כותרות TheMarker >
    ';

    ד"ר אמנון טיל: אז ועכשיו

    הבלוג יעסוק בנושאים המעניינים אותי: התרבות הדיגיטלית, אמנות לסוגיה השונים, טקסטים, היסטוריה ופרה-היסטורה, תנ\"ך בראיה היסטורית, טיולים בארץ ובעולם, מדע וטכנולוגיה, כלכלה ירוקה ונוסטלגיה.

    לעיתים בעקבות רשימות שאכתוב עשויים להווצר תחומי עיניין חדשים, לכן אינני מגביל את עצמי רק לנושאים שהוזכרו לעיל.

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    נישואים לנוכרים בתקופת המקרא

    0 תגובות   יום שלישי, 20/10/15, 14:14
    Marriage to Gentiles During Biblical Times
    נישואים לנוכרים בתקופת המקרא
    דר` אמנון טיל, DAT
    דוא"ל: amnont@walla.co.il
    ====
    ראשי פרקים
    ========
    הקדמה
    נישואים של גבר עברי לאשה נוכריה
    נישואים של אשה עבריה לגבר נוכרי
    עזרא ונחמיה והנסיון לגרש את הנשים הנוכריות בתקופת בניין בית שני
    דעתו של פרופ` דניאל פרידמן
    המוצא האתני של עם ישראל
    ביבליוגרפיה ווביוגרפיה
    =======
    הקדמה
     
    הרשימה מביאה מקורות דיגיטליים שונים העוסקים בנישואים לנוכרים בתקופת המקרא.
    ======
    נישואים של גבר עברי לאשה נוכריה
     == 
    יהודה נשא אישה כנענית
     --
    בראשית פרק לח` פסוק 2 וַיַּרְא-שָׁם יְהוּדָה בַּת-אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ
     
    מנישואי יהודה ותמר נולד פרץ סבו של ישי אבי דוד המלך.
    - - - - -
    יוסף נישא לאסנת בת פוטי פרע כהן און המצרי.
     
    ממנה נולדו שני בניו: מנשה ואפרים אבות לשנים משבטי ישראל.
     
    בראשית
     
    פרק מא` פסוק 45 וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם
     
    פרק מא` פסוק 50 וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן
     
    פרק מו` פסוק 20 וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן אֶת-מְנַשֶּׁה וְאֶת-אֶפְרָיִם
    - -
    משה נשא שתי נשים נוכריות
     ==
    הראשונה היא צפורה, ביתו המדיינית של יתרו. האשה השניה הייתה כושית.
     
    שמות
     
    פרק ב` פסוק 21 וַיּוֹאֶל משֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמשֶׁה
     
    פרק ד` פסוק 25 וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי
     
    פרק יח` פסוק 2 וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה אֶת-צִפֹּרָה אֵשֶׁת משֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ
     
    במדבר
     
    פרק יב` פסוק 1 וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח
    - - -
    שמשון נשא אישה פלישתית
     ==
    שופטים
     
     פרק יג` פסוק 24 וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה 
    פרק יד` פסוק 1 וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים
     
    פרק יד` פסוק 3 וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל-עַמִּי אִשָּׁה כִּי-אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל-אָבִיו אוֹתָהּ קַח-לִי כִּי-הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי
     
    פרק יד` פסוק 5 וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה וַיָּבֹאוּ עַד-כַּרְמֵי תִמְנָתָה וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ
     
    פרק יד` פסוק 7 וַיֵּרֶד וַיְדַבֵּר לָאִשָּׁה וַתִּישַׁר בְּעֵינֵי שִׁמְשׁוֹן
     
    פרק יד` פסוק 10 וַיֵּרֶד אָבִיהוּ אֶל-הָאִשָּׁה וַיַּעַשׂ שָׁם שִׁמְשׁוֹן מִשְׁתֶּה כִּי כֵּן יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים
     
    פרק יד` פסוק 12 וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה-נָּא לָכֶם חִידָה אִם-הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלשִׁים סְדִינִים וּשְׁלשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים
     
    פרק יד` פסוק 15 וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת-שִׁמְשׁוֹן פַּתִּי אֶת-אִישֵׁךְ וְיַגֶּד-לָנוּ אֶת-הַחִידָה פֶּן-נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת-בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאתֶם לָנוּ הֲלֹא
     
