כותרות TheMarker >
    ';

    פצצת אטום

    איך פתאם באמצע החיים, קיבלתי יום אחד הודעת פיטורין לקונית במייל, אשתי החליטה לזרוק אותי מהבית בעזרת משטרת ישראל ועולמי המסודר והבורגני קרס לתוך עצמו. מה קרה לילד הטוב שתמיד ריצה את כולם ועשה בדיוק מה שאמרו לפי תוכנית חיים סדורה מראש: V לבגרות V לצבא V לימודים גבוהים V לקריירה הנכונה V לנישואין V לילדים V למשכנתא לבית הנכון בשכונה הנכונה ואז היכה הוריקן משבר גיל ה-40 כמו פצצת אטום והשאיר אותי מחוץ זרוק ומעוך מוקף נשורת גרעינית של חיי.

    כלבה מתגרשת

    24 תגובות   יום שלישי, 27/10/15, 13:21

    לא, אני לא מתכוון לאקסית, עם כל הפיתוי שבדבר...

    אני מתכוון לכלבה המשפחתית האמיתית שלנו.

    שיחות קטנות עם ידידתי החדשה מהקפה bonbonyetta

    עוררו בי מחשבות לגבי הכלבה המתגרשת שלי.

    מה עובר בראשה?

    איך היא תופסת את הקריעה האכזרית מבית המשפחה ששנינו חווינו.

    איך מסבירים לה?

    היא מקבלת המון חום ואהבה מהוריי ומהר מאד השתלבה במקום החדש.

    היא שמחה נורא כשהבנות באות לבקר אותה.

    אבל לפעמים,

    אני מוצא אותה שקועה בהרהורים נוגים.

    .

    ''

    .

    אימצתי אותה יותר בשבילי, מאשר בשביל הילדות, 

    מתוך אמונה אמיתית, שילדים חייבים לגדול עם כלב,

    כדי ללמוד על חמלה, אחריות ואהבת בעלי חיים.

    דווקא הצמחונות שאני דבק מילדות,

    היתה פחות חשובה לי להנחלת הצאצאיות.

    בילדותי גדלתי עם כלבים, והיו לי גם עכברים,

    אוגרים, צבי מים ואקווריום מאד מושקע.

    אבל זה לא הספיק לי.

    כל ציפור או חיה פצועה ברחוב,

    היתה מוצאת את דרכה לביתנו,

    לחרדת אמי שלא הבינה את האובססיה.

    גם האקסית עברה כמה חוויות כאלו בשנות הנישואים הראשונות,

    אבל נמאס לה מהר מאד והיא הטילה וטו על הבאת בעלי חיים,

    חוץ מכלבים ואקווריום שהיתה מוכנה לסבול.

     

    הנה קטע מילדותי,

    בכיכובו של ירמי קפלן המתוק,

    הרבה לפני שהפך לכוכב רוק מזדקן ומוצלח,

    שמשחק את הילד "בני" חובב החיות.

    כל ילדותי כשצפיתי בסדרה,

    הוא היה הדמות הטלוויזיונית שהכי הזדהיתי איתה.

    מעניין למה?!

    מומלץ להריץ את הסרטון לדקה 8:30 משם זה מתחיל,

    אבל חבל לוותר על שיר הפתיחה הנאיבי.

    ישראל של פעם.

    .

    ''
     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/10/15 22:12:

      צטט: kruveet 2015-10-28 19:39:40

      צטט: פצצת אטום 2015-10-28 17:37:54

      צטט: נתןפאר 2015-10-27 19:18:27

      לא מזמן נפתרה לנו הכלבה...לא אבוש ואודה שבכיתי ימים...הילדים בוכים עד היום...ככל שתקבל יותר אהבה כך תתגבר ...לכלב קשה יותר המעבר מלבני אדם. פנקו אותה!

       

       

      עצוב כל כך.

      זה כמו לאבד בן משפחה.

      אמא שלי תמיד מגדירה את הכלבים שגידלנו "כעוד נשמה בבית"

      כשהכלב הקודם שלי נפטר, 

      ישבתי שבוע בבית משותק מכאב.

      מבין אותך.

       

      חודשים אחרי שהכלבה שלי הלכה לעולם שכולו אי-מכאוב 

      הייתי חוזרת הביתה והמבט היה ישר עף שמאלה למקום שבו היה מונח השטיח שלה

      ופשוט ציפיתי לראות אותה זוקפת את ראשה ואז מטה אותו שמאלה, כמנהגה.

      בכל פעם היו ההפתעה והאכזבה מכות בי מחדש...  

       

       

      זר לא יבין זאת.

      רק מגדלי כלבים מבינים,

      את הקשר המיוחד שנרקם עם האנשים הקטנים האלו.

        28/10/15 19:39:

      צטט: פצצת אטום 2015-10-28 17:37:54

      צטט: נתןפאר 2015-10-27 19:18:27

      לא מזמן נפתרה לנו הכלבה...לא אבוש ואודה שבכיתי ימים...הילדים בוכים עד היום...ככל שתקבל יותר אהבה כך תתגבר ...לכלב קשה יותר המעבר מלבני אדם. פנקו אותה!

       

       

      עצוב כל כך.

      זה כמו לאבד בן משפחה.

      אמא שלי תמיד מגדירה את הכלבים שגידלנו "כעוד נשמה בבית"

      כשהכלב הקודם שלי נפטר, 

      ישבתי שבוע בבית משותק מכאב.

      מבין אותך.

       

      חודשים אחרי שהכלבה שלי הלכה לעולם שכולו אי-מכאוב 

      הייתי חוזרת הביתה והמבט היה ישר עף שמאלה למקום שבו היה מונח השטיח שלה

      ופשוט ציפיתי לראות אותה זוקפת את ראשה ואז מטה אותו שמאלה, כמנהגה.

      בכל פעם היו ההפתעה והאכזבה מכות בי מחדש...  

        28/10/15 18:09:

      צטט: נערת ליווי 2015-10-27 19:58:30

      חמוד ירמי שכשהוא היה קטן. וקטע כי הוא לא היה היחיד מהמשפחה שלימד אנגלית,

      והכלבה יותר מהרבה מתוקה ! אבל תמיד יש לכלבי פאג עיניים גדולות טיפה, אז זה לא אומר שהיא מהורהרת או נוגה :) ומשו לגבי חיות בכלל שכתבת על עצמך כשהיית קטן - בע"ח תמיד יודעים למי לבוא. זה על הדרך קצת גם, 

       

       

      משפחת קפלן היו ה"בנאים" של לימודי האנגלית בחינוכית לשון בחוץ

      העיניים והנחירות זה הקסם של פאגים סינים.

      על הדרך,

      כשאני הולך ברחוב המבט שלי הופך חם ועוטף כשאני פוגש "חבר",

      מעניין למה זה לא קורה לי גם עם אנשים?!

        28/10/15 17:51:

      צטט: Vered C 2015-10-27 15:58:21

      נוגע ללב. כלבים מסתגלים. כמו ילדים. העצב בעיניים יחלוף אט אט לאור. אתה תראה.

       

       

      תודה ורד.

        28/10/15 17:50:

      צטט: ~בועז22~ 2015-10-27 14:46:03

      אני בטוח שהיא עצובה...

       

      גם אני.

        28/10/15 17:48:

      צטט: א ח א ב 2015-10-27 21:50:17

      צער בעלי כלבים ..

       

      מגניב

        28/10/15 17:47:

      צטט: חני.א 2015-10-27 21:23:37

      כן לפעמים גם הם מהרהרים עם עיניים כאלה עמוקות..וירמי תמיד היה זמר ושחקן קסום.

      ''

      .

       

       

      ירמי כוכב ענק!

      לנצח אזכור לו חסד נעורים כ"בני".

        28/10/15 17:44:

      צטט: P65 2015-10-28 13:52:20

      דווקא אהבתי את הרמזיה לאקסית ובהנחה שהיא מתנהגת בהתאם ומרוויחה את השם ביושר. הכלבה האמיתית תתגבר

       

      צוחקצוחקצוחק

        28/10/15 17:43:

      צטט: StellaP 2015-10-28 11:25:38

      הכלבים הם חלק מתהליך הגירושים וגם הם עוברים משבר. הם למעשה עוברים גם את המשבר האישי שלהם וגם את המשבר שלנו. אגב, גם אצלי הכלבלב הלך עם אמא ... ואין לו הסדרי ראיה ... כי האבא מתכחש לאבהותו... צוחק ואני שמחה על כך... אתה תראה שיהיו ימים שתרגיש שהיא, יותר מכולם (ואולי היחידה) שמבינה באמת מה אתה עובר ... ולא תשפוט ולא תבקר אותך.

       

      צוחקצוחקצוחק

      לא יכול להתכחש לאבהותי,

      הרי הזנב והפנים זה קופי אני!!!

      ויש תעודות גנטיות להוכיח זאת!

      איפשהוא...

      גם אצלינו אין הסדרי ראיה.

      הבנות שלי רואות אותה רק כשהן באות אלי

      במסגרת הסדרי המשמורת.

      לפעמים באמת נראה שהיא מבינה,

      אבל דבר אחד בטוח אצלה,

      היא מעולם לא שפטה או ביקרה אותי.

      יש בה אהבה שאינה תלויה בדבר בצורה הכי זכה וטהורה.

        28/10/15 17:37:

      צטט: נתןפאר 2015-10-27 19:18:27

      לא מזמן נפתרה לנו הכלבה...לא אבוש ואודה שבכיתי ימים...הילדים בוכים עד היום...ככל שתקבל יותר אהבה כך תתגבר ...לכלב קשה יותר המעבר מלבני אדם. פנקו אותה!

       

       

      עצוב כל כך.

      זה כמו לאבד בן משפחה.

      אמא שלי תמיד מגדירה את הכלבים שגידלנו "כעוד נשמה בבית"

      כשהכלב הקודם שלי נפטר, 

      ישבתי שבוע בבית משותק מכאב.

      מבין אותך.

        28/10/15 13:52:
      דווקא אהבתי את הרמזיה לאקסית ובהנחה שהיא מתנהגת בהתאם ומרוויחה את השם ביושר. הכלבה האמיתית תתגבר
        28/10/15 11:25:

      הכלבים הם חלק מתהליך הגירושים וגם הם עוברים משבר. הם למעשה עוברים גם את המשבר האישי שלהם וגם את המשבר שלנו. אגב, גם אצלי הכלבלב הלך עם אמא ... ואין לו הסדרי ראיה ... כי האבא מתכחש לאבהותו... צוחק ואני שמחה על כך... אתה תראה שיהיו ימים שתרגיש שהיא, יותר מכולם (ואולי היחידה) שמבינה באמת מה אתה עובר ... ולא תשפוט ולא תבקר אותך.

        28/10/15 10:54:

      צטט: HagitFriedlander 2015-10-27 17:45:08

      פוסט חמוד ומרגש עם לב ענק...מקוה שהיא תסתגל לתבנית החדשה כמו כולנו...לא סגורה מי סתגלן טוב יותר...♥

       

      תודה חגיתוש צוחק

      את אחת המגיבות הוותיקות שלי,

      וגרמת לי להרהר בזה,

      שהרבה פוסטים בבלוג שלי,

      נכתבו על הזיונים שלי, 

      אבל פחות כתבתי על הפנים האחרות שלי,

      כאבא, כאיש מקצוע וכחובב בעלי חיים.

      לגבי סתגלנות, אין לי ספק שהיא הסתגלה מהר ממני,

      היא קיבלה את הדין על המעבר למקום חדש, מהר מאד,

      והתחילה לנבוח על רעשים בסביבה, ומצאה לעצמה פינות רביצה חדשות.

      אבל עדיין מתהלכת בבית הורי,

      צמודה אליי ללא הפסקה, כמו רות המואבייה,

      באשר אלך היא תלך..

      כרגע היא מנחררת מתחת לכיסא כשאני כותב,

      ואני למדתי לבדוק, כל רגע נתון בבית,

      אם היא לא שוכבת מתחת לרגליי איפשהוא.לשון בחוץ

        28/10/15 09:08:

      צטט: Ronnie 2015-10-27 19:01:34

      איך קוראים לה?

       

      הנה ירמי הבוגר

      עם המילים

       

      רוני למה להצטנע?

      המילים מדוייקות בישירות שלהן,

      ושמות על השולחן את התחושה הנכונה:

       

      הזונה והכלב 
      ירמי קפלן 
      מילים ולחן: ירמי קפלן



      יש ערמת כלים במטבח 
      הילד בוכה 
      את מתגנבת לבילוי 

      כשהריב מתרחש 
      מי ינקה את המטבח? 
      מי יאכיל את הילד? 

      היא תתאבל עליו 
      היא תתאבל עליו 
      הוא יברר איתה 
      מי הזונה ומי הכלב? 

      האהבה שוב מכה 
      אהבה מקולקלת 
      העורך דין נמצא 
      הכל מתחלק 
      מי יקבל את הדירה? 
      מי יקבל את הילד? 

      היא תתאבל עליו 
      היא תתאבל עליו 
      הוא יברר איתה 
      מי הזונה ומי הכלב? 

        28/10/15 08:35:

      צטט: bonbonyetta 2015-10-27 22:04:53

      אני מגיבה בשיא העדינות שאני מסוגלת, מקווה שתעריך, מאותה סיבה גם לא מסוגלת לככב, כואב מדי.

      הכלבה אינה מתגרשת, הכלבה מגורשת. אם כבר אז לדייק.
      נכון שמצאתם לה בית חם, וכל הכבוד לזה, יש מי שפשוט מפקירים אותם ומשליכים לטיז אל טח טח.

      אבל מבחינת ההרגשה שלה, וגם מבחינת הדיוק בקביעת השם לדברים, היא מגורשת.
      האמת, נכון או לא?   מזעיף את הפה

       

       

      מעריך את התגובה המאופקת ג'ינג'ית לשון בחוץ

      ציינתי בנימה עדינה מאד את היחס של האקסית לבעלי חיים בפוסט,

      לכן, בעיניי היא גם מגורשת אבל גם מתגרשת,

      הרי גירושים זה סוג של פרידה.

      והיא נאלצה בעל כורחה להפרד/להתגרש,

      כן, זה שהאקסית לא ממש חיבבה אותה,

      לא מנע מהכלבה כל חייה לבקש ולהעניק אהבה חזרה לאקסית.

      ולגבי מי שמפקירים וזורקים לטיז וטח,

      אני אקפיא את הג'ינג'יות שלי ויימנע מהתגובה האימפלוסיבית, 

      שעולה בראשי...

      נ.ב.

      בזכות התגובה שלך,

      שיניתי את הגדרת המדור של הפוסט מיחסים ל-חיות וסביבה.

      כי זה לא מוגבל לרגשות שלי לגבי העניין,

      זאת בעיה אמיתית שקורת לחיות מחמד בתהליך גירושים,

      אבל משום מה, אין אליה כמעט התייחסות בשום פורום.

      תודה.

        27/10/15 22:04:

      אני מגיבה בשיא העדינות שאני מסוגלת, מקווה שתעריך, מאותה סיבה גם לא מסוגלת לככב, כואב מדי.

      הכלבה אינה מתגרשת, הכלבה מגורשת. אם כבר אז לדייק.
      נכון שמצאתם לה בית חם, וכל הכבוד לזה, יש מי שפשוט מפקירים אותם ומשליכים לטיז אל טח טח.

      אבל מבחינת ההרגשה שלה, וגם מבחינת הדיוק בקביעת השם לדברים, היא מגורשת.
      האמת, נכון או לא?   מזעיף את הפה

        27/10/15 21:50:
      צער בעלי כלבים ..
        27/10/15 21:23:

      כן לפעמים גם הם מהרהרים עם עיניים כאלה עמוקות..וירמי תמיד היה זמר ושחקן קסום.

      ''

        27/10/15 19:58:

      חמוד ירמי שכשהוא היה קטן. וקטע כי הוא לא היה היחיד מהמשפחה שלימד אנגלית,

      והכלבה יותר מהרבה מתוקה ! אבל תמיד יש לכלבי פאג עיניים גדולות טיפה, אז זה לא אומר שהיא מהורהרת או נוגה :) ומשו לגבי חיות בכלל שכתבת על עצמך כשהיית קטן - בע"ח תמיד יודעים למי לבוא. זה על הדרך קצת גם, 

        27/10/15 19:18:
      לא מזמן נפתרה לנו הכלבה...לא אבוש ואודה שבכיתי ימים...הילדים בוכים עד היום...ככל שתקבל יותר אהבה כך תתגבר ...לכלב קשה יותר המעבר מלבני אדם. פנקו אותה!
        27/10/15 19:01:

      איך קוראים לה?

       

      הנה ירמי הבוגר

      עם המילים

       

        27/10/15 17:45:
      פוסט חמוד ומרגש עם לב ענק...מקוה שהיא תסתגל לתבנית החדשה כמו כולנו...לא סגורה מי סתגלן טוב יותר...♥
        27/10/15 15:58:
      נוגע ללב. כלבים מסתגלים. כמו ילדים. העצב בעיניים יחלוף אט אט לאור. אתה תראה.
        27/10/15 14:46:
      אני בטוח שהיא עצובה...