פוסטים פופולאריים
-
שבועות – כיצד הציל שמשון את עם ישראל
19/5/17 | 105738 צפיות
-
מי ניצח בוש או בן לאדן
23/8/10 | 1569 צפיות
-
ליברמן - מסע סוד הקסם המסתורי
3/10/10 | 1153 צפיות
-
על העיוורון
7/3/15 | 1182 צפיות
-
רכבת העמק פרק ה
27/8/18 | 571 צפיות
-
יש לי סימפטיה
1/5/14 | 807 צפיות
על הסכין
פרץ האלימות האחרון, שמעורר את הפחדים והשנאות הרדומים, החזיר לקדמת הבמה את הסכין. אולי השנאות והפחדים לא הלכו אף פעם לישון והם לוחשים כגחלים מחפשים ההזדמנות להתפרץ? באופן סמלי את "ההזדמנות" הנוכחית סיפק המקום המקודש, משכן האל – הר הבית.
את הכמיהה הרבה שאנו רוחשים למקדש הקדום אנו מפנים כמובן לאבני הכותל המערבי. אבל עם כל הכבוד לאבני הכותל, ואפילו לאבני המבנים המפוארים שנמצאים בו כעת, או לאבני בית המקדש בעבר, הקדושה של המקום נובעת מאבן אחרת לגמרי: אבן השתייה בעברית או אל צח'רה בערבית. האבן כל כך קדושה ליהודים עד שהיא הייתה לב ליבו – קודש הקודשים של המקדש. היא כל כך קדושה למוסלמים עד שהם בנו מבנה מיוחד לשמור עליה – כיפת הסלע (בתקופה מסוימת היא היוותה תחליף מערבי לכעבה). במסורת היהודית האבן נחשבת למקום שממנו ברא האל את העולם – ומכאן שהיא גם טבור העולם. באיסלאם האבן נחשבת למקום בו מוחמד עלה ב"סערה השמימה". לכל דת יש את כיבודי הקודש שלה, אך על דבר אחד יש הסכמה: זוהי האבן עליה התרחשה העקדה. זוהי האבן עליה אברהם עמד להקריב את בנו.
בעצם גם הסכמה זו היא בערבון מוגבל מכיוון שכל צד מתעקש שאביו שלו הוא העקוד. את אבינו יצחק העלו על המזבח טוענים אנו. מה פתאום, על אבינו שלנו הונף הסכין עונים כנגדנו המוסלמים. מצד אחד יש משהו מעורר פליאה בוויכוח בו כל צד רוצה להיות הקרבן. מצד שני האם זה לא מה שאנו עושים עד היום?
גם אם יש מחלוקת על זהות העקוד, נדמה לי שתמצא הסכמה על זהות העוקד, ועל קדושת מעמד העקדה. אחרי הכל אנחנו מקדשים את (ומתקוטטים על) אותה האבן שבא אברהם עמד לשחוט את בנו. אם לא די בכך סיפור העקדה לא יכול היה להסתיים ללא שחיטה וקרבן. לא רק שאברהם שחט את האייל כמנחה לאל, בבית המקדש הקפידו לעבוד את השם על ידי שחיטת בעלי חיים. ואם דתנו (האיסלאם והיהדות) כל כך מפארת שחיטה, עד שהיא נבחרה להיות הדרך לעבודת האל, האם זה מפליא, שמדי פעם יש מי שמנסה ליישם זאת הלכה למעשה?
ואפרופו סכין, קשה שלא להיזכר במשפטו הידוע של צ'כוב שאקדח שהונף במערכה הראשונה חייב לירות במערכה השלישית. קשה להשתחרר מההרגשה שהמערכה הראשונה שבה הונף הסכין הייתה באותה עקדה, והמערכה השלישית אף פעם לא מפסיקה. |
בניחותא
בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.
פרופיל
תגובות אחרונות
-
גילהסטחי
בתגובה על מה לאכול בחג השבועות
-
דוד פלד, David Peled
בתגובה על אלטלנה - הקרב על הזיכרון
-
א ח א ב
בתגובה על אלטלנה - יום הדין
-
א ח א ב
בתגובה על מפלצת ושמה היסטוריה - אלטלנה פרק א
-
גילהסטחי
בתגובה על ספוליטיקה
-
גילהסטחי
בתגובה על אשה יפת תואר
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתוב טוב.
אפשר תמיד להזכר גם במשפט של של מארי מאדלן לז'אן (שנאמר בצמא והרעב של יונסקו)
"לא תשכנע אותה"
אבל זה היה הרי תאטרון אבסורד .. אז מותר לדלג לחדר של הרולד פינטר.
ושיהיה לנו שבוע טוב.
אתה מציג יפה את הנקודות בהן המכנה המשותף.
(גם את זו של הסכין).
אנשים הם אנשים, והסכין הומצאה הרבה זמן לפני העקדה.