    פרק יד` פסוק 16 וַתֵּבְךְ אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן עָלָיו וַתֹּאמֶר רַק-שְׂנֵאתַנִי וְלֹא אֲהַבְתָּנִי הַחִידָה חַדְתָּ לִבְנֵי עַמִּי וְלִי לֹא הִגַּדְתָּה וַיֹּאמֶר לָהּ הִנֵּה לְאָבִי וּלְאִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי וְלָךְ אַגִּיד
     
    פרק יד` פסוק 20 וַתְּהִי אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן לְמֵרֵעֵהוּ אֲשֶׁר רֵעָה לוֹ
     
    פרק טו` פסוק 1 וַיְהִי מִיָּמִים בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים וַיִּפְקֹד שִׁמְשׁוֹן אֶת-אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים וַיֹּאמֶר אָבֹאָה אֶל-אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה וְלֹא-נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא
     
    פרק טו` פסוק 3 וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן נִקֵּיתִי הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים כִּי-עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם רָעָה
     
    פרק טו` פסוק 4 וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלשׁ-מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל-זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין-שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ
     
    פרק טו` פסוק 6 וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים מִי עָשָׂה זֹאת וַיֹּאמְרוּ שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי כִּי לָקַח אֶת-אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת-אָבִיהָ בָּאֵשׁ
    - - -
    דוד נשא את מעכה, בת מלך גשור
     ==
    ממנה נולדו לדוד המלך אבשלום ותמר.
     
    שמואל ב
     
    פרק ג` פסוק 3 וּמִשְׁנֵהוּ כִּלְאָב לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן-מַעֲכָה בַּת-תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר
     
    מלכים א
     
    פרק טו` פסוק 2 שָׁלשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָםִ וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת-אֲבִישָׁלוֹם
     
    פרק טו` פסוק 10 וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָםִ וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת-אֲבִישָׁלוֹם
    פרק טו` פסוק 13 וְגַם אֶת-מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר-עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת-מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן
    - - -
    שלמה המלך נשא את בת פרעה, מואביות, עמוניות ובנות עמים נוספים
     ==
    מלכים א`
     
    פרק יא` פסוק 1 וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת-בַּת-פַּרְעֹה מוֹאֲבִיּוֹת עַמנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת
     
    פרק יא` פסוק 4 וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת-לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא-הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם-יְהוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו
     
    פרק יא` פסוק 5 וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּנִים
     
    פרק יא` פסוק 6 וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה כְּדָוִד אָבִיו
     
    פרק יא` פסוק 7 אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלָםִ וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן
    - - - -
    בנו של שלמה המלך רחבעם נולד לנעמה העמונית
     ==
    מלכים א 
    פרק יד` פסוק 21 וּרְחַבְעָם בֶּן-שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּיהוּדָה בֶּן-אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַםִ הָעִיר אֲשֶׁר-בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית
     
    דברי הימים ב
    פרק יב` פסוק 13 וַיִּתְחַזֵּק הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלַםִ וַיִּמְלֹךְ כִּי בֶן-אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַםִ הָעִיר אֲשֶׁר-בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית
    - - - - - -
    אחאב נישא לאיזבל הצידונית
     ===
    מלכים א
     
    פרק טז` פסוק 31 וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-אִיזֶבֶל בַּת-אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת-הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ
    - - - - - -
    עתליה בת איזבל הצידונית נישאת ליהורם מלך יהודה
     ===
    בנה של עתליה הוא אחזיהו מלך יהודה.
     
    מלכים ב ח26: "בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי מלך ישראל"
    - - - -
     
    ילדה את עובד שהוא אבי ישי אבי דוד. רות המואביה, אם כן, היא סבתא רבא של דוד המלך. 
    מגילת רות
     
    מחלון
     
    פרק א` פסוק 2 וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי-בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי-מוֹאָב וַיִּהְיוּ-שָׁם
     
    פרק א` פסוק 5 וַיָּמוּתוּ גַם-שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן וַתִּשָּׁאֵר הָאִשָּׁה מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ וּמֵאִישָׁהּ
     
    פרק ד` פסוק 10 וְגַם אֶת-רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת עַל-נַחֲלָתוֹ וְלֹא-יִכָּרֵת שֵׁם-הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם
     
    בעז
     
    פרק ד` פסוק 5 וַיֹּאמֶר בֹּעַז בְּיוֹם-קְנוֹתְךָ הַשָּׁדֶה מִיַּד נָעֳמִי וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת-הַמֵּת קָנִיתָה לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת עַל-נַחֲלָתוֹ
     
    פרק ד` פסוק 9 וַיֹּאמֶר בֹּעַז לַזְּקֵנִים וְכָל-הָעָם עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם כִּי קָנִיתִי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן מִיַּד נָעֳמִי
     
    פרק ד` פסוק 13 וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת-רוּת וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן
     
    פרק ד` פסוק 21 וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת-בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת-עוֹבֵד

    ==

    נישואים לשבויה יפת תואר

    ===

     

     ספר דברים פרק יא פסוקים י-יד

     י כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ- וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.  יא וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה.  יב וַהֲבֵאתָהּ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה, אֶת-צִפָּרְנֶיהָ.  יג וְהֵסִירָה אֶת-שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ, יֶרַח יָמִים; וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ, וּבְעַלְתָּהּ, וְהָיְתָה לְךָ, לְאִשָּׁה.  יד וְהָיָה אִם-לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ, וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, וּמָכֹר לֹא-תִמְכְּרֶנָּה, בַּכָּסֶף; לֹא-תִתְעַמֵּר בָּהּ, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ. 

    ======
    נישואים של אשה עבריה לגבר נוכרי
    ==
    ארוע זה הוא נדיר יותר אבל קיים.
     ==
    אוריה החתי נישא לבת שבע
    ==
    יש לזכור שבת שבע, אשתו של אוריה החתי, הופכת עם מותו של אוריה החתי לאשתו של דוד המלך ולאם בנו שלמה המלך. בנה הראשון, פרי ניאופה עם דוד המלך מת כעבור שבעה ימים.
    ישנה אפשרות נוספת והיא שבת שבע היא חתית כמו אוריה ואז לא רק שסבתה רבה של שלמה המלך היא רות המואביה אלא גם אמו בת שבע היא חתית. אם האפשרות הזו היא הנכונה אז למלך דוד היו שתי נשים נוכריות: מעכה בת מלך גשור ובת שבע החתית.
    - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
    אסתר המלכה היא יהודיה שנשאה למלך פרס אחשורוש
    ==
    מגילת אסתר
     
     פרק ב` פסוק 7 וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדכַי לוֹ לְבַת
     
    פרק ב` פסוק 8 וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל-יַד הֵגָי וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל-יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים
     
    פרק ב` פסוק 10 לֹא-הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת-עַמָּהּ וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא-תַגִּיד
     
    פרק ב` פסוק 11 וּבְכָל-יוֹם וָיוֹם מָרְדכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית-הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת-שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה-יֵּעָשֶׂה בָּהּ
     
    פרק ב` פסוק 15 וּבְהַגִּיעַ תֹּר-אֶסְתֵּר בַּת-אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדכַי אֲשֶׁר לָקַח-לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת-אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס-הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל-רֹאֶיהָ
     
    פרק ב` פסוק 16 וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל-בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא-חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת-שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ
     
    פרק ב` פסוק 17 וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת-אֶסְתֵּר מִכָּל-הַנָּשִׁים וַתִּשָּׁא-חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל-הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר-מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי
     
    פרק ב` פסוק 18 וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֵת מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה וַיִתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ
     
    פרק ב` פסוק 20 אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת-עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדכָי וְאֶת-מַאֲמַר מָרְדכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ
    ====
    עזרא ונחמיה והנסיון לגרש את הנשים הנוכריות בתקופת בניין בית שני
     ===
    עזרא פרק ט
     
    1 וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא-נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי.
     
    2 כי-נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה.  
     
    3 וכשמעי את-הדבר הזה קרעתי את-בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם.
     
    4 ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי-ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב.
     
    5 ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על-ברכי ואפרשה כפי אל-יהוה אלהי.
     
    6 ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים.
     
    7 מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה.
     
    8 ועתה כמעט-רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת-לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו.
     
    9 כי-עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט-עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת-לנו מחיה לרומם את-בית אלהינו ולהעמיד את-חרבתיו ולתת-לנו גדר ביהודה ובירושלם.  
     
    10 ועתה מה-נאמר אלהינו אחרי-זאת כי עזבנו מצותיך.
     
    11 אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל-פה בטמאתם.
     
    12 ועתה בנותיכם אל-תתנו לבניהם ובנתיהם אל-תשאו לבניכם ולא-תדרשו שלמם וטובתם עד-עולם למען תחזקו ואכלתם את-טוב הארץ והורשתם לבניכם עד-עולם.
     
    13 ואחרי כל-הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת.
     
    14 הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלוא תאנף-בנו עד-כלה לאין שארית ופליטה.
     
    15 יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי-נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על-זאת.
    - - - - -
    עזרא פרק י
     
    א וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא, וּכְהִתְוַדֹּתוֹ, בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל, לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים:  נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב-מְאֹד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים- כִּי-בָכוּ הָעָם, הַרְבֵּה-בֶכֶה.
     
    ב וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן-יְחִיאֵל מִבְּנֵי עולם (עֵילָם), וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא- אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ, וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ; וְעַתָּה יֵשׁ-מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל, עַל-זֹאת. 
     
    ג וְעַתָּה נִכְרָת-בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל-נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם, בַּעֲצַת אֲדֹנָי, וְהַחֲרֵדִים, בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ; וְכַתּוֹרָה, יֵעָשֶׂה.  ד קוּם כִּי-עָלֶיךָ הַדָּבָר, וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ:  חֲזַק, וַעֲשֵׂה. 
     
    ה וַיָּקָם עֶזְרָא וַיַּשְׁבַּע אֶת-שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְכָל-יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה- וַיִּשָּׁבֵעוּ. 
     
    ו וַיָּקָם עֶזְרָא, מִלִּפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים, וַיֵּלֶךְ, אֶל-לִשְׁכַּת יְהוֹחָנָן בֶּן-אֶלְיָשִׁיב; וַיֵּלֶךְ שָׁם, לֶחֶם לֹא-אָכַל וּמַיִם לֹא-שָׁתָה- כִּי מִתְאַבֵּל, עַל-מַעַל הַגּוֹלָה. 
     
    ז וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלִַם, לְכֹל בְּנֵי הַגּוֹלָה- לְהִקָּבֵץ, יְרוּשָׁלִָם.
     
    ח וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים, כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים- יָחֳרַם, כָּל-רְכוּשׁוֹ; וְהוּא יִבָּדֵל, מִקְּהַל הַגּוֹלָה.
     
    ט וַיִּקָּבְצוּ כָל-אַנְשֵׁי-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן יְרוּשָׁלִַם לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים, הוּא חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי- בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ; וַיֵּשְׁבוּ כָל-הָעָם, בִּרְחוֹב בֵּית הָאֱלֹהִים, מַרְעִידִים עַל-הַדָּבָר, וּמֵהַגְּשָׁמִים.
     
    י וַיָּקָם עֶזְרָא הַכֹּהֵן, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַתֶּם מְעַלְתֶּם, וַתֹּשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת- לְהוֹסִיף, עַל-אַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל. 
     
    יא וְעַתָּה, תְּנוּ תוֹדָה לַיהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֵיכֶם- וַעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ; וְהִבָּדְלוּ מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, וּמִן-הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת. 
     
    יב וַיַּעֲנוּ כָל-הַקָּהָל וַיֹּאמְרוּ, קוֹל גָּדוֹל:  כֵּן כדבריך (כִּדְבָרְךָ) עָלֵינוּ, לַעֲשׂוֹת. 
     
    יג אֲבָל הָעָם רָב וְהָעֵת גְּשָׁמִים, וְאֵין כֹּחַ לַעֲמוֹד בַּחוּץ; וְהַמְּלָאכָה, לֹא-לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם- כִּי-הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ, בַּדָּבָר הַזֶּה. 
     
    יד יַעַמְדוּ-נָא שָׂרֵינוּ לְכָל-הַקָּהָל וְכֹל אֲשֶׁר בֶּעָרֵינוּ, הַהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת יָבֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנִים, וְעִמָּהֶם זִקְנֵי-עִיר וָעִיר, וְשֹׁפְטֶיהָ:  עַד לְהָשִׁיב חֲרוֹן אַף-אֱלֹהֵינוּ, מִמֶּנּוּ- עַד, לַדָּבָר הַזֶּה. 
     
    טו אַךְ יוֹנָתָן בֶּן-עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן-תִּקְוָה, עָמְדוּ עַל-זֹאת; וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי, עֲזָרֻם. 
     
    טז וַיַּעֲשׂוּ-כֵן, בְּנֵי הַגּוֹלָה, וַיִּבָּדְלוּ עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֲנָשִׁים רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְבֵית אֲבֹתָם, וְכֻלָּם בְּשֵׁמוֹת; וַיֵּשְׁבוּ, בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, לְדַרְיוֹשׁ, הַדָּבָר. 
     
    יז וַיְכַלּוּ בַכֹּל- אֲנָשִׁים, הַהֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת:  עַד יוֹם אֶחָד, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.
     
    יח וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים, אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת:  מִבְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן-יוֹצָדָק, וְאֶחָיו- מַעֲשֵׂיָה וֶאֱלִיעֶזֶר, וְיָרִיב וּגְדַלְיָה. 
     
    יט וַיִּתְּנוּ יָדָם, לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם; וַאֲשֵׁמִים אֵיל-צֹאן, עַל-אַשְׁמָתָם.
     
    כ וּמִבְּנֵי אִמֵּר, חֲנָנִי וּזְבַדְיָה.
     
    כא וּמִבְּנֵי, חָרִם- מַעֲשֵׂיָה וְאֵלִיָּה וּשְׁמַעְיָה, וִיחִיאֵל וְעֻזִּיָּה. 
     
    כב וּמִבְּנֵי, פַּשְׁחוּר- אֶלְיוֹעֵינַי מַעֲשֵׂיָה יִשְׁמָעֵאל נְתַנְאֵל, יוֹזָבָד וְאֶלְעָשָׂה. 
     
    כג וּמִן-הַלְוִיִּם- יוֹזָבָד וְשִׁמְעִי, וְקֵלָיָה הוּא קְלִיטָא, פְּתַחְיָה יְהוּדָה, וֶאֱלִיעֶזֶר. 
     
    כד וּמִן-הַמְשֹׁרְרִים, אֶלְיָשִׁיב; וּמִן-הַשֹּׁעֲרִים, שַׁלֻּם וָטֶלֶם וְאוּרִי.
     
    כה וּמִיִּשְׂרָאֵל- מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ רַמְיָה וְיִזִּיָּה וּמַלְכִּיָּה, וּמִיָּמִן וְאֶלְעָזָר, וּמַלְכִּיָּה, וּבְנָיָה.
     
    כו וּמִבְּנֵי, עֵילָם- מַתַּנְיָה זְכַרְיָה וִיחִיאֵל וְעַבְדִּי, וִירֵמוֹת וְאֵלִיָּה.
     
    כז וּמִבְּנֵי, זַתּוּא- אֶלְיוֹעֵנַי אֶלְיָשִׁיב מַתַּנְיָה וִירֵמוֹת, וְזָבָד וַעֲזִיזָא.
     
    כח וּמִבְּנֵי, בֵּבָי- יְהוֹחָנָן חֲנַנְיָה, זַבַּי עַתְלָי.
     
    כט וּמִבְּנֵי, בָּנִי- מְשֻׁלָּם מַלּוּךְ וַעֲדָיָה, יָשׁוּב וּשְׁאָל ירמות (וְרָמוֹת).  
     
    ל וּמִבְּנֵי פַּחַת מוֹאָב, עַדְנָא וּכְלָל, בְּנָיָה מַעֲשֵׂיָה מַתַּנְיָה בְצַלְאֵל, וּבִנּוּי וּמְנַשֶּׁה. 
     
    לא וּבְנֵי, חָרִם- אֱלִיעֶזֶר יִשִּׁיָּה מַלְכִּיָּה, שְׁמַעְיָה שִׁמְעוֹן. 
     
    לב בִּנְיָמִן מַלּוּךְ, שְׁמַרְיָה.
     
    לג מִבְּנֵי, חָשֻׁם- מַתְּנַי מַתַּתָּה זָבָד אֱלִיפֶלֶט, יְרֵמַי מְנַשֶּׁה שִׁמְעִי. 
     
    לד מִבְּנֵי בָנִי, מַעֲדַי עַמְרָם וְאוּאֵל. 
     
    לה בְּנָיָה בֵדְיָה, כלוהי (כְּלוּהוּ). 
     
    לו וַנְיָה מְרֵמוֹת, אֶלְיָשִׁיב. 
     
    לז מַתַּנְיָה מַתְּנַי, ויעשו (וְיַעֲשָׂי). 
     
    לח וּבָנִי וּבִנּוּי, שִׁמְעִי.  לט וְשֶׁלֶמְיָה וְנָתָן, וַעֲדָיָה. 
     
    מ מַכְנַדְבַי שָׁשַׁי, שָׁרָי.  מא עֲזַרְאֵל וְשֶׁלֶמְיָהוּ, שְׁמַרְיָה. 
     
    מב שַׁלּוּם אֲמַרְיָה, יוֹסֵף.
     
    מג מִבְּנֵי, נְבוֹ- יְעִיאֵל מַתִּתְיָה זָבָד זְבִינָא, ידו (יַדַּי) וְיוֹאֵל בְּנָיָה. 
     
    מד כָּל-אֵלֶּה, נשאי (נָשְׂאוּ) נָשִׁים נָכְרִיּוֹת; וְיֵשׁ מֵהֶם נָשִׁים, וַיָּשִׂימוּ בָּנִים.
    - - - - -
    נחמיה
     
    פרק י
     
     29 ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל-הנבדל מעמי הארצות אל-תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין.
     
    30 מחזיקים על-אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד-האלהים ולשמור ולעשות את-כל-מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו.
     
    31 ואשר לא-נתן בנתינו לעמי הארץ ואת-בנתיהם לא נקח לבנינו.
    - - -
    פרק י"ג
     
    כג גַּם בַּיָּמִים הָהֵם, רָאִיתִי אֶת-הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות (אַשְׁדֳּדִיּוֹת), עמוניות (עַמֳּנִיּוֹת), מוֹאֲבִיּוֹת. 
     
    כד וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים, לְדַבֵּר יְהוּדִית- וְכִלְשׁוֹן, עַם וָעָם. 
     
    כה וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם, וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם; וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים, אִם-תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם, וְאִם-תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם. 
     
    כו הֲלוֹא עַל-אֵלֶּה חָטָא-שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא-הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ, וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה, וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים, מֶלֶךְ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל:  גַּם-אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ, הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת. 
     
    כז וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע, לַעֲשֹׂת אֵת כָּל-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת- לִמְעֹל, בֵּאלֹהֵינוּ:  לְהֹשִׁיב, נָשִׁים נָכְרִיּוֹת. 
     
    כח וּמִבְּנֵי יוֹיָדָע בֶּן-אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, חָתָן לְסַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי; וָאַבְרִיחֵהוּ, מֵעָלָי. 
     
    כט זָכְרָה לָהֶם, אֱלֹהָי:  עַל גָּאֳלֵי הַכְּהֻנָּה, וּבְרִית הַכְּהֻנָּה וְהַלְוִיִּם. 
     
    ל וְטִהַרְתִּים, מִכָּל-נֵכָר; וָאַעֲמִידָה מִשְׁמָרוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, אִישׁ בִּמְלַאכְתּוֹ. 
    לא וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת, וְלַבִּכּוּרִים; זָכְרָה-לִּי אֱלֹהַי, לְטוֹבָה.
    ========
    דעתו של פרופ` דניאל פרידמן
     ====
    עניין גירוש הנשים הנוכריות בתקופת עזרא קשור לדעת פרידמן באבדן העצמאות הישראלית בתקופתו. השאלה בתקופת עזרא הייתה שמירת הזהות היהודית בתנאי אובדן העצמאות המדינית. הוא רצה להמשיך את קיום העם היהודי באמצעות הדת.
     
    הנשים הנוכריות עלולות היו להטות את ילדיהן ובעליהן מדת זו. הוא  קבע איסור נישואים לנוכריות ושהדת היהודית הולכת ע"פ האם. במסורת המקראית הילדים נקראים ע"ש האב והאם בד"כ אינה מוזכרת בשושלות יוחסין. (פרידמן, 2000, עמ` 384-385).
    =====
    המוצא האתני של עם ישראל
     ====
    ע"פ התנ"ך כולנו צאצאי 12 בני יעקב שהפכו ל12 השבטים. לדעתו של יוחנן מופס, אחד מגדולי חוקרי המקרא, (מופס 2007, עמ` 48): "כיום כל החוקרים מניחים כי כמעט כל מוצא אתני מהמזרח הקדום של האלף השני - כנעני, חבירו, מצרי, מערב שמי, מוסופוטמי, פרוטו ארמי - השתלב בעם הישראלי החדש".
    ======
    ביבליוגרפיה והערות
     מופס י. (2007), אישיותו של אלוהים: תאולוגיה מקראית, אמונה אנושית ודמות האל, מכון שלום הרמן, ירושלים.  

    -- 

    פרידמן ד. (2000), הרצחת וגם ירשת?, משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, זמורה-ביתן, ת"א.  

    זהו ספר מצויין של שר המשפטים פרופ` דניאל פרידמן, בו הוא בוחן את פעילותן של דמויות תנכיות שונות כמו דוד המלך מנקודת מבט משפטית הן ע"פ הלכות העולם העתיק, הן ע"פ הדין היהודי והן ע"פ נוהגי המשפט בימינו.

    -- 
    ווביוגרפיה
    ==
     --
    --
    --
    --
    --
    מאמרים בסידרה: העולם העתיק 

    - - - - - -

    רשימותי בנושאים שונים


    דרג את התוכן: