כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    כאשר אמבטיה הייתה על פי מרשם רפואי

    16 תגובות   יום חמישי, 22/10/15, 00:50
    פעם היינו ממש מטונפים ומסריחים.. אבל ממש! בכל אופן, מרתק לקרוא עובדות אלו, שעד לא מזמן, הן היו נורמות מקובלות.
      
      
    ''
    תמונה מ1870 שבה נראית אשה מבוגרת מנקה כינים בוונציה
    הכינים וטפילים היו דבר של מה בכך
      
    הסופר שנדור מראי, נולד בשנת 1900 למשפחה עשירה של האימפריה האוסטרו הונגרית, מספר בספר זכרונותיו "וידויים", שבילדותו האמינו ש-"להתרחץ הרבה הוא דבר מזיק, כי הילדים הופכים לרכים מדי". בזמנים ההם האמבט היה חפץ פחות או יותר דקורטיבי שרוב הזמן שימש ככלי לאחסון דברים ורק פעם בשנה שימש למטרתו המקורית: בסן סילווסטר. רק באותו יום במשך כל השנה האנשים התרחצו.
      
    בחברה הבורגנית של סוף המאה ה-19 נהגו להתרחץ רק כאשר היו חולים או ביום חתונתם. המנטליות הזו, שהיום לא תעלה על הדעת, הייתה מקובלת עד לא מזמן. יותר מזה, אם נחזור למאה ה-18, היינו מתרחצים רק פעם בחיים, היינו מאבקים את שיערנו במקום לחפוף אותו עם מים ושמפו והיינו צריכים לקפוץ ולדלג על הצואה שהייתה מפוזרת ברחובות כדי לא לדרוך עליה.
      
    הרחצה החד או דו שנתית נהוגה הייתה להיעשות באמבטיה ענקית מלאה במים חמים. ראשית נכנס אב המשפחה, לאחר מכן שאר גברי הבית לפי הגיל ולאחר מכן הנשים, גם לפי סדר הגיל מהמבוגרת לצעירה.
    לבסוף הילדים והתינוקות האחרונים(!!). כאשר הגיע תור התינוקות, אפשר היה לאבד אחד מהם בתוך המים מרוב הלכלוך.
    בימי הביניים, נהגו הרוב להתחתן בחודש יוני, בתחילת הקיץ.
    הסיבה הייתה פשוטה: הרחצה הראשונה בשנה הייתה בחודש במאי, כך שבחודש יוני הריח עדיין היה נסבל.צעקה
    לכן, הכלות נהגו להצמיד לגופן זר פרחים, כדי לטשטש את הריח שכבר החל להיות מורגש, מכאן נובע המנהג באירופה להתחתן בחודש מאי ונשיאת זר לכלה המסורתי.
     
    באופן מפתיע, במאות הקודמות האנושות לא הייתה כל כך מלוכלכת. מודעים לצורך לשמור ולטפח את הגוף, הרומאים הקדומים בילו חלק ניכר מזמנם בסוג של ספא קבוצתי, בחסות האלה Higia, מגינת הבריאות, ממנה נובע המילה היגיינה.
      
    מנהג זה התפשט במזרח, שם האמבטיות הטורקיות הפכו למרכז של חיי החברה ושרד עד ימי הביניים. בערים מימי הביניים, גברים היו טובלים די תדיר באמבטיות ועשו את צרכיהם בתוך מחראות ציבוריות, שרידי התקופה הרומית, או בסיר, שזו הייתה עוד המצאה כדי לשמור על פרטיות. הנשים נהגו להתרחץ ולהתבשם ולסדר את שיערן. מה שלא היה כל כך נקי, היו הרחובות, בגלל הסיבה שנהגו לשפוך בהם את הפסולת ושפכים דרך החלון, בקריאת "שופכים מים!", דבר אשר אילץ את העוברים ושבים להביט תמיד למעלה.
      
      
    ''
    אשה רומית הולכת לבית מרחץ מלווה במשרתיה
    פסיפס של פיאצ`ה ארמרינה (סיציליה) במאה ה3 ו- 4
      
    פרות, סוסים, שוורים ושאר בעלי חיים, השאירו את חותמם ברחובות.

    אבל שיא הטינופת והלכלוך, היו בערים האירופאיות, רגע לפני הגעתה של המהפכה ההידראולית של המאה ה-19.
    בהעדר ביוב ותעלות ניקוז, הרחובות והכיכרות היו למצברי זוהמה שלעתים הפכו לנחלים של טינופת. בגדילת הגועל הזה, היו אחראים גם בעלי החיים הרבים הקיימים: כבשים, עזים, חזירים ומעל הכל סוסים ושוורים שמשכו עגלות. כאילו לא די בכך, קצבים נהגו לשחוט את בעלי החיים ברחובות הציבוריים ואילו במחוזות ומקומות של בורסקאים, מקומות אלו הפכו לסירחון ומקור למחלות.
      
    רומא העתיקה, או סביליה וקורדובה, בזמני הרומאים וערבים, היו יותר נקיים מפריז או לונדון של המאה ה-17 אשר בבתיהם לא היו קיימים הבתי שימוש, ביוב או חדרי רחצה. מה היו עושים אז האנשים? בדרך כלל, מול צורך דחוף, הבן אדם היה הולך ועושה את צרכיו בפינה דיסקרטית. הסופר הגרמני גתה, סיפר שפעם אחת הוא התאכסן באכסניה בגארדה, איטליה, כאשר הוא שאל היכן הוא יכול לעשות את צרכיו, הסתכלו בו בתימהון ונענה שבפטיו כמובן.
      
    צואת האנשים נמכרה כדשן
    הכל היה ממוחזר, היו אנשים שעסקו באיסוף צואה כדי למוכרה כדשן. צבעיי הבדים נשמרו בצנצנות שתן ששימשו אותם לאחר מכן כדי לנקות עורות ולהלבין בדים. גם עצמות טחונות שימשו כדשן. מה שלא היה ניתן למחזר, נישאר ברחובות כי לא היו קיימים נותני שירות ציבורי, כגון איסוף זבל.
    בערים, עבודות הניקיון הוגבלו לכבישים הראשיים בלבד, בהם נהגו לטייל צליינים או כרכרות שנסעו בהם אנשים רמי דררג או אצולה כדי לראות את האפיפיור ברומא של המאה ה-17, כאשר כל שאר העיר מטונפת לחלוטין. הרשויות נהגו לשכור חקלאים עם חזירים כדי שאלו כידועים כאוכלי כל סוג זבל, ינקו את האזור לפני אירוע כזה. כמו כן הם סמכו על הגשם שיעשה את שאר העבודה.
      
    הרחצה מזיקה לבריאות
    הרופאים במאה ה-16, האמינו שהמים מזיקים, בעיקר אם הוא חם, האמינו שהוא מחליש את האיברים ומשאיר את הגוף חשוף לרוחות מזיקות (לא רוחות רפאים) אשר יכולות לחדור דרך נקבוביות העור וכך לחלות במחלות שונות. אפילו כמה רופאים הגו את הרעיון ששכבת לכלוך תגן על הגוף ממחלותמופתע!, כך שהרחצה צריכה להיעשות "על יבש" עם מגבת נקייה, רק במקומות שהגוף נראה לעין, כגון הפנים וצוואר.
     
    טקסט שפורסם והופץ בבאזל במאה ה-17, ממליץ שילדים ינקו את פניהם ועיניהם עם סמרטוט לבן, מה שמנקה את הלכלוך ומשאיר את העור בצבעו הטבעי. לשטוף את הפנים במים מזיק לראייה, מקלקל את השיניים וגורם להצטננות, מחוויר את הפנים, וגורם לנו להיות רגישים יותר לקור בחורף ורגישים יותר לחום בקיץ. זה חלק מהכתוב בטקסט הנ"ל.
     
    כלי בסיכון גבוה שנקרא אמבטיה
    על פי ז`ורז` ויגרלו הצרפתי שחיבר "הנקי והמלוכלך" מחקר מעניין על הרגלי ההיגיינה האישית באירופה, הדחייה והרתיעה ממים, הגיעו לשכבות החברתיות הגבוהות  ביותר. בזמני לואי ה-14, הגברות הנלהבות ביותר לניקיון אישי, היו מתרחצות מקסימום פעמיים בשנה והמלך עצמו עשה זאת רק על פי מרשם רפואי וגם זאת, תחת זהירות מרבית, כפי שמעיד סיפור זה של אחד הרופאים הפרטיים של לואי: "הוריתי להכין את האמבטיה, המלך נכנס לתוכה בשעה 10 ובמשך כל השהיה הוא הרגיש כבדות וכאב ראש עמום.. דבר שמעולם לא קרה. לא רציתי להתעקש שישאר בה כי לפי מה שראיתי, מספיק הנזק שנגרם לו".
    כך היה שבני האדם היו אסירים באומללות של גופם וההיגיינה עברה לבגדים, כמה שיותר לבן, יותר טוב. העשירים היו "מתרחצים" בהחלפת חולצתם תדיר, שכביכול ספגה את לכלוך הגוף.
     
    ''
    לואי ה14 - הרגיש כבדות וכאב ראש אחרי האמבטיה..
    (אם גם אני הייתי עושה אמבטיה פעם ב10 שנים.. קרוב לודאי שהייתי מתעלפת.. או מקבלת שבץ בכלל)
     
     
    ההיגיינה והשיער

    טיפוח השיער במאה ה-18, היה מסוגנן מאוד, אבל מלוכלך להחריד.
    בבתי משפט הצרפתיים החלו לחבוש פאות מכיוון שהמלך לואי ה-14 התחיל במנהג זה בגלל התקרחותו. הפאות הפכו לפופולריות מאוד - באופן אבסורדי - בגלל הנטייה לחקות וללבוש כל מה שהמלך השתמש. רק האצילים יכלו להשתמש בהן ואופנה זו התפשטה בעוד בתי משפט ואצולה באירופה.
     
    ''
    לואי ה14 הנחיל את אופנת הפאות
     
    גרסאות אחרות מספרות שהייתה זו תקופה בה השתוללו מחלות מין כגון עגבת, אשר השלכותיה היו חמורות, כמו אבדן שיער או כתמים מכוערים על הצוואר ובעוד חלקי גוף וכו', וכידוע החיים באצולה היו די מופקרים, ועל מנת להסתיר את השלכות מחלות אלו, הם החלו להשתמש בפאות, איפור, כפפות וכו'.
     
     
    ''
    אפשר היה למצוא בתוך תסרוקות אלו, ברזלים,תכשיטים, פירות וירקות, פרחים, כינים וטפילים ולא פעם קפץ עכבר מתוכם.. אמיתי לחלוטין.
    (לא פלא, אם משאירים אפרסק שבוע על הראש.. בסוף הוא מרקיב וקורץ לעכברים)
     
     
    בהשפעת המלכה מארי אנטואנט, באותם הזמנים החלו לצוץ התסרוקות הבומבסטיות בסטייל גבוה. תסרוקות גבוהות אלו יכלו להיעשות רק בעזרת ספרים ומשרתות אישיות, אשר גזלו שעות רבות בארגון מסגרות מתכת, כריות, צמות בשיער ומבחר גדול ומגוון של מוצרים דקורטיביים שיכלו להיות תכשיטים יקרים, פירות וירקות.
     
    בלי קשר לקושי ועלות שתסרוקות אלו צרכו, המחיר האמיתי היה היכולת לשאת את הכובד והסרבול הזה שלעתים קרובות גרר אחריו כאבי ראש עזים. ובנוסף לכך, היה נפוץ מאוד הופעת כינים ופשפשים, בהתייחס להיגיינה הכל כך ירודה ששררה בתקופה, כי לחפוף את הראש היה ממש מעשה יוצא דופן וקוריוז.
    אפילו מספרים שמפאות מסוימות קפצו עכברים!
     
