כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    התעוזה הקטלנית של ס. א. אנדרה

    20 תגובות   יום חמישי, 5/11/15, 19:43

     

     
    מה שמתחיל רע, בדרך כלל נגמר בגרוע יותר ומה שמתחיל גרוע, יכול לגמור בלהרוג אותך. הסוף של הסיפור הזה היה צפוי לחלוטין, אבל לגיבור בסיפור, היה בראש השילוב המושלם של שיגעון, עקשנות, חוסר הגיון, לאומיות מעופשת ומזג רע, עד כדי כך שהעדיף למות ולא להודות בכך שטעה.
    אה, ובל נשכח את נותני החסות, אלו ש-אפילו בידיעה שזה היה רעיון רע, החליטו לתמוך בו על פני כל דבר.
    -------------------------

    ''

     איור של המשלחת השנייה של אנדרה. יכולים לראות את המפרשים והכבלים המשתלשלים לאדמה, מנגנון אשר הארונאוט חשב לנווט את הכדור, טכנולוגיה שהוכחה חסרת תועלת לחלוטין

     
    הגיבור של ההרפתקה הזו ענה לשם סלומון אוגוסט אנדרה, למרות שהוא יותר מוכר כ-ס. א. אנדרה. לא מוטל בספק שהוא התאים מאוד לתקופה ההיא, תקופת הזוהר של הרפתקני הקוטב, שם בין המאה ה-19 לבין המאה ה-20 המבטיחה.
    הם לא דמיינו לעצמם את הימים הנוראים שיבואו, ועבור שבדי גאה כמו אנדרה, כל דבר היה אפשרי.
     
    אמונתו העיוורת במדע ובטכנולוגיה, שלא היו מובנים נכון, והתנשאותו כהרפתקן "לאומי", הובילו אותו לקבר של קרח. מדינה שלמה עודדה אותו בטירופו והוא הפך לגיבור אחר מותו, אבל למעשה, ניתן לומר שהוא לא היה יותר מאשר שוויצר שנון.
    ----------------

    ''

     
    אנדרה בודק את הכדור לפני שיוצא למסעו השני..

     
    כל הדברים הדרושים לאסון היו שם, בדיוק בזמן ובמקום הנכון. מצד אחד חיו את תקופת הבהלה לכדורים הפורחים, אמרו שאין מעשה גבורה שלא ניתן לעשות עם כדור פורח טוב, במיוחד אם היית צרפתי, הכוח הגדול בחומר זה באותה התקופה. גורם נוסף היה הלאומיות הקיצונית, השבדים היו די מבואסים כי לכל שכניהם היו גיבורי קוטב, בזמן שלהם היה בקושי איזה הרפתקן מבריק, וזה גם יותר מדי.
    הם היו זקוקים לאתגר לאומי ולגיבור מקומי, משהו מיוחד שיגרום להם להרגיש עליונים. זה היה הרגע שצץ אנדרה והרעיון שלו, לטוס מעל הקוטב הצפוני עם הבלון שלו. אני מדברת על שנת 1890! קחו בחשבון שיחלפו עוד שנים רבות לפני שאיזה אדם יעז להתקרב לקוטב הצפוני דרך השמים ובכלל, אבל זה לא הפחיד את הרפתקן השבדי, מהנדס במקצועו, הוא הציע להגיע לפני כולם בטיסה. הצרה היא שמדינה שלמה הלכה בעקבותיו.
     
    ''
    הכדור שהוזמן מצרפת מגיע לשבדיה
     
    צריך להכיר בזה שאנדרה היה סוחר גאון, הוא היה מסוגל למכור כל רעיון מטורף, ולהצליח בגדול. יותר מזה, כל ניתוח על חייו היה פוסל אותו באופן אוטומטי להרפתקה בסדר גודל כזו שהוא הציע. התעלמו מנטייתו להתרסק בכל מקום, במשך הרבה זמן הוא עף בבלונים, אוטודידקט, אבל אף פעם לא השיג דברים גדולים, פה ושם נפצע מדי פעם או שניצל בנס מטביעה או מקפיאה באיזה אגם נורדי.
    אבל את כל זה לא עניין אף אחד, הלשון של אנדרה הייתה משכנעת מאוד, הוא הצליח להלהיט את הרוח הלאומית השבדית כמו שאף אחד לא עשה זאת לפניו.
     
    ''
    משמאל לימין: אנדרה, אקהולם וסטרינדברג, חברי המשלחת הראשונה
     
     
    את הניסיון הראשון שלו ביצע אנדרה ב-1896, לאחר שקיבל סכומי כסף גדולים מרשויות השבדיות ומנותני חסות רבים, ביניהם עיתון אחד וחברות רבות שראו מהרפתקן מכרה זהב. העם נפרד ממנו בשמה רבה ותשואות, בדרך להיסטוריה. הניסיון נגמר רע מאוד, הכישלון היה אמור לנער אותו, להרהר על טעותו, אך למרבה הצער זה לא מה שקרה.
    ליוו אותו במשלחת חזאי מפורסם, נילס גוסטף אקהולם, ומדען מתחיל, נילס סטרינדברג, שהיה גאון בכל מה שקשור לצילום.
     
     
    ''
    התחנה הפולרית של אנדרה בשפיצברגן ב-1897
     
    אקהולם התחיל להבין שכל זה היה שטות גמורה מהרגע שראה את הכדור פורח, שתוכנן ועוצב באופן אישי ע"י אנדרה על מודל צרפתי שרכש וקרא לו "נשר". ז"א, הוא הלביש את ההמצאה שלו על הכדור הצרפתי. המפלצת, בעלת קוטר של יותר מ-20 מטר ומצויד ב-3 כיסויים של משי משוכות בלכה, היא הייתה חייבת להכיל בתוכה את המימן מיוצר אין סיטו, ז"א, המימן חייב להיווצר בתוך הכדור, המימן היה דרוש כדי שהכדור יוכל לעוף במהלך חודש, משפיצברגן לקוטב הצפוני ומשם לקנדה או רוסיה. לעיצוב הכדור לא היה רגליים או ראש, הוא איבד מימן באופן ברור, העומס היה כבד מדי, המפרשים ומערכת הכבלים שאנדרה חשב לנווט איתם, לא עבדו אפילו בחלומות, אבל היה כבר מאוחר מדי, ההרפתקן היה לכוד בתוך שגעונו ולא איפשר לאף אחד ליעץ לו.
    בנוסף, נותני החסות כבר נתנו לו הרבה כסף, היה בלתי אפשרי לחזור אחורה ולהודות בתבוסה משפילה. לבסוף אקהולם צדק, הכדור לא הגיע רחוק מדי והתרסק זמן קצר לאחר שהמריא, נדחף על ידי רוחות צפוניות אשר סחפו אותו להפך, לכיוון הלא רצוי. כמובן שהחזאי לא רצה לדעת יותר מהעסק הזה, אבל אנדרה המשיך קדימה.
     
     
    ''
    המסע השני של המשלחת לעבר הקוטב הצפוני 
     
     
    ''
    הכדור מתרחק. אפשר לראות את מערכת הכבלים על פני הים
     
     
    נחוש בדעתו להיות צודק מעל כולם ובכל מחיר, ובנוסף, הרשויות ונותני החסות השבדיים עדין הריעו לו, הוא ניסה שוב ב-1897. עם הכדור המתוקן, מצלמה טובה, הרבה אידיאליזם, מעט שכל ועם צוות נרגש. מהנדס צעיר, קנוט פרנקל, שהחליף את החזאי המנוסה והמדען המתחיל מההרפתקה הראשונה, נילס סטרינדברג, שלא למד את הלקח. אני לא יכולה לדמיין את הסצנה, במיוחד משום שזה דמה יותר לצוות בידור מאשר משלחת מדעית. יונות דואר כדי לשלוח מכתבים במעוף, מזחלות פגומות, משאות מזון כבדים שבכלל לא מתאימים לסוג של הרפתקה כזו, העניין הוא שהכל ניראה כאילו הם בדרכם למוות. אבל המשיכו בהרפתקה כאילו כלום לא קרה! אפילו הבגדים שלהם לא היו מתאימים לסביבת הקוטב הצפוני.
     
     
    ''
    תמונה היסטורית. מבט מלמעלה על הקרח בקוטב הצפוני. התמונה צולמה ע"י סטרינדברג במהלך המסע השני. תמונה זו והבאות אחריה מכאן, שייכות לתשלילים שנמצאו 3 עשורים מאוחר יותר
     
    זמן קצר לאחר ההמראה, הכדור עמד ליפול לים, דבר שאילץ את הצוות לשחרר חול מהמשקלות של הכדור, יותר מדי עבור תמרון ראשון, הכדור עלה בקצב מהיר, ומאז אף אחד לא שמע יותר על משלחתו של אנדרה.
     
     
    ''
    הכדור שנפל על פני הים הקפוא
     
     
    במשך למעלה מ-3 עשורים ההרפתקה הזו הפכה למקור של אגדות מכל הסוגים, המדבר הלבן בלע את שלושת הגיבורים, כפי שהתייחסו אליהם מאז בשבדיה. לבסוף, בקיץ 1930, שתי משלחות של ציידי כלבי ים מצאו את השרידים של המשלחת  באי אבוד על הקרח הצף בים הקוטב הצפוני.
     
     
    ''
    שורדים בקרח
     
     
    הסיפור שנבנה מחדש מאז, הוא נורא. הכדור הפורח נישא באוויר בקושי מספר שעות, אך זה היה מספיק כדי ששלושת הגברים יאבדו בקרח. משם הם הצליחו לשרוד מספר שבועות, מנתרים בין סדקים מסוכנים, נלחמים נגד סחיפות של קרח ולבסוף בנו מקלט היכן שנמצאו גופותיהם כ-30 שנה מאוחר יותר.
     
    ''
    צייד של דב לבן
     
    הייסורים היו צריכים להיות נוראיים, בשר דב הקוטב היווה המזון העיקרי שלהם, עד שלבסוף נספו, אבודים ועל סף הטירוף. היומנים של חברי המשלחת מכילים פרטים מחרידים. אנדרה שמר על גאוותו עד הסוף המר והצלם הצעיר תיעד בתמונות את המסע הקשה. סלילי הצילום שנמצאו היו ממוקמים על יד הגופות שלהם והיום הם התזכורת הגרפית המרשימה ביותר על מה שרעיון מטורף יכול להוביל כאשר נתמך על ידי האמצעים המתאימים.
     
     
    ''
     
    חוקרים סבורים שהשלושה מתו מבוטוליזם, הרעלה שנגרמה על ידי בשר כלב-ים נגוע, הם הגיעו למסקנה זו לאחר קריאת  התסמינים ביומנים. זו הייתה הסיבה האולטימטיבית. אבל היו אלה, עודף האופטימיות של אנדרה, גאוותו, אמונתו המוגזמת בטכנולוגיה וחוסר הכבוד כלפי כוחו של הטבע, אשר חרצו את גורלו של המסע הזה. חיידק הקלוסטרידיום בוטולינום הגביל את עצמו, קרוב לוודאי, לסיים את העבודה. 
     
    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/11/15 20:32:

      צטט: שלויימה 2015-11-05 19:50:23

      זה מרגיש כמו בחצר שלי התמונות יהיו באיכות טובה יותר...
      ---------------
      חחח יפה. :)
        8/11/15 20:31:

      צטט: זונות פוליטיות 2015-11-05 19:54:41

       

       

       

      ברוטוס:   "עודף האופטימיות של אנדרה, גאוותו, אמונתו המוגזמת בטכנולוגיה וחוסר הכבוד כלפי כוחו של הטבע, אשר חרצו את גורלו של המסע הזה" זה לא מזכיר לך את ביבי?

       

       

       

      נטוס:      אחי, כולנו נוסעים במסע הזה של ביבי וצרתו, האם נקפא למוות בסוף?

       

       

      ..

      -------------

      חחחח חזק!

        8/11/15 20:30:

      צטט: ~בועז22~ 2015-11-05 21:21:06

      שוב, צריך להבין את המקרה דרך העיניים של אז..., לא חסרו משלחות לכול מיני מקומות על פני כדור הארץ. רוב המפות הכילו את מה שהיה קרוי "כתמים לבנים", כלומר - אזורים שטרם ביקר בהם אדם והם לא מופו כלל. ההרפתקנות הזאת נכונה גם לתקופות יותר מאוחרות, הרבה יותר טכנולוגיות. בני-אדם בתקופה המודרנית נטו לסמוך יותר ויותר על מדע. דוגמא: לא מעט בני-אדם נהרגו בכיבוש החלל החיצון. גם שם היו אזהרות על הקיר, אבל זה לא עצר את הסקרנות האנושית.
      -----------------------------
      תודה על ההסבר המאיר בועז, לחלק זה לא מצליח ולחלק כן, ואלה המצליחים לפעמים הביאו פריצת דרך לאנושות.
        8/11/15 20:29:

      צטט: משה , 2015-11-05 22:17:42

      סיפור כתוב היטב אך מצמרר וקפוא לשבת. אי אפשר היה להכניס קצת נירוסטה לסיפור?
      -----------------
      תודה משה. שמחה שאהבת.
      נירוסטה? זה בסיפורים אחרים :)
        8/11/15 20:28:

      צטט: א ח א ב 2015-11-06 08:35:42

      יש לי הרבה כבוד לאנשים שהולכים בעקבות חלום. ייתכן שהדרך הייתה הרפתקנית מידי אבל ...שאפו!!
      ----------------------
      נכון, לכן הסיפור ריתק אותי.
        8/11/15 20:27:

      צטט: עו"ד ועוד 2015-11-07 09:55:53

      צטט: זונות פוליטיות 2015-11-05 19:54:41

       

       

       

      ברוטוס:   "עודף האופטימיות של אנדרה, גאוותו, אמונתו המוגזמת בטכנולוגיה וחוסר הכבוד כלפי כוחו של הטבע, אשר חרצו את גורלו של המסע הזה" זה לא מזכיר לך את ביבי?

       

       

       

      נטוס:      אחי, כולנו נוסעים במסע הזה של ביבי וצרתו, האם נקפא למוות בסוף?

       

       

      ..

      איש מכירות רהוט וחלק לשון, לאומיות מנוגדת היגיון (כשיש אלטרנטיבות)...איך הקדמת אותי.

      -------------------

      מדויק

        8/11/15 20:26:

      צטט: pinkason1 2015-11-06 17:09:27

      מעניין לראות אנשים בתקופות אחרות. שבת שלום
      ----------------------
      לגמרי, שמחה שאהבת.
      שבוע טוב :)
        8/11/15 20:25:

      צטט: הנץ דואה 2015-11-06 17:21:55

      מרתק, תודה.. כשאנשים כאלו הצליחו הם הובילו את האנושות קדימה. אבל על כל הצלחה יש לא מעט כשלונות.
      ----------------
      נכון מאוד נץ, שמחה מאוד שנהנת :)
        8/11/15 20:24:

      צטט: עמנב 2015-11-07 09:35:50

      תודה על התיאור המרתק של פרשייה שהיא חדשה לגמרי עבורי. התיאור הספרותי שהיכרתי על המסע לקוטב הוא הספר "בדד". שבת שלום, עמוס.
      -------------------
      בכיף עמנב, שמחה מאוד שאהבת :)
        8/11/15 20:23:

      צטט: שרון קדם 2015-11-08 15:04:25

      הניסיון מלמד אם אנו מקשיבים והבינה מגיעה אחרי שלמדנו.

      החורף תמיד יגיע, השלג תמיד ירד, כל הדברים מצייתים לחוק הכבידה.

      חוסר ידע ויהירות מעמידים אותנו בסכנה, הבחירה בידנו.

      כשממשיכים להיות לא מודעים נפגעים שוב ושוב.

      ------------------------------

      מסגימה לגמרי עם דבריך שרון, בסך הכל זה עניין של בחירה, צריך לקחת בחשבון את ההשלכות.

        8/11/15 15:04:

      הניסיון מלמד אם אנו מקשיבים והבינה מגיעה אחרי שלמדנו.

      החורף תמיד יגיע, השלג תמיד ירד, כל הדברים מצייתים לחוק הכבידה.

      חוסר ידע ויהירות מעמידים אותנו בסכנה, הבחירה בידנו.

      כשממשיכים להיות לא מודעים נפגעים שוב ושוב.

        7/11/15 09:55:

      צטט: זונות פוליטיות 2015-11-05 19:54:41

       

       

       

      ברוטוס:   "עודף האופטימיות של אנדרה, גאוותו, אמונתו המוגזמת בטכנולוגיה וחוסר הכבוד כלפי כוחו של הטבע, אשר חרצו את גורלו של המסע הזה" זה לא מזכיר לך את ביבי?

       

       

       

      נטוס:      אחי, כולנו נוסעים במסע הזה של ביבי וצרתו, האם נקפא למוות בסוף?

       

       

      ..

      איש מכירות רהוט וחלק לשון, לאומיות מנוגדת היגיון (כשיש אלטרנטיבות)...איך הקדמת אותי.

        7/11/15 09:35:
      תודה על התיאור המרתק של פרשייה שהיא חדשה לגמרי עבורי. התיאור הספרותי שהיכרתי על המסע לקוטב הוא הספר "בדד". שבת שלום, עמוס.
        6/11/15 17:21:
      מרתק, תודה.. כשאנשים כאלו הצליחו הם הובילו את האנושות קדימה. אבל על כל הצלחה יש לא מעט כשלונות.
        6/11/15 17:09:
      מעניין לראות אנשים בתקופות אחרות. שבת שלום
        6/11/15 08:35:
      יש לי הרבה כבוד לאנשים שהולכים בעקבות חלום. ייתכן שהדרך הייתה הרפתקנית מידי אבל ...שאפו!!
        5/11/15 22:17:
      סיפור כתוב היטב אך מצמרר וקפוא לשבת. אי אפשר היה להכניס קצת נירוסטה לסיפור?
        5/11/15 21:21:
      שוב, צריך להבין את המקרה דרך העיניים של אז..., לא חסרו משלחות לכול מיני מקומות על פני כדור הארץ. רוב המפות הכילו את מה שהיה קרוי "כתמים לבנים", כלומר - אזורים שטרם ביקר בהם אדם והם לא מופו כלל. ההרפתקנות הזאת נכונה גם לתקופות יותר מאוחרות, הרבה יותר טכנולוגיות. בני-אדם בתקופה המודרנית נטו לסמוך יותר ויותר על מדע. דוגמא: לא מעט בני-אדם נהרגו בכיבוש החלל החיצון. גם שם היו אזהרות על הקיר, אבל זה לא עצר את הסקרנות האנושית.
        5/11/15 19:54:

       

       

       

      ברוטוס:   "עודף האופטימיות של אנדרה, גאוותו, אמונתו המוגזמת בטכנולוגיה וחוסר הכבוד כלפי כוחו של הטבע, אשר חרצו את גורלו של המסע הזה" זה לא מזכיר לך את ביבי?

       

       

       

      נטוס:      אחי, כולנו נוסעים במסע הזה של ביבי וצרתו, האם נקפא למוות בסוף?

       

       

      ..

        5/11/15 19:50:
      זה מרגיש כמו בחצר שלי התמונות יהיו באיכות טובה יותר...

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין