אבל אני לא יכול. אני לא יכול להתרגל לשקר, אני לא יכול, עוד מילדותי באירופה הבוערת, להתרגל לפשיזם שביבי מנסה לנטוע כאן. אני לא יכול להתרגל לטמטום שבדת ולנצלנות של נציגיה עלי אדמה - רבנים או כמרים - את ההמונים התמימים העמלים בזעת אפיים לפרנסתם, כדי לפרנס גם אותם ואת גחמותיהם, שאותן הם מייחסים ל "רצון האל". אני לא יכול להתרגל לשקרן מלידה ביבי הפוטר את היטלר מרצח שליש מהעם שלנו כדי לפרנס איזה תעתוע, איזו סטייה מן האמת (אויבתה של ביבי) אשר תציל שוב ושוב את הקואליציה האסונית שלו, שגבר עשר שנים מדרדרת את ישראל אל הביצה של ריקבון מוסרי ואל אסון מדיני בגלל קוצר ראייתו המדינית, בגלל הדעות הקפואות והעבשות שנטע בלבו אביו, הרביזיוניסט מן המאה ה-19 ( ביבי הצליח בעזרת הקומבינות הנכלוליות שלו לקרוא על שם אביו ההיסטוריון איזה מעבר חצייה בירושלים הבירה ). באותה מידה אינני יכול להתרגל לחוסר האונים של העומד בראש האופוזיציה לביבי, איש שמודע היטב לסכנה הלאומית שמהווה ביבי לישראל, אבל אינו יודע מה לעשות כדי להציל את ישראל מידיו של ביבי. יצחק הרצוג המדובר נפל רחוק מאד מאביו מולידו חיים הרצוג, אשר ידע להפיח רוח אופטימית בעמנו ולנטוע בו ביטחון בניצחון בימי ההמתנה האיומים שלפני מלחמת ששת הימים בשידורים ברדיו וברבות הימים - בעצרת האו"ם - ידע לקרוע לא רק מטפורית אלא גם פיזית את הניסיון לקבל החלטה מנוולת שיזמו אויבינו, החלטה המגדירה את הציונות כגזענות.

יוסי שריד אומר לנו להתרגל לשנאה ולהתבהמות כפי שהתרגלנו לביבי. ואני אינני יכול להתרגל לכל הדברים האלה, שאפשר להגדירם במילה אחת: רוע.  אני אינני יכול להתרגל לרוע.