    אריסטוקרטים אחרים העדיפו להשתמש בפאה מאובקת ונהגו לגלח את ראשם כדי למנוע הופעת כינים וטפילים אחרים. היו להם מוטות מאבנים יקרות, בדרך כלל שנהב, בה נהגו להשחיל מתחת לפאה כדי לגרד את הראש באופן אלגנטי מבלי להסיר את הפאה בציבור.
     
    לא נהגו לחפוף את השיער כי השמפו לא היה קיים והסבונים היו יותר מדי שומניים. כך, האופנה של חבישת פאה התפשטה כיוון שהיו חייבים להיראות ייצוגים בבתי משפט, שם השתמשו בהן אנשים עשירים בחברה הגבוהה והפגישות נמשכו לעתים, לא שעות, אלה ימים.
     
    כל כך הרבה לכלוך וג`יפה, לא יכלו להמשך זמן רב מדי וכאשר הסירחון והריחות הדוחים איימו בלהחריב את התרבות המערבית, הגיעה בדיוק הקדמה המדעית והרעיונות הנאורים של המאה ה-18 כדי לאוורר את חיי האירופיים.
     
    בהדרגה החלו להתקין חדרי שימוש  קולקטיביים בבתים ונאסר השלכת הצרכים דרך החלון, ובד בבד דרבנו את התושבים להשליך זבל ופסולת רק במקומות המיועדים לכך.
     
    ב-1774, גילה השוודי קארל וויליאם סצ`ילה את הכלור, תמיסה אשר בשילוב עם מים הלבינה את הדברים ויחד עם תמיסה של נתרן הפך לחומר חיטוי יעיל. כך נולדה האקונומיקה, צעד גדול עבור האנושות.
     
     
    ''
     
    המאה ה18: המחראות הראשונות הופיעו
     
     
    צנרת ואסלות: המהפכה ההיגיינית

    במאה ה-19, ההתפתחות האורבנית הביאה ליצירת מנגנונים לסילוק השפכים בכל בניית בניין חדש. בו זמנית שצינורות ואסלות אנגליים (WC) התפשטו בכל אירופה, החלו לארגן כנסים והרצאות על ההיגיינה.
     
    כפי שהחלו לגלות חיידקים חדשים ותיפקודם בזיהומים - חום, כולירה, טיפוס, קדחת צהובה ועוד - ההנחה הייתה כי ניתן היה להגן על הגוף עם אמצעים פשוטים כמו שטיפת ידיים ותרגול ניקוי יומיומי עם מים וסבון. בשנת 1847, קבע הרופא ההונגרי סמלוויס איגנסיו את מקור הזיהומי של קדחת מלידה לאחר לידה והוכיח שהמידות ההיגייניות שננקטו, הפחיתו את מקרי התמותה.
    בשנת 1869, ג`וזף ליסטר הסקוטי, בהתבסס בעבודתו של פסטר, השתמש בפעם הראשונה במחטא בניתוח כירורגי.
    עם כל כך הרבה הוכחות ביד, כבר אף רופא לא העז להגיד שהרחצה מזיקה לבריאות.
     
     
    ''
    אחת האסלות הראשונות.. חתיכת רהיט!
     
     
    פוףףף. היה לי קצת קשה לאסוף את החומר הזה, אבל נהניתי והיה מרתק לראות איך הרגלי ההיגיינה האישית של האנושות השתנו לטובתנו.. ולטובת הסובבים אותנו :)
    פשוט קשה לי לדמיין, איך האנשים הסריחו ומיותר לציין את המחלות ומגפות שפרצו בגלל עיצות חסרות בסיס שהמים והרחצה מזיקים לבריאות.
    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/10/15 16:42:
      המצב היה כזה רק בארצות הקרות. כשמדרימים, מנהגי הרחצה נהיים תדירים יותר. אני גם לא בטוחה שכך היה המצב גם שם. בכפרים וליד מקורות מים, נהגו לרחוץ הרבה יותר מאשר פעם בשנה. אחד המנהגים ששרד את הזמן, הוא לחצוב בור בקרח ולרחוץ במים הקפואים שמתחתיו. בקיצור, כל זה נראה יותר כמו אגדה אורבנית מאשר כתיעוד נאמן למציאות ובכל מקרה, יש להזהיר כי מוגבל לצרפת הבורגנית בתקופת לואי ה-X.
        25/10/15 13:16:
      *
        25/10/15 12:52:
      מדהים.
        24/10/15 16:15:
      הזכרת לי את הריח בהודו :)
        24/10/15 14:48:
      פוסט מושקע וראוי, מיסיס הייד. אהבתי את "חתיכת" ההיסטוריה שהבאת לנו מבחינת ההגיינה האנושית לאורך הדורות ובחתך רוחב של חברות (כמו החברה הטורקית מול החברה האירופאית). הכל נכון. תודה לך.
        24/10/15 12:05:
      סחתיין על פוסט לתפארת מדעי ההגיינה. הטענה הרווחת כיום - הפרדת מערכות מי השתייה ממערכת הביוב הפחיתה את התמותה ב70%. כלומר - dont sheat where you eat שבת שלום :)
        24/10/15 00:13:
      כפי שכתבת, ניתן היה לאבד את התינוק מרוב לכלוך ומכאן בא הביטוי "לשפוך את המים עם התינוק". יופי של רשומה מרעננת.
        23/10/15 20:18:
      עבודת קודש את עושה בהשכילנו... תודה.
        23/10/15 08:44:
      תחזיר לי את העשר דקות האחרונות!! זה מה שנקרא שיט טוקינג ;)
        23/10/15 07:38:

      ואי אפשר להמנע מן התהייה הבאה:

       

      בהיסטוריה הרחוקה יותר, הרומאים היו נקיים, היוונים היו נקיים, ואפילו הטורקים היו נקיים (רשימה חלקית).

       

      אז - היכן ולמה התחרבנו הדברים??

        22/10/15 21:35:
      ואוו, מזל שהתקדמנו מאז
        22/10/15 18:41:
      איזו סקירה מעניינת. מעניין מה יכתבו עלינו בעוד כמה מאות...:)
        22/10/15 17:37:

       

       

       

      ברוטוס:   הידעת שהפולנים הם שהמציאו את הקרש של אסלת בית השימוש?

       

       

      נטוס:      ברור, האמריקאים רק שיפרו אותה כשעשו בקרש את החור

       

       

      ..

        22/10/15 12:22:

      אחלה סקירה הבאת.

      ולחשוב איזה חומרים מכניסים היום לכל מיני סבונים [נוזליים ולא רק]

      מזל שיש כפפות חד פעמיות. לי אחת התמונות הזכירה טירונות בנים.

      ובעצם גם של חלק מהבנות.. מזל גדול שיש מקלחות :-)

       

      ''

        22/10/15 10:22:
      אוף, אני הולך להתקלח..... מרתק. תודה.
        22/10/15 01:25:

      ליסטר התחיל את עניין ההגיינה ממחלקת היולדות.

      שיעור התמותה בקרב יולדות בבתי החולים היה עצום,

      וליסטר הושפע מכך קשות.

      לאחר ביקור בצרפת, שבה השתמשו בחומר מחטא בשם

      קרבול, הנהיג ליסטר את חובת ההגיינה גם בבתי חולים

      בבית החולים בו עבד ושיעור התמותה ירד באופן ניכר.

      הותיקים שבינינו עוד זוכרים את ריחו של הקרבול מהשירות

      הצבאי שכן זה היה חומר החיטוי שרווח בשירותי ובמקלחות.

      תודה על רשומה מרתקת!!!

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין