במאמר זה נפרט את סדר היורשים על פי דין ירושה. סדר זה מתייחס כאשר אין צוואה, או כאשר הצוואה נפסלה. כאשר יש צוואה, כותב הצוואה מגדיר את היורשים. כדי להגן על היורשים ועל בן/בת הזוג של המנוח, הגדיר המחוקק מיהם היורשים, ואת סדר הירושה.

ההגדרה הבסיסית לירושה היא: בני אדם. כלומר- חיות מחמד אינם נכללים בירושה.

1. הראשון בסדר היורשים, הוא מי שהיה בן הזוג של הנפטר, בעת פטירתו. הילדים של הנפטר וצאצאיהם
2. הוריו של הנפטר וילדיהם- כלומר: האחים והאחיות של כותב הצוואה.
3. הסבים והסבתות של הנפטר וילדיהם: כלומר הדודים והדודות של כותב הצוואה.
4. אדם אשר נולד בתוך 300 יום לאחר פטירת המוריש.
5. "ידוע בציבור"- מי שחי עם הבן זוג מחוץ למסגרת נישואין.

סדר הקדימות של ה"צאצאים", היא לפי סדר הגילאים.

סדר הירושה: בן הזוג מקבל את חלקו. לאחר מכן הילדים. במידה ואין למוריש ילדים, תעבור הירושה אל ההורים, והם יתחלקו בינם שווה בשווה. אם גם הוריו אינם בחיים, אזי יתחלק העיזבון בין אחיו. בסדר החלוקה, האחים יהיו קודמים לאחיינים.

פעל הגילאים והדורות, אינו פרמטר קדימות בדיני ירושה. למשל: נכדיו של המוריש, יקדמו בדיני ירושה לדודיו של המוריש.

ילד של המוריש- בהגדרה זו נכללים הילדים שנולדו לנפטר, וצאצאיהם. למחוקק הישראלי אין זה משנה אם הילד נולד במסגרת הנישואין, או מחוץ למסגרת הנישואין. כמו כן, גם אם הורי הילד אינם חיים ביחד, אין זה משנה מבחינת הגדרת החוק. בהגדרה זו נכלל גם ילד שנולד למוריש, ונמסר לאימוץ. הילד הביולוגי יכלל בין היורשים בעניין חוק הירושה.

כאשר יש מספר ילדים למוריש, אזי העיזבון יתחלק בין הילדים שווה בשווה.

1. זוג- בן זוג שהיה נשוי לכותב הצוואה בעת פטירתו. בן הזוג יורש באופן אוטומטי את הנכסים הניידים של הנפטר, וחלק מסוים מן העיזבון של המנוח. החוק הישראלי קבע כלל זה, כדי להגן על זכויות בן הזוג. בן הזוג יקבל חצי או שליש מהעיזבון של המנוח.

ירושה במקרה של אימוץ

האימוץ נחשב לקשר של "דם" בין ההורה המאמץ לבן המאומץ. אולם, אין קשר דם בין הבן המאומץ, לשאר בני משפחתו המאמצת, לרבות אחיו המאמצים. הורי הבן המאמץ אינם זכאים לרשת את הבן המאומץ. הבן המאומץ ייחשב כיורש של הוריו הביולוגים.

למי אסור לרשת

המחוקק הישראלי קבע מספר מקרים, בהם יורש יהיה פסול מלרשת את הנפטר:

• מי שהורשע על ידי בית משפט שגרם למותו של המנוח, או ניסה לגרום למותו.
• מי שהורשע על ידי בית משפט בהשמדה או העלמתה של הצוואה, או בניסיון לזייף את הצוואה.

במקרה ובו אין לנפטר יורשים, אזי יעבור עיזבון הנפטר לרשותה של המדינה.

נכתב באדיבות עו"ד לירושה רן מובשוביץ