כותרות TheMarker >
    ';

    FTTH Israel

    FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל

    הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.

    ארכיון

    אדם זרטל ז"ל ויום הזכרון לחללי צה"ל ויום הכיפורים

    0 תגובות   יום ראשון, 25/10/15, 08:42

    פרופסור אדם זרטל ז"ל לשעבר ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה   נפטרב 18.10.2015  בגיל 79 ,  בדיוק 42 שנה , ביום הזכרון לחברו סגן יגאל רבנר ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים מהפגזה מצרית קשה בחצר מוות , אזור הצליחה , ושמאותה הפגזה נפצע קשה גם אדם זרטל. ואיך אדם זרטל ז"ל מתחבר לסיפורו האישי של יונה יהב ראש עיריית חיפה . 

    תוצאת תמונה עבור אדם זרטל

    אדם זרטל ז"ל

     

    במאמר שאני מביא כאן למטה אני מציין את אדם כ "א" שהפך לפרופסור מפורסם. אדם זרטל ז"ל מעולם לא הרשה שפציעתו הקשה תפריע לו בחייו ולא רצה להפוך את פציעתו  לקרדןם חפירות , הוא היה מהטובים לחפור בקרדום למרות פציעתו והנחיל ידע רב לתלמידיו ולעולם הארכיאולוגיה הארצישראלית. 

    Inline image 1

     

    המקום בו נהרג סגן יגאל רבנר ז"ל וננפצע קשה אדם זרטל ז"ל 

     

    Inline image 3

    אדם זרטל ז"ל באמצע התמונה ,מימינו אני בחולצה אזרחית (לא מצאתי חולצה צבאית בנסיבות הגיוס המהיר) 

    ומשמאל לאדם סגן יגאל רבנר ז"ל , התמונה צולמה על גשר הדוברות ב 17.10.1973 

    בבוקר ממש כשסימו את בניתו של גשר הדוברות .גשר הצליחה הראשון שאפשר את הצלחת המבצע כולו.  

     

    יום הזיכרון, מאמר שכתבתי במאי 2011 לזכרם של חלק מחברי שנפלו במלחמת יום הכיפורים :

     

    " יונה יהב ראש עיריית חיפה לא הכיר את סגן יהודה מונהייט ז"ל שנהרג בקרבות הצליחה בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים. יונה יהב התחתן עם אלמנתו של יהודה ואימץ את בנו של יהודה שנולד שלשה ימים בלבד לאחר נפילתו בקרב. סיפורו המרגש של יונה יהב, המתפרסם בגליון יום הזיכרון בעיתון ידיעות אחרונות לא היה ידוע לי, למרות שיתכן והתעקשותו של יהודה להחליף איתי תפקידים במהלך המלחמה חרצה את גורלו. את יונה יהב ורעיתו ראיתי מדי פעם בארועים שונים במהלך השנים, אבל את הקשר עם סגן יהודה מונהייט ז"ל נעלם ממני. 


    סגן יהודה מונהייט ז"ל שירת איתי במלחמת יום הכיפורים בפלוגת הדוברות . במהלך הנסיעה לשטח ההערכות התברר שהצוות של יהודה נותר ללא דוברה. יהודה התחנן למפקד הפלוגה שיתן לו להשתתף במבצע "אבירי לב" לצליחת התעלה . אני זוכר אותו אומר למפקד הפלוגה, אותו הכיר מלימודים משותפים בטכניון: " לא יתכן שקצין בצנחנים כמוני יפסיד את המלחמה. 

    ''

    סגן יהודה מונהייט ז"ל"לא יתכן שקצין צנחנים כמוני יפסיד את המלחמה.


    היינו דור שהתגייס לצה"ל חודשים ספורים לפני תחילתה של מלחמת ששת הימים או מיד לאחר תחילתה והרגיש שפיספס את הילת המנצחים של מלחמת 1967. יצאנו למלחמת יום הכיפורים בחדוות קרב. הדור האחרון אולי שהתנדב לצאת למלחמה בחדווה ובששון, עד הרגע שנתקלנו במראות הזוועה והקורבנות.


    אני זוכר שמפקד הפלוגה הרגיש שהוא עושה ליהודה טובה בהחלטתו להעביר לידי הצוות שלו את הדוברה שלי, שאותה היכנתי ובניתי במשך השבוע שקדם לצליחה.


    הצוות שלי נשלח לרפידים להביא דוברה נוספת שהיתה חסרה למהלך הצליחה. לקח לי ארבע שעות כדי להבין שהדוברה החדשה לא תצא לדרך ויצאתי לרדוף אחרי הדוברות שהיו בדרכן לתעלה. מסע הדוברות התעכב ביממה בגלל חסימת הצירים ובדרך גם נתקעה דוברה נוספת בחולות.

     

    זכורה לי התיעצות של קצינים בדרגת תתי אלופים, ששקלו להביא מסוק שיעזור לחלץ את הדוברה התקועה. הבנתי שכשיש משימה קריטית לעם ישראל , כל האמצעים כשרים. גם  "פליטי" החווה הסינית שעברו יום קרב עקוב מדם,  הזכירו לנו את מוראות המלחמה. 


    כשהגעתי לתעלה עם סגן יגאל רבנר ועם סגן א היום פרופסור ידוע , הדוברה של מונהייט כבר היתה עשנה, זכר לפגז הזרחן שפגע בה והדליק את חביות הדלק שאותם העמיסו על הדוברות לתדלוק כלי השיט, במקרה שיהיה צורך להעביר טנקים באגם המר הגדול. הפגזה כבדה נוספת הביאה למותו של סגן יגאל רבנר ז"ל ולפציעתו הקשה של א. 

     

    Inline image 1

    המקום בו נהרג סגן יגאל רבנר ז"ל וננפצע קשה אדם זרטל ז"ל 

     

    Inline image 3

    אדם זרטל ז"ל באמצע התמונה ,אני מימינו בחולצה אזרחית (לא מצאתי חולצה צבאית בנסיבות הגיוס המהיר) 

    ומשמאל לאדם סגן יגאל רבנר ז"ל , התמונה צולמה על גשר הדוברות ב 17.10.1973  בבוקר ממש כשסימו את בניתו

    של גשר הדוברות , גשר הצליחה הראשון שאיפשר את הצלחת המבצע כולו. . 


    המשימה המקורית של הדוברות הייתה להעביר טנקים באגם המר לגדה המערבית ומכאן ההצטידות בחביות הדלק . הכישלון בהנעת גשר הגלילים גרם  באופן לא מתוכנן, להפיכת הדוברות לגשר הראשון עליו חצה צה"ל את התעלה.

    ''

    גשר הדוברות הקשיש היה הראשון שאיפשר מעבר כוחות לגדה המערבית של התעלה .


    את יהודה הכרתי בקורס קציני חי"ר מחזור אוקטובר 1968, שנתיים לפני מלחמת יום הכיפורים עברתי עם סגן יהודה מונהייט וקציני חי"ר במילואים  הסבה מחי"ר להנדסה ימית. הגשר על תעלת סואץ חובר לו יחדיו באמצעות תשע דוברות של יחידת המילואים, לאחר שדוברתו של סגן יהודה מונהייט עלתה באש ודוברה נוספת נתקעה בדיונות. השלימו את הגשר שתי דוברות של היחידה הסדירה.


    הדוברה שלי שקיבלה את הצוות של יהודה נשרפה כליל על צוותה. נציג היחידה שעלה עליה נשאר הלום לזמן רב מהזוועה שנגלתה לעיניו. לאחר המלחמה הפכה הדוברה לאנדרטה מוזנחת לחללי היחידה בבסיס זיקים. 


    לאחר השלמת הגשר נתבקשנו להשאיר במקום צוות תחזוקה. המ"פ החליט להשאיר אותי ואת החילים הסדירים שהשלימו את צוותי המילואים. והדרת פני זקן בדם צעיר, חשב המ"פ . הצעירים התמרדו. הם אמרו ובצדק שהם חלק מצוות ואינם מוכנים להתפצל מצוותם המקורי . המג"ד החליט להשאיר את תחזוקת הגשר בידי סרן יהודה חודידה וקבוצת חילים סדירים.


    נתבקשתי לפנות את חיילי הפלוגה ממתחם חצר מוות. היו ברשותנו משאית ריו וקומנדקר. כל פעם כשהתרוממנו לעלות למשאית התחילה הפגזה. הייתי צריך לעבור חיל חיל ולדרבן אותו לעלות על המשאית. בדרך לאגם המר עוד עברנו על פניו של משה דיין, חזינו בתקיפת מטוסים מצריים על חצר מוות וראינו קרב אוירי שבו הופל מטוס אויב וטיסו צנח בקרבתנו.


    נשלחתי למפקדת האוגדה על מנת להביא אוטובוס להוצאת הכוחות. הנסיעה על ציר טרטור הייתה מהארוכות והמסוכנות בחיי. רכבים שרופים,הפגזות  וציר חסום. לקח לי שמונה שעות לעבור את 20 הקילומטרים . את המטרים האחרונים עשיתי כנראה בשינה ומצאתי את עצמי על דיונה בצידי הכביש. עם אור ראשון חזרתי לחזית התעלה עם האוטובוס והחזרנו את הכוחות למפקדה בטסה. זה היה יום שישי והוציאו אותנו הביתה ל 24 שעות. ביום ראשון לאחר החופשה עוד התבקשתי לקדם את הדוברה מרפידים לחזית.  הפסקת האש תפסה אותנו בדרך לחזית. 


    סרן יהודה חודידה ז"ל  והצוות הסדיר שהחליף אותי בין השאר בתחזוקת הגשר, ספג הפגזות כבדות במהלך ימי הלחימה הנותרים. סגן חודידה ז"ל נפל ביום האחרון של המלחמה במכת האש האחרונה של המצרים , בטרם נכנסה לתוקפה הפסקת האש.


    מפקד הגדוד העורפי ברפידים לא שכח לי שעזבתי אותו והצטרפתי לכוחות הצליחה. הוא העמיד אותי לדין לאחר המלחמה. במשפט הודעתי לו שאני מסרב להישפט בפניו, כי בצה"ל שופטים חילים שעוזבים את שדה הקרב אבל לא את אלו שמצטרפים ללוחמים. בהפוגה בין המשפטים הודח המפקד מתפקידו לאחר "שגבורתו" במלחמה כנראה נודעה לגורמים בכירים בחיל ההנדסה ובפיקוד דרום.

     

    בליל ה 18 באוקטובר 1973 התפנו חיילי המילואים של פלוגה א בגדוד הנדסה 630  מאזור "חצר המוות" לגדות האגם המר, לאחר שהקימו את גשר הדוברות שאיפשר את צליחת התעלה. לפנות ערב של אותו יום, הם עוד הספיקו לחוות תקיפות של 2 מיגים ואספו טייס מצרי שבוי שנחת בקרבם.

     

    ב 18 באוקטובר 2007 חגג חיל ההנדסה 40 שנה להקמת מערך הצליחה ו 34 שנים למלחמת יום הכיפורים. מתוך 13 דוברות שהשתתפו בצליחה 10 דוברות אוישו  על ידי  קציני חי"ר שעברו בתחילת שנות ה 70 הסבה לצליחה ושפיקדו על חילים, רובם יוצאי חיל הים וחיל האויר. מ 11 דוברות אנשי המילואים שהשתתפו בצליחה ,אחת שקעה בחול ולא הגיע ליעד, אחת נשרפה כליל יחד עם  כל שבעת אנשי  הצוות ו 9 דוברות גלשו למיים ובנו את השדרה המרכזית של גשר היבשה הראשון. רק שתי דוברות מאוישות על ידי אנשי הגדוד הסדיר נטלו חלק בגשר היבשתי.

     

    הצליחה הינה המוטיב העיקרי במורשת חיל ההנדסה. באירוע רב רושם באתר ההנצחה של החיל ביער חולדה אמר  סגן שר הבטחון דאז מתן וילנאי  כי מנענו את תבוסת צה"ל במלחמת יום הכיפורים במבצע הצליחה. אלופים לשעבר דרשו לתת ליחידה צלש מיוחד. בסרט שליווה את המסכת סופרו סיפורי לוחמים, אך הפלוגה שהקימה את הגשר והצילה את עם ישראל, כדברי סגן שר הבטחון נפקדה מהמרקע. קשה לספר לבנים כי קציני ח"ר במילואים וג'ובניקים מחיל הים והאויר עשו היסטוריה ובנו את מורשת הקרב של חיל ההנדסה וצבא היבשה בישראל.

     

    הם נשלחו למשימת התאבדות יחד עם חטיבת השריון  14, גדוד הצנחנים 890 ואוגדתו האגדית של אריאל שרון. קראו להם אבירי לב, אך הם לא ידעו את גודל הסכנה. הם עבדו קשה והצליחו . מי שנשאר בחיים ושמע על העצרת הגיע ליער חולדה. את מספר חברי לפלוגה שהגיע  לעצרת אפשר לספור על אצבעות הידיים. מתאבדים שניצלו לא שמחים  לחזור לזירת הארוע.

     

    לאחר שמונה חודשים בגדה המערבית של התעלה , וחודשים של שינה מתחת לדוברה החשופה,  מטרים ספורים מתעלת המים המתוקים באיסמעליה , שבנו כולנו לחיי שגרה. 

    ''

    ראש עיריית חיפה יונה יהב ורעייתו ד"ר רבקה יהב, אלמנתו של סגן יהודה מונהייט ז"ל.

     

    כשהשתחררנו,  לסגן יהודה מונהייט ז"ל כבר היה בן שזחל וצחק. חמש שנים לאחר מכן נישאה אלמנתו של יהודה ליונה יהב היום ראש עיריית חיפה .ד"ר רבקה יהבאלמנתו של סגן מונהייט ז"ל, הקימה באוניברסיטת חיפה קבוצת תמיכה להתמודדות עם אבדן ושכול של בני זוג.  את סיפורו של יונה יהב לא הכרתי , אבל גם הסיפור שלי על סגן יהודה מונהייט ז"ל כנראה מסופר כאן לראשונה. 

     

    אבי יהושע ז"ל נפטר  בגיל 87 ביום הזיכרון לחללי צה"ל. מאז יום הזיכרון לחללי צה"ל הוא גם יום הזיכרון הפרטי שלי לזכר אבי ז"ל.  אבי היה הקורא הנאמן של הבלוגים שלי . הוא גם דאג לתקן אותי במידת הצורך. חלק גדול מהאירועים שעברו אותי ובעיקר אלו הצבאיים נודעו לו דרך הסיפורים בבלוג. את הסיפור הזה הוא לא שמע.  יהי זכרו ברוך. 

     

    ''

    אבי יהושע גליק ז"ל . נפטר בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל תשס"ט

     

     

     

     

    אדם זרטל ז"ל נפטרב 18.10.2015  בגיל 79 ,  בדיוק 42 שנה , ביום הזכרון לחברו סגן יגאל רבנר ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים מהפגזה מצרית קשה בחצר מוות , אזור הצליחה , ושמאותה הפגזה נפצע קשה גם אדם זרטל.

    תוצאת תמונה עבור אדם זרטל

    אדם זרטל ז"ל

     

    במאמר שאני מביא כאן למטה אני מציין את אדם כ "א" שהפך לפרופסור מפורסם. אדם זרטל ז"ל מעולם לא הרשה שפציעתו הקשה תפריע לו בחייו ולא רצה להפוך את פציעתו  לקרדום חפירות , הוא היה מהטובים לחפור בקרדום למרות פציעתו והנחיל ידע רב לתלמידיו ולעולם הארכיאולוגיה הארצישראלית. 

     

     

    Inline image 1

     

    המקום בו נהרג סגן יגאל רבנר ז"ל וננפצע קשה אדם זרטל ז"ל 

     

    Inline image 3

    אדם זרטל ז"ל באמצע התמונה ,מימינו אני בחולצה אזרחית (לא מצאתי חולצה צבאית בנסיבות הגיוס המהיר) 

    ומישמאל לאדם סגן יגאל רבנר ז"ל , התמונה צולמה על גשר הדוברות ב 17.10.1973 בבוקר ממש כשסימו את בניתו. 

     

    יום הזיכרון, מאמר שכתבתי במאי 2011 לזכרם של חלק מחברי שנפלו במלחמת יום הכיפורים :

     

    " יונה יהב ראש עיריית חיפה לא הכיר את סגן יהודה מונהייט ז"ל שנהרג בקרבות הצליחה בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים. יונה יהב התחתן עם אלמנתו של יהודה ואימץ את בנו של יהודה שנולד שלשה ימים בלבד לאחר נפילתו בקרב. סיפורו המרגש של יונה יהב, המתפרסם בגליון יום הזיכרון בעיתון ידיעות אחרונות לא היה ידוע לי, למרות שיתכן והתעקשותו של יהודה להחליף איתי תפקידים במהלך המלחמה חרצה את גורלו. את יונה יהב ורעיתו ראיתי מדי פעם בארועים שונים במהלך השנים, אבל את הקשר עם סגן יהודה מונהייט ז"ל נעלם ממני. 

     

    סגן יהודה מונהייט ז"ל שירת איתי במלחמת יום הכיפורים בפלוגת הדוברות . במהלך הנסיעה לשטח ההערכות התברר שהצוות של יהודה נותר ללא דוברה. יהודה התחנן למפקד הפלוגה שיתן לו להשתתף במבצע "אבירי לב" לצליחת התעלה . אני זוכר אותו אומר למפקד הפלוגה, אותו הכיר מלימודים משותפים בטכניון: " לא יתכן שקצין בצנחנים כמוני יפסיד את המלחמה. 

    ''

    סגן יהודה מונהייט ז"ל: "לא יתכן שקצין צנחנים כמוני יפסיד את המלחמה.

     

    היינו דור שהתגייס לצה"ל חודשים ספורים לפני תחילתה של מלחמת ששת הימים או מיד לאחר תחילתה והרגיש שפיספס את הילת המנצחים של מלחמת 1967. יצאנו למלחמת יום הכיפורים בחדוות קרב. הדור האחרון אולי שהתנדב לצאת למלחמה בחדווה ובששון, עד הרגע שנתקלנו במראות הזוועה והקורבנות.

     

    אני זוכר שמפקד הפלוגה הרגיש שהוא עושה ליהודה טובה בהחלטתו להעביר לידי הצוות שלו את הדוברה שלי, שאותה היכנתי ובניתי במשך השבוע שקדם לצליחה.

     

    הצוות שלי נשלח לרפידים להביא דוברה נוספת שהיתה חסרה למהלך הצליחה. לקח לי ארבע שעות כדי להבין שהדוברה החדשה לא תצא לדרך ויצאתי לרדוף אחרי הדוברות שהיו בדרכן לתעלה. מסע הדוברות התעכב ביממה בגלל חסימת הצירים ובדרך גם נתקעה דוברה נוספת בחולות.

     

    זכורה לי התיעצות של קצינים בדרגת תתי אלופים, ששקלו להביא מסוק שיעזור לחלץ את הדוברה התקועה. הבנתי שכשיש משימה קריטית לעם ישראל , כל האמצעים כשרים. גם  "פליטי" החווה הסינית שעברו יום קרב עקוב מדם,  הזכירו לנו את מוראות המלחמה. 

     

    כשהגעתי לתעלה עם סגן יגאל רבנר ועם סגן א היום פרופסור ידוע , הדוברה של מונהייט כבר היתה עשנה, זכר לפגז הזרחן שפגע בה והדליק את חביות הדלק שאותם העמיסו על הדוברות לתדלוק כלי השיט, במקרה שיהיה צורך להעביר טנקים באגם המר הגדול. הפגזה כבדה נוספת הביאה למותו של סגן יגאל רבנר ז"ל ולפציעתו הקשה של א. 

     

    Inline image 1

    המקום בו נהרג סגן יגאל רבנר ז"ל וננפצע קשה אדם זרטל ז"ל 

     

    Inline image 3

    אדם זרטל ז"ל באמצע התמונה ,אני מימינו בחולצה אזרחית (לא מצאתי חולצה צבאית בנסיבות הגיוס המהיר) 

    ומשמאל לאדם סגן יגאל רבנר ז"ל , התמונה צולמה על גשר הדוברות ב 17.10.1973  בבוקר ממש כשסימו את בניתו

    של גשר הדוברות , גשר הצליחה הראשון שאיפשר את הצלחת המבצע כולו. . 

     

    המשימה המקורית של הדוברות הייתה להעביר טנקים באגם המר לגדה המערבית ומכאן ההצטידות בחביות הדלק . הכישלון בהנעת גשר הגלילים גרם  באופן לא מתוכנן, להפיכת הדוברות לגשר הראשון עליו חצה צה"ל את התעלה.

    ''

    גשר הדוברות הקשיש היה הראשון שאיפשר מעבר כוחות לגדה המערבית של התעלה .

     

    את יהודה הכרתי בקורס קציני חי"ר מחזור אוקטובר 1968, שנתיים לפני מלחמת יום הכיפורים עברתי עם סגן יהודה מונהייט וקציני חי"ר במילואים  הסבה מחי"ר להנדסה ימית. הגשר על תעלת סואץ חובר לו יחדיו באמצעות תשע דוברות של יחידת המילואים, לאחר שדוברתו של סגן יהודה מונהייט עלתה באש ודוברה נוספת נתקעה בדיונות. השלימו את הגשר שתי דוברות של היחידה הסדירה.

     

    הדוברה שלי שקיבלה את הצוות של יהודה נשרפה כליל על צוותה. נציג היחידה שעלה עליה נשאר הלום לזמן רב מהזוועה שנגלתה לעיניו. לאחר המלחמה הפכה הדוברה לאנדרטה מוזנחת לחללי היחידה בבסיס זיקים. 

     

    לאחר השלמת הגשר נתבקשנו להשאיר במקום צוות תחזוקה. המ"פ החליט להשאיר אותי ואת החילים הסדירים שהשלימו את צוותי המילואים. והדרת פני זקן בדם צעיר, חשב המ"פ . הצעירים התמרדו. הם אמרו ובצדק שהם חלק מצוות ואינם מוכנים להתפצל מצוותם המקורי . המג"ד החליט להשאיר את תחזוקת הגשר בידי סרן יהודה חודידה וקבוצת חילים סדירים.

     

    נתבקשתי לפנות את חיילי הפלוגה ממתחם חצר מוות. היו ברשותנו משאית ריו וקומנדקר. כל פעם כשהתרוממנו לעלות למשאית התחילה הפגזה. הייתי צריך לעבור חיל חיל ולדרבן אותו לעלות על המשאית. בדרך לאגם המר עוד עברנו על פניו של משה דיין, חזינו בתקיפת מטוסים מצריים על חצר מוות וראינו קרב אוירי שבו הופל מטוס אויב וטיסו צנח בקרבתנו.

     

    נשלחתי למפקדת האוגדה על מנת להביא אוטובוס להוצאת הכוחות. הנסיעה על ציר טרטור הייתה מהארוכות והמסוכנות בחיי. רכבים שרופים,הפגזות  וציר חסום. לקח לי שמונה שעות לעבור את 20 הקילומטרים . את המטרים האחרונים עשיתי כנראה בשינה ומצאתי את עצמי על דיונה בצידי הכביש. עם אור ראשון חזרתי לחזית התעלה עם האוטובוס והחזרנו את הכוחות למפקדה בטסה. זה היה יום שישי והוציאו אותנו הביתה ל 24 שעות. ביום ראשון לאחר החופשה עוד התבקשתי לקדם את הדוברה מרפידים לחזית.  הפסקת האש תפסה אותנו בדרך לחזית. 

     

    סרן יהודה חודידה ז"ל  והצוות הסדיר שהחליף אותי בין השאר בתחזוקת הגשר, ספג הפגזות כבדות במהלך ימי הלחימה הנותרים. סגן חודידה ז"ל נפל ביום האחרון של המלחמה במכת האש האחרונה של המצרים , בטרם נכנסה לתוקפה הפסקת האש.

     

    מפקד הגדוד העורפי ברפידים לא שכח לי שעזבתי אותו והצטרפתי לכוחות הצליחה. הוא העמיד אותי לדין לאחר המלחמה. במשפט הודעתי לו שאני מסרב להישפט בפניו, כי בצה"ל שופטים חילים שעוזבים את שדה הקרב אבל לא את אלו שמצטרפים ללוחמים. בהפוגה בין המשפטים הודח המפקד מתפקידו לאחר "שגבורתו" במלחמה כנראה נודעה לגורמים בכירים בחיל ההנדסה ובפיקוד דרום.

     

    בליל ה 18 באוקטובר 1973 התפנו חיילי המילואים של פלוגה א בגדוד הנדסה 630  מאזור "חצר המוות" לגדות האגם המר, לאחר שהקימו את גשר הדוברות שאיפשר את צליחת התעלה. לפנות ערב של אותו יום, הם עוד הספיקו לחוות תקיפות של 2 מיגים ואספו טייס מצרי שבוי שנחת בקרבם.

     

    ב 18 באוקטובר 2007 חגג חיל ההנדסה 40 שנה להקמת מערך הצליחה ו 34 שנים למלחמת יום הכיפורים. מתוך 13 דוברות שהשתתפו בצליחה 10 דוברות אוישו  על ידי  קציני חי"ר שעברו בתחילת שנות ה 70 הסבה לצליחה ושפיקדו על חילים, רובם יוצאי חיל הים וחיל האויר. מ 11 דוברות אנשי המילואים שהשתתפו בצליחה ,אחת שקעה בחול ולא הגיע ליעד, אחת נשרפה כליל יחד עם  כל שבעת אנשי  הצוות ו 9 דוברות גלשו למיים ובנו את השדרה המרכזית של גשר היבשה הראשון. רק שתי דוברות מאוישות על ידי אנשי הגדוד הסדיר נטלו חלק בגשר היבשתי.

     

    הצליחה הינה המוטיב העיקרי במורשת חיל ההנדסה. באירוע רב רושם באתר ההנצחה של החיל ביער חולדה אמר  סגן שר הבטחון דאז מתן וילנאי  כי מנענו את תבוסת צה"ל במלחמת יום הכיפורים במבצע הצליחה. אלופים לשעבר דרשו לתת ליחידה צלש מיוחד. בסרט שליווה את המסכת סופרו סיפורי לוחמים, אך הפלוגה שהקימה את הגשר והצילה את עם ישראל, כדברי סגן שר הבטחון נפקדה מהמרקע. קשה לספר לבנים כי קציני ח"ר במילואים וג'ובניקים מחיל הים והאויר עשו היסטוריה ובנו את מורשת הקרב של חיל ההנדסה וצבא היבשה בישראל.

     

    הם נשלחו למשימת התאבדות יחד עם חטיבת השריון  14, גדוד הצנחנים 890 ואוגדתו האגדית של אריאל שרון. קראו להם אבירי לב, אך הם לא ידעו את גודל הסכנה. הם עבדו קשה והצליחו . מי שנשאר בחיים ושמע על העצרת הגיע ליער חולדה. את מספר חברי לפלוגה שהגיע  לעצרת אפשר לספור על אצבעות הידיים. מתאבדים שניצלו לא שמחים  לחזור לזירת הארוע.

     

    לאחר שמונה חודשים בגדה המערבית של התעלה , וחודשים של שינה מתחת לדוברה החשופה,  מטרים ספורים מתעלת המים המתוקים באיסמעליה , שבנו כולנו לחיי שגרה. 

    ''

    ראש עיריית חיפה יונה יהב ורעייתו ד"ר רבקה יהב, אלמנתו של סגן יהודה מונהייט ז"ל.

     

    כשהשתחררנו,  לסגן יהודה מונהייט ז"ל כבר היה בן שזחל וצחק. חמש שנים לאחר מכן נישאה אלמנתו של יהודה ליונה יהב היום ראש עיריית חיפה .ד"ר רבקה יהבאלמנתו של סגן מונהייט ז"ל, הקימה באוניברסיטת חיפה קבוצת תמיכה להתמודדות עם אבדן ושכול של בני זוג.  את סיפורו של יונה יהב לא הכרתי , אבל גם הסיפור שלי על סגן יהודה מונהייט ז"ל כנראה מסופר כאן לראשונה. 

     

    אבי יהושע ז"ל נפטר  בגיל 87 ביום הזיכרון לחללי צה"ל. מאז יום הזיכרון לחללי צה"ל הוא גם יום הזיכרון הפרטי שלי לזכר אבי ז"ל.  אבי היה הקורא הנאמן של הבלוגים שלי . הוא גם דאג לתקן אותי במידת הצורך. חלק גדול מהאירועים שעברו אותי ובעיקר אלו הצבאיים נודעו לו דרך הסיפורים בבלוג. את הסיפור הזה הוא לא שמע.  יהי זכרו ברוך. 

     

    ''

    אבי יהושע גליק ז"ל . נפטר בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל תשס"ט

    דרג את התוכן: