת המסיבות של המושב. לא כדאי לך שאשמע שאיימת או שהרגזת פה מישהו".
    - אדוני אתה אורח רצוי בביתי.
    תשתה משהו...
    ואולי אתה במקרה רעב ?.
    סמי לא ענה, הוא נעץ בה מבט שלא יישכח ולתדהמתה הניח את הפסל בשלמותו.
    בלי להגיד שלום, התרחק מדלת הכניסה, צעד לאחור ולא הסיר את עיניו ממנה עד שנעלמה.
    גב' וייזר מיהרה לנקות ביסודיות את המקום בו עמד הפסל ולא הוזז שנים בשל משקלו. היא התישבה מהרהרת באיש שדיבר איתה בשפה היחידה שהבינה.
    הביקור טלטל אותה. היא הציצה בג'יפ שעמד מול ביתה כצלם בהיכל והחלה "לחשב מסלול חדש".
    היא ידעה שהיא סוציופאטית. אך החליטה שבזכות סמי היא תתחיל להיות נחמדה לשכנים. היא חשה בצרכניה, איך גופה מאיים להתפרק כשחרקה שיניים, אמרה שלום והנידה את ראשה לשכנים ששנים התעלמה מקיומם.
    אך תחושה פנימית לגבי סמי ש"טוב - זה לא יגמר" קיננה בה יותר ויותר.
    כבר מרחוק הבחינה שמשהו ליד ביתה לא כשורה. כשהתקרבה לביתה התממשו חששותיה - לא היה שם איש מלבדה, אך מול ביתה עמד הטרקטור הישן שלה, כשהכף הענקית שלו מחצה את הג'יפ והגיעה כמעט עד לוח השעונים...
    **
    גב' וייזר קורצה מחומר לא סטנדרטי...
    בעוד שרבים היו חשים כיצד פרחה נשמתם, אלה היו המצבים בהם היא פרחה...
    היא הייתה חדה כתער, היא כבר ראתה את התרחיש בו עבריין הצעצוע מגיע לביתה עם שני חברים ו"דופק" סצנה מספר שתיים.
    "הוא לא יודע עם מי הוא מתעסק", חייכה לעצמה והחליטה להקדים רפואה למכה.
    בשיחה לא מזוהה ובקול נמוך חסר גוון, התקשרה לגרר-חילוץ, הודיעה שהשאירה בתא הכפפות 500 ש"ח ובקשה שיגיע תוך חצי שעה למושב שילת יעמיס את הג'יפ שמול ביתה ויוריד אותו כך שיחסום את הכניסה למשטרת מודיעין.
    **
    בחצות נשמעו ארבע דפיקות חזקות על דלת ביתה.
    סמי ניראה הר אדם רותח ומסוכן, עיניו רשפו אש, אך הוא ניראה פחות מפחיד מהשניים שעמדו לידו. זה לא עשה עליה רושם, היא גייסה את החיוך הכי כובש שיכלה ואמרה:
    "שלום סמי, אני שמחה שזכרת שאתה אורח רצוי בביתי, חיכיתי לכם עם קפה ועוגה"
    הם נכנסו מופתעים מקבלת הפנים הנינוחה היא הגישה לשלושה קפה חם ועוגה.
    "את לא יודעת עדיין, עם מי פתחת חשבון. התרגיל שעשית לי עם המשטרה יעלה לך ביוקר ואני גם יודע איפה הילדים שלך גרים", פתח סמי.
    "אחסוך לכם את איומי ההפחדה, לא באתי לכם טוב, הפעם נפלתם".
    היא הסירה את המפה שכיסתה את הטלויזיה הקישה במקלדת שנחה בין ספלי הקפה ולתדהמתם ראו סירטון ובו יד נעלמה שולפת את מערכת הסי די של הג'יפ, וחושפת שקית נילון ובה חומר לבן...
    גב' וייזר לחצה על אחד ממקשי המקלדת ועל המסך הופיע סמי מתדרך את חבריו לפני הכניסה לבית:" 10 דקות ואנחנו בחוץ, אל תקראו לי סמי אם אני לא מוציא ממנה 30000 לא כולל תיקון הג'יפ...".
    היא לחצה על מקש נסתר והם ראו את עצמם בתוך הבית כשסמי אומר:
    "את יודעת שהתרגיל שעשית יעלה לך ביוקר... אני גם יודע איפה הילדים שלך גרים".
    אלומת אור מסתובבת האירה את הבית מבחוץ בכחול.
    כשלחצה על מקש המחשב, ראו ניידת משטרה עומדת בחזית הבית במקום בו חנה הרכב בו הגיעו.
    "אל דאגה, אחרי שתשאירו 500 ש"ח דמי גרירה, תוכלו לאסוף את הרכב שלכם מהשער הפונה לקברות המכבים"
    השלושה ישבו קפואים, המומים ולבנים כסיד. נקישה של כניסת אסמס נשמעה.
    "אני מתה עליהם, הם יותר ממשפחה", אמרה וחיברה בזריזות את הכבל של הנייד למחשב. לתדהמתם הופיעו על המסך השמות, התמונות וקו"ח שלהם, זה אחר זה.
    "איך סיבכת אותנו יא בן של זונה", התבוננו השניים המומים בסמי. הם ישבו עלובים וכבויים.
    "גב' וייזר, אני מצטער..."
    "דבר ראשון, לא טעמתם מהעוגה והקפה שלכם מתקרר", חייכה בעיניים קרות.
    "שנית, אתם כבר הבנתם שהמיפגש הנעים שלנו מוסרט ומתועד, תארו לי בבקשה איך הגיע הטרקטור שלי לג'יפ ומה הייתה התוכנית המלאה...
    **
    השלושה ישבו סביב השולחן מתבוננים באלומת האור הכחול המסתובבת של הניידת שעמדה בחוץ והתחננו על חייהם. גב' וייזר התבוננה בהם חסרת רחמים:
    " אתם מיומנים, ומפילים פחד על אנשים תמימים שלא יודעים איך להתמודד עם זבלים כמוכם. מחר, לפני שתאספו את הג'יפ מהמגרש שמאחורי משטרת מודיעין, תגשו לחוקר בשם ילין, תאשרו בחתימתכם את תמליל שיחתינו שכולל איום מפורש על עובד ציבור וילדיו. התמליל והסרטון יצורפו לתיק הפלילי המפואר שלכם.

    מאחר ואתם חיילים מסורים של משפחת פשע ידועה שעושים "עבודות מהצד", וודאי נעזר בכם בעתיד. אם תגיע תלונה שיש בה איומים, תקיפה וקבלת דבר במרמה, כבר לא יציעו לכם עוגה וקפה. אתם תקבלו את העונש המקסימאלי.
    מהשבוע, תגיעו בהתנדבות למועדון הקשישים של ויצ"ו בלוד לשלושה חודשים, יהיה עליו לגשת לגב' לילי. היא תנחה כל פעם כיצד לסייע לה. אתם גם תפעילו את קשריכם בכך שכל הציוד שנגנב מהמועדון יוחזר.

    "וזהו" ?, שאל סמי בהקלה.
    "לא, את ה-500 ש"ח דמי גרירה למשטרת מודיעין, תתרמו למועדון ויצ"ו בלוד.
    זו תהיה הפעולה הראשונה במסע הארוך לניקיון הגיליון הפלילי והמסריח שלכם.
    וסמי, כשאתה יוצא, תרים בזהירות את פסל הברונזה השני, שמונח מול זה שהרמת בבוקר, הוא כבד, ואני מוכרחה לנקות שם".

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      כותב בצורה מקסימה.. השדכנית הראלה ישי
      ישראל ב"מיטבה".
        18/10/15 14:36:
      אלימות תמיד מפחידה! אהבתי את ההומור שבין השורות ובעצם אני חושבת שכולנו אוהבים את הסיטואציה בה המאיים הופך למאויים....יופי!
        18/10/15 12:33:
      היה או לא היה, הסיפור כתוב יפה. שבוע טוב, עמוס.
        17/10/15 13:19:
      מאיים על מאיימת .
        17/10/15 08:59:
      כשאלימות פוגשת אלימות