כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    צוו הריסה ללא הרשעה וביטולו-כל מה שרצית לדעת!

    0 תגובות   יום שלישי, 10/11/15, 10:47
    צו הריסה ללא הרשעה

     

    הרשויות בישראל מתמודדות מדי יום עם תופעות של בנייה בלתי חוקית ובנייה ללא היתר. חשוב לדעת כי אדם אשר מבצע את העבירות הנ"ל מסתכן לא רק בהריסת המבנה אלא גם בהרשעתו בפלילים על בסיס כתב אישום. לעיתים, המדינה יכולה לבקש להוציא צו הריסה למבנים גם ללא הרשעה. מדובר בצו אשר ניתן מכוח סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.


    סעיף זה קובע כי וועדה מחוזית לתכנון ובנייה או רשות מקומית, רשאיות להגיש לבית המשפט בקשה לצו הריסה ללא הרשעה, וזאת כאשר לא ניתן למצוא את האזרח אשר ביצע את עבירת הבנייה ו/או לא ניתן להעמידו לדין פלילי ו/או להרשיע אותו ו/או להוכיח מי ביצע את העבירה. צו כגון דא יכול להתבקש גם כאשר מבצע העבירה הלך לעולמו.


    למעשה, ניתן אפוא לומר כי עניינו של סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה מעניק לבית המשפט לעניינים מקומיים את הסמכות להורות על הריסת מבנה גם ללא הרשעה, וזאת במידה ובוצעה עבירה לפי הפרק העשירי לחוק (פרק אשר עוסק בעבירות ועונשין), ובית המשפט היה רשאי להורות כאמור בסעיף 205 לחוק אם האדם היה מורשע בגין העבירה.

     


    ההתמודדות עם עבריינות בנייה ואכיפתם של דיני התכנון והבנייה, יושבת בבסיס תכליתו של סעיף 212 הנ"ל. במובן הרחב, מדובר בסעיף אשר מטרתו "למנוע מטרד מן הציבור ולשמור על הסדר הציבורי" תוך הריסת מבנים בלתי חוקיים. צו הריסה ללא הרשעה איננו עניין לא פשוט וזאת משום שעסקינן בצו שניתן כנגד אדם שלא הורשע בפלילים בביצוע העבירה נשוא צו ההריסה.


    בשל הפגיעה הקשה בזכות הקניין, אשר הינה זכות יסוד חוקתית במשפט בישראל, הפסיקה עמדה על שורה ארוכה של שיקולים ששומה על בית המשפט להעמיד לנגד עיניו במקרים כגון דא. ראשית, מוטל על הרשות להוכיח כי בנסיבות המקרה בהן התבקש הצו, התעורר עניין ציבורי חשוב אשר הצדיק את הריסת המבנה. מנגד, בית המשפט לא יאשר את הצו במידה ויוכח כי המשיב לא קיבל הזדמנות ראויה לשטוח את טענותיו ולהתנגד להריסה.


    במקרים בהם בית המשפט מוצא כי האינטרס הציבורי גובר על האינטרס האישי של המשיב, צו ההריסה יינתן כמבוקש. יודגש כי עמידה על האינטרס הציבורי במקרים אלה יכולה לחרוג מגבולות קיומו של "מטרד". לדוגמא, המדינה יכולה לבקש הריסה ללא הרשעה גם כאשר המטרד הציבורי בפועל אינו כה גדול, אך "האינטרס הציבורי זועק לשמיים שמא ייצא חוטא נשכר". במקרים אלה, מוטל על הרשות להוכיח את ביצוע עבירת הבנייה ברמת ההוכחה הפלילית (מעל לספק סביר). במידה ונטל ההוכחה הנ"ל לא יורם על ידי הרשות, יישלל תנאי היסוד להגשתה של הבקשה.


    "צעד חריף ודרסטי"


    הלכה פסוקה היא כי צו הריסה ללא הרשעה הינו "צעד חריף ודרסטי" אשר בתי המשפט נענים לו במקרים חריגים ועל בסיס נימוקים מבוססים. בבסיס החלטתו של בית המשפט בסיטואציות כגון דא עומד האינטרס הציבורי למנוע עבירות בנייה אשר גורמות למכשולים או תקלות לציבור. על פי רוב, צווים אלה יבוקשו כאשר הבנייה הבלתי חוקית גורמת באופן ישיר וברור לנזק לציבור.


    בניגוד לשיקולי הריסה על בסיס גזר דין פלילי, במרכז שיקול דעתו של בית המשפט בצו הריסה ללא הרשעה עומד המבנה ולא העבריין. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי על מנת לקבל את הצו הנ"ל, אין די בהוכחת קיומם של התנאים המקימים את הסמכות להריסת המבנה. מוטל על הרשות גם להוכיח כי קיים עניין ציבורי חשוב אשר יש בו כדי להצדיק את מתן הצו.


    אינטרס ציבורי זה יכול להיות היקף בנייה גדול במיוחד, בניה בשטח ציבורי, הפרעה לעבודות תשתית או הקמתו של מבנה אשר בנייתו יצרה מטרד לציבור. כמו כן, בית המשפט עומד גם על האינטרס האישי של המשיב והנזק אשר עלול להיגרם לו באם המבנה ייהרס בסופו של היום. מדובר אפוא בהליכה עדינה בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי.


    בקשת רשות למתן צו הריסה ללא הרשעה באה כאשר ההליך הפלילי, המקובל, לא צלח. מדובר למעשה בבקשה אשר עוקפת הגנות שונות שעומדות לאזרח העומד לדין פלילי בגין עבירות בנייה. כפי שצוין לעיל, האזרח נדרש להתמודד במקרים אלה עם האינטרס הציבורי ועליו להוכיח כי אין לתת את הצו משום שהפגיעה באינטרס האישי שלו הופכת את ההריסה לבלתי סבירה. פעמים רבות, בקשות לפי סעיף 212 לחוק מוגשות בנוגע לבנייה ישנה (ולא אחת, ישנה מאד), וזאת בניגוד לתורת ההתיישנות אשר מאחוריה אינטרס ציבורי מובהק.

    קיבלתם צו הריסה? ככל שתמהר לפעול כנגדו כך גדלים הסיכויים שתוכל לבטלו. למרות שמדובר בענישה מנהלתית, בתי-המשפט מגבילים לעיתים את הרשויות המקומיות.

    צו הריסה מנהלי המוצא על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעקבות בניה בלתי חוקית מהווה, בדרך כלל, מכה לא קטנה לבעלי המבנה. הדבר גורר תוצאות קשות אף יותר כאשר לצו נלווה גם כתב אישום (שהרי המדובר גם בעבירה פלילית). במהלך השנים האחרונות הרחיבו בתי-המשפט את עילות התקיפה של צווי ההריסה המנהליים. כמו במקרים אחרים משתפרים בדרך כלל הסיכויים לביטול הצו ככל שהטיפול המשפטי מתחיל בשלב מוקדם יותר.
    סמכותו של יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לצוות על הריסת מבנה בתחום שיפוטו מעוגנת בהוראת החוק[1] הקובעת כי
    "הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הוועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או חלק ממנו שהוקם או שהוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, יהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי - הבניין הוקם ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; ושלא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר"
    בבית-המשפט העליון נפסק, תחילה, כי עילות הביקורת השיפוטית של בית-המשפט על צו הריסה מינהלי הן שתיים בלבד - אלו שנקבעו במפורש בחוק[2] והמורות כי
    "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוועדה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת"
    יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת[3], הורחב מיתחם עילות הביקורת השיפוטית על צו הריסה מינהלי. כך למשל נקבע כי
    "הכלל הוא שבית-המשפט, המבקר צו הריסה מינהלי, יכבד את לשונו של סעיף 238א ולא יתערב בפגמים שאינם מנויים באותו סעיף... כלל זה כפוף לחריג אחד: שצו ההריסה נפגם בפגם חמור כל כך העושה את הצו בטל מעיקרו"
    יוצא איפוא, כי בהלכה הפסוקה, נקבע, כי קיימות שלוש עילות, לפיהן רשאי בית-המשפט לבטל, על-פי שיקול דעתו, את צו ההריסה המינהלי או להתלות את תוקפו: לפי שתי העילות הקבועות בחוק וכן לפי העילה השלישית - יציר הפסיקה - פגם חמור מאד בצו ההריסה המינהלי עושה אותו בטל מעיקרו (void), קרי: הוא נעדר תוקף מלכתחילה.

    יצויין כי בהלכה הפסוקה, לא נקבעה, במפורש ובאופן ממצה, זהותם האובייקטיבית של הפגמים וכן הנסיבות הקונקרטיות בהן נהפך הפגם לחמור מאד, ועושה את הצו בטל מעיקרו. כל מקרה ידון לגופו ועל רקע נסיבותיו[4]. כך למשל בוטלו, במספר מקרים, צווי הריסה מינהליים, מחמת שניתנו בחוסר סמכות או מאחר שלא הוגש ליושב ראש הועדה המקומית תצהיר כדין[5], לפני שהפעיל את סמכותו והורה על הריסת המבנה. גם חוות-דעתו של מהנדס העיר נדרשת[6] ולא ניתן לוותר עליה.

    במקרה שהיה[7], הגישה הוועדה המקומית נגד בעלי מבנה ונגד המחזיקה בו, בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, המתייחסת לסגירת מרפסת בחזית הבניין. בית-המשפט קבע כי צו הריסה ללא הרשעה[8] אינו הליך פלילי, ברם, מידת ההוכחה המוטלת על המבקש סעד, אינה נופלת ממידת ההוכחה המוטלת על התביעה בבואה להוכיח עבירה[9]. הוראות הסעיף הינן יוצאות דופן ומרחיקות לכת ביותר במסגרת הדין. ניתן להטיל על-פיהן צו אשר אדם עשוי להיפגע פגיעה קשה מתוצאותיו מבלי שהועמד לדין בעבירה, בעוד שאילו היה עומד לדין - שהרשעה בו היתה מביאה להטלת הצו - יכול היה לעורר טענות המשמשות מחסום והגנה מלאה כלפי העמדתו לדין, שהוא ההסדר החוקתי הנורמטיבי והרגיל.

    לבית-המשפט מסור שיקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה. כך, למשל, הגביל המחוקק בשתיים את העילות לביטול צו הריסה מינהלי, אשר זה מוצא כאשר הבניה עדיין לא הסתיימה; כאשר הורשע אדם על עבירה ובתחילת ההליכים טרם הסתיימה הבניה או שנסתיימה תוך ששה חודשים שלפני תחילת ההליכים ונקבע מתן צו הריסה כחובה, למעט במקרים יוצאי דופן.

    כאשר הורשע אדם בביצוע עבירה בכל מקרה אחר, הותיר המחוקק שקול דעת. במרבית מקרים אלה, די בקיום הבניה הבלתי חוקית כדי שינתן צו ההריסה ונטל השכנוע שלא להעניקו מוטל על הנאשם. ההליך על פי הסעיף האמור חורג מעקרונות המשפט רגילים ועל כן, בהיותו יוצא דופן, דרוש שכנוע והסבר מדוע יחרוג בית-המשפט מההסדר הנורמטיבי הרגיל ויעשה שימוש בשיקול דעתו. לא די בקיומה של הבנייה הבלתי חוקית בלבד כטעם למתן הצו, הנטל למתן הצו רובץ איפוא על מבקשו.

    עוד נקבע, כי כאשר בעבר ביקשה הוועדה המקומית להעמיד לדין את ה"עבריינים", ואלה זוכו מהעבירה תוך קביעה עובדתית מתאימה, נמנעה מהוועדה המקומית האפשרות לטעון שוב כנגד הבניה הבלתי חוקית, אף כאשר נעשה הדבר ללא בקשת הרשעה. זאת, במידה ובמשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או במשתמע. במקרה שכזה, בעלי הדין מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט שני, חרף אי הזהות בין העילות שבשתי התביעות (השתק פלוגתא).

     

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
     
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132

    פקס: 6990134 - 03
    נייד- בן קלינגר 0523-888813
    www.klinger.co.il

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      benklinger
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין